כולל רומניה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

כולל רומניה הוא כולל שנוסד על ידי רבי יצחק פרידמן מבוהוש, לשם תמיכה כלכלית חברתית ודתית ליהודי רומניה שעלו לארץ ישראל.

היסטוריה

החל מייסוד כולל ווהלין - היו יהודי רומניה שעלו לארץ ישראל נתמכים באמצעות גבאי הכולל, שהיה הכולל המרכזי לעדת החסידים בארץ. כמו כן לאחר שמרבית הכוללים התאחדו בשנת תרכ"ו תחת הוועד הכללי כנסת ישראל נהנו עולי רומניה מתמיכת הוועד.

לאחר סכסוכים ומחלוקות בין נציגי עולי רומניה לממוני כולל ווהלין, לצד מריבות פנימיות שהתעוררו בוועד הכללי, פרשו עולי רומניה מאזור מולדובה מכולל ווהלין ומהוועד הכללי והקימו בשנת תרל"ג את "כולל מולדובה". עולי רומניה משאר האזורים נותרו תחת כולל ווהלין.

בשנת תר"ן[1] פרשו גם עולי רומניה מאזור בסרביה מכולל ווהלין, והקימו את "כולל בסרביה". בנשיאות כולל זה עמד רבי יצחק מבוהוש שדאג לאספקת הכסף מרומניה לארץ ישראל. בניגוד לכולל מולדובה שפרישתם מכולל ווהלין לא יצרה סערה של ממש בשל קוטנם ומיעוט הכנסותיהם, הרי הקמת כולל בסרביה יצרה סערה, וכדי להגן על עמדתם הדפיסו ממוני כולל בסרביה ספר מיוחד בשם 'משפט וצדקה' המסביר את הנסיבות והנימוקים שהובילו לפרישתם מכולל ווהלין.

בהמשך[2] התאחדו שני הכוללים (מולדובה ובסרביה) בשם "כולל רומניה" (לעיתים כונה גם - "הועד הכללי דכולל רומעניען מארבע ארצות החיים תובב"א") וכך הוא שימש ככולל מרכזי וארגון גג עבור עולי רומניה בארץ ישראל. אדמו"רי חסידות בוהוש, רבי יצחק ואחריו רבי ישראל שלום יוסף פרידמן, עמדו בנשיאות הכולל.

כולל רומניה פעל בעיקר בארבע ערי הקודש, אך גם ביפו התקיימה פעילות של הכולל ואף משרד רשמי שפעל במקום[3]. חלק גדול מפעילות הכולל היתה בצפת, שם התגוררו הרבה חסידים שעלו מרומניה, כפי הידוע היו בצפת לפחות שני בתי כנסת של חסידי בוהוש[4].

כולל בוקרשט

בשנת תרס"א יסדו עולים מבוקרשט את כולל בוקרשט (כונה גם "כולל וואלכיא"). הכולל נוסד ככולל עצמאי לחלוטין מכולל רומניה, ואיגד תחתיו את העולים ממחוזות מונטניה, אולטניה וולאכיה - כולם נסיכויות סמוכות, טרם איחוד הנסיכויות הרומניות בשנת תרי"ט שיצר את רומניה המודרנית. הכולל נקרא על שם עיר הבירה בוקרשט, ושימש ככולל עצמאי עד שנת תש"ן.

האיחוד עם כולל רומניה

בשנת תשכ"א פנו ממוני כולל רומניה אל בית הדין הרבני[5] בדרישה לאחד את הכוללים ולמנות ועד מנהל שינהל את שני ההקדשות יחד. ממוני כולל רומניה טענו כי בני כולל בוקרשט אינם מקבלים דבר מהכנסות הכולל, בעוד שכולל רומניה מחלק כספי תמיכה לבני כולל בוקרשט. בנוסף נטען כי אין מקום להפריד בין שני הכוללים הואיל ובוקרשט היא עיר הבירה של רומניה, והקשר בין היהודים שהתגוררו במחוז מונטניה ובמחוז מולדובה היו אדוקים מאוד, כך שאין טעם להמשך הפירוד בין שני הכוללים לאור הנסיבות. בית הדין דחה את בקשתם, בשנת תשכ"ב, לאור התנגדותם של ממוני כולל בוקרשט למיזוג הכוללים.

עם זאת במשך השנים בשל הקרבה בין אנשי שני הכוללים, מונו לעיתים ממונים בכולל בוקרשט שכבר שימשו במקביל כממונים בכולל רומניה, מה שיצר למעשה הנהלה משותפת דה פקטו לשני הכוללים יחד, אם כי באופן רשמי עדיין התנהלו שני הכוללים בנפרד. בשנים שלאחר מכן התנהלו דיונים שונים כנגד התנהלותו של האפוטרופוס של כולל בוקרשט[6].

