תומאס גילמר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תומאס גילמר
Thomas Gilmer
תומאס גילמר
תומאס גילמר
לידה 6 באפריל 1802
מחוז אלברמארל, וירג'יניה, ארצות הברית
נהרג 28 בפברואר 1844 (בגיל 41)
נהר הפוטומק, מרילנד, ארצות הברית
שם מלא תומאס ווקר גילמר
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
מקום קבורה בית הקברות מאונט אייר, גילברט, וירג'יניה
מזכיר הצי של ארצות הברית ה־15
19 בפברואר 184428 בפברואר 1844
(10 ימים)
תחת נשיא ארצות הברית ג'ון טיילר
מושל וירג'יניה ה־28
31 במרץ 184020 במרץ 1841
(50 שבועות ו־5 ימים)
חבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם וירג'יניה
4 במרץ 184116 בפברואר 1844
(3 שנים)
יושב ראש בית הנבחרים של וירג'יניה ה־18
18391840
→ לין בנקס
ולנטיין סאות'הול ←

תומאס ווקר גילמראנגלית: Thomas Walker Gilmer ;‏ 6 באפריל 1802 - 28 בפברואר 1844) היה פוליטיקאי אמריקאי, שכיהן במספר משרות פוליטיות בווירג'יניה, כולל משרת מושל המדינה ה-28. משרתו הפוליטית האחרונה של גילמר הייתה מזכיר הצי של ארצות הברית, אך הוא נהרג בתאונה עשרה ימים בלבד לאחר שנכנס לתפקידו.

ראשית חייו

תומאס גילמר נולד ב-6 באפריל 1802 ב"גילמרטון", החווה של משפחתו במחוז אלברמארל, וירג'יניה להוריו ג'ורג' ואליזה. את חינוכו הוא קיבל ממורים פרטיים בשארלוטסוויל ובסטאונטון ולאחר מכן הוא למד משפטים בליברטי (כיום בדפורד, וירג'יניה).

לאחר סיום הכשרתו עסק גילמר בעריכת דין בשארלוטסוויל. לזמן קצר הוא היה עורך העיתון המקומי Virginia Advocate.

ב-23 במאי 1826 נשא גילמר לאישה את אן אליזבת בייקר משפרדסטאון (כיום בווירג'יניה המערבית). אביה המנוח, ג'ון בייקר, היה חבר בית הנבחרים של ארצות הברית. לשניים נולד בן, ג'ורג' הדסון גילמר, שהיה כומר פרסביטריאני.

ב-1829 רכש גילמר עבד בשם ישראל ג'פרסון, שהיה קודם בבעלותו של תומאס ג'פרסון. מאוחר יותר, לאחר בחירתו לקונגרס, התיר גילמר לישראל ג'פרסון לשלם את מחיר רכישתו ולקנות את חירותו לאחר שהוא ביקש להתאחד עם אשתו, שהייתה אישה חופשית.[1]

קריירה פוליטית

הקריירה הפוליטית של גילמר החלה עם כהונתו בבית הנבחרים של וירג'יניה בין השנים 18291836, בו הוא ייצג את מחוז מגוריו. הוא שב לבית הנבחרים לתקופת כהונה נוספת בין השנים 18391840 וכיהן אז כיושב ראש הבית.

ב-14 בפברואר 1840 נבחר גילמר לתפקיד המושל ה-28 של וירג'יניה. במהלך תקופת כהונתו היו לו מחלוקות עם האספה הכללית של המדינה בנוגע להסגרת גנבי עבדים, סוגיה שהייתה חלק ממסע הבחירות שלו לקונגרס בחורף שלאחר מכן.

במרץ 1841 נכנס גילמר לבית הנבחרים של ארצות הברית ואף על פי שהוא הוא נבחר מטעם המפלגה הוויגית, הוא הצביע בעד השארתם על כנם של צעדי הווטו של הנשיא ג'ון טיילר מהמפלגה הדמוקרטית, בין השאר בשל חילוקי הדעות במפלגה הוויגית שנבעו מהמצב המיוחד שנוצר בעקבות הבחירות לנשיאות של 1840 בהן נבחרו הנשיא וסגן הנשיא ממפלגות שונות. ג'ון טיילר ירש את ויליאם הנרי הריסון, שהיה חבר המפלגה הוויגית ונפטר חודש לאחר השבעתו שבעקבותיה הוא נפל למשכב לאחר שנשא את נאום ההשבעה הארוך ביותר שנשא נשיא אמריקאי כלשהו כשהוא לא לבוש מעיל ולא חבוש כובע בקור העז ששרר בעת הטקס. טיילר זכה לתמיכה מועטה מאוד במפלגה ובסופו של דבר שירת רק עד תום תקופת כהונתו מבלי שנבחר מחדש. לעומתו גילמר נבחר מחדש לקונגרס בבחירות של 1842 בהפרש קטן מאוד. יריבו בבחירות אלו, ויליאם ל. גוגין, ערער על התוצאות ללא הצלחה.[2]

כאחד מבעלי בריתו הקרובים ביותר של ג'ון טיילר בווירג'יניה, היה גילמר מעורב במאמצי הממשל של טיילר לספח את טקסס כבסיס למערכת הבחירות של 1844 בה כשל טיילר בניסיונו להיבחר לתקופת כהונה נוספת. ב-15 בפברואר 1844 מינה טיילר את גילמר לתפקיד מזכיר הצי של ארצות הברית ולשם כך הוא ויתר על מושבו בקונגרס. לרוע המזל, עשרה ימים לאחר מכן נהרג תומאס גילמר מהתפוצצות תותח על סיפון הספינה "פרינסטון" (USS Princeton) בעת שהיה בסיור על נהר הפוטומק. משמעות מותו של גילמר הייתה מבחינתו של הנשיא טיילר אובדן של בעל ברית רב ערך וכמה היסטוריונים טוענים שאירוע זה עיכב את סיפוחה של טקסס.[3]

הנצחתו

גילמר נטמן בבית הקברות מאונט אייר בגילברט, וירג'יניה. שנה לאחר מותו נקרא על שמו מחוז גילמר בווירג'יניה, שכיום הוא חלק מווירג'יניה המערבית. על שמו נקראה גם העיר גילמר שבטקסס. עיר זו היא מקום מושב מחוז אפשור, שקרוי על שמו של קורבן נוסף של הפיצוץ על הפרינסטון, אבל אפשור. צי ארצות הברית הנציח את גילמר בקריאת משחתת על שמו שהייתה בשירות בין השנים 19201946,[4] וספינת סיור שהייתה בשירות בין השנים 1942–1946.[5]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תומאס גילמר בוויקישיתוף

הערות שוליים


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

28388095תומאס גילמר