מגידו (קיבוץ)
תצלום אוויר | |
מדינה | ישראל |
מחוז | הצפון |
מועצה אזורית | מגידו |
גובה ממוצע[1] | 154 מטר |
תאריך ייסוד | 1949 |
תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית |
סוג יישוב | קיבוץ |
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1] | |
- אוכלוסייה | 867 תושבים |
- שינוי בגודל האוכלוסייה | 1.0% בשנה |
32°34′48″N 35°10′46″E / 32.5800959512301°N 35.1795210627559°E | |
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
8 מתוך 10 |
מגידו (מְגִדּוֹ) הוא קיבוץ בעמק יזרעאל ובמועצה אזורית מגידו, המשתייך לתנועת הקיבוץ הארצי. הוא נוסד ב-1949 בידי ניצולי השואה, פרטיזנים ולוחמים מפולין ומהונגריה שעלו ארצה.
היסטוריה
הקיבוץ עלה על הקרקע ב-2 בפברואר 1949 על ידי קבוצה של השומר הצעיר על שם יוסף קפלן שיצאה ממשמר העמק. המייסדים היו בעיקר יוצאי פולין שעלו לאחר השואה, חלקם דרך מחנות המעצר בקפריסין. חברי הקבוצה התפצלו בין גת, עין השופט דן ונגבה לצורך וחיזוק הקיבוצים וקבלת הכשרה. החברים בנגבה אף השתתפו בקרבות להגנת המקום במלחמת העצמאות[3]. לאחר קרבות משמר העמק הגיעו אליו חברי הגרעין לחזק את הקיבוץ[4].
בפברואר 1949 עלו על הקרקע מול פתח נחל עירון[5]. המתיישבים החלו בבניית צריפי מגורים, בית מלאכה ולול[6]. באוגוסט 1949 חגגו את הקמת חדר האוכל וההתחברות לבאר מים[7]. לאחר מספר שנים עלו להקמת נקודת הקבע על גבעה סמוכה.
בשנות ה-50 נוספו למייסדים במועדים שונים קבוצות עולים מלבנון, מקסיקו ומארצות דרום אמריקה. הקיבוץ מנה 460 נפש בשנת 1995.
בשנת 2003 הופרט הקיבוץ, והוא מתנהל כיישוב קהילתי, למעט חדר האוכל שאינו פעיל שמר הקיבוץ על אופיו וסממניו הקיבוציים. בשנת 2008, הוקמה שכונת הרחבה בקיבוץ. שכונה זו קרויה "מגידו החדשה" או בלשונם של תושבי המקום "ההרחבה". בהרחבה שוכנות כ-120 משפחות. רוב דיירי ההרחבה עובדים מחוץ לקיבוץ. דיירי ההרחבה הם חברי הקהילה והם שותפים מלאים בחיי התרבות והחברה של הקיבוץ אך אינם חברי אגודה שיתופית. בית הספר היסודי שבו לומדים רוב ילדי הקיבוץ הוא בי"ס "פלגים" בקיבוץ הזורע. לאחר מכן עוברים הילדים לבית הספר התיכון האזורי "מגידו" בסמוך לקיבוץ עין השופט.
יהדות
כמו שאר קיבוצי עמק יזרעאל המזוהים עם השומר הצעיר, נחשב קיבוץ חילוני מאד, אך בשנים האחרונות החלה תנועת התקרבות לדת בקיבוץ. לאחר כעשרים שנה של נסיונות, בערך באמצע שנת ה'תשע"ח התקבלה החלטה בקרב חברי הקיבוץ להקים את בית הכנסת הראשון בקיבוץ, ההחלטה התקבלה על חודו של קול. ארגון איילת השחר בראשות הרב שלמה רענן הקים את בית הכנסת, שנחנך בחודש תשרי ה'תש"פ.
כלכלה
ענפי חקלאות: כותנה, גידולי שדה וזיתים. רפת ולול.
בקרבת הקיבוץ: אתר ארכאולוגיה- תל מגידו, נחל הקיני עם טחנות קמח עתיקות.
גלריית תמונות
-
בתי הקיבוץ כפי שהם נראים מתל מגידו
-
מועדון לחבר בקיבוץ מגידו
ראו גם
- איה פלוטו - ספר ילדים שעלילתו מתרחשת בקיבוץ
קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה |
---|
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קיבוץ מגידו |
- אתר האינטרנט הרשמי של מגידו
- קיבוץ מגידו באתר מועצה אזורית מגידו
- מגידו באתר הרשות לפיתוח הגליל
- שמואל האוזר, קיבוץ מגידו בחג החומש, על המשמר, 7 במאי 1954
- אברהם מש, ממחנות ריכוז לגבעת מגידו, דבר, 3 ביולי 1964
- מיכאל יעקובסון: סקירה אדריכלית והיסטורית על חדר האוכל, באתר 'חלון אחורי', 23 ביולי 2016
- מגידו (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ ראו למשל: צבי ל, את מבצר נגבה אין להכניע, על המשמר, 8 ביולי 1949
- ^ קיבוץ השוה"צ ע"ש יוסף קפלן עלה על הקרקע בעמק המערבי, על המשמר, 2 בפברואר 1949
- ^ יישובים שקמו בשנת העצמאות, על המשמר, 4 במאי 1949
- ^ חיים לנדוי, במגידו בקיבוץ ע"ש יוסף קפלן, על המשמר, 27 ביוני 1949
- ^ חג משולש במגידו, על המשמר, 8 באוגוסט 1949
|
35672861מגידו (קיבוץ)