תעופה צבאית

תעופה צבאית הוא תחום בתעופה, העוסק בפיתוח והפעלת כלי טיס למטרות הצבא. הוא כולל גם יכולת אספקה אווירית לאומית. הכוח האווירי כולל את האמצעים הלאומיים לניהול לוחמה אווירית.

היסטוריה

A-10 Thunderbolt II, F-86 סייבר, P-38 לייטנינג ו-P-51 מוסטנג טסים במבנה במהלך מטס מעל בסיס חיל האוויר לנגלי, וירג'יניה.

ערך מורחב – היסטוריה של התעופה

השימושים הצבאיים הראשונים בתעופה כללו כדורים פורחים אשר שימשו לתצפית. התיעוד הראשון בבלוני תצפית נרשם ב-1794 בקרב פלאורוס. במלחמת איטליה-טורקיה ב-1911 נרשמה התקיפה האווירית הראשונה. במלחמת הבלקן הראשונה בוצעה ההפצצה הלילית הראשונה בהיסטוריה. במלחמת העולם הראשונה היו מעורבים לראשונה כלי טיס בקנה מידה גדול ומילאו תפקיד משמעותי. עם התקדמות המלחמה והופעת מטוסי הקרב, הצפלינים והמפציצים גברה חשיבותו של המימד האווירי בשדה הקרב. מלחמת העולם השנייה שינתה את פני הלוחמה האווירית. הביצועים, הטווח והמטען המשופר של המטוסים הביאו לכך שלתקיפה האווירית היה תפקיד מרכזי בכל המערכות. במהלך המלחמה גבר השימוש בהפצצות אסטרטגיות, הוכנסו כוחות מוצנחים, טילים וכלי נשק מדויקים מוקדמים.

מטוסי הקרב של הדור הראשון שיוצרו בשנות ה-40 וה-50 כללו מאפיינים אווירודינמיים שאומצו ממטוסי אותה תקופה ללא שיפור טכנולוגי. המסרשמיט Me 262 שנכנס לשירות ב-1944 היה מטוס הסילון המבצעי הראשון. במלחמת קוראה פעלו לראשונה מטוסי מנוע בוכנה לצד מטוסי סילון מסוף הדור הראשון אשר התאפיינו בתחכום אוויוני גדול יותר של כנפיים משוכות כגון המיג 15 וה-F-86 סייבר. מטוסי דור ראשון שפעלו בחיל האוויר הישראלי היו גלוסטר מטאור, דאסו אוראגן ודאסו מיסטר.

מטוסי הקרב של הדור השני שיוצרו בשנות ה-50 וה-60 הביאו פריצת הדרך במנועי סילון חזקים יותר, מבני גוף מתקדמים יותר, התאמה לטיסה על-קולית ופיתוח תחום האוויוניקה. מטוסי דור שני שפעלו בחיל האוויר הישראלי היו דאסו סופר מיסטר, דאסו מיראז' 5 ודאגלס A-4 סקייהוק.

מטוסי קרב של הדור השלישי שיוצרו בשנות ה-60 וה-70 התאפיינו בתחכום גובר של מערכות האוויוניקה והבשלת טכנולוגיות מנועי סילון. במלחמת וייטנאם פותחו מערכות ללוחמה אלקטרונית ומערכות נגד, נשק מונחה ואמצעים לדיכוי ההגנה אווירית, ונכנסו לשימוש מסיבי מסוקי סער ומסוקי קרב. מטוסים מערביים נטו להפוך ליותר גדולים תוך התמקדות ביירוט מעבר לטווח הראייה (BVR), אך כללו גם יכולות רב משימתיות. בדור זה החל השימוש בכלי נשק מדויקים כגון ה-AGM-65 מאבריק ופצצות מונחות לייזר. מטוסי דור שלישי שפעלו בחיל האוויר הישראלי היו F-4 פנטום וה-כפיר תוצרת התעשייה האווירית לישראל.

