ממשלת ישראל השמונה עשרה

ממשלת ישראל השמונה עשרה

ראש ממשלת ישראל מנחם בגין במליאת הכנסת ב-27 בספטמבר 1978, ועמו (מימין לשמאל) שר הביטחון עזר ויצמן, שר החוץ משה דיין, סגן ראש הממשלה יגאל ידין, ושר האוצר שמחה ארליך
מידע כללי
20 ביוני 1977 – 5 באוגוסט 1981 (4 שנים ו־6 שבועות)
ראש ממשלה	מנחם בגין
הקבינט הקודם	ממשלת ישראל השבע עשרה
הקבינט הבא	ממשלת ישראל התשע עשרה

ממשלת ישראל השמונה עשרה, בראשותו של מנחם בגין, פעלה מ-20 ביוני 1977 עד 5 באוגוסט 1981, בתקופת כהונתה של הכנסת התשיעית.

תוצאות הבחירות לכנסת התשיעית

ממשלת ישראל השמונה עשרה בתמונה המסורתית עם נשיא המדינה, אפרים קציר. עומדים משמאל לימין: מאיר עמית, אהרן אבוחצירא, זבולון המר, יגאל הורביץ, עזר ויצמן, שמחה ארליך, גדעון פת, אליעזר שוסטק, ישראל כץ, אריאל שרון, שמואל תמיר, משה דיין ואריה נאור - מזכיר הממשלה. יושבים משמאל לימין: מנחם בגין, אפרים קציר ויגאל ידין

רשימה	ראש הרשימה	מנדטים	מספר קולות	אחוז מהקולות	מושב	הערות
הליכוד	מנחם בגין	43	583,968	33.4%	קואליציה	רשימה משותפת למפלגות חרות, המפלגה הליברלית, ולע"ם בהמשך כהונת הכנסת: הצטרפו שני חברי שלומציון פרשו שני חברי כנסת והקימו את התחיה-בנא"י פרש חבר הכנסת יוסף תמיר והצטרף לשינוי פרש חבר הכנסת יצחק יצחקי והקים את ישראל אחת פרשו שלושה חברי כנסת והקימו את רפ"י - הרשימה הממלכתית, מהם חזר אחד לאחר מכן הצטרף חבר הכנסת עקיבא נוף מאחווה
המערך	שמעון פרס	32	430,023	24.6%	אופוזיציה	רשימה משותפת למפלגות העבודה ומפ"ם בהמשך כהונת הכנסת: פרש חבר הכנסת משה דיין והקים סיעת יחיד; בהמשך הצטרף לחברי כנסת נוספים בהקמת תל"ם הצטרפו שני חברי כנסת משינוי
ד"ש	יגאל ידין	15	202,265	11.6%	קואליציה, שינוי פרשה לאופוזיציה.	בהמשך כהונת הכנסת התפלגה הסיעה לתנועה הדמוקרטית ושינוי
מפד"ל	יוסף בורג	12	160,787	9.2%	קואליציה
חד"ש		5	80,118	4.6%	אופוזיציה
אגודת ישראל		4	58,652	3.3%	קואליציה
פלאטו שרון	שמואל פלאטו-שרון	1	35,049	2.0%	אופוזיציה	שינה מאוחר יותר את שם סיעתו ל"פיתוח ושלום"
שלומציון	אריאל שרון	2	33,947	1.9%	קואליציה	הצטרפה לליכוד לאחר הקמת הממשלה
מחנה של"י		2	27,281	1.6%	אופוזיציה	מאוחר יותר פרש חבר הכנסת סעדיה מרציאנו והקים את סיעת היחיד "שוויון בישראל - פנתרים"
רע"ם	סיף א-דין א-זועבי	1	24,185	1.4%	אופוזיציה
פועלי אגודת ישראל	רבי קלמן כהנא	1	23,571	1.3%	אופוזיציה
רצ	שולמית אלוני	1	20,621	1.2%	אופוזיציה
ל"ע	גדעון האוזנר	1	20,384	1.2%	אופוזיציה

הקמת הממשלה

בעת הרכבת ממשלתו הראשונה, הפתיע בגין כאשר מינה כשר חוץ את משה דיין, ממנהיגי תנועת העבודה. בגין גם הכריז בעת ביקור בהתנחלות אלון מורה: "בעתיד הקרוב יהיו הרבה אלוני מורה". סמוך לאחר הקמת הממשלה ביקר בגין בארצות הברית כאורחו של הנשיא ג'ימי קרטר והשניים הצהירו שנוצרה ביניהם מערכת יחסים קרובה.

