כלא שש
ערך זה עוסק בבית הסוהר הצבאי. אם התכוונתם להרכב הראפ, ראו   | |
| תג היחידה של מערך הכליאה; כלא שש, מבט מרכס אצבע אוקטובר 2017 | |
| מידע על המבנה | |
|---|---|
| מיקום | עתלית, ישראל |
| נשלט על ידי | חיל המשטרה הצבאית |
| קרבות | מרד כלא שש |
בסיס כליאה 396 (או בס"כ 396; מוכר בקיצור כלא שש) היה בית כלא צבאי באזור עתלית בסמוך לצומת בית אורן ובצמוד לבית הסוהר כרמל. הוא פעל לצד הכלא הצבאי הנוסף, כלא ארבע שבמחנה צריפין. אלו יחדיו נסגרו סופית עם הקמת כלא נווה צדק סמוך לצומת השרון (בית ליד).
מבנה הכלא
בכלא היו ארבע פלוגות:
- פלוגה א' – פלוגה פתוחה בתנאים הנחשבים "מקלים" בכלא שאכלסה חבושים שהיו שפוטים לזמן קצר יחסית של עד כחודש וללא רמות סיכון. החבושים ישנו באוהלים בשתי מחלקות: עבודות ומשמר, זכו לשיחות טלפון (מטלפונים ציבוריים) ללא הגבלת זמן /או זמן מוגדר ביום. במחלקת משמר עסקו החבושים בשמירות של 4 שעות במגדלי השמירה ברחבי הבסיס. ובמחלקת העבודות הועסקו החבושים בעבודות שונות לפי צורכי הבסיס (גינון ונקיון, עבודה במטבח הפלוגה או במטבח הכלא הראשי וכו') הפלוגה הייתה מסוגלת להכיל עד כ-220 חבושים.
- פלוגה ב' – פלוגה סגורה שהיוותה את "שער הכניסה" לכלא – לפלוגה זאת הגיעו מתקבלים וכלואים חדשים, לאחר מכן עברו ריאיון לפיו החליטו סגל הפיקוד בפלוגה האם להעביר את החבושים לפלוגה אחרת או להשאירם. הפלוגה אכלסה על"מים (עצורים לפני משפט) חבושים בעלי רמת סיכון, או חבושים בעלי התנהגות טובה אך עם עונש מאסר של חודש ויותר. הכלואים ישנו בתאים גדולים של עד 20 איש, והיו זכאים לשיחת טלפון אחת ביום בת 7 דקות. בנוסף, בפלוגה זו הייתה קיימת "הקציניה" ובה כלואים קצינים ונגדים בקבע. בעבר גם אנשי מילואים היו נכלאים שם, אך מנהג זה הופסק. הפלוגה הכילה עד 85 אנשים
- פלוגה ג' – הפלוגה הקשה והסגורה ביותר בכלא. בפלוגה הכילה את האסירים הקשים בעוונות גנבות אמל"ח, סחר ושימוש בסמים, עינוי, ואף הריגה. רובם המכריע נשפטו למשך זמן ארוך, אך גם חבושים בכלא שהפגינו התנהגות אלימה או חוסר במשמעת הגיעו "לחינוך" בפלוגה ג'. בפלוגה היה קיים הבידוד הקשה – "אגף הבודדים" בו שכנו חיילים שהתפרעו או שהיה כלפיהם חשד סביר לפגיעה עצמית. בכל תא באגף זה היו עד 2 אסירים + שומר אחד מפלוגה א' שהתחלף בכל 4 שעות. הפלוגה הייתה מסוגלת להכיל עד כ-65 אסירים.
- פלוגה 600 – פלוגת הנשים בכלא ובה כלואות חבושות ואסירות משירות סדיר. סגל הפלוגה הכיל נשים בלבד (מפקדות, סמלות, וקצינות) הפלוגה הוקמה ב-21 בדצמבר 2011, הייתה מסוגלת להכיל עד 60 אסירות. בפלוגה זאת היה קיים בידוד המכונה "אגף הבודדות".