מטוסי קרב של הדור הרביעי שיוצרו בשנות ה-70 ועד שנות ה-90 פותחו מלקחי מלחמת וייטנאם. הם מתאפיינים בפיתוח טכנולוגיית חמקנות, בשיפורים אוויוניים ובביצועים של דחף, מהירות וכושר פנייה מיטביים. הם בעלי יכולות תמרון חריפה במיוחד של 8–9 ג'י. חלקם כולל יכולות של הנעה וקטורית. המטוס הראשון בדור זה הוא ה-F-14 טומקט. הראשון שעוצב במיוחד להשגת לעליונות אווירית היה ה-F-15. כהמשך המגמה מהדור הקודם מטוסי דור רביעי הם רב משימתיים. דגמים מתקדמים של דור זה המכונים מטוסי דור 4.5 כוללים חימוש ואוויוניקה מתקדמים ומספר מאפיינים של דור חמישי. מטוסי דור רביעי הפועלים בחיל האוויר הישראלי הם F-15 איגל ו- F-16 פייטינג פלקון מדגמים שונים.

מטוסי קרב של הדור החמישי שנכנסו לשירות מאז שנת 2000 מהווים קפיצת מדרגה בהתפתחות מטוסי הקרב. הם מתאפיינים באוויוניקה מתקדמת, בשילוב מערכות ובטכנולוגיות מתקדמות אחרות כגון חמקנות ולעיתים גם המראה אנכית. הם מצוידים במערכות לתקשורת נתונים המאפשרות לשתף תמונה מורכבת המשלבת נתונים שנאספו ממספר מקורות. בחיל האוויר הישראלי פתח את עידן הדור החמישי ה-F-35 לייטנינג II.

מטוסי קרב של הדור השישי נמצאים כיום בפיתוח. הם המתוכננים להיכנס לשימוש בעשורים הקרובים ועד מחיצת המאה ה-21.

בתקופת המלחמה הקרה פותחו מפציצים סילוניים שיועדו להפצצות גרעיניות ובהמשך התפתחו הטילים הבליסטיים שהיוו להם חלופה. שוגרו הלוויינים הצבאיים הראשונים, פותחו מערכות נ"מ מצוידות בטילי קרקע-אוויר מתקדמים ונכנסו לשימוש טילי שיוט.

בשלהי המאה ה-20 ובעיקר בעקבות המלחמות ביוגוסלביה חלה פריחה בתחום כלי הטיס הבלתי מאוישים. התהליך הואץ בשנות התשעים ושנות ה-2000. המזל"טים הראשונים התפתחו במהירות ממשימות סיור ותצפית למבצעי תקיפה אוטונומים. ב-2002 השתמשה לראשונה ארצות הברית בכטמ"ם לסיכול ממוקד כטמ"מים ורחפנים מסוגים שונים מספקים מודיעין טקטי ומבצעים משימות לוגיסטיות מורכבות ובכללם פינוי נפגעים.

כלי טיס צבאיים

מטוסי קרב

מטוס קרב רב-משימתי מסוג F-16I סופה.

מטוס קרב הוא כלי טיס קרבי טקטי שנועד בעיקר לקרבות אוויר נגד מטוסים אחרים. מאפייני הביצועים העיקריים שלו בנוסף לכוח אש הם מהירות ויכולת תמרון גבוהים. מטרתו העיקרית היא לבסס עליונות אווירית מעל שדה הקרב באמצעות יירוט מטוסי האויב. מטוסי קרב הם רב-משימתיים ובעלי יכולות משניות כגון הפצצה טקטית. הוא מסוגל לשאת מגוון חימוש, כולל תותחים, טילים ופצצות מסוגים שונים. מטוסי קרב מודרניים מסוגלים לתקוף מטוסי יריב באמצעות טילי אוויר-אוויר מטווחים של 100 ק"מ ולשגר חימוש מונחה אל מעבר לאופק. דוגמאות:

• עליונות אווירית: F-15 איגל, מיג-29.
• מטוס יירוט: מיג-25.
• מטוס קרב רב משימתי: F-16 Fighting Falcon ו-F-35 לייטנינג II.
• מטוסי קרב היסטוריים הם P-51 מוסטנג ומסרשמיט Bf 109.

מטוסי קרב בעצימות נמוכה

מטוס קרב בעצימות נמוכה של חיל האוויר האפגני

מטוס קרב ללוחמה בעצימות נמוכה נועד לתפעול בעלות נמוכה ובעיקר כמטוסי סיוע קרוב. מטוס זה משרת בעיקר במדינות מתפתחות. דוגמאות למטוסים מסוג זה הם: פוקרה (תוצרת ארגנטינה), אייר טרקטור (הגרסה צבאית תוצרת ארצות הברית) וסופר טוקאנו (תוצרת ברזיל).

