אנתוני לייק
 | |||||||
| לידה |
2 באפריל 1939 (גיל: 85) ניו יורק, ניו יורק, ארצות הברית | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| שם מלא | Anthony Lake | ||||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||||
| |||||||
| |||||||
ויליאם אנתוני קירסופ לייק (באנגלית: William Anthony Kirsopp Lake; נולד ב-2 באפריל 1939) הוא סופר, איש אקדמיה, ודיפלומט, ואיש ממשל אמריקאי לשעבר. הוא כיהן כמנהל הכללי של קרן החירום הבינלאומית של האומות המאוחדות לילדים (יוניסף). קודם לכן הוא היה יועץ למדיניות חוץ של רבים מנשיאי ארצות הברית ושל מועמדים לנשיאות מהמפלגה הדמוקרטית, ושימש בתפקיד היועץ לביטחון לאומי בשנים 1993–1997 בממשלו של הנשיא ביל קלינטון. לזכותו של לייק נזקפת היותו אחד מאלה שפיתחו את המדיניות שהובילה להחלטה לפתיחת מלחמת בוסניה. הוא החזיק במשרת פרופסור בלימודי דיפלומטיה בבית הספר לשירות החוץ על שם אדמונד א. וולש של אוניברסיטת ג'ורג'טאון.
ראשית חיו
אנתוני לייק הוא נכדו של קירסופ לייק, איש כמורה מהכנסייה האנגליקנית שהגיע מאוקספורד, אנגליה, ב-1914 כדי ללמד את הברית החדשה באוניברסיטת הרווארד. אביו של לייק, ג'ררד קיסופ לייק, היה איש המפלגה הדמוקרטית מתומכי הניו דיל, ואמו, אלינור (לבית ואן סומרן הארד) הייתה תומכת של המפלגה הרפובליקנית.[1]
לייק עצמו נולד בניו יורק. הוא סיים את לימודיו בבית הספר התיכון מידלסקס שבקונקורד, מסצ'וסטס והמשיך את לימודיו בקולג' הרווארד, שם הוא קיבל תואר ראשון ב-1961. הוא למד במשך שנתיים כלכלה בינלאומית בטריניטי קולג' שבקיימברידג' ובהמשך סיים לימודי תואר דוקטור בבית הספר לענייניים ציבוריים ובינלאומייים של אוניברסיטת פרינסטון ב-1974, לאחר שהשלים תזה שנושאה היה "זהירות ודאגה: המדיניות האמריקאית כלפי דרום אפריקה, 1971-1946".[2] ב-2001 הוא היה שותף לעריכה של ספר היובל לכבודו של המנחה שלו בפרינסטון, ריצ'רד ה. אולמן.
לייק היה ידיד קרוב של ריצ'רד הולברוק, ששירת יחד אתו בשירות החוץ בווייטנאם. השניים ביקרו זה את זה לעיתים קרובות ולייק סייע להולברוק בשנים הראשות של הקריירה שלו. היחסים בין השניים התערערו בעקבות מעשה לא ראוי מצידו של ריצ'רד, והם כמעט לא דיברו זה עם זה וכאשר היה לייק ליועץ לביטחון לאומי, חברותם הסתיימה.[3]
קריירה בממשל ובאקדמיה
לייק הצטרף למחלקת המדינה ב-1962, ושירת שם עד 1970 בשירות החוץ. הוא היה עוזר לשגריר הנרי קבוט לודג' הבן בדרום וייטנאם ב-1963, סגן הקונסול בהואה בשנים 1964–1965, ועוזר מיוחד לעוזר הנשיא לענייני ביטחון לאומי בשנים 1969–1970. ב-1969 הוא התלווה אל היועץ לביטחון לאומי הנרי קיסינג'ר בפגישה החשאית הראשונה שלו עם נציגי צפון וייטנאם בפריז. ב-1970 הוא הסתכסך עם קיסינג'ר על רקע מדיניות ממשל ניקסון במערכה בקמבודיה, וכתוצאה מכך הוא עזב את מחלקת המדינה.[4] מאוחר יותר כתב לייק ספר בו הוא ביקר את מדיניותו של קיסינג'ר כלפי אפריקה.
לייק עבד עבור הסנאטור הדמוקרטי אדמונד מאסקי בהתמודדותו לנשיאות בבחירות לנשיאות של 1972. לאחר שהפסיד מאסקי בהתמודדות על מועמדות המפלגה לג'ורג' מקגוורן, עבד לייק לזמן קצר במרכז קארנגי לשלם בינלאומי (אנ') ובשירותים ההתנדבותיים הבינלאומיים (אנ') לפני שחזר לשמש כמנהל תכנון המדיניות במחלקת המדינה בתקופת נשיאותו של ג'ימי קרטר בשנים 1977–1981.
