כיכר רבין

שגיאות פרמטריות בתבנית:דרך
פרמטרים [ רחובות מסתעפים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

יצחק רבין

מבט על כיכר רבין מכיוון גג עיריית תל אביב
מידע כללי
על שם	יצחק רבין
מיקום
מדינה	ישראל
ערים ראשיות	תל אביב
קואורדינטות	32°4′51″N 34°46′49″E

כיכר רבין היא הכיכר העירונית הראשית של תל אביב, והיא נמצאת מדרום לבית העירייה, ברחוב אבן גבירול. הכיכר נקראה בעבר כיכר מלכי ישראל, ושמה הוסב לכיכר רבין לזכרו של ראש הממשלה, יצחק רבין, שנרצח בשוליה בתום עצרת שנערכה בה ב-4 בנובמבר 1995.

לכיכר צורת מלבן, ורוב שטחה מרוצף. בחלקה הדרומי של הכיכר נמצאת אנדרטת השואה והתקומה, יצירתו של הפסל יגאל תומרקין. האנדרטה היא בצורת פירמידה הפוכה (ניצבת על קודקודהּ), עשויה ברזל חלוד וזכוכית. בקצה הצפון-מזרחי של הכיכר, במקום שבו נורה ונרצח יצחק רבין, נקבעה אנדרטה לזכרו. בחלקה הצפוני של הכיכר נמצאת רחבה מוגבהת, המחברת את הכיכר לבניין העירייה. כאשר מתקיימות עצרות בכיכר, משמשת רחבה זו את הנואמים.

בהיותה הכיכר הראשית של העיר, היא משמשת לעצרות מסוגים שונים: חגיגות יום העצמאות, הפגנות, קונצרטים פתוחים, עצרות בחירות ועוד. כמו כן היא משמשת לירידים שונים, שהבולטים שבהם הם שבוע הספר העברי ויריד ארבעת המינים. הצורך באבטחה מוגברת שנוצר בעקבות פיגועי ההתאבדות של האינתיפאדה השנייה, אבטחה שהיה קושי לבצעה בכיכר הפתוחה לכל עבר, הועברו אחדים מאירועי הכיכר למקומות קלים יותר לאבטחה. עם הירידה בפיגועי ההתאבדות, חזרו לכיכר האירועים ההמוניים דוגמת "שבוע הספר העברי", תחת אבטחה היקפית כבדה.

תכנון המתחם

אזור הכיכר היה בתקופת המנדט אזור של פרדסים. כבר בתוכנית גדס תוכננה במקום כיכר ציבורית גדולה. לקראת סוף שנות הארבעים החלו לעקור את הפרדסים ולבנות סמוך לאזור הכיכר. בחלקה הצפוני של הכיכר ניצבה בריכת ההשקיה של הפרדס, ששימשה לאחר עקירתו כבריכת השחייה העירונית הראשונה של תל אביב, ובה התאמנו אגודות הספורט וכן ילדי בתי הספר למדו בה שחיה. בריכה זו נהרסה כשהוקם בניין העירייה.

לקראת בניית הכיכר נערכו שלוש תחרויות שעיצבו את המקום. התחרות הראשונה התקיימה בשנת 1947 על תכנון בינוי ערים לכיכר. התחרות הייתה ברמת הגושים בלבד וזכו בה האדריכלים חנן פבל, דן טנאי ודוד קיסין (שזכו באותה תחרות במקום הרביעי עם הצעה נוספת למתחם). התוכנית הזוכה הציעה את שורת הבניינים המקיפה את הכיכר כשבקומתם הראשונה מיועד השטח למסחר והמעבר הוא מקורה. מרכז הככר מגונן ובו בריכת מים עם מזרקה.

מספר שנים לאחר מכן, התקיימה תחרות לתכנון עיצוב הכיכר עצמה. בתחרות זו זכו האדריכלים אברהם יַסקי ושמעון פובזנר.

התחרות השלישית שהוכרזה על המתחם, נסובה על תכנון בניין העירייה שתוכנן מצפון לכיכר. בתחרות זו זכה בשנת 1957 האדריכל מנחם כהן. לקראת חנוכת בניין העירייה ב-1965 רוצף שטח הכיכר ונבנו המזרקות בהתאם לתוכנית. בשנת 1975 הוצב בכיכר פסל השואה של תומרקין.

