גורדון גריי
לידה |
30 במאי 1909 בולטימור, מרילנד, ארצות הברית | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה |
26 בנובמבר 1982 (בגיל 73) וושינגטון די. סי., ארצות הברית | ||||||
מדינה | ארצות הברית | ||||||
מקום קבורה | בית הקברות של סיילם, וינסטון סיילם, קרוליינה הצפונית, ארצות הברית | ||||||
| |||||||
| |||||||
|
גורדון גריי (באנגלית: Gordon Gray; 30 במאי 1909 - 26 בנובמבר 1982) היה פקיד ממשל אמריקאי, ששימש בתפקידי הגנה וביטחון לאומי בממשליהם של נשיאי ארצות הברית הארי טרומן ודווייט אייזנהאואר.
ראשית חייו
גורדון גריי נולד בבולטימור, מרילנד כבנם של באומן גריי האב ושל נטלי ליונס גריי. הוא למד בבית הספר התיכון וודברי פורסט שבמחוז מדיסון, וירג'יניה. ב-1930 הוא סיים את לימודיו באוניברסיטת קרוליינה הצפונית בצ'אפל היל, שם הוא היה חבר באחוות דלתא-קאפא-אפסילון ובאגודה הסודית "מסדר גימגהול". ב-1933 הוא סיים את לימודיו בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת ייל ועסק שנתיים בעריכת דין בניו יורק לפני ששב לוינסטון סיילם.
קריירה ציבורית
גריי החל את חייו הציבוריים כעורך דין ובשנים 1939, 1941 ו-1947 הוא נבחר לבית הנבחרים של קרוליינה הצפונית כנציג מחוז פורסית. ב-1942 הוא התגייס לצבא ארצות הברית כטוראי והתקדם עד לדרגת קפטן. הוא שירת באירופה בכוחותיו של גנרל עומר בראדלי. שירותו בממשל הפדרלי החל עם מינויו כסגן מזכיר הצבא בממשלו של הארי טרומן ב-1947. שנתיים לאחר מכן הוא מונה כמזכיר הצבא. הוא כיהן בתפקיד זה מ-1949 ועד 1950. בשנה שלאחר מכן הוא היה למנהל "המועצה האסטרטגית הפסיכולוגית" (Psychological Strategy Board) שהוקמה אז ושתכננה ותיאמה את הלוחמה הפסיכולוגית של הממשלה. הוא המשיך לשמש בתפקיד זה עד התפטרותו בינואר 1952 ובמשך כל התקופה הזאת הוא המשיך לנהל את אוניברסיטת קרוליינה הצפונית.[1][2] ב-1950 הוא החליף את פרנק פורטר גרהאם כנשיא השני של מערכת האוניברסיטאות של קרוליינה הצפונית.
ב-1954 ישב גריי בראש הוועדה שמונתה על ידי יושב ראש הוועדה לאנרגיה אטומית, לואיס סטראוס, לדיון בשלילת הסיווג הביטחוני של רוברט אופנהיימר. ועדת גריי, כפי שהיא כונתה, פרסמה את החלטתה המפוצלת ב-27 במאי אותה שנה, כשגריי ותומאס א. מורגן המליצו על פסילת הסיווג הביטחוני של אופנהיימר, על אף הממצאים שהוא היה "אזרח נאמן". דר' וורד ו. אוונס, שמרן רפובליקני, והחבר השלישי בוועדה, חלק עליהם, באומרו שרוב ההאשמות נגד אופניהיימר נשמעו כבר קודם לכן, ב-1947, כאשר הוא קיבל מלכתחילה את הסיווג שלו.[3] בספר "פרומותיאוס האמריקאי: הניצחון והטרגדיה של ג' רוברט אופנהיימר" (American Prometheus: The Triumph and Tragedy of J. Robert Oppenheimer) מתואר תפקידו של גרי כיושב ראש הוועדה כלוקה בחסר באופן משמעותי. גריי התיר לעותרים נגד אופנהיימר להציג את טענותיהם במשך שבוע שלם ללא נוכחות נציגים מטעמו של אופנהיימר. יותר מכך, גריי התיר לעותרים לעשות שימוש במסמכים ובעדויות שעורכי הדין של אופנהיימר לא קיבלו גישה אליהם, וכן להגיש חומרים שהושגו באמצעים בלתי חוקיים כמו האזנות סתר בלתי חוקיות. מחברי הספר כינו את ועדת גריי "בית משפט שבו ראש הרכב השופטים קיבל את הובלתם של התובעים".[4]
גריי הכה בהלם את שוחרי החינוך הציבורי בקרוליינה הצפונית, כאשר בנובמבר 1954 הוא אמר בנאומו לרגל יום המייסדים בקולג' גילפורד, ש"אם היה עלי לבחור בין מערכת שלמה של חינוך גבוה בתמיכה ציבורית לבין מערכת שלמה של חינוך גבוה פרטי, הייתי בוחר באפשרות השנייה ככזאת שמגינה על העקרונות שעל פיהם אני חי". פחות משנה לאחר מכן, מינה מזכיר ההגנה צ'ארלס א' וילסון את גריי כסגנו לענייני ביטחון בינלאומי והקריירה הקצרה של גריי באקדמיה הסתיימה.