מפציצים

B-52 סטרטופורטרס

המפציץ נועד לתקיפת מטרות יבשתיות או ימיות על ידי הטלת חימוש אוויר-קרקע, שיגור טורפדו או טילי שיוט. מפציצים מתוכננים לשאת מטענים גדולים של חימוש וביצועיהם ממירים מהירות ויכולת תמרון במיקסום המטען. קיימים שני סוגים עיקריים של מפציץ: אסטרטגי וטקטי. הפצצה אסטרטגית נעשית על ידי מפציצים כבדים שנועדו בעיקר למשימות ארוכות טווח. חלק מהמפציצים האסטרטגים חמושים בנשק גרעיני. הפצצה טקטית מוטלת על מטוסי קרב קטנים יותר הפועלים בטווחים קצרים יותר. היא מכוונת לתקיפה אווירית של האויב במרחב הלחימה באמצעות אמנעה אווירית ולתמיכה בכוחות המתמרנים באמצעות סיוע אוויר קרוב. דוגמאות:

• מפציצים אסטרטגים: B-1 לנסר, B-2 ספיריט, B-52 סטרטופורטרס, טופולב Tu-22M, טופולב Tu-160, מיראז 2000N, דאסו ראפאל, Xian H-6.
• מפציצים טקטים: Xi'an JH-7, מיראז 2000D, פאנאוויה טורנדו.
• מפציצי הדור הבא בפיתוח: טופולב PAK DA הרוסי, Northrop Grumman B-21 Raider האמריקאי ושיאן H-20 הסיני.
• מפציצים היסטוריים: B-17 מבצר מעופף, אוורו לנקסטר, היינקל He 111, יונקרס Ju 88, קונסולידייטד B-24 ליברייטור, B-29 סופרפורטר, טופולב Tu-16.

מטוסי תקיפה

ספינת תותחים AC130

מטוסי תקיפה תומכים בכוחות קרקעיים באמצעות סיוע אוויר קרוב. הם כוללים מטוסי קרב כגון A-10 ת'נדרבולט II, מסוקי קרב כגון AH-64 אפאצ'י ו-מיל מי-24, ומטוסי תובלה בתצורת "ספינת תותחים" כגון לוקהיד AC-130.

מטוסי ניסוי

מטוסי הניסוי נועדו לבחון פיתוחים בתחום האווירודינמיקה, המבנה, האוויוניקה או ההנעה. אלה בדרך כלל ממוכשרים היטב בשלל חיישנים, ונתוני הביצועים עוברים בטלמטריה לתחנות קרקע. המונח מטוסי מחקר לעומת זאת, מציין בדרך כלל מטוסים שהותאמו לביצוע מחקרים מדעיים, כגון מחקר מזג אוויר או מדידה גאופיזית.

מטוסי ריגול

SR-71 הציפור השחורה

מטוסי ריגול ומסוקי סיור משמשים בעיקר לאיסוף מודיעין. הם מצוידים בחיישני צילום, אינפרא אדום, מכ"ם וטלוויזיה. חלקם מצוידים במערכות אלקטרוניות מיוחדות לגילוי צוללות כמו סונאר, ואחרים מסוגלים להעביר התרעה מוקדמת על קרבת האויב. השימוש הגובר בלווייני ריגול ובכלי טיס מאוישים מרחוק, מייתר בחלקו את השימוש במטוסי ריגול. דוגמאות למטוסי ריגול הם ה-SR-71 והלוקהיד U-2. בחיל האוויר הישראלי פועלים כיום מטוסי גאלפסטרים GV בתצורת איסוף מודיעין אותות.

מטוסי תובלה

הרקולס KC-130 מתדלק סיקורסקי UH-60 בלקהוק.

מטוסי ומסוקי תובלה משמשים בעיקר להטסת והצנחת כוחות ואספקה. הם כוללים:

• תובלה אסטרטגית בה המטוס משמש את המערכת הלוגיסטית בין העורף לחזית. בקטגוריה זו כלולים גם מטוסי תדלוק אווירי.
• תובלה טקטית בה המטוס משמש להטסה של אמצעי לחימה וכוחות בתוך הזירה. בקטגוריה זו כלולים גם משימות חילוץ קרבי, פינוי נפגעים ומבצעים מיוחדים.
• קישור: מטוסי קישור הם מטוסים ומסוקים קלים המשמשים לבלדרות והטסת אנשי מפתח חיוניים.

