מיקי בראל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-edit-clear.svg
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
מיקי בראל
לידה 1957 (גיל: 67 בערך)
תל אביב
השתייכות Badge of the Israeli Defense Forces 2022 version.svg צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות 1976–2005 (כ־29 שנים)
דרגה תת-אלוףתת-אלוף
תפקידים בשירות
תפקידים אזרחיים

מיקי בראל (נולד בשנת 1957) הוא תא"ל במיל', בתפקידו האחרון שימש קצין המשטרה הצבאית הראשי.

ביוגרפיה

נולד בשנת 1957 בישראל. גדל בתל אביב.

התגייס לצה"ל בשנת 1976 ושובץ לחיל המשטרה הצבאית. עבר טירונות וקורס מדריכי כלואים בבית הספר למשטרה צבאית בה"ד 13 ובסיום ההכשרה שובץ כמד"כ בכלא מגידו. לאחר קורס קצינים שובץ כמ"מ עבודות חוץ בג'בל מע'רה בכלא שבע (רפידים, סיני). בהמשך שימש כסמ"פ בכלא ארבע. בשנת 1978 מונה למפקד בסיס מ"צ יואב ולאחר מכן כמפקד המשטרה הצבאית בשארם א-שייח' (עד לפינויה והחזרתה למצרים בשנת 1982). בהמשך שימש כמ"פ בכלא 4, ראש מדור עבירות במפקדת קצין חיל המשטרה הצבאית הראשי, סגן מפקד בה"ד 13 וסגן מפקד המשטרה הצבאית בפיקוד המרכז. בתקופה זו סיים לימודי תואר ראשון באוניברסיטת בר-אילן, קורס קציני מ"צ בצבא אנגליה וקורס במכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה.

בשנת 1989 מונה למפקד כלא 4. בשנת 1992 מונה לממצ"פ מרכז (בתקופת האינתיפאדה הראשונה. בתקופה זו התרחשו: הטבח במערת המכפלה, חטיפת נחשון וקסמן ואירועים נוספים סביב הסכמי אוסלו). בשנת 1995 מונה לראש ענף שיטור ומבצעים במקמצ"ר וב- 1996 למד במב"ל. עם סיום הלימודים הועלה לדרגת אלוף-משנה ומונה למפקד מצ"ח. בפיקודו על היחידה ביצע בה שינויים רבים ובהם: הקמת ענף מודיעין, הקמת מגזר הבילוש, הגברת שיתוף הפעולה עם משטרת ישראל ושירות הביטחון הכללי ועוד.

בשנת 2002 מונה לקמצ"ר[3]. בתקופת פיקודו על החיל נערכו בו שינויים ארגוניים משמעותיים בהם: הקמת מערך הבידוק במעברי גדר ההפרדה והעברת מתקני הכליאה של עצורי השטחים לשירות בתי הסוהר. לצד הפעילות הארגונית, השתתף החיל בתקופה זו במבצעים ואירועים לאומיים רבים ובהם: מבצע תכלת ולבן להחזרת גופות 3 החללים שנחטפו בהר דב, מבצע משק כנפיים לשחרור עזאם עזאם ותוכנית ההתנתקות. בתקופתו אושרו: תג-שמי לכל ש"צ, סיכה ללוחמי סחלב וסיכה לבוגרי קורס הסמלים החילי. הוקמה יחידה מרכזית (ימ"ר) של מצ"ח בפקמ"ז והוקם בסיס מצ"ח באיו"ש, שהתמקד בטיפול בתלונות של תושבי האזור כנגד חיילי צה"ל והוקם מפלג הונאה בהיחידה המרכזית לחקירות מיוחדות של מצ"ח (הימל"ם), שמטרתו להתמודד עם פשיעה מתוחכמת בתחום זה.

בעל תואר שני בכלכלה ומנהל עסקים ותואר שני בביטחון לאומי.

שימש כדירקטור בנמל אשדוד וכסגן יו"ר הוועדה שהוקמה לבדיקת נסיבות הבריחה של האסיר בני סלע. משמש כיום כמנכ"ל "מגדל משה אביב" ויו"ר עמותת ידידי חמ"ץ.

לקריאה נוספת

  • דני אשר, אדום כחול: סיפורו של חיל, משהב"ט, 2008, עמ' 130-121

הערות שוליים


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0