שלמה כהן-אברבנאל
| לידה |
1 ביוני 1921 המבורג, גרמניה |
|---|---|
| פטירה |
4 ביולי 1981 (בגיל 60) ישראל |
| תאריך עלייה | 1935 |
| השתייכות |
 ההגנה המוסד |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד יחידת "עמל" ראש אגף התיאום המבצעי סגן ראש המוסד | |
| פעולות ומבצעים | |
|
לכידת אדולף אייכמן חיסול אלויס ברונר מבצע יהלום | |
שלמה כהן-אברבנאל (1 ביוני 1921 - 4 ביולי 1981) היה איש מודיעין ישראלי, כיהן כמשנה לראש המוסד.
ביוגרפיה
כהן-אברבנאל נולד בהמבורג שבגרמניה, אחד מארבעת הבנים של מרים ווילהלם-זאב כהן. אחיו של המשפטן חיים כהן, של המהנדס והשמאי אלכסנדר כהן (אביהם של ידידיה כהן ושל הרב אורי כהן), ושל ליאו כהן, מראשי תנועת הצופים היהודים וממקימי המחתרת היהודית בצרפת שנרצח בשואה. נקרא על שם סבו הרב שלמה קרליבך, שנפטר זמן מה לפני הולדתו. למד בתלמוד תורה.
לאחר עליית הנאצים לשלטון ברחה המשפחה לצרפת, בה למד את התרבות והשפה המקומית. ב-1935 עלה עם משפחתו לארץ ישראל, עבד כמאייר, מעצב גרפי וקריקטוריסט ובמקביל שירת בארגון ההגנה. ב-1947 נסע ללימודי אמנות בצרפת, הוא גויס לארגון המוסד לעלייה ב' על ידי תמר אשל[1] ופעל ממארסיי בזיוף דרכונים ואשרות מעבר לפליטים יהודים במסגרת מבצע עלייה ד'[2]. בהמשך עבר לצפון אפריקה וסייע בהעלאת היהודים מארצות ערב. בפברואר 1950 הגיע למצרים במסווה של צייר צרפתי בשם שארל דובאל. תערוכה שהציג בנובמבר אותה שנה במוזיאון לאמנות חדשה שבקהיר, אף זכתה לסיקור נרחב של התקשורת ולביקורו של המלך פארוק הראשון חובב האמנות[3].
קריירה
משנת 1951 נמנה עם סגל המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, ושירת במגוון תפקידים במדינות שונות כשהוא נעזר בכישרונותיו האמנותיים. כהן-אברבנאל הקים את היחידה שעסקה בחיפוש ולכידת פושעים נאצים ברחבי תבל, בסוף שנות ה-50 נפגש בגרמניה עם פריץ באואר, התובע הכללי של מדינת הסן שמסר לו פרטים על מקום המצאו של אדולף אייכמן, מה שסייע לתפיסתו בארגנטינה על ידי סוכני "המוסד"[4]. ב-1960 מונה למפקדה הראשון של יחידת "עמל" במוסד, יחידה מיוחדת שהוקמה על מנת להילחם בגילויי אנטישמיות ונאו-נאציות ברחבי העולם.[5] הוא היה ממתכנני המבצע לחיסולו של פושע המלחמה הנאצי אלויס ברונר באמצעות שליחת מעטפת נפץ.[5]
בהמשך הקריירה שלו שימש סגן ראש אגף "צומת", אגף שמפעיל את קציני האיסוף ואת רשת הסוכנים של המוסד ברחבי העולם, במסגרת זו נשלח לטהראן ונפגש עם יוסף שמש, הסוכן שגייס את מוניר רדפא במבצע יהלום להברחת מטוס מדגם מיג 21 לישראל[6]. כהן-אברבנאל שימש נציג המוסד בבואנוס איירס וב-1970 מונה לאחד מראשי המוסד באירופה. פיקד על אגף התיאום המבצעי, התמנה לסגן וממלא מקום ראש המוסד. בתפקידו האחרון במוסד הקים ועמד בראש מחלקת ההיסטוריה של הארגון. הוא נפטר בעודו בשירות בגיל 60, מותיר אחריו אישה ושני ילדים.
בסוף שנות ה-60 נדרש כהן-אברבנאל לחקור שתי פרשיות של הדלפות לכאורה, הקשורות לספרים אודות המרגל אלי כהן ופרשת לכידתו של אייכמן, שהעכירו את היחסים בין ראש המוסד מאיר עמית לקודמו בתפקיד איסר הראל[7].
כהן-אברבנאל עיצב את סמל המוסד[8]. לאחר מותו הוציא המרכז למורשת המודיעין את האלבום "מכחול וסתר" ובו מרוכזים איורים וציורים של כהן-אברבנאל בנושאי משימותיו במוסד.
קישורים חיצוניים
- שלמה כהן-אברבנאל, באתר המרכז למורשת המודיעין
- קורות החיים של שלמה כהן-אברבנאל, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
- דן ארקין, ה"סוד" המשותף: שליחות וציור, מעריב, 30 באוקטובר 1978
הערות שוליים
- ^ אבנר־יעקב ירון, שלום לך בגדד, הוצאת המכון לחקר המחתרת הציונית הבבלית, 2004, עמ' 255
- ^ סיפורה של עליה ד' באתר הפלי"ם
- ^ שלמה ברד, הפעילות הציונית במצרים - 1952-1917 בתוך שורשים במזרח: קבצים לחקר התנועה הציונית והחלוצית, הוצאת יד טבנקין, 1989, עמ' 114
- ^ עופר אדרת, מבצע לכידת אייכמן כפי שמעולם לא ראיתם, באתר הארץ, 12 באפריל 2012
- ^ 5.0 5.1 יוסף חן, היערכות המטה: "עמל", "מסר" ו"עמל-מסר", מחלקת ההיסטוריה של המוסד, 2007, באתר יד ושם
- ^ יעקב נמרודי, מסע חיי, ספרית מעריב, 2003, עמ' 246
- ^ שמואל מיטלמן, קרבות המרגלים, באתר nrg, 11 ביוני 2008
- ^ תחרות בנושא העפלה לזכר שלמה כהן אברבנאל, מבט מל"מ 46, ספטמבר 2006, עמ' 31
