עמק מוצא

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עמק מוצא
עמק מוצא במבט לכיוון מושב בית זית
עמק מוצא במבט לכיוון מושב בית זית
נתונים ומידות
גובה 580-600 מטר
מיקום
עיירות ירושלים
נתיבי מים נחל שורק
עמק מוצא וגשר כביש 1
חפירות ההצלה בתוואי כביש 16 בהם התגלה הכפר הנאוליתי
שרידי הכפר הנטוש קאלוניה

עמק מוצא הוא עמק שבו נמצא אחד מיובליו של נחל שורק היורד מכיוון מוצא, ליד הכפר הנטוש קאלוניה ועד לסכר בית זית בירושלים. בעמק עובר שביל ירושלים והא כלול בשטח פארק ירושלים.

כללי

עמק מוצא הוא אזור זה נמצא במרכז סערה ציבורית ומחלוקת כאשר מצד אחד עומדים תושבי האזור ו"גופים ירוקים" ובראשם החברה להגנת הטבע ומהצד השני גופי תכנון מוניציפליים וארציים, הקרן הקיימת לישראל, עיריית ירושלים והרשות לפיתוח ירושלים. עמק מוצא מרכז בתוכו מאפיינים טיפוסיים לנוף הצומח והחי המקומי. בעמק מצויים שני מעיינות שכבה (עין מוצא ועין ארזה), חורשות ויערות אורן ירושלים וברוש, בוסתנים, שרידי חקלאות עתיקה ושרידי חקלאות בת ימינו.

נוף, חי וצומח

עמק מוצא ושוליו הם חלק ממסדרון אקולוגי חשוב ובו ריכוז גדול של בעלי חיים שברחו מאימת הזחילה האורבאנית של העיר ירושלים אל תוך שטחי המחיה שלהן. לעמק חשיבות מיוחדת כשמורה של נוף הרי יהודה שלא זוהמו על ידי הבניה של ירושלים והן כשער הכניסה ומבוא חזותי לעיר ממערב. פנים אלו והמערכת האקולוגית הענפה הפכו את העמק ליעד פופולרי למטיילים וחובבי טבע מירושלים והארץ כולה.

בעמק חבויים מעיינות, מטעים, בוסתנים וכרמי זיתים. בעמק מתקיימת להקה גדולה יחסית של מספר עשרות פרטים של צבי ארץ ישראלי, תת-מין של המין צבי מצוי - אחד מסמליה של ארץ ישראל. כן נצפו בעמק שועל מצוי, תן מצוי, דלק סלעים, דרבן מצוי, וכן אוכלוסייה מגוונת של זוחלים, אוכלוסייה גדולה של עטלפים, עופות דורסים כדוגמת אוח מצוי ועקב עיטי, חיוויאי, בז מצוי, נץ מצוי וינשוף עצים מקננים בעמק בצד ציפורי שיר ובהן צוקית בודדת, דוחל שחור גרון וסנונית מערות.

נוף הצומח של העמק אופייני לבתה ים תיכונית, עצי פרי מבוסתנים, מטעים שחלקם גדלים פרא ופריחה מגוונת.

פיתוח ושימור

עמק מוצא נמצא במוקד מספר תוכניות פיתוח של כבישים ותשתיות. מערכת הכוללת שני כבישים ראשיים המתפצלים מכביש תל אביב-ירושלים (כביש 1) במחלף מוצא - כביש הטבעת המערבית וכביש 16[1]. בנוסף, מערכות תשתית המבוצעות בעמק הן קו מים ראשי נוסף לירושלים בקוטר של 100 אינץ' (פרויקט "הקו החמישי")[2] וקו חלוקת גז טבעי בנחל רבידה, במעלה לבית החולים הדסה שהושלם במרץ 2019, במסגרתו הוקמה תחנת הפחתת לחץ בסמוך למושב בית זית[3].

