ג'ורג' דרן
 | |||||||
| לידה |
8 בספטמבר 1872 סקריבנר, נברסקה, ארצות הברית | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
27 באוגוסט 1936 (בגיל 63) וושינגטון די. סי. ארצות הברית | ||||||
| שם מלא | ג'ורג' הנרי דרן | ||||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||||
| מקום קבורה | בית הקברות מאונט אוליב, סולט לייק סיטי, יוטה, ארצות הברית | ||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
ג'ורג' הנרי דרן (באנגלית: George Henry Dern; 8 בספטמבר 1872 – 27 באוגוסט 1936) היה פוליטיקאי ואיש עסקים אמריקאי. הוא מוכר בעיקר בשל היותו שותף להמצאת תהליך הפקת כסף וזהב ממרבצי עפרה הקרוי "תהליך הולט-דרן" ובשל כהונתו כמזכיר המלחמה של ארצות הברית משנת 1933 ועד למותו ב-1936. הוא גם כיהן כמושל יוטה השישי בין השנים 1925 – 1933. דרן היה פוליטיקאי פרוגרסיבי, שנאבק למען רפורמות במיסוי, חינוך ציבורי ורווחה חברתית. הוא נודע כנואם יוצא דופן, שידע לשבות את לב שומעיו ולשעשע אותם, ללא קשר לשיוכם הפוליטי.
ראשית חייו
ג'ורג' הנרי דרן נולד ב-8 בספטמבר 1872 בעיירה סקריבנר שבמחוז דודג' שבנברסקה. הוא בנם של ג'ון דרן, מחלוצי החוואים בנברסקה, בעל מכרות ותעשיין, ושל אליזבת שגם שם נעוריה היה דרן. הוריו הגרו לארצות הברית מגרמניה.[1] ג'ון דרן היה נשיא "חברת כריית ועיבוד הזהב מרקור" והוא השפיע על בנו ג'ורג' שהלך בעקבותיו כאשר הוא נכנס לעסקי הכרייה. ב-1888 סיים דרן את לימודיו בקולג' פרימונט שבאוניברסיטת מידלנד בעיר פרימונט שבנברסקה ובין השנים 1893 – 1894 הוא למד באוניברסיטת נברסקה. דרן היה גם אתלט מוכשר ושיחק כקפטן של נבחרת הפוטבול של האוניברסיטה. ב-1894 הוא הצטרף למשפחתו בסולט לייק סיטי, שם היה אביו נשיא חברת מרקור. הוא התקדם בחברה במהירות מתפקיד מנהל חשבונות לתפקיד הגזבר וב-1901 הוא קודם לתפקיד המנהל הכללי של החברה שאותה הוא ארגן מחדש כ"חברת כריית הזהב המאוחדת מרקור". דרן היה שותף להמצאת תנור "הולט-דרן", כבשן לביצוע תהליך הולט-כריסטנסון, טכניקה להפקת כסף מעפרה. ב-1913 נסגרה חברת מרקור, אך ניסיונו של דרן ותשוקתו לעסקי הכרייה השתקפו בהמשך בקריירה הפוליטית שלו.
