דמוקרטיה נשיאותית
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
דמוקרטיה נשיאותית היא שיטת שלטון דמוקרטית לא ישירה ורפובליקאית, שבה ראש הרשות המבצעת והרשות המחוקקת נבחרים על ידי העם בצורה ישירה.
קיימות מספר גרסאות של השיטה הנשיאותית אך כמעט לכולם מאפיינים משותפים:
- הנשיא משמש כראש המדינה וראש הממשלה.
- לנשיא אין יחסים רשמיים עם הרשות המחוקקת. הוא אינו נבחר מטעמה והיא אינה יכולה להדיחו אלא רק בתנאים מיוחדים ומסוימים. בארצות הברית הנשיא מסוגל בנוסף להטיל וטו על החלטות הפרלמנט.
- בחירת הנשיא על ידי העם מתבצעת בתאריכים קבועים. אין באפשרות הפרלמנט להדיח את הנשיא על ידי הצבעת אי אמון. הדרך היחידה להדיח נשיא היא כאשר הוא עובר עבירה פלילית.
- הנשיא ממנה אנשי מקצוע לשמש לו כשרים בממשלתו. קבוצה זאת נקראת קבינט. לרוב מינוי אנשים לקבינט נעשה באישור הפרלמנט.
- הנשיא רשאי לקצוב זמן מאסר או לחנון אסירים.
מדינות הנוהגות בשיטה זו: ארצות הברית, אינדונזיה, הפיליפינים, מקסיקו, קוריאה הדרומית ורוב מדינות דרום אמריקה, אפריקה ומרכז אסיה.
יתרונות השיטה הנשיאותית
- מנדט סמכות - מכיוון שהנשיא נבחר על ידי העם, כוחו לגיטימי יותר מאשר מנהיגים אשר נבחרו בצורה לא ישירה.
- הפרדת רשויות - מכיוון שמתקיימות שתי רשויות נפרדות המחוקקת והמבצעת. קיימת טענה כי בצורה זו כל רשות מפקחת על השנייה ומפחיתה מקרי שחיתות.
- יציבות - הנשיא נבחר לתקופה קצובה בניגוד לרה"מ אשר זקוק לפרלמנט כדי להימנע מהצבעת אי אמון.
- תיאום - מכיוון שהקבינט נבחר על ידי הנשיא קיימת היררכיה ברורה בניגוד לממשל פרלמנטרי אשר ממשלתו בנויה מיריבים פוליטיים.
חסרונות השיטה הנשיאותית
- מנדט סמכות - הנשיא הנבחר מקבל את כל הסמכויות הביצועיות למשך תקופת שלטונו ואילו המפסידים מאבדים כל יכולת השפעה ביצועית עד לבחירות הבאות.
- הפרדת רשויות - ניהול שתי רשויות נפרדות מאפשר הטלת אשמה בין הרשויות ואי לקיחת אחריות על מחדלים. ניהול של שתי רשויות נפרדות במקום אחת מהווה נטל כלכלי.
- יציבות - קיים קושי להדיח נשיא לא ראוי לפני שתקופת כהונתו מסתיימת.
ראו גם
קישורים חיצוניים
20677490דמוקרטיה נשיאותית