הפארק המטרופוליני

ערך מורחב – פארק ירושלים

במסגרת התוכניות לפיתוח מחד ושימור מאידך של עמק מוצא רבתי מוגדר שטח העמק כחלק מהפארק המטרופוליני של ירושלים – מיזם של הקרן הקיימת לישראל, רשות הטבע והגנים, עיריית ירושלים והרשות לפיתוח ירושלים. פארק עמק מוצא כולל שטח של כ-5,000 דונם והוא אחד מארבע הפארקים המרכיבים את הפארק המטרופוליני, לצד פארק עמק הארזים, פארק עמק רפאים ונחל צופים[4]. במסגרת התוכנית המוצעת יוקם מוקד פעילות בשטח של 1,500 מ"ר, ייסללו מגרשי חניה עבור 200 מכוניות ובנייה של אגם מלאכותי בשטח שכיום אינו מוצף באופן טבעי. התוכנית כללה גם מסעדה וחוות סוסים. במאי 2019, הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה בירושלים החליטה לדחות את התוכנית. במקומה אושרה תוכנית מינימלית שכמעט ואינה כוללת פיתוח של האזור, זאת מאחר שהייתה עלולה לפגוע במערכות אקולוגיות וברצף השטחים הפתוחים באזור[5].

כביש 16

ערך מורחב – כביש 16 (ירושלים)
תוואי כביש 16 החוצה את עמק מוצא

כביש 16, או '"דרך אריאל שרון", היא דרך עירונית הנסללת ככניסה נוספת לירושלים ואשר אמורה לחבר בין מחלף מוצא לשכונות מערב ירושלים. אורך הכביש יהיה 4.7 ק"מ. כביש יחצה את מרכז עמק מוצא בגשר. ב-6 בינואר 2014 אשרה ועדת השרים לענייני פנים ושירותים את התוכנית לסלילת הכביש ותכנונו המוקדם לקראת תחילת ביצועו. עלותו של הפרויקט נאמדת ב-1.3 מיליארד ש"ח, ועבודות הקמתו צפויות להמשך כארבע שנים[6]. במקור תוכנן הכביש לעבור לאורך עמק מוצא ומשם לעלות לכיוון ירושלים דרך נחל רבידה ויער ירושלים. בשנת 2000 שונתה התוכנית, בעקבות דרישת הארגונים הירוקים והמשרד לאיכות הסביבה, כך שיעבור במנהרה מתחת ליער ירושלים, עם זאת כביש הגישה למנהרה חוצה את העמק[7].

הכפר הנאוליתי

כחלק מהעבודות שמבצעת חברת נתיבי ישראל לסלילת כביש 16, נערכה חפירת הצלה על ידי רשות העתיקות, אחת מחפירות ההצלה הגדולות שנעשו בישראל מאז ומעולם, בה נחפרו 300 ריבועי חפירה בגודל של חמישה על חמישה מטרים כל אחד. במקום התגלה כפר מהתקופה הנאוליתית בארץ ישראל. במקום נחשפו עשרות מבנים בשטח של כ–200 דונם, זהו היישוב הנאוליתי הגדול ביותר שהתגלה בארץ ישראל[8].

כביש הטבעת המערבי

כביש הטבעת המערבי הינו חלק ממערכת כבישים היקפית המתוכננת סביב העיר ירושלים (כולל דרך יצחק שמיר - כביש 9, כביש הטבעת המזרחי וכביש הרכבת מדרום) המצטרפים יחד כדי ליצור כביש טבעת המחובר עם כביש 1 וכביש 39 למטרופולין תל אביב ושפלת החוף. כביש הטבעת ישמש גם ציר אורך צפון-דרום המחבר את אזור שכונת מלחה עם אזור רמת הדסה, מעוז ציון והר חרת. התוכנית הוכרזה כתוכנית תשתית לאומית (תת"ל 1) ב-14 במרץ 2003[9]. מטרות תוכנית "תת"ל 1" היא השלמת כביש הטבעת סביב ירושלים בקטע שבין מחלף מוצא (התחברות לכבישים 1, 9, 16) ומשם בכביש, מנהרות וגשרים לאורך נחל שורק, מתחת לרמת הדסה, בגישור מעל "נחל חנדק" מתחת לרכס אורה/עמינדב עד להתחברות לכביש 39 (נחל רפאים) בדרום באזור גבעת משואה. כמו כן, סלילת כביש בין מחלף חמד לכביש הטבעת המערבי ליצירת ציר רוחב נוסף. במקור תוכנן הכביש בין מחלף הראל לדרום ירושלים, בספטמבר 2005 הוועדה לתשתיות לאומיות הורתה על שינוי תוואי הכביש ואימצה את חלופת מוצא, מאחר שהתוואי המקורי היה עלול לגרום לנזקים נופיים רחבים באזור עמק מוצא ונחל שורק. בחלופת מוצא יסלל רוב הכביש במנהרה לעומת חלופת הראל, בה חוצה הכביש בחציבה את שולי הר חרת[10][11]. בפברואר 2007, הורה משרד האוצר על הקפאת התכנון והקידום של כביש, עקב חוסר תועלתו הכלכלית עם ביטול תוכנית ספדיה להרחבת ירושלים מערבה[12].

