אליהו ביקרמן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אליהו ביקרמן
תמונה זו מוצגת בהמכלול בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

אליהו יוסף ביקרמן (Elias Joseph Bickermann;‏ 1 ביוני 1896 - 31 באוגוסט 1981) היה כרונולוג וחוקר תקופת בית שני.

קורות חיים

אליהו ביקרמן נולד בקישינב בשנת תרנ"ז, 1 ביוני 1896. גדל במשפחה יהודית חילוני. אביו היה עיתונאי. למד בגימנסיה הרוסית בפטרוגרד. ב-1915 החל את חוק לימודיו באוניברסיטת פטרבורג. ב-1916 גויס לצבא הרוסי, למד בבית הספר לקצינים.

ב-1922 עזב עם משפחתו לברלין. למד באוניברסיטת ברלין, הגיש את עבודת הדוקטורט ב-1926, אותה עשה תחת הנחייתו המומחה לפפירולוג אולריק וילקן. נושא העבודה היה הענקת זכויות אזרח אימפריאליות בפרובינציות בימי קארקלה. עבד במכון הפפירולוגי של אוניברסיטת ברלין והחל לחקור בעיקר את היהדות בתקופת הבית השני, תוך התמקדות בספרי המקבים. ב-1933 החל לעבוד במרכז הלאומי למחקר מדעי (Centre National de la recherche) ועבד גם באקול פראטיק דה אוטז אטיד בפריז.

עם כיבוש הנאצים את צרפת נמלט ב-1943 לארצות הברית, שם חקר את תולדות עם ישראל בימי הבית השני ואת תולדות יוון ורומי. הוא היה עמית מחקר בבית המדרש לרבנים באמריקה ב-1946 וזכה במלגת גוגנהיים ב-1950 וב-1959. בשנים 1967-1952 שימש כפרופסור להיסטוריה עתיקה באוניברסיטת קולומביה. בשנות השישים עבר למחקר המקרא.

ב-1976 זכה בפרס ד"ר לאופולד לוקאס (גר') מאוניברסיטת טיבינגן. קיבל מספר תוארי דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטאות שונות.

נפטר בשנת תשמ"א-31 באוגוסט 1981 בירושלים.

ספריו

ספר חשוב של ביקרמן שראה אור ב-1937 הוא "אלוקי המקבים" (Der Gott der Makkabäer, Berlin 1937; הופיע גם בתרגום לאנגלית: The God of the Maccabees, Leiden 1979). בספר זה הוא טוען כי המתיוונים המקורבים למנלאוס הם אלו ששכנעו את אנטיוכוס אפיפאנס להטיל את גזרות הדת על היהודים, וכי גזרות הדת הוטלו ביהודה בלבד. הוא טוען גם כי הפולחן במקדש היה פולחן סורי ולא יווני וכי במקדש הוצב פסל אל סורי ולא אל יווני או פסלו של אנטיוכוס והללו נוצרו בהשפעת חיל המצב הסורי שהוצב שם.

ספר חשוב נוסף הוא ספרו על הכרונולוגיה של העולם העתיק (Chronology of the Ancient World, London 1968). בספר זה סוקר ביקרמן את לוחות השנה שנהגו בעולם העתיק, ומוסיף טבלאות עזר לשימושם של הכרונולוגים. ספר זה הפך לאחד מאבני היסוד בלימוד כרונולוגיה טכנית ושימושית.

קישורים חיצוניים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0