ראשית הקריירה הפוליטית
דרן נכנס לפוליטיקה ב-1914 כאשר התמודד כמועמד משותף של המפלגה הדמוקרטית והמפלגה הפרוגרסיבית על מושב בסנאט מדינת יוטה מטעם המחוז שבו שוכנת סולט לייק סיטי. הוא כיהן מאז ועד 1923 בסנאט המדינה, שם הוא נבחר פעמיים כמנהיג הסיעה הדמוקרטית של הבית. תקופת כהונתו שם עמדה בסימן של קידום משמעותי של החקיקה הפרוגרסיבית, כולל חוק שהסדיר את חכירת זכויות הכרייה, במקום מכירתן לגופים פרטיים. דרן נבחר כמועמד המפלגה הדמוקרטית לתפקיד מושל יוטה ב-1924 ובמהלך מערכת הבחירות הוא קיבל את גיבויה של המפלגה הפרוגרסיבית של יוטה ואת תמיכתו של המועמד הפרוגרסיבי לנשיאות רוברט לה פולט. בהתמודדותו מול המושל המכהן מהמפלגה הרפובליקנית, צ'ארלס ר. מייבי, השתמש דרן בסיסמה קליטה "We want a Dern good governor, and we don't mean Mabey" (מילולית: "אנחנו רוצים מושל טוב [לעזאזל], ואנחנו לא מתכוונים אולי", המילה Dern היא כתיב נוסף למיל Darn, שמשמעותה "לעזאזל" והשם Mabey משמעותו "אולי").[2] מאז בחירתו של מייבי ב-1920 נחשבה יוטה למדינה רפובליקנית והיא המשיכה להיות כזאת גם במהלך תקופת כהונתו של דרן כמושל. עם זאת, עלה בידו של דרן להפוך את יוטה למדינה עם נטייה דמוקרטית, תהליך שהחל ב-1933 ונמשך כמעט עשרים שנה לאחר מכן.
מושל יוטה
כמושל התמקד דרן בשימוש במשאבים הטבעיים שבהם התברכה יוטה כדי לפתח את כלכלת המדינה והקדיש את עצמו לרפורמות בחינוך, ברווחה ובמיסוי, וכך המשיך לבסס את המוניטין שלו כפרוגרסיבי. על בסיס טענתו שמס רכוש כאמצעי ההכנסה היחידי של המדינה אינו הוגן, דאג דרן להנהגתו של מס הכנסה מדינתי ושל מס זיכיון חברות, על אף התנגדות קשה לכך. הוא גם הוביל את פתרון הבעיות הבין-מדינתיות שהיו קשורות לבנייתו של סכר הובר על נהר הקולורדו. דרן, שלמדינתו היה את החיסרון שהחלק של הקולורדו שעבר בשטחה היה מעל הסכר, הגן בתוקף על התאוריה, שלהוציא זכויות השיט, מימי הנהרות המערביים הם משאבים של המדינות ולא של הממשלה הפדרלית. מחלוקת זו הובילה אותו לעימות ישיר עם מזכיר המסחר של ארצות הברית הרברט הובר, שניסה לגשר על המחלוקת הזו בממשל הנשיא קלווין קולידג'.
ב-1928 נבחר דרן לכהונה נוספת כמושל בהפרש סוחף של 31,000 קולות, זאת על אף העובדה שיוטה הצביעה בבחירות הכלליות של אותה שנה לרפובליקנים בהפרש של 14,000 קולות. בין השנים 1929 – 1930 הוא כיהן כיושב ראש אגודת המושלים הלאומית, שם הוא עבד בשיתוף פעולה עם מושל ניו יורק פרנקלין דלאנו רוזוולט. פועלו של דרן כמושל פרוגרסיבי במדינה מערבית זיכה אותו בשבחיו של רוזוולט, שלאחר ניצחונו בבבחירות לנשיאות של 1932 הוא מינה את דרן לתפקיד מזכיר המלחמה.
מזכיר המלחמה
בתחילה רצה רוזוולט למנות את דרן לתפקיד מזכיר הפנים, אך בפגישה של השניים סוכם שדרן יקבל את תפקיד מזכיר המלחמה. אף על פי שלא היה לו שום רקע צבאי והוא היה ידוע בנטיותיו הפציפיסטיות, הוא זכה בתמיכת החוגים הצבאיים בזכות זה שהוא קידם תהליכי יעילות ומוכנות ודחף לקיומו של מבנה הצבא שיוכל להתרחב בקלות בעתות משבר. דרן יזם תוכנית חמש-שנתית להצטיידות הצבא במטוסים חדשים, הגדלת מספר הטנקים, רכישת רובים חצי-אוטומטים ותותחים מודרניים. הוא דחף להגדלת כוחו של הגיס האווירי של צבא ארצות הברית וחקר האשמות על שדלנות במחלקת המלחמה, שכתוצאה מהן נשפטו והודחו שני קצינים בכירים. רפורמות אלו זיכו אותו בתמיכתם ובהערצתם של רוב חברי הסגל הפיקודי של הצבא.