פרויקט הקו המים החמישי לירושלים

בשנת 2008, החליטו בחברת מקורות שיש צורך בקו מים חמישי לירושלים (בנוסף לארבעה הקווים הקיימים), בקוטר של בקוטר של 100 אינץ' (2.59 מטר), שיענה על צורכי העיר וסביבתה לעשורים הקרובים. הפרויקט הוא למעשה מערכת עצומה של צנרת, משאבות, ברכות ותחנות חשמל, בעלות הפרויקט כ-2.5 מיליארד דולר, ובשיאה, המערכת תוכל לספק 65 אלף קוב מים בשעה. במסגרת הפרויקט נחפר תוואי הקו לאורך צידו המערבי עמק מוצא, ונבנתה תחנת איגום ושאיבה ענקית בפתח העמק[13].

אתרים בעמק

עמק מוצא בשנת 1898

מצפון לדרום:

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ענת ג'ורג'י, מערכת כבישי הכניסה לירושלים ממערב תאושר בהליך מזורז, באתר הארץ, 16 במאי 2003
  2. ^ עמירם ברקת , ‏בג"ץ דחה את העתירה נגד קו המים החמישי לירושלים, באתר גלובס, 28 במאי 2014
  3. ^ אתר למנויים בלבד אורה קורן, הושק צינור הגז הטבעי לירושלים: "יוזיל את ההוצאות על חשמל", באתר TheMarker‏, 16 במרץ 2019
  4. ^ צפריר רינת, החלה הקמת "פארק ירושלים" - הפארק העירוני הגדול בישראל, באתר הארץ, 18 בדצמבר 2011
  5. ^ אתר למנויים בלבד ניר חסון, תוכנית ממשלתית להקמת מתחם תיירות ליד ירושלים בוטלה מטעמים סביבתיים, באתר הארץ, 16 במאי 2019
  6. ^ אתר למנויים בלבד ניר חסון, חזית רחבה נגד הכביש שיבתר את יער ירושלים: "יהרוס את הטבע", באתר הארץ, 16 בספטמבר 2014
  7. ^ דליה טל, ‏כביש 16 בכניסה המערבית לבירה יעבור מתחת ליער ירושלים - כדרישת הירוקים, באתר גלובס, 12 בנובמבר 2000
  8. ^ אתר למנויים בלבד ניר חסון, בשלהי תקופת האבן ננטש כפר משגשג באזור ירושלים, ואף אחד לא יודע למה, באתר הארץ, 13 ביולי 2018
  9. ^ גל ניסים, ‏כבישי הכניסה לירושלים הוכרזו כתשתית לאומית, באתר גלובס, 14 במרץ 2003
  10. ^ גל ניסים, ‏הות"ל תשנה תוואי כביש הטבעת המערבי בירושלים; העלות - 870 מיליון שקל בלבד, באתר גלובס, 21 בספטמבר 2005
  11. ^ שרון קדמי, מסלול המכשולים של כביש הטבעת בי-ם, באתר הארץ, 16 בספטמבר 2005
  12. ^ גל ניסים, ‏האוצר הורה על הקפאת התכנון והקידום של כביש הטבעת המערבית בירושלים, באתר גלובס, 5 בפברואר 2007
  13. ^ אתר למנויים בלבד ניר חסון, ירושלים של מים: הצצה לפרויקט הענק להקמת מנהרת המים הראשונה בישראל, באתר הארץ, 19 בינואר 2019
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0