בחיל האוויר הישראלי פועלים מטוסי תובלה לוקהיד C130HI הרקולס ו- C-130J -30I סופר הרקולס, מטוסי תדלוק לוקהיד מרטין KC-130 ובואינג 707 ("ראם") (אותו מיועד להחליף בואינג KC-46 פגסוס), מסוקי תובלה כבדים סיקורסקי CH-53 סי סטליון ומסוקי תובלת סער בינוניים סיקורסקי UH-60 בלקהוק.

מטוסי סיור ימי

יורוקופטר HH-65 דולפין בחילוץ ימי

מטוסים ומסוקים לסיור ימי משמשים לשליטה בנתיבי ים, ולעיתים קרובות הם מצוידים בציוד אלקטרוני מיוחד לאיתור צוללות, כמו סונאר. הם משמשים גם למשימות חיפוש והצלה וסיורי דיג. חיל האוויר הישראלי מפעיל מסוקי יורוקופטר HH-65 דולפין הפועלים מספינות חיל הים.

מטוסי שליטה ובקרה

בואינג E-767

מטוסי שליטה ובקרה (AWACS) מצוידים במכ"ם ומערכות קשר ייעודיות. תפקידם לזהות איומים, לספק התרעה מוקדמת ולתאם פעולות אוויריות. לרבים יש גם פונקציות שליטה ובקרה. בחיל האוויר הישראלי פועלים כיום מטוסי גאלפסטרים G550 בתצורת בקרה אווירית.

מטוסי אימון

מטוסי אימון משמשים להכשרת טייסים ולאימונים מבצעיים מתקדמים. הם כוללים בדרך כלל שני מושבים, למדריך הטיסה ולטייס המתלמד ומצוידים בהגאי טיסה כפולים. הם מאופיינים בתכונות טיסה "סלחניות" וסידור פשוט של מכשירי תא הטייס.

כלי טיס מאוישים מרחוק

כטב"ם תקיפה מסוג MQ-1 פרדטור חמוש בטיל AGM-114 הלפייר

הכטמ"מים בשימוש התעופה הצבאית כוללים בעיקר כטמ"ם תקיפה היכול לשגר טיל אוויר-קרקע ולבצע תקיפה אווירית כירורגית וכן כטמ"ם לדיכוי הגנה אווירית וחימוש משוטט; כטמ"ם מודיעין המשמש לאיסוף מודיעין חזותי ומודיעין אותות; וכטמ"ם מטרה המשמש לאימון ולניסוי מערכות נשק נגד מטוסים.

• TAC UAV (באנגלית: Tactical Unmanned Aerial Vehicle) - משפחת כטמ"מים למודיעין טקטי.
• MALE (באנגלית: Medium-Altitude Long-Endurance) - משפחת כטמ"מים לתקיפה ומודיעין הטסים ברום עד 30,000 רגל (9,000 מ '), טווח של מעל 200 ק"מ וזמן שהייה של יומיים.
• HALE (באנגלית: High-Altitude Long Endurance) - משפחת כטמ"מים למודיעין הטסים ברום עד 60,000 רגל לטווחים וזמני שהייה ממושכים.

בחיל האוויר הישראלי פועלים הרמס 450, הרמס 900, Heron TP הרון 1 והארפי. חיל התותחנים הישראלי מפעיל "רוכב שמיים", מיני-כטב"ם טקטי שמשמש את הדרג הגדודי. רחפנים מסוגים שונים מופעלים בחיל האיסוף הקרבי, פיקוד המרכז ופיקוד העורף.

