ג'ון א. מארש

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ג'ון א. מארש
John Otho Marsh Jr
ג'ון א. מארש
לידה 7 באוגוסט 1926
ווינצ'סטר, וירג'יניה, ארצות הברית
פטירה 4 בפברואר 2019 (בגיל 92)
ראפין, וירג'יניה, ארצות הברית
שם מלא ג'ון אוטו מארש הבן
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
מקום קבורה ניומרקט, וירג'יניה, ארצות הברית
מפלגה המפלגה הדמוקרטית (עד 1980)
המפלגה הרפובליקנית (מ-1980)
מזכיר הצבא של ארצות הברית ה־14
30 בינואר 198114 באוגוסט 1989
(8 שנים ו־28 שבועות)
תחת נשיאי ארצות הברית רונלד רייגן
ג'ורג' הרברט ווקר בוש
סגן מזכיר ההגנה של ארצות הברית לענייני חקיקה
17 באפריל 197315 בפברואר 1974
(43 שבועות ו־4 ימים)
תחת נשיא ארצות הברית ריצ'רד ניקסון
→ רדי א. ג'ונסון
ג'ון מ. מאורי ←
חבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם וירג'יניה
3 בינואר 19633 בינואר 1971
(8 שנים)

ג'ון אוטו מארש הבןאנגלית: John Otho Marsh Jr.;‏ 7 באוגוסט 1926 - 4 בפברואר 2019) היה פוליטיקאי אמריקאי ומרצה שלא מן המניין בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת ג'ורג' מייסון (אנ').[1][2][3] הוא כיהן כמזכיר הצבא של ארצות הברית בין השנים 19811989 וכחבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם וירג'יניה בין השנים 19631971.[1]

ראשית חייו

ג'ון מארש נולד בווינצ'סטר, וירג'יניה. הוא למד בבית הספר התיכון של הריסונבורג.[4] ב-1944 הוא התגייס לצבא ארצות הברית ובמלחמת העולם השנייה הוא נבחר להכשרה בבית הספר למועמדים לקציני חיל רגלים וסיים אותה כלוטננט משנה בנובמבר 1945 והוצב בצבא הכיבוש בגרמניה, בו הוא שירת בשנים 19461947.[4][5] לאחר מכן ועד 1951 הוא שירת בכוחות המילואים של הצבא.[4]

ב-1951 סיים מארש את לימודיו באוניברסיטת וושינגטון ולי, שם הוא היה חבר באחוות פי-קאפא-פסי.[1][4] באותה שנה הוא נכנס למשמר הלאומי בווירג'יניה וב-1964 הוא סיים את בית הספר לצניחה צבאית. ב-1976 הוא פרש מהצבא בדרגת לוטננט קולונל.[4]

במקביל, ב-1952 התקבל מארש ללשכת עורכי הדין של וירג'יניה והחל לעסוק בעריכת דין בסטרסבורג, וירג'יניה, שם הוא שימש כשופט עירוני. בין השנים 1954–1952 הוא שימש כתובע העירוני של ניו מרקט.[4]

חבר בית הנבחרים

בין השנים 19631971 כיהן מארש כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית כנציג המחוז השביעי של וירג'יניה מטעם המפלגה הדמוקרטית.[1] בתקופת כהונתו הוא השתתף בלחימה במלחמת וייטנאם למשך חודש מבלי לגלות לחבריו לנשק שהוא חבר הקונגרס.[6] מארש היה הדמוקרט האחרון שייצג את מחוז הבחירה הזה, שהשתרע מווינצ'סטר ועד מנסס ומשארלוטסוויל ועד פרדריקסבורג. מחוז זה, שהיה מחוז הבית של הסנאטורים הארי פ. בירד האב והארי פ. בירד הבן, התרחק משורשיו הדרומיים הדמוקרטים למשך זמן מסוים. תושבי המחוז התפצלו בהצבעתם מאז שנות ה-30, אף על פי שהמחוז המשיך לבחור בדמוקרטים שמרנים כמו מארש. עם סיום כהונתו של מארש כנציג המחוז, נבחר במקומו הרפובליקני, חבר הסנאט של וירג'יניה, ג'. קנת רובינסון, שייצג את רוב רובו של מערב המחוז, והייצוג של המחוז על ידי הרפובליקנים המשיך ברציפות עד 1993.

