מנשה לוין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

מנשה לוין (1903, גרודז'ינסק13 באפריל 1981, ט' בניסן תשמ"א, תל אביב) היה סופר, מתרגם ומשורר עברי.

ביוגרפיה

לוחית זיכרון על ביתו של מנשה לוין ברח' ליפסקי 12 בתל אביב

לוין (נדפס גם לווין על תרגומיו), נולד בסתיו שנת 1903 בעיירה גרודז'ינסק שבפולין הקונגרסאית, והחל כבר שם בכתיבה עברית. בהיותו בן 20 התפרסמו סיפוריו לראשונה בעיתון "קולות" שבעריכת אליעזר שטיינמן.

בשנת 1925 עלה לארץ ישראל כחלוץ בן העלייה הרביעית. עם הגיעו לארץ השתקע בתל אביב הקטנה, והשתלב בחיי הרוח בעיר ובחוגי הבוהמה. על תקופה זו כתב בשנת 1929 רומן מפתח שהיה גם רומן ביכורים שלו: "חולות כחולים". זהו רומן גנוז, שראה אור רק לאחר מותו. באחרית דבר לרומן שכתבה פרופ' זיוה שמיר היא מנסה לקשר בין הדמויות שברומן לדמויות מציאותיות של סופרים וציירים בתל אביב הקטנה. הרומן נחשב לרומן התל אביבי הראשון, והוא מתאר את לבטיהם של חבורת צעירים אידיאליסטים מבני העלייה השלישית.

לוין היה מקורב לחיים נחמן ביאליק, לאברהם שלונסקי ולנתן אלתרמן. כמותם, ניסה לחדש את פניה של הספרות העברית, וערך ניסויים בכתיבה סוריאליסטית בספרים כגון "הרקדנית המעופפת" או "שלושה מלאכים מושלגים". כן כתב את הספרים "טחנת מים באביב" ו-"מאה לילות ביפו העתיקה", וספר שירה בשם "פתיחה ללילה".

עיקר פרסומו כמתרגם נודע של מיטב יצירות הספרות הקלאסית מצרפתית לעברית. ידוע תרגומו ל"טיסת לילה" של אנטואן דה סנט-אכזופרי, ל"בית טיבו", הסאגה המשפחתית רחבת היריעה של רוז'ה מרטן די גאר, וכן ל"הקמיע" של אונורה דה בלזאק, שהופיע בשנת 1964 בהוצאת עם עובד. מאנגלית הוא הראשון שתרגם לעברית את "למי צלצלו הפעמונים" של ארנסט המינגוויי. כן תרגם את יצירותיו של ז'ורז' אמאדו.

מנשה לוין זכה פעמיים בפרס טשרניחובסקי לתרגום, בשנים 1951 ו-1956.

לוין נפטר בשנת 1981 בתל אביב. נקבר בבית עלמין הדרום בחולון.

יצירתו שהתפרסמה

  • מאה לילות ביפו העתיקה: רומן, תל אביב: יחדיו, תרצ"ח.
  • שלושה מלאכים מושלגים: סיפורים, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 1983.
  • שמשון ודלילה: טרגדיה מהזמן החדש בשבע תמונות, תל אביב : אל"ף, תשמ"ו-1985.
  • חולות כחולים (ערכה והביאה לדפוס: שולה שלהב), תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 1997. ‬
  • הרקדנית המעופפת: מבחר סיפורים 1928-1981 (ערך והוסיף מסה על סיפורי לוין: דן מירון), ירושלים: מוסד ביאליק, תש"ס-2000.
  • פתיחה ללילה (ערך והוסיף פתח דבר דן מירון), תל אביב: קשב לשירה, תשס"ג-2003.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

מפרי עטו:

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25679393מנשה לוין