ויליאם פרסטון
 | |||||||
| ויליאם פרסטון | |||||||
| לידה |
25 בנובמבר 1805 בלקסבורג, וירג'יניה, ארצות הברית | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
16 בנובמבר 1862 (בגיל 56) בלקסבורג, וירג'יניה, ארצות הברית | ||||||
| שם מלא | ויליאם בלרד פרסטון | ||||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||||
| מקום קבורה | בית הקברות פרסטון, בלקסבורג, וירג'יניה, ארצות הברית | ||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
ויליאם בלרד פרסטון (באנגלית: William Ballard Preston; 25 בנובמבר 1805 - 16 בנובמבר 1862) היה פוליטיקאי אמריקאי, שכיהן כחבר הסנאט של קונפדרציית המדינות של אמריקה מפברואר 1862 ועד למותו בנובמבר אותה שנה. קודם לכן הוא כיהן כמזכיר הצי של ארצות הברית בין השנים 1849–1850 וכחבר בית הנבחרים של ארצות הברית בין השנים 1847–1849.
ראשית חייו
ויליאם פרסטון נולד ב-25 בנובמבר 1805 באחוזת סמית'פילד שבבלקסבורג, וירג'יניה. ב-1821 הוא החל את לימודיו בקולג' המפדן-סידני, שם הוא לקח חלק בפעילויות ספרותיות. ב-1824 הוא סיים את לימודיו שם והמשיך ללימודי משפטים באוניברסיטת וירג'יניה. ב-1826 הוא התקבל ללשכת עורכי הדין וב-1831 הוא היה לפרקליט מחוז פלויד שבווירג'יניה. באותה תקופה הוא נשא לאישה את לוסינדה רד ממחוז הנרי שבווירג'יניה.
ראשית הקריירה הפוליטית
כעורך דין צעיר הוא נכנס עד מהרה לפוליטיקה כחבר המפלגה הוויגית וב-1830 הוא נבחר לבית הנבחרים של וירג'יניה. במושב בית הנבחרים של 1831–1832 הוא לקח חלק פעיל במערכה לביטול העבדות. לאחר מושב זה הוא יצא להפוגה של שמונה שנים מפעילות פוליטית שבמהלכה הוא שב לעבודתו כעורך דין במגזר הפרטי. ב-1840 הוא נבחר לסנאט של וירג'יניה, שם הוא כיהן עד 1844 ולאחר מכן שב לכהן בבית הנבחרים של המדינה. ב-1846 הוא נבחר לבית הנבחרים של ארצות הברית.
מזכיר הצי
במרץ 1849 מינה הנשיא זאכרי טיילור את פרסטון לתפקיד מזכיר הצי של ארצות הברית. בתקופת כהונתו בתפקיד זה לקח על עצמו צי ארצות הברית תפקידים חדשים שנגעו להתפשטותה של ארצות הברית מערבה ולרכישתה של קליפורניה. תנועת הסחר באוקיינוס השקט התרחבה ודגל ארצות הברית נראה על התרנים של ספינות הצי במימיה של סין, בעוד שחופיה של יפן, שהיו אז סגורים בפני המערב, היו אפשרות מפתה ליחסי סחר. הצי עבר אז גם התפתחות טכנולוגית, בעיקר בתחום המעבר מאוניות מפרשים לאוניות קיטור לצד שיפורים בתותחנות. עם מותו של הנשיא טיילור, ארגן הנשיא החדש מילרד פילמור את הקבינט ומינה את ויליאם גרהאם למזכיר הצי החדש. פרסטון פרש שוב מהחיים הפוליטיים.
עם חידוש עיסוקו בעריכת דין, רכש פרסטון לעצמו מוניטין של סניגור מהשורה הראשונה עד שנשלח לצרפת ב-1858 כדי לנהל משא ומתן על הקמת קו מסחרי של אוניות קיטור שיפעל בין לה האבר לבין נורפוק. המשימה בצרפת התנהלה כיאות והמיזם נראה כמבטיח עד שהוא עלה בתוהו עם פרוץ מלחמת האזרחים האמריקאית.
מלחמת האזרחים
עם פרישתן מן האיחוד של מדינות הדרום העמוק, התגבר הלחץ על וירג'יניה ללכת בעקבותיהן. הגישה המתונה עדיין שררה במהלך שנת 1860, אך בראשית 1861 גברו הלחצים שאילצו את אנשי וירג'יניה לשקול פרישה. ב-13 בפברואר אותה שנה התכנסה ועידת הפרישה בריצ'מונד ובין הנציגים בה נמנה גם פרסטון. עם ייסוד הקונפדרציה וחלוקתה של ארצות הברית לשני מחנות ניצים, עברו שני הצדדים לעימות גלוי. משלחת מיוחדת, שעליה נמנו פרסטון, אלכסנדר יו הולמס סטיוארט וג'ורג' ו. רנדולף, יצאה לוושינגטון די. סי., שם הם קיימו ב-12 באפריל פגישה עם הנשיא אברהם לינקולן. הם מצאו את הנשיא נחוש בדעתו להחזיק במבצרים הפדרליים בדרום וב-15 באפריל שבו שלושתם לריצ'מונד. עם הגיע הידיעות על הפגזת פורט סאמטר ב-12 באפריל, תש כוחם של השמרנים והמתונים בוועידת הפרישה. ב-16 באפריל, בהבינו שהפרישה בלתי נמנעת, הגיש פרסטון בישיבה סודית הצעה להחלטת הפרישה, שהתקבלה ברוב של 88 תומכים מול 55 מתנגדים ובכך פרשה וירג'יניה מהאיחוד.
פרסטון נבחר כסנאטור בקונגרס של הקונפדרציה ושירת בו עד מותו באחוזתו ב-16 בנובמבר 1862. הוא נטמן בבית הקברות פרסטון שבבלקבורג, בסמוך לאחוזתו. צי ארצות הברית הנציח את שמו בקריאת משחתת על שמו שהייתה בשירות מ-1920 ועד תום מלחמת העולם השנייה.[1]
קישורים חיצוניים
- ויליאם פרסטון באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
- ויליאם פרסטון באתר Naval History and Heritage Command (באנגלית)
שגיאות פרמטריות בתבנית:Find a Grave
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
הערות שוליים
.svg)
27540664ויליאם פרסטון