מכהן
מכהן (באנגלית: incumbent) הוא אדם המחזיק במשרה ציבורית מסוימת בנקודת זמן נתונה. בהקשר של בחירות, המונח מתייחס לאדם המכהן בתפקיד העומד לבחירה, בין אם הוא מתמודד לכהונה נוספת ובין אם אינו מעוניין בכך.
חוסר במועמד מכהן
ייתכן שבבחירות לא יהיה מועמד מכהן, למשל אם המכהן הקודם נפטר, פרש, התפטר או בחר שלא להתמודד לכהונה נוספת. במקרים אחרים, המכהן עשוי להיות מנוע מלהתמודד בשל מגבלות כהונה. תפקיד עשוי להיחשב "פתוח" גם כאשר הוא נוצר בעקבות חלוקה מחודשת של אזורי בחירה או כתוצאה מיצירת משרה חדשה. בארצות הברית, בחירות ללא מועמד מכהן מכונות "מושב פתוח" (open seat) או "תחרות פתוחה" (open contest).[1]
יתרון המכהן שבתפקיד
באופן כללי, למכהן יש יתרון פוליטי על פני מתחריו בבחירות. ברוב המדינות, המכהנים זוכים להכרה ציבורית רחבה יותר בשל כהונתם הקודמת בתפקיד. כמו כן, למכהנים יש גישה קלה יותר למקורות מימון מסע הבחירות ולמשאבים ממשלתיים, שעשויים לשמש בעקיפין לקידום הקמפיין שלהם. בישראל, תופעת יתרון המכהן ניכרת בבחירות מקומיות ובבחירות לראשות הממשלה.
בארצות הברית, בחירות שבהן המכהן אינו מתמודד מחדש, נקראות "מושב פתוח" (open seat). בהיעדר יתרון למכהן, בחירות שכאלה, הן לרוב הבחירות המותחות ביותר.[2][3] בחירות פתוחות מתקיימות גם כאשר מגבלות כהונה חוסמות את המכהן מלהתמודד, כמו במקרה של נשיא ארצות הברית, שמוגבל לשתי קדנציות בנות ארבע שנים כל אחת.[4]
בבחירות שבהן מתמודדים מועמדים שהם עולים חדשים המבקשים להתמודד על משרה פתוחה, הבוחרים נוטים להשוות בין כישורי המועמדים, עמדותיהם בנושאים פוליטיים ותכונותיהם האישיות בצורה ישירה. לעומת זאת, בבחירות שבהן יש מכהן, הבחירות נתפסות לעיתים קרובות כמשאל עם על הישגי המכהן.[5]
מחקר משנת 2017 שפורסם ב־British Journal of Political Science מציין שיתרון המכהן נובע מכך שהבוחרים מעריכים את עמדותיו האידאולוגיות של המכהן באופן פרטני, בעוד שהם מניחים שכל מתמודד אחר חולק את האידאולוגיה של מפלגתו.[6][7] המשמעות היא, שהיתרון המכהן נהיה משמעותי יותר ככל שהקיטוב הפוליטי גובר.[7][8]
סבב ב'
אנליסטים פוליטיים בארצות הברית ובבריטניה ציינו את קיומו של סבב ב' (קדנציה נוספת) שבו נציגי הקדנציה הראשונה רואים עלייה בקולות לאחר הקדנציות הראשונות שלהם. האנליסטים טוענים שתופעה זו מביאה ליתרון של עד 10% לנציגי הקדנציה הראשונה, דבר שמגדיל את יתרון המכהן.[9]
התנגדות למכהנים
במצבים מסוימים, עצם כהונתו של מועמד עשויה לפעול לרעתו בבחירות. תופעה זו, המכונה "אנטי-מכהנות" (anti-incumbency) או אנטי המכהנים, מתרחשת כאשר המכהן אינו עומד בציפיות הבוחרים במהלך כהונתו, או כאשר מועמדים חדשים משכנעים את הבוחרים בצורך בשינוי.[10][11] בוחרים שחוו זעזועים כלכליים שליליים, כמו אובדן הכנסה, נוטים פחות להצביע למועמד מכהן מאשר בוחרים שלא חוו זעזועים כאלה.[12][13]
ניק פנגקיס, חוקר סקרי בחירות, טבע את מה שהוא כינה "כלל המכהן" ב-1989, האומר: "שכל בוחר שטוען שהוא מתלבט לקראת סוף הבחירות כנראה יצביע בסופו של דבר למאתגר את המכהן.[14]
המושג "מכהן" בישראל
המושג "מכהן" במשרה פוליטית בישראל, מתייחס לאדם המחזיק בתפקיד ציבורי נבחר או ממונה במסגרת המערכת הפוליטית של המדינה. כולל את ראש הממשלה, נשיא המדינה, שרים, חברי הכנסת, ראשי רשויות מקומיות, חברי מועצות מקומיות ותפקידים פוליטיים נוספים. מעמדו של המכהן ותנאי כהונתו מוסדרים באמצעות חוקי יסוד, חוקי הכנסת וחוקים רלוונטיים נוספים, בהתאם למשרה הספציפית.