ביקורת נמתחה על בגין, בתחילת דרכו כראש ממשלה, כאשר כיהן גם כשר המשפטים, על שהמליץ בפני הנשיא קציר להעניק חנינה לבנקאי יהושע בן-ציון.

ציוני דרך ומדיניות

כלכלה וחברה

מדיניותה הכלכלית והחברתית של הממשלה נגזרה, מחד, מדגילתה של מפלגת הליכוד בליברליזם כלכלי ושוק חופשי; ומאידך, ממחויבות לעקרונות של "צדק סוציאלי", שהיו נדבך חשוב באידאולוגיה של תנועת החרות ובמשנתו של זאב ז'בוטינסקי. בין היתר כתב על כך: "צמצום אי השוויון הוא בהתקרבות בלתי פוסקת של הקצוות החברתיים, התקרבות לא בכיוון "מלמעלה למטה" המביא בהכרח לירידה ונסיגה כלכלית, אלא בכיוון "מלמטה למעלה" המביא לעלייה והתקדמות... הקידמה הכלכלית והחברתית לא תתבטא בביטול המותרות כי אם בתהליך של ביטול מושג המותרות, על ידי הפיכתם המתמדת למצרכים הנדרשים על ידי הכול והנרכשים על ידי הכל."

בתחום ה"צדק הסוציאלי" השקיעה הממשלה כספים רבים. במרץ 1978 הציגה הממשלה הצעת חוק לחינוך תיכוני חינם שאושרה באפריל. כמו כן, הושקעו כספים רבים באספקת דיור למשפחות שחיו בצפיפות של מעל שלוש נפשות בחדר, רמת צפיפות שהוגדרה כקו העוני לדיור. ב-1977 היו מתחת לקו העוני לדיון קרוב ל-3% ממשקי הבית, כ-30,000 משקי בית. ב-1983 ירד השיעור ל-1.2%, כ-10,000 משקי בית, בלבד. בשנים אחר כך הייתה ירידה לשיעורים אפסיים. יוזמה נוספת של הממשלה הייתה מפעל שיקום השכונות שהוגשה לכנסת על ידי גדעון פת, שר הבינוי והשיכון, בשם הממשלה, במאי 1978. שנה אחר כך תיאר יגאל ידין את התוכנית במילים "המפעל החברתי הגדול ביותר שתוכנן אי פעם בישראל. ראשיתה ביוזמתו של ראש הממשלה לפתרון בעיות הדיור בשכונות המצוקה... מדובר כאן בשיקום אוכלוסייה של מאה ושישים שכונות ואזורי מצוקה בישראל בהיקף כספי גדול... הפרויקט הזה של שיקום השכונות... הוא מהפכה שלמה בכל דפוסי השיקום השכונתי".

בהיעדר מקור תקציבי לכספים הרבים שהשקיעה הממשלה, מומנו פעולות אלה באמצעות "הדפסת כסף", דבר שהגביר את האינפלציה. מנגנון ההצמדה של השכר שהיה נהוג המעיט את הפגיעה של האינפלציה בשכירים ואיפשר דו-קיום עם ההסתדרות, ועל כן בגין לא איבד מן הפופולריות שלו בשל כישלון ההידרדרות הכלכלית. בתחילה, הגידול בחוב החיצוני והפנימי של ישראל עדיין לא נתן את אותותיו. אולם בשנת 1980 המצב הידרדר ויגאל הורביץ שהתמנה לשר אוצר הנהיג מדיניות תקציבית מרסנת. אולם לאחר פחות משנה החליף אותו יורם ארידור שהנהיג מדיניות של הורדת מכסים, בסיסמה שיש להיטיב עם העם, ובטענה שהקניות המוגברות יביאו לעלייה בהכנסות ממיסים.

