ג'וליס
 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| שם בערבית | جولس | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדינה |  ישראל
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מחוז | הצפון | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מעמד מוניציפלי | מועצה מקומית | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ראש המועצה | חוסאם כבישי | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| גובה ממוצע[1] | 110 מטר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| סוג יישוב | יישוב 5,000–9,999 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוגוסט 2024 (אומדן)[1] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - אוכלוסייה | 6,750 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג אוכלוסייה ארצי | 214 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | -0.5% בשנה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - צפיפות אוכלוסייה | 1,655 תושבים לקמ"ר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג צפיפות ארצי | 139 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תחום שיפוט[2] | 4,080 דונם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי | 207 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
(למפת הגליל המערבי רגילה)   ג'וליס | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[3] |
5 מתוך 10 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי | 143 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדד ג'יני לשנת 2019[2] |
0.3952 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי | 147 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| [[[:תבנית:פרופיל למס/2021]]545_0485.pdf פרופיל ג'וליס] נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| www.julis.co.il | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ג'וליס (בערבית: جولس) היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל. הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1967. כל תושבי ג'וליס הם דרוזים.
היסטוריה
מקור השם כנראה בנומן "יוליוס" שהיה בשימוש על ידי הדיקטטור יוליוס קיסר ושלושת הקיסרים הראשונים של רומא: אוגוסטוס, טיבריוס וקליגולה, דבר אשר מעיד על תקופת הבניה הראשונה מאמצע המאה הראשונה לפנה"ס עד אמצע המאה הראשונה לספירה, או מהמילה "ג'לס" בערבית (جلس) שפירושה "ישב" היות שהיישוב "יושב" על אזור יחסית שטוח ונמוך לעומת ההרים המתנשאים ממזרח ובמיוחד היישוב השכן - ירכא.
בג'וליס התקיים יישוב בתקופת התלמוד ובימי הביניים. לפי תעודות בארכיון הטורקי, במאות ה-14 וה-16 הייתה בג'וליס קהילה יהודית. ב-1388 העתיק סעדיה בן יעקב את "ספר המספיק" מאת תנחום הירושלמי "בעיר ג'ולס דעל מי בורות הסמוכה לעכו, די על שפת הים".[4] לפי יצחק בן-צבי קיומה של קהילה יהודית בתוך כפר חקלאי מובהק שאיננו מרכז מסחרי מעיד כי אנשיה עסקו גם הם בחקלאות.[5]
התקופה העות'מאנית
היישוב הנוכחי הוקם במאה ה-16.[דרוש מקור]
בשנת 1870, ביקר בג'וליס המטייל והחוקר הצרפתי ויקטור גרן וכתב כי מצא במקום כארבעים בתים, ויושביהם דרוזים. על-פי עתיקות בורות המים ואבני הגזית המשוקעות במספר בתים בכפר, הוא הציע כי הוא שוכן באתרו של יישוב עתיק. בנוסף, הוא ציין כי הכפר מוקף בעשרה דקלים תמירים, ועל גבעה סמוכה מצא וואלי המוקדש לשיח' עלי.[6]
בשנת 1517 כבש הסולטן סלים הראשון את אזור החלק המזרחי של אגם הים התיכון כולל את ארץ ישראל, עד היום ישנם שרידים ארכאולוגים בכפר ג'ולס וסביבתו מתקופה זו. ברשימות המיסים הטורקיות מהמאה הזו שם המקום הוא Juls.
תחילת המאה ה-18
ג'וליס אז נחשבה לאחת מענקיות ייצור הכותנה באזור, עד כדי כך שמושל עכו באותם זמנים פטר אותם מתשלום המיסים של האימפריה העות'מאנית.
תקופת המנדט הבריטי
במפקד האוכלוסין של 1922 נמנו בכפר מוסלמי אחד, 3 נוצרים ו-442 דרוזים[7].
התקופה הישראלית
מבצע דקל היה אחד ממבצעי צה"ל במלחמת העצמאות, אשר נערך בעיקר נגד צבא ההצלה, מסגרת המבצע צה"ל כבש שטחים נרחבים בגליל, כך שבסיומו היו בידי ישראל הגליל המערבי כולו, כמו גם רובו של הגליל התחתון, בזמן המבצע וכחלק משיתוף הפעולה של הדרוזים עם צה"ל וישראל סוכם עם האנשים בכפר ג'וליס (כמו גם בשאר הכפרים הדרוזיים) שהם יישארו בבתים ולא יתערבו.
במסגרת תוכנית החירום הכלכלית של 2003 אוחדה ג'וליס עם שכנותיה, אבו סנאן, יאנוח-ג'ת וירכא לרשות מקומית אחת - גיי"א. תושבי הכפרים התנגדו לאיחוד ופעלו לסיכולו. כעבור כשנה בוטל האיחוד וג'וליס חזרה להיות מועצה מקומית עצמאית.