מעמד המכהן
מכהן במשרה פוליטית בישראל ממלא תפקיד ציבורי רשמי הכולל קבלת החלטות מדיניות, חקיקתיות או מנהלתיות, בהתאם לתחום אחריותו. בין התפקידים המרכזיים:
- ראש הממשלה: נבחר על ידי הכנסת, ועומד בראש הרשות המבצעת. מעמדו, תנאי כהונתו, תפקידיו, סמכויותיו והליכי מינויו מוסדרים בחוק יסוד: הממשלה.[15]
- נשיא המדינה: ממלא תפקיד ייצוגי בעיקרו, ונבחר לתקופת כהונה אחת בת שבע שנים.[15]
- חברי הכנסת: נבחרים על ידי הציבור בבחירות ארציות, ומכהנים כחברי הרשות המחוקקת. מעמדם, תנאי כהונתם, הליכי בחירה והזכויות והחובות שלהם מוגדרים בחוק יסוד: הכנסת.[16]
- שרים בממשלה: ממונים על ידי ראש הממשלה בכפוף לאישור הכנסת, ואחראים על תפקודם של משרדי ממשלה שונים. מעמדם ותנאי כהונתם מוגדרים בחוק יסוד: הממשלה.[15]
- ראשי רשויות מקומיות וחברי מועצות: נבחרים בבחירות מקומיות, ומנהלים את ענייני הרשויות המקומיות. מעמדם, סמכויותיהם ותנאי כהונתם מוגדרים בחוק הרשויות המקומיות.[17]
מאפיינים עיקריים
כהונה זמנית ותנאים להפסקתה
- מגבלות כהונה: תקופת הכהונה משתנה בין תפקידים. לדוגמה, נשיא המדינה מוגבל לקדנציה אחת של שבע שנים, בעוד ראשי רשויות מקומיות יכולים להתמודד ללא הגבלת קדנציות.[15][17]
- סיום כהונה: כהונה עשויה להסתיים בהתפטרות, פקיעת מנדט, הצבעת אי אמון, או כתוצאה מהעמדה לדין פלילי.
יתרון המכהן
בדומה למערכות פוליטיות אחרות, למכהנים בישראל יש לעיתים קרובות יתרון מובנה בבחירות. יתרון זה נובע ממספר גורמים:
- הכרה ציבורית רחבה בשם המכהן: למכהן יש בדרך כלל יותר הכרה בציבור בשל עבודתו הקודמת במשרה.
- גישה למשאבים ציבוריים: למכהן יש גישה קלה יותר למימון קמפיין לקידום מועמדותו ולמשאבי ממשלה.
- ניסיון והישגים מוכחים: המכהן יכול להצביע על הישגים ופעולות שביצע במהלך כהונתו.
דוגמאות ליתרון המכהן בישראל
- בנימין נתניהו: כיהן כראש ממשלת ישראל במשך 12 שנים רצופות, דבר המדגים את כוחו של יתרון המכהן.
- ראובן ריבלין: נבחר לנשיא מדינת ישראל ב-2014 לאחר קריירה ארוכה בכנסת, כולל תפקיד יושב ראש הכנסת.