בממשל פורד

ב-1973 מונה מארש כסגן מזכיר ההגנה. בינואר 1974 הוא מונה כיועץ לביטחון לאומי לסגן הנשיא ג'רלד פורד.[1] כאשר היה פורד לנשיא, התמנה מארש כיועץ לנשיא ברמת חבר הקבינט.[2] הוא נחשב לאחד מהיועצים הבכירים של הנשיא פורד לצדם של הנרי קיסינג'ר, דונלד ראמספלד ופיליפ ו. באקן.[7]

מזכיר הצבא

בין השנים 19811989 כיהן מארש כמזכיר הצבא של ארצות הברית בממשלו של הנשיא רונלד רייגן.[1] הוא ניהל את הבנייה מחדש של צבא ארצות הברית באמצעות הגדלת תקציבו ב-30%. הוא תמך בהרחבתם של הכוחות המיוחדים בעקבות מבצע טופר העיט ב-1979.[8]

מארש היה מעורב בשכנוע הקונגרס לתמוך בהצבתם של טילי פרשינג 2 בגרמניה. צעד זה מוזכר בדרך כלל כסיבה העיקרית להסכמתה של ברית המועצות להסכם פירוק נשק גרעיני לטווח בינוני.[8]

כשסיים מארש את כהונתו לאחר שמונה שנים ושישה חודשים הייתה זו תקופת הכהונה הארוכה ביותר מכל אלו של מזכירי הצבא.[8] על תקופה זו הוא אמר, "לא הפכתי למזכיר הצבא כדי להיות רככוכי וחצי ביישן שמתנצל על תפקודו של צבא ארצות הברית בווייטנאם, שכן לא היה צורך בשום התנצלות".

שנותיו האחרונות

לאחר פרישתו מתפקיד מזכיר הצבא נבחר מארש לשמש כיושב ראש המועצה למדיניות כוחות המילואים, תפקיד בו הוא שימש עד 1994. בהמשך הוא שימש כיושב הראש וכמנהל הכללי בפועל של נובקס, חברת תרופות,[2] ובסופו של דבר הוא היה חבר בדירקטוריון שלה.[9] מארש היה איש סודו של דיק צ'ייני כאשר הוא היה סגן הנשיא.[6]

בין השנים 19981999 שימש מארש כפרופסור אורח במכון הצבאי של וירג'יניה ולאחר מכן ועד שנת 2000 כמרצה שלא מן המניין למשפטים בקולג' ויליאם ומרי.[1] בעת מותו בשנת 2019 הוא לימד קורס בנושא טכנולוגיה, טרור וחוקי הביטחון הלאומי באוניברסיטת ג'ורג' מייסון.[1][10]

ב-2007, כאשר הפך מצב המאושפזים במרכז הרפואי של הצבא על שם וולטר ריד למקור לדאגה ברמה לאומית, מונו מארש ומזכיר הצבא לשעבר טוגו וסט על ידי מזכיר ההגנה רוברט גייטס כצוות בדיקה עצמאי שיחקור את הכשלים הרפואיים והניהוליים שם. בין ההמלצות הרבות שלהם הייתה ההמלצה לסגור את המחלקה לקשישים ולהעביר שירותים רפואיים מסוימים למה שהיה אז המרכז הרפואי הלאומי של הצי בבת'סדה, מרילנד.[11] מארש גם היה חבר בארגון "מרקל" לטכנולוגיה, רפואה וביטחון.[3]

חיים אישיים

מארש התגורר עם רעייתו בעיר הולדתו, וינצ'סטר. נולדו להם שלושה ילדים ושבעה נכדים.

ג'ון מארש נפטר בעיירה ראפין, וירג'יניה, ב-4 בפברואר 2019 בגיל 92, מסיבוכים של אי-ספיקת לב.[12]

בנו של מארש, ג'ון "רוב" אוטו מארש השלישי, התגייס לצבא ארצות הברית ב-1974 והשתחרר ב-1996 בדרגת מייג'ור. הוא נודע כמי ששימש כחובש במהלך קרב מוגדישו ב-1993. הוא ורב-סמל דון הצ'ינסון ניסו להציל את הפצוע האנוש רב-סמל ראשון טימותי "גריץ" מרטין. רוב מארש נפצע קשה ממתקפת מרגמות ב-6 באוקטובר שבה נהרג רב-סמל מאט ריירסון. רוב מארש עוטר בלגיון ההצטיינות, בכוכב הארד, בלב הארגמן, במדליית השירות הביטחוני הראויה לשבח ובמדליית השירות הראוי לשבח. כיום הוא עובד כרופא במידלברוק, וירג'יניה.[13]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'ון א. מארש בוויקישיתוף

הערות שוליים


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

28212803ג'ון א. מארש