שילה וידנל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שילה וידנל
Sheila Widnall
לידה 13 ביולי 1938 (גיל: 86)
טקומה, מדינת וושינגטון, ארצות הברית
שם מלא שילה מארי אוונס וידנל
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
מזכירת חיל האוויר של ארצות הברית ה־18
6 באוגוסט 199331 באוקטובר 1997
(4 שנים ו־12 שבועות)
תחת נשיא ארצות הברית ביל קלינטון
מריל מקפיק
(מזכיר בפועל)

שילה מארי אוונס וידנלאנגלית: Sheila Marie Evans Widnall;‏ נולדה ב-13 ביולי 1938) היא חוקרת חלל ופרופסורית במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס. בשנים 19931997 היא כיהנה כמזכירת חיל האוויר של ארצות הברית, ובכך הייתה לאישה הראשונה בתפקיד זה והאישה הראשונה שעמדה בראש זרוע מזרועות הכוחות המזוינים במחלקת ההגנה של ארצות הברית. ב-2003 היא נבחרה כחברה בהיכל התהילה הלאומי לנשים.[1]

ראשית חייה

שילה וידנל נולדה בטקומה שבמדינת וושינגטון. ב-1960 היא סיימה לימודי בוגרת במדעים במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, שם היא סיימה גם לימודי מוסמכת במדעים ב-1961 ולימודי תואר דוקטור במדעים ב-1964, כל התארים באווירונאוטיקה. ב-1986 היא מונתה כפרופסורית לאווירונאוטיקה ולאסטרונאוטיקה והצטרפה לחטיבת הנדסת המערכות של המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, שם היא הייתה יושבת ראש הפקולטה בשנים 19791981 ובשנים 19921993 היא הייתה סגנית הנשיא של המכון. ב-1985 היא נבחרה לאקדמיה הלאומית להנדסה. ב-1998 היא הייתה לנשיאת האגודה האמריקאית לקידום המדע.

המחקר של וידנל מתמקד במכניקת הזורמים, במיוחד באווירודינמיקה של כלי טיס הנעים במהירות גבוהה, מסוקים ומערבולות קצה כנף. אחד ממחקריה הבולטים הוא על מנגנון אי-יציבות אליפטי, שאותו היא ביצעה בשיתוף עם ריימונד פיירהומבט.[2]

מזכירת חיל האוויר

ב-4 ביולי 1993 מינה הנשיא ביל קלינטון את וינדל כמזכירת חיל האוויר של ארצות הברית.[3] ב-22 ביולי הוגש מינויה לאישור הסנאט וזה אישר אותו שבועיים לאחר מכן, ב-5 באוגוסט. עם מינויה הייתה וידנל לאישה הראשונה שכיהנה בתפקיד והאישה הראשונה שעמדה בראש זרוע מזרועות הכוחות המזוינים.[1] במהלך כהונתה כמזכירת חיל האוויר היא טיפלה בשערוריית קלי פלין (אנ'), טייסת B-52 סטרטופורטרס בחיל האוויר, שהייתה האישה הראשונה בתפקיד זה ושוחררה מהשירות ב-1997 בעקבות רומן שניהלה עם בן זוגה של חיילת שהייתה כפופה לה ועל עבירות נוספות כמו אי-ציות לפקודה ושבועת שקר.[4]

המשך הקריירה

בשנים 19982005 שימשה וידנל כסגנית הנשיא של האקדמיה הלאומית להנדסה וב-2009 הוענק לה על ידם פרס ארתור מ. בושה.[5]

וידנל הייתה חבר בועדת החקירה לאסון מעבורת החלל קולומביה.

כיום היא עובדת עם Lean Advancement Initiative במסגרת המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס.[6] ביוני 1960 היא נישאה לויליאם סול וידנל. בן זוגה הוא בעל תואר דוקטור מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס בהנדסת חלל והוא עומד בראש הצוות שפיתח את מערכות הניווט והשליטה של תוכנית אפולו.[7] לשניים בן ובת.[8]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שילה וידנל בוויקישיתוף

הערות שוליים


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29564969שילה וידנל