אנטי-מכהנות
בישראל נצפו מקרים של "אנטי-מכהנות", שבהם ממשלות או חברי כנסת הוחלפו בעקבות:
- המכהנים נתפסו כלא ראויים למשרותיהם. כמו גם, ממשלות התחלפו בעקבות אכזבה ציבורית מתפקודן.
- תחושה ציבורית חזקה לצורך בשינוי.
דוגמאות בולטות כוללות את מערכת הבחירות של 1977, שהובילה למהפך הפוליטי הראשון במדינה, מערכת הבחירות של 2021, שבה הוחלפה ממשלתו של בנימין נתניהו לאחר 12 שנים רצופות בתפקיד.
מגבלות משפטיות
בישראל קיימות מגבלות משפטיות על כהונת פוליטיקאים שנמצאים תחת חקירה פלילית או עומדים בפני כתב אישום. דוגמאות לכך הן המגבלות שהוטלו על אריה דרעי בהקשר של כהונה כשר ועל בנימין נתניהו בעקבות כתב האישום נגדו.
ראו גם
לקריאה נוספת
- De Magalhaes, L. (2015). Incumbency effects in a comparative perspective: Evidence from Brazilian mayoral elections. Political Analysis, 23(1), 113–126.
הערות שוליים
- ^ Abramowitz, Alan I. "Open-Seat Elections in the U.S. House of Representatives: A Reassessment." Political Research Quarterly, 1991.
- ^ Cox, Gary W., and Katz, Jonathan N. "The Electoral Advantage of Incumbency in the U.S. Congress." American Journal of Political Science, 1996.
- ^ Gelman, Andrew; King, Gary (1990). "Estimating Incumbency Advantage without Bias" (PDF). American Journal of Political Science. 34 (4): 1142–1164. doi:10.2307/2111475. ISSN 0092-5853. JSTOR 2111475. ארכיון (PDF) מ-21 ינו' 2024.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Ebanks, Danny; Katz, Jonathan N.; King, Gary (2023). "If a Statistical Model Predicts That Common Events Should Occur Only Once in 10,000 Elections, Maybe it's the Wrong Model". Gary King - Harvard University. נבדק ב-2023-02-14.
- ^ Molyneux, Guy. "Incumbents Under Scrutiny." The Atlantic, 2018.
- ^ Eggers, Andrew C., and Spirling, Arthur. "Incumbency Advantage in Polarized Political Systems." British Journal of Political Science, 2017.
- ^ 7.0 7.1 Peskowitz, Zachary (2017-05-01). "Ideological Signaling and Incumbency Advantage" (PDF). British Journal of Political Science. 49 (2): 467–490. doi:10.1017/S0007123416000557. ISSN 0007-1234. אורכב מ-המקור (PDF) ב-3 במאי 2019.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ de Benedictis-Kessner, Justin (2017-12-07). "Off-Cycle and Out of Office: Election Timing and the Incumbency Advantage". The Journal of Politics. 80: 119–132. doi:10.1086/694396. ISSN 0022-3816.
- ^ Estimating Incumbency Advantage without Bias
- ^ Dalton, Russell J., and Weldon, Steven A. "Public Discontent and Political Behavior." Comparative Political Studies, 2005.
- ^ Robert Tombs (2 במאי 2017). "France's Presidency Is Too Powerful to Work". Polling Report. נבדק ב-3 בדצמבר 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Margalit, Yotam (2019-05-11). "Political Responses to Economic Shocks". Annual Review of Political Science (באנגלית). 22 (1): 277–295. doi:10.1146/annurev-polisci-050517-110713. ISSN 1094-2939.
- ^ Margalit, Yotam. "Economic Hardship and Voter Backlash." American Political Science Review, 2013.
- ^ Nick Panagakis (27 בפברואר 1989). "Incumbent Rule". Polling Report. נבדק ב-5 בפברואר 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 15.0 15.1 15.2 15.3 חוק-יסוד: הממשלה, באתר www.nevo.co.il
- ^ חוק יסוד הכנסת, באתר נבו
- ^ 17.0 17.1 חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), תשל"ה-1975, באתר www.nevo.co.il
מכהן40346250Q42841