אהרן אשמן
אהרן אשמן (4 באפריל 1896 – 8 במאי 1981) היה משורר, מחזאי, לבריתן ומתרגם עברי.
קורות חייו
אהרן אשמן נולד בכ"א בניסן תרנ"ו ליעקב ישראל וללאה בת שלמה אידליק בבאלין שבפודוליה, בדרום-מערב האימפריה הרוסית (כיום באוקראינה). אביו היה חזן. הוא התחנך ב"חדר" ולאחר מכן ב"חדר מתוקן" ציוני. אביו נפטר בהיותו בן חמש. לימים, כדי שלא להקשות כלכלית על אמו ושני הילדים הנוספים, עזב אהרן את הבית ועבד בעבודה גופנית ובהוראה בבית ספר עברי של רשת "תרבות". הוא סיים לימודיו התיכוניים ושמע הרצאות בלשון וספרות באוניברסיטת קמניץ פודולסקי. בשנת 1921 נישא לשפרה לבית ריפונצר, ובאותה שנה השניים עלו לארץ ישראל עם אמו.
לאחר עלייתו החל לעסוק בהוראה והצטרף ל"גדוד מגיני השפה העברית", שבגלל פעילותו בו פוטר לאחר כשנתיים ממשרתו כמורה בבית הספר של כי"ח. בו-זמנית החלה יצירתו הספרותית, בעיקר שירים ומחזות וכן תרגומי מחזות.
זכה בפרס צמח בשנת 1956,[1] בפרס הבימה ב-1962 ובפרס עיריית חיפה ב-1975.[2]
היה מראשוני הפעילים באקו"ם, אחד מעמודי התווך שלה ושימש במשך למעלה מ-25 שנים יושב-ראש ההנהלה ולאחר מכן חבר-כבוד עד יום מותו.
בשנת 1981 הוענק לו התואר יקיר העיר תל אביב-יפו.
לאשמן ולאשתו נולדו שלוש בנות: שושנה, קרניה וטלילה. בתו, שושנה אשמן-שגב, נהרגה בתאונת דרכים בדרך לאילת, בסתיו 1965.[3] אחיינו יעקב אשמן שימש כעורך השבועון "הארץ שלנו". רעייתו, שפרה אשמן, נפטרה במרץ 1956.[4]
אהרן אשמן נפטר בד' באייר תשמ"א, בגיל 85, ונטמן בבית עלמין הדרום.
פרס אקו"ם ליצירה נקרא על שמו לזכרו.
עיריית תל אביב קבעה לוחית זיכרון בכניסה לביתו ברחוב רייך 5.
מיצירותיו
- החומה, חיזיון בשלוש עלילות מתקופת עזרא ונחמיה, תל אביב, 1938. הועלה בתיאטרון אהל ב-1950.
- האדמה הזאת, מחזה מחיי הארץ בשלוש מערכות, פתיחה וסיום, ירושלים, 1943. ההצגה הועלתה לראשונה בהבימה ב-1942 ושנית בסוף 1966.
- הבשורה, תל אביב, 1946
- אהבת נעורים, מחזה בשלוש מערכות, תל אביב, 1950.
- מיכל בת שאול, שלושה מחזות מתקופת מלכות שאול ודוד, תל אביב, 1955.[5]
- לארך השביל, סיפורים ורשימות, תל אביב, 1973.
- בכורי-סתו, שירים על סף פרידה, תל אביב, 1975.
- אשנבים, פרקי עיון, דברים, זכרונות, תל אביב, 1978.
לברית לאופרות
- "לה טרוויאטה"
- "שמשון ודלילה"
- "כרמן"
- "לה בוהם"
- "הטרובדור"
- "סיפורי הופמן"
- "ההוגנוטים"
- "האפריקאית" מאת ג'אקומו מאיירבר
- "פיק דאם" מאת פיוטר איליץ' צ'ייקובסקי
- "פאוסט" ו"רומיאו ויוליה" מאת שארל גונו
- "רוסלקה" מאת אלכסנדר דרגומיז'סקי
- "אנדרה שנייה" מאת אומברטו ג'ורדאנו - הועלתה באופרה הישראלית בשנת 1963
- "אלכסנדרה החשמונאית" מאת מנחם אבידום
- "לה פריקול" (La Périchole) אופרטה של ז'אק אופנבך - הועלתה באופרה הישראלית בשנת 1960
קישורים חיצוניים
- אהרן אשמן, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
- אהרן אשמן, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- אהרן אשמן, ב"לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית"
- דוד תדהר (עורך), "אהרן אשמן", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ד (1950), עמ' 1726
- הצצה לארכיון של אהרן אשמן, באתר מכון גנזים של אגודת הסופרים
- מידע על אהרן אשמן בקטלוג הספרייה הלאומית
- בן-עמי פיינגולד, תיאטרון ומאבק: חדרה ו'האדמה הזאת', קתדרה 74, דצמבר 1994, עמ' 156-140
- דוד אסף, "רוּחַ רוּחַ רוּחַ רוּחַ בַּפַּרְדֵּס נָפַל תַּפּוּחַ": שיר ילדים או שיר קודש?, "הספרנים": בלוג הספרייה הלאומית, 18.09.2017
מיצירתו:
- בוגד, דבר, 18 ביוני 1971, המשך
- אני הולך מכאן, דבר, 1 באוגוסט 1975
הערות שוליים
- ^ חולקו פרסי צמח וגנסין, למרחב, 23 בדצמבר 1956
- ^ היום - חלוקת פרסי עיריית חיפה ע"ש פינסקי, דבר, 27 בינואר 1975
- ^ שושנה שגב וגיורא רוכמן - למנוחות, חרות, 9 בנובמבר 1965
- ^ נפטרה שפרה אשמן, למרחב, 9 במרץ 1956
- ^ אברהם ברוידס, "מיכל בת שאול", דבר, 2 בנובמבר 1956
אהרן אשמן40252918Q7049947
- ישראלים ילידי האימפריה הרוסית
- ישראלים ילידי אוקראינה
- אנשי העלייה השלישית
- ציונים ילידי המאה ה-19
- סגל בתי ספר של כל ישראל חברים
- מחזאים ביישוב
- מחזאים כותבי עברית
- משוררים ישראלים
- משוררים כותבי עברית
- מחברי ספרי לימוד ישראלים
- ראשי אקו"ם
- יקירי תל אביב-יפו לשנת 1981
- אישים הקבורים בבית העלמין הדרום
- ישראלים שנולדו ב-1896
- ישראלים שנפטרו ב-1981