דניאל הווארד
לידה |
24 באוגוסט 1943 (גיל: 81) צ'טנוגה, טנסי, ארצות הברית | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
שם מלא | ג'יימס דניאל הווארד | ||||||
מדינה | ארצות הברית | ||||||
| |||||||
|
ג'יימס דניאל הווארד (באנגלית: J. Daniel Howard; נולד ב-24 באוגוסט 1943) הוא פקיד ממשל אמריקאי לשעבר. הוא שימש כעוזר מיוחד לנשיא ארצות הברית רונלד רייגן מיולי 1986 ועד פברואר 1988, לאחר מכן ועד מאי 1989 הוא היה סגן מזכיר ההגנה ליחסי ציבור, ולאחר מכן ועד 1993 הוא היה תת-מזכיר הצי.
ראשית חייו
דניאל הווארד נולד בצ'טנוגה, טנסי. לאחר סיום לימודיו בבית הספר התיכון הוא התגייס לחיל הנחתים של ארצות הברית ושירת ביפן בין השנים 1961–1965. לאחר שחרורו הוא החל ללמוד באוניברסיטת צ'טנוגה וב-1969 קיבל תואר ראשון. לאחר סיום לימודיו הוא עבר לדנבר כדי לעבוד כנציג שטח של הצלב האדום האמריקאי. בהמשך הוא שב ללימודים וב-1972 סיים לימודי תואר שני באוניברסיטת טנסי. עם סיום לימודיו הוא עבר לוושינגטון די. סי. כדי להתחיל הכשרה כצוער בשירות החוץ.
בשירות החוץ
הצבתו הראשונה של הווארד במסגרת שירות החוץ הייתה ביפן, שם הוא עבר הכשרה בשפה היפנית ביוקוהמה בין השנים 1974–1975 ולאחר מכן ועד 1977 הוא שירת כמנהל המרכז האמריקאי בסאפורו. מסיום תפקידו זה ועד 1980 הוא שירת כנספח העיתונות בשגרירות ארצות הברית בטוקיו. בשנים 1981–1982 הוא היה קצין לענייני תרבות בשגרירות ארצות הברית בוורשה. במהלך תקופה זו הוכרז בפולין משטר צבאי. הווארד נעצר על ידי הרשויות בפולין שלוש פעמים ובסופו של דבר הוכרז כאישיות בלתי רצויה ובמאי 1982 הוא גורש. לאחר מכן הוא נשלח לקפריסין, שם הוא היה קצין יחסי ציבור בשגרירות ארצות הברית בניקוסיה. הוא היה מעורב בפינוי של האמריקאים מביירות הסמוכה לאחר הפיצוץ בשגרירות ארצות הברית ב-1983, הפיצוץ בבניין המשנה של השגרירות ב-1984 והפיגועים בבסיסי הכוח הרב-לאומי בביירות ב-1983. השבועיים האחרונים של הווארד בניקוסיה עברו עליו בניסיון לפתור את חטיפת טיסה 847 של TWA. ב-1985 שב האוורד לארצות הברית ושימש כיועץ ליחסי ציבור למשרד למזרח אסיה והאוקיינוס השקט במחלקת המדינה. על פועלו במסגרת המהפכה בפיליפינים ב-1986 הוא קיבל את פרס הכבוד הגבוה (Superior Honor Award) של מחלקת המדינה.
ב-1986 מינה נשיא ארצות הברית רונלד רייגן את הווארד כעוזר מיוחד לנשיא וכסגן מזכיר העיתונות של הבית הלבן ליחסי חוץ, שם הוא עבד יחד עם היועץ לביטחון לאומי פרנק צ. קרלוצ'י ועם סגנו, הגנרל קולין פאוול. הווארד התמקד בסוגיות בקרת הנשק והמשיך לשמש בתפקידו בתקופה בה נחתם הסכם פירוק נשק גרעיני לטווח בינוני בינואר 1988. הוא גם עסק בסוגיות רבות הקשורות לפרשת איראן-קונטראס.