חימוש אווירי

פצצות

פצצת שימוש כללי

ערכת JDAM מורכבת על פצצת סימן 84

פצצת שימוש כללי (ש"כ) היא חימוש נפוץ במטוסי קרב ומפציצים. היא עשויה מתכת עבה הממולאת בחומר נפץ המהווה כ-50% ממשקלה ומאזנת בין נזקי הדף, כושר חדירה ורסס. ניתן להתקין עליה מגוון מרעומים וסנפירים למטרות שונות. הפצצה גם משמשת כראש קרב לפצצה מונחת. התקנת סוגים שונים של ראשי ביות וסנפירים הנשלטים אלקטרונית הופכת פצצת "ברזל" רגילה לפצצה מונחית לייזר, פצצה אלקטרו־אופטית, או פצצה מונחית GPS כגון ה־JDAM. משקלן 500 ליברות/227 ק"ג בפצצות סימן 82, 1,000 ליברות/454 ק"ג בסימן 83 ו-2,000 ליברות/908 ק"ג בפצצות ש"כ סימן 84.

פצצת מצרר

פצצת המצרר האמריקנית CBU-87

פצצת מצרר מורכבת מתרמיל המכיל בין 3 ל-2,200 פצצונות ויש לה מגוון שימושים: פצצונת תבערה מכילה זרחן לבן או נפאלם ומתוכננת להצית שריפות. פצצונת נ"ט מכילה מטען חלול המיועד לחדור שריון טנקים ורכב קרבי משוריין. פצצונות המכילות מטען חלול שימושיות גם בתקיפת מערכי ביצורים. פצצונת להשמדת מסלולי תעופה מתוכננת לחדור בטון בטרם הפיצוץ וליצור מכתשים על פני המסלול, חימוש מצרר המפזר פצצונות מוקשים ועוד. במלחמת קוסובו השתמשה ארצות הברית לראשונה בפצצות מצרר CBU-94/B נגד רשת החשמל. כל פצצת מצרר מסוג זה מכילה חוטים מוליכים דקים הגורמים לקצר חשמלי בקווי מתח גבוה ובתחנות כוח.

פצצה תרמובארית

פצצת דלק-אוויר BLU-109 על מטוס F-15E

פצצה תרמובארית או פצצת דלק-אוויר היא חימוש המנצל חמצן מהאוויר כדי ליצור פיצוץ עז בטמפרטורה גבוהה ולמשך זמן ארוך. חימוש תרמובארי מסתמך על גל ההדף והטמפרטורה הגבוהה שהוא מייצר בזמן הפיצוץ כמנגנון הנזק העיקרי. הפצצה משמשת בעיקר לפיצוח בונקרים.

פצצת נפאלם

פצצת נפלאם היא נשק תבערה המיועד נגד מטרות רכות והיא מיועדת להצתת שטחים גדולים, בעיקר שטחי תעשייה. הנשק נאסר לשימוש באמנה בדבר כלי נשק קונבנציונליים שנחתמה ב-1980 אולם במרבית הצבאות המודרניים מתבצע שימוש בפצצות נפאלם או בנגזרות שלהן בעת לחימה.

פצצה מונחת

פצצה גרעינית

טילים

משפחת טילי פיתון

טיל אוויר אוויר (AIM (Air Intercept Missile

• AMRAAM (באנגלית: Advanced Medium-Range, Air-to-Air Missile) - משפחות טילי "שגר ושכח" בעלי ביות מכ"ם אקטיבי לטווחים בינוניים (עד 100 ק"מ) ליירוט "מעבר לאופק" (BVR). לדוגמה: AIM-120 אמראם ופיתון.
• אסראם ASRAAM (באנגלית: Advanced Short Range Air-to-Air Missile) - משפחות טילים מונחי תת-אדום לטווח קצר. לדוגמה: AIM-9 סיידווינדר, AIM-132 אסראם, IRIS-T.

טיל אוויר קרקע (Air Ground Missle) AGM

• AGM-65 מאבריק (באנגלית: Maverick) - משפחת טילים בעלי ראש ביות אלקטרו־אופטי או הנחית לייזר.
• AGM-88 הארם (AARGM - High-Speed Anti-radiation Missile) - משפחת טילים נגד קרינה לפגיעה בתחנות מכ"ם ודיכוי הגנה אווירית.
• AGM-114 הלפייר - משפחת טילי "שגר ושכח" נ"ט בעלי ביות מכ"ם או הנחית לייזר.
• טיל שיוט - משפחת טילים עם מערכת ניווט אינרציאלית בעלי כושר טיסה לטווח של מאות קילומטרים.

