גואם

הטריטוריה של גואם
Territory of Guam
Guåhån

דגל סמל
לחצו כדי להקטין חזרה לחצו להגדלה
המנון לאומי	הדגל זרוע הכוכבים
ממשל
משטר	שטח חסות של ארצות הברית
שפה רשמית	אנגלית, צ'אמורו
עיר בירה	האגטנה 13°29′00″N 144°45′00″E
גאוגרפיה
יבשת	אוקיאניה
העיר הגדולה ביותר	דדדו
שטח יבשתי	544 קמ"ר (198 בעולם)
אזור זמן	UTC +10
היסטוריה
הקמה
הסכם פריז (1898)	1898
דמוגרפיה
אוכלוסייה (הערכה 1 בנובמבר 2024)	168,188 נפש (193 בעולם)
צפיפות	309.17 נפש לקמ"ר (44 בעולם)
אוכלוסייה לפי גילאים 0 10 20 30 40 50 60 70 80 גילאי 0 - 14 25.98% גילאי 15 - 24 14.02% גילאי 25 - 54 36.06% גילאי 55 - 64 11.33% גילאי 65 ומעלה 12.60%
כלכלה
תמ"ג (2022)	6,910 מיליון $ (163 בעולם)
תמ"ג לנפש	41,085$ (36 בעולם)
מטבע	דולר אמריקני‏ (USD)
שונות
סיומת אינטרנט	gu
קידומת בין־לאומית	671 1

גואם (הטריטוריה של גואם - באנגלית: U.S. Territory of Guam להאזנה (מידע • עזרה)) הוא אי מקבוצת איי מריאנה שבמערב האוקיינוס השקט, ושטח חסות של ארצות הברית. 29% משטח האי משמשים את הכוחות המזוינים של ארצות הברית.

היסטוריה

האי יושב לראשונה בסביבות שנת 2000 לפנה"ס על ידי אנשים ממוצא אוסטרונזי שהגיעו מאסיה. האי גואם התגלה לראשונה לאירופאים על ידי פרדיננד מגלן בשנת 1520. ממלכת ספרד טענה לשליטה בו החל ממסעו של מיגל לופס דה לגאספי ב-1565 ומאז היה האי טריטוריה ספרדית עד לכיבושו על ידי ארצות הברית כחלק ממלחמת ארצות הברית–ספרד בשנת 1898. בעקבות המגע עם האירופאים התחוללה באי מגפת אבעבועות שחורות ב-1688 שהקטינה מאוד את האוכלוסייה הילידית. האי היה נקודה חשובה להתרעננות במסעות הגליאון של מנילה בין מנילה למקסיקו וכדי להגן עליו הספרדים הקימו באי מבצר. לאחר שהאי נמסר לארצות הברית ב-1898 נשלחה אליה האונייה USS יוסמייט , והם הקימו בסיס של צי ארצות הברית ומחנה של הנחתים. מאז 1898 נמצא האי בשליטת ארצות הברית. ב-8 בדצמבר 1941, מיד לאחר ההתקפה היפנית על פרל הארבור, נשלחו כוחות יפניים מאיי מריאנה הצפוניים לצורך כיבוש גואם שתחת שליטת ארצות הברית והעבירו חלק מבני האיים אתם. הכיבוש הסתיים בקרב על גואם בין ה-21 ביולי ל-10 באוגוסט 1944 שבו הצליחו האמריקאים, לאחר מערכה קשה, להשתלט מחדש על גואם (החייל היפני האחרון נכנע רק ב-1972). יום הפלישה האמריקאית ביולי 1944 נקבע כיום העצמאות של האי. האמריקאים הקימו באי בסיס חיל אוויר גדול שנקרא היום בסיס חיל האוויר אנדרסון.

ב-1950 הוסדר מעמדו של האי בחקיקה אמריקאית שהקימה את מוסדות השלטון האזרחיים באי (Guam Organic Act of 1950).

פוליטיקה

בראשות השלטון עומד מושל שנבחר על ידי תושבי האי אחת לארבע שנים, לצד מועצה מחוקקת המונה 15 חברים הנקראים סנאטורים. חברי המועצה נבחרים אחת לשנתיים על ידי תושבי האי.

תושבי האי לא משתתפים בבחירות לנשיאות ארצות הברית ואין להם חבר בבית הנבחרים של ארצות הברית או בסנאט ארצות הברית. אך נציג של גואם משתתף בוועדות בית הנבחרים ויכול לנאום בו (אך לא להצביע). הן המפלגה הדמוקרטית והן הרפובליקנית משתפות נציגים מגואם בבחירות המקדימות למועמדיהן לנשיאות.

כלכלה

הכלכלה באי מבוססת בעיקר על פעילותו של צבא ארצות הברית ועל תיירות - מיליון תיירים פוקדים את האי מדי שנה, וכ-33% מכוח העבודה מועסקים בענף זה. 11% משטח האי משמש לגידולים חקלאיים, ובנוסף קיים גידול של בקר וחזירים.

הכוחות המזוינים של ארצות הברית מחזיקים באי שבעה בסיסי ענק המשתרעים על שטח של 156,000 דונם ובהם בסיסים של חיל הים של ארצות הברית, משמר החופים של ארצות הברית, חיל האוויר של ארצות הברית ועוד.

גאוגרפיה

אורכו של גואם הוא 50 ק"מ ורוחבו 6 עד 19 ק"מ, ושטחו 549 קמ"ר (שלושה רבעים מגודלה של סינגפור). גואם הוא האי ה-32 בגודלו של ארצות הברית. זהו האי הדרומי והגדול ביותר בארכיפלג איי מריאנה, כמו גם הגדול ביותר במיקרונזיה כולה.

אקלים האי הוא טרופי-ימי, קיימים לחות וחום לאורך כל עונות השנה ללא שינוי בטמפרטורות הממוצעות. גשמים יורדים בכל השנה, ומדי פעם פוגעות באי סופות טייפון. כמות המשקעים העונתית הממוצעת עומדת על 2,300 מ"מ.

דמוגרפיה

כ-48% מתושבי האי הם מיקרונזיים בני שבטים גואמיים, והיתר - 25% פיליפינים, 10% לבנים, סינים, יפנים וקוריאנים. כמעט כל תושבי האי הם נוצרים קתולים.

חלוקה מנהלית

ערך מורחב – מחוזות גואם

מבחינה מנהלית גואם מחולקת ל-19 מחוזות (כפרים).

ראו גם

• הפארק הלאומי ההיסטורי למלחמה באוקיינוס השקט

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של גואם

• גואם, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34941415גואם