לעומת זאת, בתחום צמצום מעורבות הממשלה במשק נעשו רק מספר צעדים מוגבלים. הותר לציבור לקנות סכום מסוים של מטבע חוץ לצורך נסיעה לחוץ לארץ, ללא צורך בהיתר.

חוץ וביטחון

עוד לפני הקמת הממשלה הגיע בגין להסכמה עם סאדאת על מגעים לשלום בין ישראל למצרים, ומדיניות הממשלה נגעה בראש ובראשונה להשגת הסכם שלום עם מצרים. בנובמבר 1977 ביקר סאדאת בישראל וב-26 במרץ 1979 נחתם הסכם השלום בין ישראל למצרים, הסכם השלום הראשון שנחתם עם מדינה ערבית.

הממשלה הקימה התנחלויות ברחבי יהודה ושומרון, אולם על מנת שלא לפגוע במגעים עם מצרים עשתה זאת בהססנות, כאשר בתחילה מוקמו 12 התנחלויות חדשות בתוך בסיסים צבאיים.

במרץ 1978, לאחר פיגוע אוטובוס הדמים הורתה הממשלה לצה"ל לפגוע באש"ף בדרום לבנון, במבצע ליטני. בשלהי כהונת הממשלה, ב-7 ביוני 1981 הפציץ חיל האוויר הישראלי את הכור האטומי בעיראק, במה שכונה מבצע אופרה.

הממשלה סיימה כהונתה עם פיזור הכנסת לקראת הבחירות לכנסת העשירית

סיעות הקואליציה

סיעה	מנדטים	משרדי השרים	משרדי סגני השרים	תחילת חברות בממשלה	סיום חברות	הערות
הליכוד	43	משרד ראש הממשלה, משרד הביטחון, משרד החוץ, משרד המשפטים, משרד העבודה והרווחה, משרד התחבורה, משרד התקשורת, משרד החקלאות משרד התעשייה, המסחר והתיירות, משרד האוצר, משרד האנרגיה והתשתית, משרד הבינוי והשיכון, המשרד לקליטת עלייה, משרד הבריאות, 2 שרים בלי תיק	משרד האוצר, משרד הביטחון, משרד התעשייה, המסחר והתיירות, משרד ראש הממשלה	20 ביוני 1977	5 באוגוסט 1981
ד"ש	15	סגן ראש הממשלה, משרד המשפטים, משרד העבודה והרווחה, משרד התחבורה, משרד התקשורת		24 באוקטובר 1977	14 בספטמבר 1978	עד להתפרקות הסיעה
מפד"ל	12	משרד הדתות, משרד החינוך, התרבות והספורט, משרד הפנים		20 ביוני 1977	5 באוגוסט 1981
התנועה הדמוקרטית	7	סגן ראש הממשלה, משרד המשפטים, משרד העבודה והרווחה		14 בספטמבר 1978	10 במרץ 1981	פלג של ד"ש שנשאר בקואליציה עד להתפרקותו שלו
אגו"י	4			20 ביוני 1977	5 באוגוסט 1981	הייתה חברה בקואליציה ללא ייצוג בממשלה
שלומציון	2	משרד החקלאות		20 ביוני 1977	5 ביולי 1977	עד להשתלבותה הרשמית בליכוד
משה דיין	1	משרד החוץ		20 ביוני 1977	23 באוקטובר 1979	פרש מהמערך והקים סיעת יחיד
יגאל ידין	1	סגן ראש הממשלה		10 במרץ 1981	5 באוגוסט 1981	המשיך לכהן בממשלה גם לאחר התפרקות התנועה הדמוקרטית

