שבתי דון-יחייא

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף שבתאי דון-יחיא)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שבתי דון-יחייא
שבתי דון-יחייא, 1966
שבתי דון-יחייא, 1966
לידה 18 בינואר 1909
מארינהאוזן, לטביה, האימפריה הרוסית
פטירה 19 בדצמבר 1981 (בגיל 72)
תאריך עלייה 1931
סיעה מפד"ל
עיתונאי
תקופת הפעילות 19371981 (כ־44 שנים)
עיסוק עיתונאי, עורך עיתון
מעסיק הצופה
חבר הכנסת
22 בנובמבר 19651 בדצמבר 1965
(10 ימים)
כנסות ה־6
שלט ברחוב שבתי דון-יחייא

שבתי דון-יחיא (ש. דניאל) (תרס"ט 1909כ"ג בכסלו תשמ"ב, 19 בדצמבר 1981) היה איש ציבור ישראלי, עורך עיתון "הצופה" וחבר הכנסת השישית.

ביוגרפיה

דון-יחיא נולד במארינהאוזן שבלטביה. משפחתו, משפחת דון-יחיא, הייתה משפחת רבנים ידועה בליטא ובלטביה. אביו, הרב בן ציון דון-יחיא, היה רב עיר הולדתו ובהמשך רב העיר לודזה (ובשנת ה'תש"א נספה עם בני קהילתו בשואה[1]). אמו חיה הייתה בתו של הרב יצחק ציוני מחבר הספר "עולת יצחק". סבו מצד אביו היה הרב אליעזר דון יחיא, רבה של לוצין ומרבותיו של הרב קוק.

בשנת 1931 עלה דון-יחיא לארץ ישראל, והחל את לימודיו בישיבת מרכז הרב. מאוחר יותר למד באוניברסיטה העברית בירושלים והוסמך להוראה. שימש כמורה בכפר יעבץ ובכפר חסידים והחל לכתוב בעיתון "הצופה" מיום היווסדו. לאורך השנים הוא היה גם חבר הפועל המזרחי ומפד"ל.

הוסמך לרבנות[2].

דון-יחיא היה עורך עיתון "הצופה" בשנים 19491981. כמו כן הוא עסק בחיבור ביוגרפיות של אישים מהציונות הדתית, דוגמת האדמו"ר החלוץ, הרב אברהם יצחק הכהן קוק, הרב יעקב משה חרל"פ, הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל, שמואל חיים לנדוי (שח"ל), משה חיים שפירא ומשה קלמר.

בשנת 1965 נבחר דון-יחיא לכהן מטעם מפד"ל בכנסת השישית, בה היה חבר בוועדת החינוך והתרבות, אך שבועות ספורים לאחר כינונה של הכנסת בחר להתפטר והוחלף על ידי פריג'א זוארץ.

התגורר בבית מגורי העיתונאים, בניין מגורים בשכונת יד אליהו בתל אביב שבו התגוררו כמה עיתונאים בולטים, ובהם יוסף לפיד, יגאל לב, לוי יצחק הירושלמי, נפתלי קראוס, דוד לאזר וברוך אדלר.

בנו הוא עורך הדין בני דון-יחיא, המומחה לדיני משפחה וירושה, אשר משמש פרקליטם של ידוענים רבים. נכדו, הרב יונתן דון יחיא, הוא רב מושב הזורעים.

על שמו - רחוב בדרום תל אביב ליד שכונת נווה צדק.

