עריקה

עריקה היא נטישה או נסיגה של אדם מגוף או מדינה כלשהי שיש לו חוב אמונים או אחריות אליהם.

ביחידות צבא, זוהי הפעולה של עזיבת היחידה מתוך כוונה שלא לחזור.

עריקות בצה"ל

מסרון ששלח צה"ל לאלפי עריקיו במהלך שנת 2015

שלב מקדים - נפקדות

ערך מורחב – נפקדות

במהלך 21 הימים הראשונים להיעדרות יהיה החייל באחריות יחידתו. במהלך תקופה זו תזין היחידה את דבר הנפקדות במערכות, תבצע ביקורי בית בניסיון לשכנע את הנפקד לשוב לשירות ותתעד את הביקורים כדי שפרקליטות עריקים תוכל בבוא העת בעתיד להוכיח את אישום העריקות שאפשר שייוחס לחייל ותעשה כל שביכולתה להשיב את החייל ליחידה. לאחר 21 ימים, במידה והחייל לא הופיע ביחידה, ידווח כעריק.

דיווח עריקות והטיפול בעריק לאחר סיום שלב הנפקדות

המשטרה הצבאית, היא הגוף האמון על לכידת העריקים בצבא.

לאחר תום 21 ימים החייל ידווח כעריק ויוצב ביחידה וירטואלית בשם ״רמ 6ב עריק בארץ״. מרגע זה העריק עובר לאחריות מדור עריקים במיטב שעתיד להוסיף אותו לרשימה המרוכזת של עריקי צה"ל, רשימה שכל החיילים המופיעים בה עוברים לאחריות לוכדי העריקים בחיל המשטרה הצבאית. בנוסף מוצאת כנגד חיילים המופיעים ברשימה זו פקודת מעצר וצו עיכוב יציאה מהארץ. מרגע זה, מופעלות פעילויות בילוש מצד חיל המשטרה הצבאית לאיתור ולכידת העריק, בין היתר על ידי ביקורי פתע בבית בשעות לילה מאוחרות או בשעות בוקר מוקדמות, מעקב בפייסבוק של העריק, מעקב אחר חשבון הבנק של העריק וכל פעולה אחרת שיכולה להביא לאיתורו ולכידתו. בנוסף, גם משטרת ישראל מקבלת בשלב זה דיווח מצה"ל על דבר העריקות ובכל בדיקת רישיונות שגרתית בעתיד על ידי שוטר אזרחי, העריק ייעצר ויועבר לטיפול המשטרה הצבאית.

העמדה לדין

פרקליטות עריקים, הזרוע הביצועית של הפרקליטות הצבאית לענייני עריקים, היא זו שאמונה על הגשת כתבי אישום כנגד עריקים. לאור אופיה הצבאי של העברה, פרקליט צבאי רשאי להורות להעמיד לדין חייל בדין משמעתי ולא להגיש כנגדו כתב אישום. לרוב, כנגד עריקים מוגש כתב אישום על פי סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי. נוהג זה נובע מכך שעברת היעדרות משירות שלא ברשות היא עברה חמורה ורק במקרים חריגים ועל פי שיקול דעתו של פרקליט עריקים, לא יוגש כתב אישום בגין סעיף זה.

פרקליטות עריקים נוהגת גם להגיש כתב אישום כנגד משתמטים על-פי סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי וזאת על-פי סעיף 35(א) לחוק שירות ביטחון אשר מגדיר כי לעניין חוק השיפוט הצבאי, מועמד לשירות ביטחון החייב להתייצב לשירות סדיר רואים אותו כמי שנמנה עם הכוחות הסדירים של צבא ההגנה לישראל החל מן הזמן שנקבע בהתייצבות. לאור זאת, תחולת חוק השיפוט הצבאי חלה גם על משתמטים וניתן להעמידם לדין בבית הדין הצבאי. התיקון לסעיף 35 אשר התיר את העמדת המשתמטים לדין בפני בית דין צבאי התקבל בכנסת בשנת 1988, לפני מועד זה כתבי אישום כנגד משתמטים היו מוגשים לבית משפט השלום.