בשנת תש"ן פסק בית הדין הרבני כי לאור העזובה וההזנחה בנכסי כולל בוקרשט ומיעוט הכנסותיה, ולאור העובדה כי בני כולל בוקרשט נתמכים אף על ידי כולל רומניה, הרי שלטובת ההקדש ימוזג הכולל עם כולל רומניה. כמו מינה בית דין את ממוני כולל רומניה כבעליהם של נכסי כולל בוקרשט.

בית המדרש מלבי"ם

בבנין כולל בוקרשט ברחוב מאה שערים בירושלים, נמצא גם בית הכנסת מלבי"ם (מכונה ביידיש - מלבי"ם שול או בוקארעשטער שול). בית הכנסת נבנה בשנת תרס"א על ידי אנשי הכולל בתרומתה של הנדיבה מרת שטיינברג[7]. בית הכנסת נקרא על שם המלבי"ם ששימש ברבנות העיר בוקרשט ברומניה.

בעבר היה בית הכנסת מושכר לכמה קהילות, בשנת תרצ"ו שימש המקום את חסידי ברסלב שהתפללו ולמדו בו. בין השנים ת"ש - תש"י התנהלה במקום ישיבת "פאר ישראל" של חסידי קרלין. בשנים אלו למד בבית המדרש, הרב אלעזר מנחם שך, שעמד ארבע שנים לפני כן בראשות ישיבת חסידי קרלין בלוניניץ. בשנים אלו שימש בית הכנסת גם כבית מדרשו של רבי יוחנן פרלוב ששהה אז בארץ ישראל. בסביבות שנת תשס"ה נהרס הבניין ובמקומו הוקם בית דירות גדול בבעלות הכולל, אך קומת הקרקע יוחדה לבית כנסת לפי תנאי ההקדש. בית הכנסת פעיל גם כיום לתפילות.

כולל רומניה כיום

לאחר קום המדינה שוקמה פעילות הכולל, לאחר הפסקה של כמה שנים בהם לא הייתה כמעט פעילות בכולל. ברשות הכולל נכסי נדל"ן ובניינים שונים ברחבי ירושלים, הדירות במבנים אלו מושכרים בחלקם בדמי מפתח וחלקם בשכירות חופשית, מדמי השכירות מחלקים ממוני הכולל פעמיים בשנה את כספי החלוקה עבור חברי הכולל לפי מספר נפשות. כמו כן בבעלות הכולל חלקות קבורה בבית הקברות היהודי בהר הזיתים.

נשיא הכולל הנוכחי הוא האדמו"ר הרב יעקב דוד מנדל לייב פרידמן מבוהוש, ולצידו מכהנים כנאמני הכולל: הרב יואל טוביאס והרב אליעזר קאופמן. בעבר שימשו כממונים: ישראל שרייבר[8], הרב דוד דב לבנון[9], ברוך שטרן[10].

משרדי הכולל שוכנים בירושלים בבנין המרכזי של כולל רומניה ברחוב מאה שערים בירושלים. שם נמצא גם בית הכנסת 'בית יעקב' של כולל רומניה (מכונה "רומניישע שול"), במקום מתקיימים תפילות בימות החול בשבתות ומועדים. במשך היום פועל במקום כולל אברכים ללימוד הלכה בעיון. תושבי האזור נמנו במשך השנים על מתפללי בית הכנסת. בשנת תש"פ הפך בית הכנסת לקלויז הרשמי של חסידות בוהוש בירושלים.

אישים מפורסמים בכולל

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. משפט וצדקה, בהוצאת ממוני כולל בסרביה, ירושלים תרנ"ט, עמ' ב-ד. לעומת זאת, אברהם משה לונץ בספרו 'החלוקה' ירושלים תרע"ב, עמ' 144–145 טוען, כי הכולל נוסד כבר בשנת תרל"ג (בערך).
  2. לא ברור השנה המדוייקת.
  3. כך עולה מהכיתוב על נייר המכתבים הרשמי של כולל רומניה.
  4. ז. שזר, 'כוכבי בוקר', תל אביב תש"י, עמוד 276.
  5. תיק (637/תשכ"א).
  6. שנותר בודד בהנהלת הכולל לאחר שלא מונו אפוטרופוסים חדשים שנים רבות.
  7. כפי שנחקק על אבן זיכרון המוצב על קיר בית הכנסת
  8. חסיד הוסיאטין ובוהוש.
  9. שימש כממונה בכולל תקופה קצרה בלבד.
  10. חסיד ויז'ניץ.
  11. כולל רומניע פעי"ק ירושלים ת"ו, חבצלת, 7 בפברואר 1910, באתר "עתונות יהודית היסטורית".