חיבוריו

  • רבי אליעזר דון יחיא: מגילת חייו - על סבו הגדול, ירושלים תרצ"ב (1932)קובץ PDF
  • הרב קוק - ספרו הראשון שעוסק בדמות של הרב קוק, בהוצאת "אורים", ירושלים תרצ"א (1931).
  • הרב רבי יעקב משה חרל"פ : לצורתו הרוחנית - על גדול תלמידיו של הרב קוק וראש ישיבת "מרכז הרב" אחריו, בוצאת "דפוס העברי", ירושלים תרצ"ו (1936).
  • ר’ ישעיהו שפירא: פרקי חיים - על המנהיג הרוחני של הפועל המזרחי, בהוצאת ההנהלה הארצית לארגון בני עקיבא בארץ ישראל, תל אביב תש"ו.
  • אדמו"ר חלוץ: עלייתו של ר’ ישעיהו שפירא - בהוצאת "הספרייה הציונית של הסוכנות היהודית ומורשת", תל אביב תשכ"א (1961).
  • הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל חייו ומשנתו - על אחד מהרבנים הראשיים הספרדיים לישראל, בהוצאת "המדור הדתי במחלקה לענייני הנוער והחלוץ של ההסתדרות הציונית", ירושלים תשט"ו (1955).
  • אנשי תורה ומלכות: שבעה אישים ודבריהם על מדינת ישראל - על שבעה אישים דתיים לאומיים: הרב חרל"פ, הרב עוזיאל, הרב זאב גולד, ר' יעקב פרידמן מהוסיאטין, ד"ר אהרן ברט, שמואל יום-טוב ברוט והרב יהודה לייב פישמן מיימון. יצא בתל אביב תשכ"ז (1967).
  • ר’ שמואל חיים לנדוי ז"ל, למלאת עשר שנים לפטירתו תרפ"ח - ט"ו סיון - תרצ"ח - על אחד ממנהיגיה הבולטים של "הפועל המזרחי", בהוצאת ההנהלה הארצית של ארגון בני עקיבא בארץ ישראל, ירושלים תרצ"ח.
  • המרד הקדוש: שמואל חיים לנדוי ופעלו - הוצאת "מורשת", תל אביב תש"ך (1960).
  • השר חיים משה שפירא : דיוקנו של מדינאי דתי - על פועלו השר מטעם המפד"ל, משה חיים שפירא, תל אביב תש"ם.
  • בעול העשיה: משה קלמר ופעלו - על משה קלמר שכיהן כחבר כנסת מטעם המפד"ל.
  • באהלי תורה ועבודה : פרקי-הוי מיישובי הפועל המזרחי בארץ ישראל - על חיי חלוצי "הפועל המזרחי", בהוצאת ההנהלה הראשית של תנועת תורה ועבודה, ירושלים תרצ"ח (1938).
  • רחל ברקמן: תולדותיה, הערכות, זכרונות - הספר נערך על ידיו ועוסק בחלוצה הדתית הראשונה ומקימת ארגון הפועלות הדתיות.[3] בהוצאת "מועצת הפועלות של הסתדרות הפועל המזרחי בארץ ישראל", ירושלים תרצ"ט (1939).

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שבתי דון-יחייא בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ תמונת מצבתו באתר ארכיון בית לוחמי הגטאות
  2. ^ נריה, משה צבי בן פתחיה, בשדה הראי"ה, "אני יודע שהיתה לו סמיכה של אחד גדול שלא בקלות נתן סמיכה: "הרב מלובלין" רבי אליהו קלצקין ז"ל, אחד מהגאונים המופלאים שבדור הקודם שעלה בסוף ימיו לירושלים, והוא סמך ידיו עליו אחרי שטייל אתו ארוכות וקצרות בסוגיות הלכה".
  3. ^ נולדה כרחל לבקובסקי ברוסיה בתר"ס (1900). אביה היה מראשוני חובבי ציון ופעיל מסור במזרחי. למדה לימודי יהדות, לימודים כלליים ונגינה, ועבדה במור ללימודים כללים ולנגינה בגימנסיה הממשלתית בווינה. לאחר מלחמת העולם הראשונה הצטרפה לתנועת "החלוץ" ובתרפ"א (1921) עלה לארץ מווילנה עם הקבוצה הראשונה של צעירי המזרחי. החלוצה הדתית הראשונה שהתקבלה לארגון הפועלים הדתיים בפסח תרפ"ג (1923 והקימה את ארגון הפועלות הדתיות. נישאה ליצחק ברקמן והתגוררה עמו במושב כפר חיטין. בסוף ימיה התגוררה בכפר אברהם ונפטרה בתרצ"ו (1936).


Knesset.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא חברי הכנסת. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0