טיל אוויר ים

• גבריאל Advanced Naval Attack Missile תוצרת התעשייה האווירית
• Long Range Anti-Ship Missile) AGM-158C LRASM) הוא טיל שיוט חמקן לטווחים ארוכים.
• SOM - הדור הבא טיל שיוט אוטונומי, בעל חתימה נמוכה ודיוק גבוה.
• הרפון - טיל נגד ספינות, מונחה מכ"ם אקטיבי.

תותחים

תותח M61 וולקן

GAU-22/A - תותח אוטומטי גאטלינג בקליבר 25 מ"מ. מותקן במטוסי F-35 לייטנינג II.

M61 וולקן - תותח בעל שישה קנים מסתובבים בעל מערכת ההזנה דו-כיוונית היורה פגזים נפיצים בקוטר 20 מ"מ בקצב אש של כ-6,000 פגזים בדקה. הוא מותקן במטוסי קרב רבים ובמטוסי תקיפה כגון הרקולס AC-130. ישנם גם פודי וולקן נתיקים, שניתן להתקינם על המטוס בתנאי שדה.

M134 מיניגאן - M134 מיניגאן הוא מקלע רב-קני בקליבר 7.62x51 מ"מ בעל בקצב של 4,000 כדורים לדקה. הוא מותקן עם פודים על הכנפיים במטוסי תקיפה כמו A-1 סקייריידר ו-הרקולס AC-130.

אוויוניקה

אוויוניקה (מאנגלית: Avionics - Aviation Electronics - אלקטרוניקה אווירית) הוא שם כולל למערכות האלקטרוניקה והמחשבים בכלי טיס. דוגמאות למערכות אוויוניקה הן מערכות בקרת ירי, מערכת ניווט, מערכת תקשורת, לוחמה אלקטרונית, תקשורת נתונים, בקרת טיסה ועוד.

שימושים צבאיים בחלל

מערכות מבוססות חלל הופכות למרכיב חשוב יותר ויותר בכוח הצבאי. השימושים הצבאיים בחלל כוללים הצבה ופיתוח של טכנולוגיה צבאית כמו לווייני ריגול, מערכות ניווט ולוויני תקשורת. כלי נשק מונחים מדויקים נשענים במידה רבה על מערכת המשלבת מערכות מודיעין, תקשורת, ניווט ומערכות חלל אחרות.

לוחמת חלל עושה שימוש בנשק נגד לוויינים ובטילים בליסטיים. בתקופת המלחמה הקרה הוצבו בחלל גם כלי נשק כגון ה-FOBS (באנגלית: Fractional Orbital Bombardment System) ופותחו מערכות לגילוי ואתרעה מוקדמת כגון BMEWS (באנגלית: Ballistic Missile Early Warning System). כיום צבאות רבים עושים שימוש בלוויינים ובמערכות להגנה מפני טילים. בישראל פותחה ומופעלת מערכת החץ להגנה מפני טילים בלסטים.

תעשיות ביטחוניות

תעשיית התעופה וחלל היא תעשיית טכנולוגיה עילית הכוללת אורגנים העוסקים בהיבטים שונים של תכנון, בנייה, בדיקה, מכירה ותחזוקה של מטוסים, חלקי מטוסים, טילים, רקטות, מתע"דים או לוויינים. היא משמשת שני שווקים עיקריים: תעופה, הכוללת בעיקר ייצור, מכירה ושירות של מטוסים; וההגנה, הכוללת כלי נשק ומערכות שנועדו לפעול ביבשה, בים ובאוויר. ענף זה כולל גם ייצור לוויינים לשימוש צבאי ומסחרי כאחד. רוב הייצור מתבצע על פי אישורי סוג ותקני הגנה שהונפקו על ידי גוף ממשלתי.

ראו גם

• תעופה אזרחית
• לוחמה אווירית
• חיל אוויר
• כלי טיס של צה"ל
• כלי טיס בלתי מאוישים בישראל

לקריאה נוספת

• טל טובי, בז להיסטוריה - פיתוחו והגדרת מאפייניו הקרביים והמבצעיים של ה-F-15, מודן הוצאה לאור והוצאת מערכות, 2021.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא תעופה צבאית בוויקישיתוף

• תעופה צבאית במלחמת העולם השנייה (באנגלית)
• תעופה בצבא ארצות הברית (באנגלית)
• אתר חיל-האוויר הישראלי
• אווירונאוטיקה צבאית, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

35768061תעופה צבאית