בית הכנסת העתיק מוצא

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בית הכנסת העתיק מוצא
מבט כללי מהכביש הראשי
מבט כללי מהכביש הראשי
מידע כללי
שימוש תפילה
כתובת מוצא
מדינה ישראל
מידע על ההקמה
תקופת הבנייה 1871–הווה (כ־153 שנים)
(למפת ירושלים רגילה)
Jerusalem location map with titles2.png
 
בית הכנסת העתיק מוצא
בית הכנסת העתיק מוצא
חגיגת תושבים בחזית המבנה בשנת 1899
שנת הייסוד חקוק על קשת במבנה המשמש היום כבית כנסת

בית הכנסת העתיק מוצא הוא בית כנסת הנמצא סמוך לסיבוב מוצא בכביש ירושלים-תל אביב. מיקומו של בית הכנסת ליד שרידים ארכאולוגיים מהתקופה הישראלית ומתקופת בית שני יחד עם מעיינות שופעי מים בקרבתו, הביאו למסקנה כי בסביבתו שכנה העיר מֹּצָה המקראית.

היסטוריה

בשנת תרל"א (1871) נבנה חאן במוצא, ושנת ייסודו חקוקה על אבן הקשת במבנה המשמש היום כבית כנסת. החאן נבנה על בסיס מבנה עתיק, שנבנה על-פי המשוער בימי ממלכת ירושלים הצלבנית. הבניין נבנה על ידי יהושע ילין, על מנת לשמש מלון דרכים לעוברים בדרך יפו-ירושלים. בהמשך שימש מרתף המבנה בית לפועלים. בשנת 1905 הגיעה קבוצת תיירים למוצא, בהם הרב בנימין זאב קראוס, רבה של דברצן שבהונגריה, שלמה צבי שי"ק, רבה של העיר קרצאג ואחרים, וכששמעו מיהושע ילין כי אין בית כנסת במקום, יזם הרב קראוס גיוס סכום כסף נכבד לבניית בית הכנסת בתוך מבנה החאן. סיפור הקמתו של בית הכנסת מונצח בשילוט המצוי באתר.

המבנה שימש כבית כנסת עד פרעות תרפ"ט, ואז ננטש. לאחר מכן היה המבנה חלק מהכפר הערבי קאלוניה - כיום מבשרת ציון. בשנת 1961, עם התיישבותן של המשפחות הראשונות באזור מוצא תחתית, שופץ הבניין וחזר לשמש בית כנסת. בשנת 1973 בוצעו ליד בית הכנסת חפירות ארכאולוגיות, בהן התגלו שרידי יישוב מהתקופה הרומית - יישוב ששמו היה קולוניה (מושבה בלטינית), מקור השם של הכפר הערבי שהיה במקום.

בית הכנסת שוכן סמוך לבית ילין.

בית הכנסת משמש כיום בימות החולגם כמקום לאירועים,שמחות והרצאות לתושבי מוצא עלית,רמת מוצא והסביבה. במהלך ימות השבוע ובשבתות מתקיימות בו תפילות עם ציבור מתושבי הסביבה: מרמת מוצא, מוצא עילית ואף ממבשרת ציון. על קיר ביה"כ החיצוני ממערב מוצגת מצגת לתולדות משפחות המתיישבים הראשונים ובחזיתו פסיפס המתאר את מיקומו של ביה"כ ביחס לסביבתו בעמק מוצא.פסיפס נוסף מצוי בקיר החיצוני מצפון המתאר את שבעת המינים בהם השתבחה א"י.

זיהוי המקום

בסביבת בית הכנסת נמצאו שרידים ארכאולוגיים מימי בית המקדש השני: בתי מגורים עם עיטורי פרסקאות. כן נמצאו שרידים מתקופת ההתנחלות של בני ישראל (תקופת הברזל). ליד בית הכנסת מצוי המעיין שופע המים ביותר באזור הקרוב. לכן נוטים לזהות את המקום עם היישוב מֹּצָה המוזכר בספר יהושע בתור נקודת גבול בין שבט יהודה לשבט בנימין. וכך מתוארת נחלת שבט בנימין:

וְהָיוּ הֶעָרִים לְמַטֵּה בְּנֵי בִנְיָמִן לְמִשְׁפְּחוֹתֵיהֶם: יְרִיחוֹ וּבֵית-חָגְלָה... וּבֵית הָעֲרָבָה ... וּבֵית-אֵל... וְעָפְרָה... וָגָבַע... גִּבְעוֹן ...וְהַמִּצְפֶּה וְהַכְּפִירָה, וְהַמֹּצָה...וְצֵלַע הָאֶלֶף וְהַיְבוּסִי הִיא יְרוּשָׁלִַם.

יהושוע י"ח, כ"א-כ"ח

הזיהוי המשמעותי ביותר הוא לפי המובא בתלמוד הבבלי ובתלמוד הירושלמי על הבאת ערבות ממוצא ועל המושבה הרומאית קולוניה. וכך כותב התלמוד:

משנה: מצות ערבה כיצד? מקום היה למטה מירושלים ונקרא מוצא יורדין לשם ומלקטין משם מורביות (=קבוצת ענפים) של ערבה ובאין וזוקפין אותן בצדי המזבח וראשיהן כפופין על גבי המזבח.
גמרא: תנא מקום קלניא הוה ותנא דידן מ"ט קרי ליה מוצא איידי דמיפק מכרגא דמלכא קרי ליה מוצא (=שם המקום הוא קלניא. ומדוע קראו התנא מוצא? כיוון שהמקום פטור ממס המלך קרא לו מוצא).

ובאותו נושא, מעט יותר מפורט, מהכתוב במסכת סוכה פרק ד' משנה ה': "מצוות ערבה כיצד? מקום היה למטה מירושלים ונקרא מוצא. יורדין לשם ומלקטין משם מורביות של ערבה וכו' ". ואומר שם רבי עובדיה מברטנורה בפירושו: "בגמרא אומר ששמו קלני"א. ועוד היום כך שמו. והערבים מצויים שם. והמקום רחוק מירושלים מעט". ופירוש "קלני"א" - חפשי ממס ולפיכך נקרא "מוצא" שהיה מוצא ממס המלך בשביל הערבה שלוקחים משם.

אברהם לונץ, מחבר "מורה דרך לארץ ישראל" (1891) מוסיף פרטים על המקום: "בסביבות הכפר (קלניא - בכתיב שלו) הזה קנו בימים האחרונים חברת אנשים מיושבי ירושלים כברת אדמה, ויש תקוה כי ברבות הימים יהיה פה מושב לאחינו והעיר מוצא תהיה אחת מבנות ירושלים". הוא מציין גם את שני מעיינות המים במקום.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • מ'.וצ. ברוזה, מוצא, סיפור ארצישראלי, ירושלים 1994.
  • אברהם משה לונץ, מורה דרך בארץ ישראל, ירושלים: הוצאת אריאל, 1979
  • רן אהרונסון, לכו ונלכה, ירושלים: הוצאת יד בן צבי, 2004.

קישורים חיצוניים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0