חומרת העבירה

ניתן להדגים את חומרת העברה בפני המחוקק על ידי השוואה לעברות אחרות. למשל, סעיף 94 לחוק העונשין, שעניינו גרימת מוות ברשלנות, מגדיר כי המורשע בעברה זו דינו מאסר שלוש שנים, לעומת זאת עברת עריקה דינה מאסר חמש עשרה שנה. בתי הדין הצבאים אף הם אינם מקלים בעונשים של חיילים המורשעים בעברה. בחלק ניכר מהמקרים עלול העריק לקבל עונשי מאסר ארוכים ובמידה ויישפט בבית דין צבאי (מעל 75 ימי היעדרות בסך הכל), יקבל העריק רישום פלילי במשטרת ישראל. לרישום פלילי זה השלכות רבות על החיים האזרחיים והוא עשוי למנוע קבלת העריק לעבודות אזרחיות רבות..

היקף התופעה והסיבות לביצוע עריקות

כיום, יש בצה"ל כ-4000 עריקים שנעדרים משירות צבאי ללא רשות. הסיבות לביצוע העריקות מגוונות. הנפוצות שבהן:

• קושי כלכלי - עריקים רבים בוחרים לברוח מהצבא על מנת לעזור למשפחתם בנושא הכלכלי. לעריקים רבים משפחות עם קושי כלכלי וחובות גדולים ולעיתים קרובות הקושי מחייב את העריקים, שלא מצליחים לעזור למשפחה עם משכורת מינימלית ביותר שהם מקבלים מהצבא, לערוק במטרה לעבוד, להרוויח כסף ולפרנס את משפחתם.
• קושי אישי ונפשי - עריקים רבים בוחרים לערוק מהצבא בעקבות קושי אישי ונפשי שחוו ביחידתם כתוצאה מתנאים מחמירים, יחס רע ולא מתחשב, מרחק רב מהבית וכדומה. אותם עריקים מאמינים שלאחר תקופת עריקות ממושכת, יוכלו לשנות את שיבוצם ולקבל הקלות, בין אם דרך קב"ן או דרך מערך הגחל"ת בכלא בעת ריצוי העונש על העריקות.
• אידאולוגיה אנטי צבאית - עריקים רבים לא רוצים לשרת עוד בצבא ולכן בוחרים לערוק כדי לצאת מאוחר יותר על אי התאמה בגין התנהגות רעה וחמורה או לחלופין להגיע למערך בריאות הנפש ולצאת לאחר תקופת עריקות ארוכה דרך פטור נפשי.

עריקות בצבא ארצות הברית

בצבא ארצות הברית, אדם מוגדר עריק כאשר הוא נעדר מעמדתו ללא אישור מתאים. אותו אדם יגרע מרשימת השמות של אותה יחידה לאחר 30 יום וירשם כעריק.

אולם לפי חוק הצבא האמריקאי, עריקה אינה נמדדת לפי הזמן שהעריק נמצא מחוץ ליחידתו אלא לפי הקריטריונים הבאים:

• עזיבת היחידה או העמדה מתוך כוונה שלא לחזור לעולם.
• הימנעות מביצוע משימה מסוכנת או השתמטות מחובה חשובה.
• התגייסות או קבלת מינוי באותו חיל או בחיל אחר מבלי לגלות שלא עזב את יחידתו הקודמת בצורה מסודרת.
• הצטרפות לכוח לוחם זר שלא ברשות המדינה.

אדם שנעדר מיחידתו למשך יותר מ-30 יום אך חוזר מרצונו או מביע כוונה כנה לחזור עלול עדיין להחשב לעריק, בזמן שאדם שנעדר פחות מ-30 יום, שניתן להראות באופן אמין שאין בכוונתו לחזור (למשל, אם הצטרף לכוחות המזוינים של מדינה אחרת), עלול גם הוא להישפט על עריקות.

ראו גם

• מחמוד עבאס חילמי
• בסאם עאדל
• מוניר רדפא

קישורים חיצוניים

• אמיר בוחבוט, צה"ל מציג: "לוכדי העריקים", באתר nrg‏, 17 בנובמבר 2005
• פ"מ 31.05.13 - היעדרות משירות סדיר, הורדת הפקודה

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

23237029עריקה