בג'וליס נמצא קברו של המנהיג הרוחני הקודם של העדה הדרוזית בישראל, השיח' אמין טריף, בבית שבו התגורר.
ג'וליס היא מקום מושבם של מחליפו נכדו השייח' מוואפק טריף שמכהן בתפקיד זה מאז וגר בסמיכות לבית סבו, ושל השייח' נעים כאמל הנו, קאדי בית הדין השרעי הדרוזי בישראל.
ב-5 בספטמבר 2016 ירה ראש המועצה סלמאן עאמר למוות בקבלן הגינון מוניר נבואני, לאחר שזה תקף אותו[8]. כעבור יומיים הוצת מבנה עמותת "עמירים" בג'וליס[9] ו-30 מבני משפחת עאמר עזבו זמנית את ג'וליס מחשש לנקמת דם[10].
בשנת 2018 נבחר בסיבוב השני וסאם נבואני כראש המועצה.
אוכלוסייה
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוגוסט 2024 (אומדן), מתגוררים בג'וליס 6,750 תושבים (מקום 214 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של -0.5%. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-2022) היה 88.3%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 9,037 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).[11]
אתרים
- קבר שיח' עלי פארס
- ביתו וקברו של השיח' אמין טריף שהיה שנים רבות מנהיג העדה הדרוזית במדינת ישראל.
- מכינת קדם-צבאית ארזי הגליל[12]
- גני אל מונא בחצר ביתו של נאג'י עבאס.
- כיפת הנביא שועייב
- גרעין הכפר
- עמותת בית המורשת הדרוזית
- מסלולי שטח בנחל יצהר
- סינגל אופניים יער אחיהוד
ראשי המועצה
| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| ג'מיל נבואני | 1967-1983 | בתוך תקופה זו היו עוד שני ראשי ראשות לתקופות קצרות, שיח' זידאן עאמר ומר סלמאן סלימאו הנו . |
| סאלח טריף | 1993–1983 | לימים ח"כ בכנסת ה-12 (עבודה) ושר בלי תיק |
| עאדל עאמר | 1993-1998 | |
| סלמאן נגיב הנו | 1998-2002 | כיהן ראשון ברוטציה במשך 3.5 שנים |
| נביה נבואני | 2002-2003 | כיהן שני ברוטציה במשך 1.5 שנים |
| נדים עמאר | 2003-2008 | |
| סלמאן מחמד הנו | 2008-2013 | |
| סלמאן עאמר | 2013–2016 | ב-5 בספטמבר 2016 נעצר באשמת רצח ובסופו של דבר הורשע בהריגה |
| סלים טריף (ממלא מקום) | 2016-2018 | שימש כממלא מקום ראש המועצה בזמן משפט של עאמר |
| וסאם נבואני | 2018-2024 | |
| חוסאם כבישי | 2024-מכהן |
קישורים חיצוניים
- מידע על אתר 14917 ג'וליס, בארכיון המנדטורי באתר רשות העתיקות
רותם בר כהן, ג'וליס, הכפר הדרוזי שלא הכרתם, באתר הארץ, 24 בנובמבר 2021
ג'וליס (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ עמנואל הראובני, לקסיקון ארץ ישראל, ידיעות אחרונות, 2001. יצחק בן-צבי, שאר ישוב: מאמרים ופרקים בדברי ימי היישוב העברי בא"י וחקר המולדת, תרפ"ז, עמ' 168.
- ^ יואל רפל (עורך), תולדות ארץ ישראל, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, תשמ"ט 1989, עמ' 490
- ^ ויקטור גרן, כרך ז': הגליל (ב), תרגום: חיים בן־עמרם, תיאור גיאוגרפי, היסטורי וארכיאולוגי של ארץ ישראל, ירושלים: יד יצחק בן־צבי, תשמ"ז, עמ' 4
- ^ מפקד האוכלוסין 1922, מחוז עכו, עמוד 37
- ^ ראש מועצת ג'וליס סלמאן עאמר יורה בקבלן מוניר נבואני בהילוך איטי פי 4, יוטיוב
- ^ נעה שפיגל, יומיים אחרי הרצח בג'וליס: בניין עמותה שהקים ראש המועצה הוצת, באתר הארץ, 7 בספטמבר 2016
- ^ יפה ברנס, ג'וליס: 30 גברים עזבו זמנית מחשש לנקמת דם, באתר mynet (כפי שנשמר בארכיון האינטרנט), 8 בספטמבר 2016
- ^ [[[:תבנית:פרופיל למס/2021]]545_0485.pdf פרופיל ג'וליס] באתר הלמ"ס
- ^ יאיר קראוס, אזרחי זה הכי: המכינה שתשנה את העדה הדרוזית, באתר nrg, 27 בינואר 2017
-
הכניסה לגן אל מונה -
גן אל מונה -
בית שיח' אמין טריף
39163486ג'וליס