לאחר הפסדו של קרטר בבחירות לנשיאות של 1980 לרונלד רייגן, היה לייק לפרופסור ליחסים בינלאומיים ב"חמשת הקולג'ים" (אנ') במסצ'וסטס בשנים 1981–1992, כשבתחילה הוא לימד בקולג' אמהרסט. ב-1984 הוא עבר לקולג' מאונט הוליאוק, שם הוא לימד קורסים על מלחמת וייטנאם, על מהפכות העולם השלישי, ועל יחסי החוץ של ארצות הברית. בין תלמידיו במאונט הוליאוק ניתן למנות את עוזרת המחקר שלו מונה סאטפן, שלימים הייתה סגנית ראש סגל הבית הלבן למדיניות בממשלו של ברק אובמה.[5] ב-1997 הוא היה פרופסור ללימודי דיפלומטיה באוניברסיטת ג'ורג'טאון עד שקיבל על עצמו לכהן כמנהל הכללי של יוניסף.
במהלך הבחירות לנשיאות של 1992, היה לייק לאחד מיועצי מדיניות החוץ העיקריים של ביל קלינטון. לאחר תחילת נשיאותו של קלינטון החל לייק לשמש בתפקיד היועץ לביטחון לאומי עד 1997. בעקבות תום המלחמה הקרה, דחף לייק ליישומה של מדיניות להרחבת מספרן של המדינות הדמוקרטיות בעלות שוק חופשי. כשנכנס לייק לתפקידו הוא קיבל הוראה מהבית הלבן למכור את מניותיו בחברות אנרגיה, אך הוא לא עשה זאת. כאשר ב-1994 החליט קלינטון לאפשר לאיראן לספק נשק לצבא בוסניה, הודה לייק שהוא שגה כאשר הוא לא דיווח לקונגרס על החלטתו.
לאחר בחירתו של קלינטון לכהונה שנייה כנשיא בבחירות 1996, הוא הציג את מועמדותו של לייק לתפקיד ראש ה-CIA, אך המועמדות נפלה בשל התנגדות הרפובליקנים. דווח גם שכישלון מועמדותו היה קשור להחלטתו להסיר את תמיכתו ברגע האחרון בניסיון הפיכה בעיראק להדחתו מהשלטון של סדאם חוסיין מבלי שארצות הברית תהיה מעורבת בכך. עם זאת, יש הטוענים שמועמדתו של לייק "כשלה, בין השאר, בשל הצהרתו בראיון טלוויזיוני שהוא לא בטוח שאלג'ר היס היה אשם".[6][7]
לאחר ביטול מועמדתו כראש ה-CIA, מונה לייק כשליח מיוחד של הבית הלבן בשנים 1998–2000. בתפקידו זה הוא תיווך בניסוח הסכם אלג'יר ששם קץ למלחמת אריתריאה–אתיופיה. ב-2000 היה לייק שותף לייסוד תאגיד אינטליברידג' יחד עם דייוויד רותקופף. ב-2005 נרכש התאגיד על ידי קבוצת יוראסיה.
לייק היה יועץ למדיניות חוץ של ברק אובמה במערכת הבחירות לנשיאות של 2008, לאחר שקיבל המלצה מהסנאטורית הילרי קלינטון, שאיתה הוא עבד במהלך נשיאותו של בעלה ביל קלינטון.[8] לייק נחשב למועמד פוטנציאלי לתפקיד מזכיר המדינה עד אשר מונתה קלינטון לתפקיד.
המנהל הכללי של יוניסף
ב-16 במרץ 2010 הוצגה מועמדתו של לייק על ידי מזכ"ל האו"ם באן קי-מון לתפקיד המנהל הכללי הבא של קרן החירום הבינלאומית של האומות המאוחדות לילדים (יוניסף), לאחר שמועמדותו הוצעה על ידי הנשיא אובמה.[9][10]
ב-30 באפריל אותה שנה החל לייק לכהן בתפקיד באופן רשמי לאחר שהחליף את אן ונמן, לשעבר מזכירת החקלאות של ארצות הברית. ב-2 במאי 2014 חודש מינויו על ידי המזכ"ל באן קי-מון והוא כיהן בתפקיד עד סוף שנת 2017. ביוניסף הוא היה פעיל במאמצים למקד מחדש את ההשקעות בילדים הטעונים טיפוח ברמה המרבית ולצמצום תמותת ילדים.[11]
פעילויות נוספות
לייק היה גם חבר במועצה המייעצת של "שותפות למען אמריקה בטוחה" (Partnership for a Secure America), ארגון ללא כוונת רווח שנועד ליצור מחדש את המרכז הדו-מפלגתי במדיניות החוץ והביטחון הלאומית של ארצות הברית. הוא גם שימש כיושב ראש מועצת המנהלים של "קרן ארצות הברית למען יוניסף" ושל המכון למורשת מרשל. הוא גם היה חבר במועצת הנאמנים של קולג' הוליאוק. במשך שנים היה לייק חבר במועצת הנאמנים של קולג' סנט מרי במרילנד. הוא לקח חלק פעיל בהקמת המרכז ללימודי דמוקרטיה של הקולג', שם הוא שימש כחבר במועצה המייעצת.