מספר הח"כים החברים בקואליציה

• 62 ח"כים לפני הצטרפות סיעת ד"ש (20 ביוני 1977 - 24 באוקטובר 1977).
• 77 ח"כים לפני התפרקות הסיעה; פלג שלה, סיעת התנועה הדמוקרטית, נשארה בקואליציה (24 באוקטובר 1977 - 14 בספטמבר 1978).
• 69 ח"כים לפני פרישת סיעת היחיד של משה דיין (14 בספטמבר 1978 - 23 באוקטובר 1979).
• 68 ח"כים לפני התפרקות סיעת התנועה הדמוקרטית; פלג שלה, סיעת היחיד של יגאל ידין, נשארה בקואליציה (23 באוקטובר 1979 - 10 במרץ 1981).
• 62 ח"כים לאחר מכן (10 במרץ 1981 - 5 באוגוסט 1981).

הרכב הממשלה

עם כינונה, מנתה הממשלה 13 שרים, מכיון שהושאר מקום למשרות שרים לנציגי ד"ש לכשיצטרפו. אלו כללו 9 מהליכוד: 3 מתנועת החרות, 3 מהליברלים, 2 מלע"ם ואריאל שרון, 3 מהמפד"ל ומשה דיין שערק ממפלגת העבודה. באוקטובר 1977 הצטרפו 4 נציגי ד"ש, ומספר השרים עלה ל-17. בינואר 1978 צורפו שני שרים נוספים של הליכוד, אחד מהליברלים ואחד מתנועת החרות ומספר השרים עלה ל-19. בספטמבר 1978 התפטר מאיר עמית, באוקטובר 1979 התפטר משה דיין, במרץ 1980 צורף יצחק שמיר לממשלה, במאי 1980 התפטר עזר ויצמן ובאוגוסט 1980 התפטר שמואל תמיר. בכך ירד מספר השרים ל-16.

בממשלה כיהנו בסך הכל 21 שרים, מתוכם רק 6 כיהנו בעבר בממשלה (בגין, דיין, המר, בורג, לנדאו וויצמן) ו-15 שרים כיהנו לראשונה בממשלה זו (ארליך, ארידור, אבוחצירא, פת, לוי, הורביץ, ידין, מודעי, כץ, עמית, נסים, שוסטק, שרון, שמיר ותמיר)