בשנת 2001 החלו דיונים בהצעה להקים מתחת לכיכר חניון תת-קרקעי בן חמש קומות, ובו 2,000 מקומות חניה. תוכנית זו מעוררת התנגדות רבה מצד אלה החוששים מהמפגעים הסביבתיים הכרוכים בחניון ענק כזה. בעתירה בעניין זה (עת"מ (ת"א) 1320/03 'ישראל גודוביץ ונתן זך נ' רון חולדאי ושמואל לסקר'), שנדונה בבית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב–יפו, טענו העותרים:

"כיכר רבין היא אתר לאומי. עוד בעבר כאשר נקראה 'כיכר מלכי ישראל' יצא שמה למרחוק כמקום להצהרות ולהפגנות, אירועים, מופעים וכיוצא בזה ברמה הארצית, לא מעט לאור העובדה כי לא קיים כל אתר חליפי לו בנושאים אלו. לאחר הירצחו של ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל בכיכר זו, שונה שמה לכיכר רבין, והפכה היא בחלקה הצמוד לכניסה לעיריית תל אביב לאתר הנצחה ומוקד עליה לרגל למוקירו, והתחזק מעמדה ככיכר לאומית 'של כל העם'."

שיפוץ מזרקת המים והאנדרטה

בשנת 2010 נערך שיפוץ בכיכר. במשך שנים היוותה המזרקה בדרום הכיכר מחסום בין רחוב אבן גבירול לכיכר. במסגרת השיפוץ נחתכו קירות הבריכה ונוצרה בריכה אקולוגית. כמו כן שוחזר מבנה המזרקה מתמונות שהיו בעיריית תל אביב. בנוסף, שופצה האנדרטה לשואה ולגבורה: הורדו ממנה לוחות הפרספקס והגן סביבה אף הוא הוסר כדי לאפשר גישה חופשית לאנדרטה. בניגוד לעבודות שיפוץ אחרות בתל אביב, עבודות אלו היו בתכנון ויוזמת האגף לשיפור פני העיר של עיריית תל אביב ולא של אדריכל חיצוני.

תכנון מחודש ותחנת הרכבת הקלה

בשנת 2016 הזמינה עיריית תל אביב שבעה צוותי תכנון לתחרות חדשה לתכנון הכיכר. המתכננים נדרשו להתייחס לשלושה אלמנטים מרכזיים: הקמת תחנת רבין כחלק מהקו הירוק של הרכבת הקלה (אחת מארבע התחנות התת־קרקעיות לאורך הקו), מרפסת רבין וחניון תת־קרקעי (שאושר על אף מחאה שהוביל מהנדס העיר לשעבר ישראל גודוביץ).

אירועים מסחריים בכיכר

בשנים האחרונות החלה עיריית תל אביב לאפשר לגורמים מסחריים להשתמש בכיכר רבין למטרותיהם, לעיתים עבור הסכם חסות לאירועים עירוניים גדולים (מרוץ המרתון השנתי, למשל). ב-2017 נחשף כי בשנה החולפת הייתה הכיכר "תפוסה" למטרות מסחריות במשך 50 יום. במהלך תקופה זו, הוקמו מאהלים מסחריים גדולים של החברות המעורבות (סמסונג, אדידס ועוד), כך שהגישה לכיכר החשובה נחסמה לציבור למשך כמעט חודשיים בשנה, נתונים שפרסומם הביא לביקורת על העירייה. בסך הכל, התקיימו באותה שנה 68 אירועים שונים בכיכר - כולל אירועים לא-מסחריים, כמו הפגנות, עצרות וחגיגות, שחסמו אותה ל-118 יום.

אירועים היסטוריים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו. הסיבה היא: לא ברור מדוע נבחרו דווקא העצרות הרשומות כאן.