אמונתו הדתית ומשפחתו
לייק גדל על ברכי הנצרות הפרוטסטנטית, אך דיווח שהוא "יצא למסע הרוחני שלו כאדם צעיר" כשהמיר את דתו לנצרות האפיסקופלית. עם זאת, מאז הוא "נמשך משיכה ארוכת ימים ליהדות" ו"החל לחוש בחוזקה שהוא רוצה להיות חלק מדת זו". בסופו של דבר, ב-2005 הוא התגייר לפני שנשא לאישה את ג'ולי ט. כצמן, שכיום היא סגנית הנשיא והמנהלת הכללית של הבנק הבין-אמריקאי לפיתוח. לייק מייחס לאמונתה הדתית של כצמן את התמריץ להחלטתו לחקור את משיכתו ליהדות באופן מלא, והחל ללמוד עם קצין הדת לשעבר בצי, הרב ארנולד רזניקוף (אנ'), ששירת עמו במועצת הנאמנים של מועצת קארנגי לאתיקה בעניינים בינלאומיים, במשך שנה שלמה לפני שהתגייר. בהמשך ערך הרב רזינקוף את טקס חתונתם של לייק ושל קצמן.[1]
עם זאת, לייק התבדח על כך שהוא היה יהודי בעיניהם של אחרים זמן רב לפני גיורו הרשמי. ראשית, ב-1997, כאשר פורסם בחדשות שמזכירת המדינה מדליין אולברייט גילתה את שורשיה היהודיים, ובמקביל פורסם בשוגג על יהדותם של אישים אחרים בממשל, דווח "שכל צוות הביטחון הלאומי של הנשיא קלינטון הוא יהודי". בהתבסס על סיפור זה, לייק סיפר ששמו הוסף לרשימה של אנשי הבית הלבן היהודים והוא החל לקבל הזמנות לאירועים מיוחדים כמו טקס חנוכה בבית הלבן, והוא אמר שהוא נהנה לקבל את ההזמנות הללו. ההזדמנות השנייה הייה שנתיים לאחר מכן, כאשר ב-1999 פורסמו בכתבה של הוושינגטון פוסט הקלטות חדשות של פרשת ווטרגייט של שיחות בין הנשיא ניקסון ובוב הולדמן, ראש סגל הבית הלבן. הקלטות אלו כללו שיחה בה שאל ניקסון אם לייק הוא יהודי והולדמן השיב, "ובכן, אני לא בטוח, אבל הוא נראה יהודי". בהתבסס על הקלטות אלו, אמר לייק "שעכשיו אני יכול לעקוב אחר המורשת [היהודית] שלי אחורה עד ניקסון".[1]
ללייק שלושה ילדים מנישואיו לאשתו הראשונה אנטוניה, שנישואיהם הסתיימו ב-1995.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 "The Conversions of Anthony Lake," Moment Magazine, May–June 2008.
- ^ Lake, Anthony (1974). Caution and concern: the making of American policy toward South Africa, 1946-1971.
- ^ Michael O’Donnell, The Hustling, Sweating, Flawed Greatness of Richard Holbrooke, Washington Monthly, July/August 2019.
- ^ Brian A. Feldman, W. Anthony K. Lake, The Harvard Crimson, May 23, 2011
- ^ Scott Wilson, White House Deputy Chief of Staff Mona Sutphen Has a World of Experience, Washington Post, April 14, 2009.
- ^ Ehrman, John (Dec 11, 2007). "The Mystery of "ALES" Once Again, the Alger Hiss Case". Studies in Intelligence. CIA's Center for the Study of Intelligence. 51 (5).
- ^ "The Uncabinet". Slate. Archived from the original on 6 November 2008.
- ^ "CNN Political Ticker: All politics, all the time - Obama outlines foreign policy vision". 2007-11-27.
- ^ March 16, 2010, Statement by President Barack Obama on the appointment of Anthony Lake as Executive Director of UNICEF. Archived March 24, 2010, at the Wayback Machine
- ^ UNICEF Press Centre. "UNICEF welcomes announcement of next Executive Director".
- ^ Pia Rebello Britto, Right in Principle, Right in Practice, HuffPost, 09/20/2010.
28621019אנתוני לייק