שם	סיעה	משרד	תאריך תחילת כהונה	תאריך סיום כהונה	הערות	דיוקן
מנחם בגין	הליכוד	משרד ראש הממשלה, משרד הביטחון, משרד החוץ, משרד המשפטים, משרד העבודה והרווחה, משרד התחבורה, משרד התקשורת	20 ביוני 1977	5 באוגוסט 1981	ראש הממשלה כיהן כשר הביטחון החל מ-28 במאי 1980, לאחר התפטרותו של עזר ויצמן כיהן כשר החוץ החל מ-23 באוקטובר 1979, לאחר התפטרותו של משה דיין, ועד ל-10 במרץ 1980, עת מסר את התיק ליצחק שמיר כיהן כשר המשפטים עד ל-24 באוקטובר 1977, עת מסר את התיק לשמואל תמיר כיהן כשר העבודה והרווחה עד ל-24 באוקטובר 1977, עת מסר את התיק לישראל כ"ץ כיהן כשר התחבורה וכשר התקשורת עד ל-24 באוקטובר 1977, עת מסר את התיק למאיר עמית
יגאל ידין	ד"ש		24 באוקטובר	5 באוגוסט 1981	סגן ראש הממשלה
שמחה ארליך	הליכוד	משרד האוצר	20 ביוני 1977	5 באוגוסט 1981	סגן ראש הממשלה התפטר מתפקידו כשר האוצר ב-7 בנובמבר 1979 עקב כישלון המהפך הכלכלי, אך המשיך לכהן כסגן ראש הממשלה
יגאל הורביץ	הליכוד	משרד התעשייה, המסחר והתיירות, משרד האוצר	20 ביוני 1977 7 בנובמבר 1979	1 באוקטובר 1978 13 בינואר 1981	כיהן כשר התעשייה, המסחר והתיירות עד 1 באוקטובר 1978, עת התפטר עקב התנגדותו להסכם השלום עם מצרים חזר לכהן בממשלה כשר האוצר החל מ-7 בנובמבר 1979, לאחר התפטרות שמחה ארליך, ועד ל-13 בינואר 1981, עת פרש מהתפקיד עקב אי קבלת גיבוי לתוכניתו הכלכלית
יורם ארידור	הליכוד	משרד התקשורת, משרד האוצר	5 בינואר 1981	5 באוגוסט 1981	החל לכהן גם במשרד האוצר החל מ-21 בינואר 1981
יצחק מודעי	הליכוד	משרד האנרגיה והתשתית, משרד התקשורת	20 ביוני 1977	5 באוגוסט 1981	כיהן גם כשר התקשורת החל מ-15 בינואר 1979 ועד ל- 22 בדצמבר 1980
עזר ויצמן	הליכוד	משרד הביטחון	20 ביוני 1977	26 במאי 1980	התפטר עקב חילוקי דעות עם ראש הממשלה
גדעון פת	הליכוד	משרד הבינוי והשיכון, משרד התעשייה, המסחר והתיירות	20 ביוני 1977	5 באוגוסט 1981	כיהן כשר הבינוי והשיכון עד ל-15 בינואר 1979, עת החל לכהן כשר התעשייה, המסחר והתיירות
דוד לוי	הליכוד	המשרד לקליטת עלייה, משרד הבינוי והשיכון	20 ביוני 1977	5 באוגוסט 1981	כיהן גם כשר הבינוי והשיכון החל מ-15 בינואר 1979
אליעזר שוסטק	הליכוד	משרד הבריאות	20 ביוני 1977	5 באוגוסט 1981
אהרן אבוחצירא	מפד"ל	משרד הדתות	20 ביוני 1977	5 באוגוסט 1981
משה דיין	סיעת יחיד	משרד החוץ	20 ביוני 1977	23 באוקטובר 1979	התפטר עקב חילוקי דעות עם ראש הממשלה
יצחק שמיר	הליכוד	משרד החוץ	10 במרץ 1980	5 באוגוסט 1981
זבולון המר	מפד"ל	משרד החינוך, התרבות והספורט	20 ביוני 1977	5 באוגוסט 1981
אריאל שרון	הליכוד	משרד החקלאות	20 ביוני 1977	5 באוגוסט 1981
שמואל תמיר	ד"ש	משרד המשפטים	24 באוקטובר 1977	5 באוגוסט 1980
משה נסים	הליכוד	שר בלי תיק, משרד המשפטים	10 בינואר 1978	5 באוגוסט 1981	כיהן כשר בלי תיק עד ל-13 באוגוסט 1980, עת החליף את שמואל תמיר בתפקידו כשר המשפטים
ישראל כץ	לא היה חבר הכנסת	משרד העבודה והרווחה	24 באוקטובר 1977	5 באוגוסט 1981	כיהן כשר מטעם ד"ש
יוסף בורג	מפד"ל	משרד הפנים	20 ביוני 1977	5 באוגוסט 1981
מאיר עמית	ד"ש	משרד התחבורה, משרד התקשורת	24 באוקטובר 1977	15 בספטמבר 1978	התפטר עקב פרישת סיעת שינוי מהקואליציה (לאחר התפרקות ד"ש)
חיים לנדאו	לא היה חבר הכנסת באותה תקופה	שר בלי תיק, משרד התחבורה	10 בינואר 1978	5 באוגוסט 1981	כיהן כשר מטעם הליכוד כיהן כשר בלי תיק עד ל-15 בינואר 1979, עת החל לכהן כשר התחבורה

• מזכיר הממשלה: אריה נאור

קישורים חיצוניים

• ממשלת ישראל השמונה עשרה באתר משרד הממשלה
  ממשלת ישראל השמונה עשרה באתר הכנסת

הקודם: ממשלת ישראל השבע עשרה 1974-1977

ממשלת ישראל השמונה עשרה 20 ביוני 1977 - 5 באוגוסט 1981

הבא: ממשלת ישראל התשע עשרה 1981-1983

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31508245ממשלת ישראל השמונה עשרה