• 7 באפריל 1977: קבוצת הכדורסל של מכבי תל אביב זוכה לראשונה בגביע אירופה לאלופות. המוני חוגגים גדשו את הכיכר במשך הלילה, ורבים קפצו לבריכת המים הרדודה שבצפון הכיכר.
• 27 ביוני ו-28 ביוני 1981: נערכו עצרות הבחירות המסיימות של מערכת הבחירות לכנסת העשירית של המערך והליכוד במסגרתן ארעה תקרית הצ'חצ'חים של דודו טופז שנחשבה בעלת השפעה על תוצאות הבחירות.
• 25 בספטמבר 1982: "הפגנת הארבע מאות אלף" בארגונה של "שלום עכשיו", במחאה על אירועי סברה ושתילה. מארגניה הכריזו שזו העצרת הגדולה ביותר שהתקיימה בכיכר מעולם, ואמדו בתקשורת את מספר המשתתפים ב-400,000 איש (כ-10% מתושבי המדינה באותה עת).
• אפריל 1990: הפגנה בכותרת "מושחתים נמאסתם!", שנערכה בעקבות "התרגיל המסריח", ובה קראו עשרות אלפי אזרחים לשנות את סדרי השלטון במדינה.
• 4 בנובמבר 1995: עצרת תמיכה בתהליך השלום, שבסיומה נרצח יצחק רבין בידי יגאל עמיר. מאז עצרת זו נערכות מדי שנה במוצאי שבת הקרוב ליום השנה לרצח עצרות זיכרון בהן משתתפים רבבות אנשים. בעקבות רצח זה שוּנה שמה של הכיכר מ"כיכר מלכי ישראל" ל"כיכר רבין", על שמו של יצחק רבין.
• 11 באוגוסט 2005: 200-250 אלף איש מפגינים נגד תוכנית ההתנתקות.
• 12 בנובמבר 2005: עצרת 10 שנים להירצחו של יצחק רבין, כולל שחזור העצרת מ-4 בנובמבר 1995, שחזור שירת "שיר לשלום" ובהשתתפות ביל קלינטון.
• 3 במאי 2007: לאחר פרסום דו"ח הביניים של ועדת וינוגרד החליטו אישי ציבור כסגן הרמטכ"ל לשעבר, עוזי דיין, ביחד עם סופרים, אישי רוח וארגונים מימין ומשמאל לארגן עצרת המונים בקריאה להתפטרות הממשלה בראשות אהוד אולמרט ועמיר פרץ. ההפגנה, תחת הכותרת "כישלונרים - הביתה", הצליחה מעל המשוער והביאה, על פי הערכות, בין 200 ל-250 אלף איש לכיכר.
• 30 ביוני 2007: לאחר הפרסום בתקשורת על עסקת הטיעון בין מני מזוז לנשיא משה קצב, הוחלט על ידי ארגוני הנשים בישראל ועל ידי התנועה לאיכות השלטון לקיים הפגנה בכיכר רבין על מנת להביע מחאה כנגד העסקה ולנסות למנוע אותה. לעצרת זו הגיעו גברים ונשים, כ-20 אלף במספר.
• 17 בנובמבר 2007: עצרת המונים לתמיכה במורים, בעקבות קיצוצים במשרד החינוך, פיטורי מורים וקיצוץ נרחב בשכר המורים. הגיעו לכיכר כ-80 אלף מורים, תלמידים והורים כדי להביע תמיכה במורי ומחנכי ישראל.
• 4 באפריל 2009: מופע הפתיחה לחגיגות המאה לתל אביב. במופע נכחו כ-250,000 איש והושקע בו סכום כסף חסר תקדים של יותר מ-4 מיליון ש"ח.
• 8 באוגוסט 2009: עצרת הזדהות למען נפגעי הרצח בברנוער, כשבוע לאחר הירי, שבה נכחו כ-70 אלף איש. בעצרת דיברו אחותו של ניר כץ, שנרצח באירוע ביחד עם ליז טרובישי, ושניים מפצועי הירי, בהם המדריך חן לנגר שישב על כיסא גלגלים עקב הפציעה ומירר בבכי בזמן שקרא את דבריו וסיפר על הזיכרונות מהאירוע שרודפים אותו. מלבדם הופיעו אמנים חברי הקהילה ותומכיה, ונאמו אישי ציבור ובהם נשיא המדינה שמעון פרס, שרים וחברי הכנסת.
• 16 בספטמבר 2009: במסגרת חגיגות 100 שנה לתל אביב שלחה עיריית בריסל 500,000 פרחים מהם נבנה מרבד ענק בכיכר. במחווה למרבד זה הוקם בקרבת הכיכר שטיח אריחים קטן בדוגמאות האריחים שריצפו את בתי הראשונים בתל אביב.
• 25 ביוני 2018: עצרת משיח בכיכר שאורגנה על ידי האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה. העצרת נערכה תוך הפרדה בין גברים לנשים. קודם העצרת, הודיע ראש העיר תל אביב רון חולדאי שלא יאפשר את קיום העצרת בהפרדה, וזאת בעקבות פניה של שדולת הנשים בישראל. בעתירה שהגישה האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה לבית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב הורה השופט קובי ורדי לאפשר את קיום העצרת בהפרדה. עיריית תל אביב הודיעה בעקבות זאת שלא תאשר מעתה והלאה קיום אירועים בהפרדה.
• 4 באוגוסט 2018: מחאה של בני העדה הדרוזית ותומכיהם נגד חוק הלאום המגדיר את ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי בלבד, עשרות אלפי בני אדם נכחו בעצרת.
• 1 בספטמבר 2018 מחאת ארגון שומרי הבית וארגוני סביבה נוספים כנגד הקמת אסדת הגז לוויתן לחופי ישראל ובדרישה להרחיקה 120 קילומטרים מהחוף. בעצרת נכחו אלפי בני אדם. ההפגנה הייתה ההפגנה הסביבתית הגדולה ביותר שנערכה בישראל אי פעם.
• 4 בדצמבר 2018:מחאת הנשים. עשרות אלפי נשים וגברים הפגינו בכיכר במחאה על אלימות נגד נשים.
• בעבר נערכו בכיכר אירועים נוספים. לפני ריצוף הכיכר ועוד הרבה לפני שבניין העירייה נבנה התארחו במקום קרקסים. במשך שנים התקיימה בכיכר מדי שנה תצוגת כלים של חיל השריון הישראלי. בשנות השבעים נערך טקס יום השואה העירוני (מול האנדרטה) וכן התקיים בכיכר יריד משחקים וצעצועים שנתי.