סגן מזכיר ההגנה ליחסי ציבור
בדצמבר 1987 מינה הנשיא רייגן את הווארד כסגן מזכיר ההגנה ליחסי ציבור, תפקיד בו הוא שימש מפברואר 1988 ועד מאי 1989. הוא עבד עבור מזכיר ההגנה פרנק קרלוצ'י וטיפל בתוצאות הפלתה של טיסה 655 של איראן אייר על ידי הסיירת האמריקאית "וינסנס" ושל הפיצוץ בצריח אוניית המערכה איווה. בהמשך הוא סייע למזכיר ההגנה קרלוצ'י בדיונים הישירים להורדת המתיחות עם ברית המועצות, כולל הביקור ההיסטורי הראשון של מזכיר ההגנה במוסקבה ובסבסטופול ב-1988. הוא קיבל את "פרס השירות האזרחי המצטיין" של מחלקת ההגנה.
תת-מזכיר הצי
ביולי 1989 מינה הנשיא ג'ורג' הרברט ווקר בוש את הווארד כתת-מזכיר הצי.[1] לאחר אישור המינוי על ידי הסנאט, החל הווארד לשמש בתפקיד זה באוגוסט. תקופת כהונתו בתפקיד זה עמדה בעיקר בסימן התפרקות ברית המועצות והצמצום המשמעותי של תקציב ההגנה שאירע כתוצאה ממנה, מלחמת המפרץ ב-1991 והאירועים שבאו אחריה ושערוריית טיילהוק (אנ').
ביוני 1992 הוא שימש כמזכיר הצי בפועל, כאשר מזכיר הצי הנרי גארט אולץ על ידי הנשיא בוש להתפטר כתוצאה משערוריית טיילהוק שבה תקפו יותר ממאה אנשי הצי וחיל הנחתים כ-83 נשים ו-7 גברים במלון הילטון בלאס וגאס. מיד עם כניסתו לתפקיד הורה הווארד על עצירת אימונים מוחלטת בצי ובחיל הנחתים למטרת מניעת אלימות בעניינים שבצניעות. חודש לאחר מכן החליף אותו בתפקיד המבקר של מחלקת ההגנה, שון או'קיף. בספטמבר אותה שנה הוציא המפקח הכללי של מחלקת ההגנה דוח בו הוא סיכם שתת-מזכיר הצי הווארד, המפקח הכללי של הצי, התובע הכללי של הצי ומנהל שירות החקירות הפליליות של הצי (NCIS), כשלו בניהול חקירה נאותה בנוגע להאשמות בהתנהלות הבלתי ראויה שבוצעו במסגרת הפרשה. בדוח נאמר שהווארד התמקד יתר על המידה בדרגי הפיקוד הנמוכים ושהוא עסק יותר בהגנה על שמו הטוב של הצי מאשר בירידה לפרטי ההאשמות.[2] הועלתה השערה שאו'קיף יאלץ את הווארד להתפטר ברגע שהתובע הכללי של הצי, אדמירל משנה ג'ון גורדון וראש ה-NCIS, אדמירל משנה דובאל מ. ויליאמס, הודחו בשל ניסיונותיהם לטייח את חקירת הפרשה, אך בצעד מפתיע, הודיע או'קיף שהוא ממשיך לתת "אמון מוחלט" בהווארד.[2] הווארד המשיך לשמש בתפקידו עד תום נשיאותו של בוש וסיים את כהונתו ב-20 בינואר 1993. ביוני אותה שנה פרש הווארד משירות החוץ בדרגת ציר-יועץ וקיבל את "פרס הכבוד הראוי לשבח" (Meritorious Honor Award) על הישגיו בקריירה שלו.
הרשעה
ב-15 בינואר 2013 נעצר הווארד על החזקת פריצות אסורה הוא הורשע וריצה 7 חודשי מאסר.
הערות שוליים
27922893דניאל הווארד