ב-1957 מינה הנשיא אייזנהאואר את גרי כראש משרד הגיוס לכוחות הביטחון, שם הוא כיהן עד לביטולו של המשרד ב-1958. אז מינה אותו אייזנהאואר כיועץ לביטחון לאומי, תפקיד בו הוא שימש עד לתום נשיאותו של אייזנהאואר ב-1961. בינואר 1961 העניק הנשיא אייזנהאואר לגריי את מדליית החירות הנשיאותית. גריי שימש כחבר במועצה המייעצת למודיעין של הנשיא תחת הנשיאים קנדי, ג'ונסון, ניקסון ופורד. ב-1976 הוענק לו פרס סילוונוס תייאר מטעם האקדמיה הצבאית של ארצות הברית.
בין השנים 1962–1963 היה גריי ראש מועצת העיר הפדרלית, קבוצה של אנשי עסקים, מנהיגים אזרחיים, אנשי חינוך ואחרים שמקדמת את הפיתוח הכלכלי של וושינגטון הבירה.
גריי גם היה המוציא לאור של העיתון "וינסטון סיילם ג'ורנל", יושב ראש מועצת המנהלים של חברת ההוצאה לאור פידמונט ויושב ראש הנאמנות הלאומית לשימור היסטורי.
משפחתו
ב-1938 נשא גריי לאישה את ג'יין בוידן קרייג ונולדו להם ארבעה בנים: גורדון גריי הבן, ברטון גריי (איש עסקים ותאורטיקן פוליטי וכלכלי), בוידן גריי (איש ממשל ודיפלומט בממשליהם של ג'ורג' בוש האב וג'ורג' בוש הבן) וברנרד גריי. לאחר מותה של ג'יין, נשא גריי לאישה את ננסי מגווייר ביבי. אביו של גריי, באומן גריי, דודו, ג'יימס א. גריי האב ומאוחר יותר אחיו, באומן גריי הבן, היו כולם ראשי חברת הטבק "ר. ג'. ריינולדס". אחיינו של גריי, ליונס גריי, הוא בוגר אוניברסיטת קרוליינה הצפונית ואוניברסיטת ייל והוא כיהן בעבר כחבר בית הנבחרים של קרוליינה הצפונית, כפקיד הפיננסי הראשי של הסוכנות להגנת הסביבה וכמזכיר ההכנסות של קרוליינה הצפונית.[5]
קישורים חיצוניים
- ביוגרפיה באתר מחלקת הצבא (באנגלית)
שגיאות פרמטריות בתבנית:Find a Grave
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
הערות שוליים
- ^ Prados, John (2006). Safe for Democracy: The Secret Wars of the CIA. Ivan R. Dee. p. 82.
- ^ "Staff Member and Office Files: Psychological Strategy Board Files". Harry S. Truman Presidential Library and Museum.
- ^ Stanley I. Kutler, Review of Jeremy Bernstein's Oppenheimer: Portrait of an Enigma, HistoryNewsNetwork.
- ^ ^ Bird, Kai; Sherwin, Martin J. (2005). American Prometheus: The Triumph And Tragedy of J. Robert Oppenheimer (1st ed.). A.A. Knopf, p. 537.
- ^ Lyons Gray picked for top state revenue job Winston-Salem Journal (12-21-2012).
מזכירי ההגנה, הצי, המלחמה, הצבא וחיל האוויר של ארצות הברית | |||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
מזכירי ההגנה (1947 ואילך) |
פורסטל • ג'ונסון • מרשל • לווט • וילסון • מקלרוי • תומאס גייטס • מקנמארה • קליפורד • ליירד • ריצ'רדסון • שלזינגר • רמספלד • בראון • ויינברגר • קרלוצ'י • צ'ייני • אספין • פרי • כהן • רמספלד • רוברט גייטס • פאנטה • הייגל • קרטר • מאטיס • שנהאן (בפועל) • אספר (בפועל) • ספנסר (בפועל) • אספר • מילר (בפועל) • נורקוויסט (בפועל) • אוסטין | ||||||
כפופים למזכיר ההגנה |
| ||||||
מזכירי הצי (1776–1949) (כחבר הקבינט) |
סטודרט • סמית' • המילטון • ג'ונס • קראונינשילד • סמית' תומפסון • סאות'רד • בראנץ' • וודברי • דיקרסון • פאולדינג • באדג'ר • אפשור • הנשאו • גילמר • מייסון • באנקרופט • מייסון • פרסטון • גרהאם • קנדי • דובין • טוסי • ולס • בורי • רובסון • ריצ'רד תומפסון • גוף • האנט • צ'נדלר • ויטני • טרייסי • הרברט • לונג • מודי • מורטון • בונפרט • מטקלף • ניוברי • מאייר • דניאלס • דנבי • וילבור • אדמס • סוואנסון • אדיסון • פרנק נוקס • פורסטל • סאליבן • מתיוס | ||||||
מזכירי המלחמה (1789–1947) (כחבר הקבינט) |
הנרי נוקס • פיקרינג • מקהנרי • דקסטר • דירבורן • יוסטיס • ארמסטרונג • מונרו • קרופורד • קלהון • ברבור • פורטר • איטון • קאס • פוינסט • בל • ספנסר • פורטר • וילקינס • מרסי • קרופורד • קונרד • ג'פרסון דייוויס • פלויד • הולט • סיימון קמרון • סטנטון • סקופילד • רולינס • בלקנאפ • אלפונזו טאפט • ג'. דונלד קמרון • מקרארי • ראמזי • לינקולן • אנדיקוט • פרוקטור • אלקינס • לאמונט • אלגר • רוט • ויליאם הווארד טאפט • רייט • דיקינסון • סטימסון • גאריסון • בייקר • ויקס • דווייט דייוויס • גוד • הארלי • דרן • וודרינג • סטימסון • פטרסון • רויאל |
28054325גורדון גריי