אירועים קבועים

• שבוע הספר העברי בתל אביב מתקיים לרוב בכיכר רבין, אם כי הועבר משם בין השנים 2001 ו-2007 משיקולים בטחוניים.
• מדי שנה מתקיימת בכיכר עצרת הזיכרון לרצח יצחק רבין.
• בליל יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל נערך מופע "שירים בכיכר", שבו משתתפים זמרים ששרים לזכר הנופלים.
• לקראת חג סוכות נערך בכיכר יריד ארבעת המינים.
• נערך מופע "Israel calling" בו מגיעות משלחות ממדינות שונות באירופה למין מיני- אירוויזיון.
• מלחמת מים המונית נערכת ביום שישי הראשון בחודש יולי, כשהמים נלקחים אך ורק מהמזרקה במקום.
• הקפות שניות במוצאי שמחת תורה.
• מדי-פעם נערכים בכיכר אירועים חברתיים שונים, כגון קרבות כריות, רכיבות אופניים המוניות ותצפיות רחוב אסטרונומיות.

גלריה

• 

  מבט על הכיכר מהבריכה האקולוגית

• 

  מראה הכיכר ב-1980

• 

  אנדרטה לשואה ולתקומה לפני השיפוץ

• 

  בניין עיריית תל אביב-יפו

• 

  האנדרטה לזכר יצחק רבין

• 

  שלט הסבר על שטיח האריחים

• 

  שטיח האריחים - דגם מוקטן של מרבד הפרחים ששלחה עיריית בריסל לכבוד חגיגות ה-100 לעיר

קישורים חיצוניים

• צילום אוויר של כיכר רבין, באתר Google maps
• תמונות של כיכר רבין באירוע "live earth 2007"
• שירות גלובס, ‏פוטו רצח - יום השנה לרצח יצחק רבין, באתר גלובס, 4 בנובמבר 2009
• טלי חתוקה, ‏רגעי תיקון: כיכר רבין כמרחב של משא ומתן תרבותי, תיאוריה וביקורת 24, אביב 2004 (הקישור למאמר אינו תקין, אך ניתן לאתר את המאמר באמצעות חיפוש ב-Google. נא לתקן את הקישור כאן באמצעות תבנית:תיאוריה וביקורת)
• הסתיים שיפוץ ושיקום המזרקה והבריכה האקולוגית בכיכר רבין, הודעה לעיתונות מטעם עיריית תל אביב יפו, 29 בדצמבר 2010
• מיכאל יעקובסון, חולות רבין: מה קורה בכיכר של המדינה, באתר Xnet‏, 7 ביולי 2011
• כמה אנשים באמת נכנסים בכיכר רבין? באתר וואלה

הערות שוליים

כיכר רבין וסביבתה
ניתן ללחוץ על הקישורים לשמות המקומות.

(1) האנדרטה לזכר יצחק רבין - במקום הירצחו. (2) האנדרטה לשואה והתקומה שיצר יגאל תומרקין (3) קולנוע גת

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

24874052כיכר רבין