במהלך כהונתו כמזכיר המלחמה פיקח דרן על ניהולו של חיל השימור האזרחי. מחלקת המלחמה בניהולו של דרן ציידה את הארגון הממשלתי הזה במזון, ביגוד, אמצעי תחבורה וסיוע רפואי שניתנו ל-300,000 מובטלים שהצטרפו לשורותיו לטובת עבודות שימור של הקרקעות הציבוריות של ארצות הברית. באותה תקופה החל חיל ההנדסה של הצבא בכמה מיזמי עבודות ציבוריות, כולל חפירת נהרות המיסיסיפי והמיזורי ובכרייתה של תעלת שיט בפלורידה. בגיבויו של מנהל העבודות הציבוריות השתתף חיל ההנדסה גם בבנייה של סכר בונוויל על נהר קולומביה ושל סכר פורט פק על נהר המיזורי והחל את בנייתו של סכר קוודי שהופסקה. דרן עבד בשיתוף פעולה הדוק על מיזמים כאלו עם ראש מטה הצבא דאגלס מקארתור. לעיתים נתגלעו מחלוקות בינו לבין הנשיא רוזוולט בנוגע לתוכניות לפיתוח משאבי מים, וב-1935 וב-1936 הוא התנגד לחקיקה להקמת מועצת משאבים לאומית קבועה, אף על פי שהיא זכתה לתמיכה חזקה של מנהל הניו דיל.
ג'ורג' דרן נפטר בוושינגטון די. סי. ב-27 באוגוסט 1936 מסיבוכים בלב ובכליות שנבעו מהתקף שפעת.
מורשתו
דרן היה חובב פעילויות ספורטיביות כמו דיג וטרקינג והוא זכור בשל העבודה הקשה שהשקיע בעבודתו כחבר הקבינט של הנשיא רוזוולט ובשל היותו נואם ששעשע את שומעיו. מעל לכל, דרן שימש כמזכיר המלחמה בתקופה שלא הייתה משמעותית במיוחד מבחינה צבאית. ארצות הברית הייתה אז בעיצומו של השפל הגדול ובשל כך היה עליה לאמץ גישה בדלנית בנוגע למדיניות החוץ שלה. לאחר שנים של תקציבים צבאיים מצומצמים ושל מדיניות חוץ בדלנית, הייתה משרת מזכיר המלחמה תפקיד חסר חשיבות יחסית בתקופתו של דרן. בעוד שהוא התחבב על שאר חברי הקבינט, הוא מעולם לא לקח חלק מכריע בהגדרת מדיניות הממשל. זו הסיבה שתקופת כהונתו כמזכיר המלחמה זכתה לפחות תיעוד בהשוואה לאלו שכיהנו בתפקיד לפניו ואחריו בעתות מלחמה.
משפחתו
ב-7 ביוני 1899 הוא נשא לאישה בעיר פרימונט את שרלוט "לוטי" בראון ויחד הם הביאו לעולם שישה ילדים שהגיעו לבגרות ונישאו עד למותו ב-1936. לוטי דרן נפטרה ב-1952 בשיקגו ונקברה לצדו של בעלה בבית הקברות מאונט אוליב שבסולט לייק סיטי.
נכדו הוא השחקן ברוס דרן, אביה של השחקנית לורה דרן.
קישורים חיצוניים
- Bringhurst, Newell. "George Henry Dern". Utah History Encyclopedia. Archived from the original on 2008-06-24.
- Robert W. Wells Jr., A Political Biography of George Henry Dern, Brigham Young University, 1971.
שגיאות פרמטריות בתבנית:Find a Grave
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
הערות שוליים
.svg)