היסטוריה
את הרעיון להקים את כלא שש הגה הקצין יעקב מרקוביץ', אחרי שבדק את מצבם המתדרדר של ארבעת בתי הסוהר שהיו קיימים (אשר לטענתו היו משתפרים אם הייתה פוחתת בהם כמות האסירים). אלוף-משנה יוסף פרסמן, מפקד חיל המשטרה הצבאית לחץ לבניית המתקן והוא לבסוף נבנה ב-1956 במהלך מלחמת סיני.
ב-22 בנובמבר 1969 הוצף כלא שש בשל סופת גשמים חזקה, ומפלס המים עלה לגובה של שני מטרים. על אף שהביטחון בבית הסוהר היה בסכנה כאשר גם הסוהרים והאסירים ניסו להוציא את המים, אף אסיר לא השתמש בהזדמנות זו כדי לברוח. כתוצאה, המפקד של אגף כוח-האדם, שאחראי לכלל חיל המשטרה הצבאית כולל בתי הסוהר שלו, החליט לשחרר עשרות אסירים ולבטל את עונשיהם.
מרד האסירים
ערך מורחב – מרד כלא שש
ביום שבת 9 באוגוסט 1997 פרץ מרד אסירים בפלוגה ג' בכלא בשל תנאי הכליאה המחפירים לטענתם. את המרד הוביל גדעון מרטין. בעזרת אסירים נוספים הם השתלטו על חדר האוכל ולכדו בהדרגה את כל המד"כים והסמלים שנכחו בפלוגה. לאחר משא-ומתן, הושג הסכם בין האסירים לקמצ"ר (קצין משטרה צבאית ראשי), לפיו האסירים ישחררו את בני הערובה תמורת תנאי כליאה טובים יותר ואי-ענישה למחוללי המרד. האסירים מילאו את חלקם בהסכם, אולם שלטונות הכלא ביטלו באופן חד-צדדי את ההסכם ומנהיגי המרד קיבלו עונשים גדולים יותר והועברו לבית סוהר אזרחי.
חבר הכנסת דאז רומן ברונפמן פעל אף הוא לפתרון המשבר וערב בו את הרמטכ"ל אז אמנון ליפקין-שחק. מגעים אלה הובילו לשינוי משמעותי בגישת המשטרה הצבאית לתחום בתי הסוהר. נעשו שינויים במבנים של בתי הסוהר הצבאיים, ובתנאיהם של מדריכי הכלא והאסירים.
הפינוי ב-2010
ב-2 בדצמבר 2010 פונה הכלא מחשש שרפה באסון הכרמל. הפינוי התבצע במהירות בגלל סכנת העשן ורוב האסירים אשר נותרו עם ימים ספורים למועד שחרורם שוחררו לביתם מוקדם[1]. שאר האסירים הועברו לבה"ד 13 למספר ימים, ופלוגה ג' הועברה לכלא ארבע.
הפינוי ב-2016
ב-24 בנובמבר 2016 פונה הכלא מחשש שהשרפה בכרמל תגיע לכלא. על אף שלא נשקפה סכנה מידית, הוחלט בצבא על פינוי מבעוד מועד.[2]
סגירת הכלא
הכלא נסגר באפריל 2021, זמן קצר לאחר כלא 4 ואסירים הועברו לכלא נווה צדק שנבנה במחנה גור בסמוך לצומת השרון.[3]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- לאה ענבל, בתוככי כלא 6, כותרת ראשית, 26 בדצמבר 1984
טובי פולק, "למה צריך לסגור את כל בתי הכלא הצבאיים?", באתר הארץ, 8 באוקטובר 2017
הערות שוליים
- ^ 100 אסירים מכלא 6 שוחררו בעקבות השריפה בכרמל, באתר גלובס, 8 בדצמבר 2010
- ^ "גל ההצתות: יותר מ-100 נפגעים בחיפה, עוצר יציאות בצה"ל". ynet. 2016-11-24. נבדק ב-2016-11-25.
- ^ רועי שרון, אימת החיילים הכלואים: פרידה מכלא 6 המיתולוגי, באתר כאן-תאגיד השידור הישראלי, 15 באפריל 2021
