מיראז' 2000
.jpg) | |||||||||||||||
| מיראז' 2000-5F של חיל האוויר הצרפתי חמוש בשישה טילי אוויר-אוויר מסוג MICA | |||||||||||||||
| מאפיינים כלליים | |||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| סוג | מטוס קרב רב משימתי | ||||||||||||||
| ארץ ייצור |
 צרפת | ||||||||||||||
| יצרן | חברת דאסו תעופה | ||||||||||||||
| טיסת בכורה | 10 במרץ 1978 | ||||||||||||||
| תקופת שירות | 1984 – בשירות פעיל | ||||||||||||||
| צוות | 1 (2 בדגמים דו מושביים) | ||||||||||||||
| יחידות שיוצרו | [1]601 | ||||||||||||||
| משתמש ראשי |
חיל האוויר הצרפתי | ||||||||||||||
| משתמשים משניים | הודו, איחוד האמירויות הערביות, טאיוואן, יוון, מצרים, קטר, פרו, ברזיל | ||||||||||||||
| |||||||||||||||
| |||||||||||||||
| |||||||||||||||
| |||||||||||||||
| תרשים | |||||||||||||||
 | |||||||||||||||
הדאסו מיראז' 2000 (בצרפתית: Dassault Mirage 2000) הוא מטוס קרב רב-משימתי מתקדם, מתוצרת חברת "דאסו תעופה" הצרפתית. המטוס תוכנן בשנות השבעים המאוחרות של המאה העשרים, כמטוס קרב קל עבור חיל האוויר הצרפתי, וכמתחרה פוטנציאלי למטוס ה-F-16 האמריקני.
בדומה למטוסים הראשונים בסדרת מטוסי המיראז', מטוס המיראז' 2000 מצויד בכנף דלתא, אך השילוב של מערכות בקרה דיגיטליות מסוג טוס-על-חוט מאפשר לו רמת ביצועים גבוהה בהרבה, תוך התגברות על חלק מהמגבלות הנובעות מהשימוש בכנף זו.
פיתוח
מקורו של מטוס המיראז' 2000 בהצעה של חברת דאסו הצרפתית למטוס אשר יחליף את פרויקט "מטוס הקרב העתידי" (ה-Avion de Combat Futur ,ACF), אשר בוטל בדצמבר 1975 על ידי ממשלת צרפת, עקב קשיים, עיכובים בפיתוח ותפיחת עלויות. המטוס תוכנן כמטוס קרב קל, אשר פותח כמתחרה למטוס ה-F-16, והיווה חזרה של דאסו לרעיון כנף הדלתא של מטוסי המיראז' הראשונים, המיראז' 3 והמיראז' 5.
אב הטיפוס של המטוס המריא לטיסת הבכורה ב-10 במרץ 1978. למרות השימוש במספר טכנולוגיות חדשות, ההתבססות על תכנונו המוכח של המיראז' 3 איפשר לחברת דאסו לסיים את תהליך הפיתוח מתחילתו ועד טיסת הבכורה בתוך 27 חודשים בלבד.
בקיץ 1978 הוצג המטוס לראשונה במפגן האווירי בפראבורו, והפגין ביצועי שליטה מצוינים. מערכת הטוס-על-חוט של המטוס איפשרה שליטה מלאה במהירות של 204 קמ"ש ובזווית התקפה של 26 מעלות, ביצועים שנחשבו עד אז לבלתי אפשריים למטוסים בעלי כנף דלתא. המערכת הוכיחה כי ביכולתה להתגבר על חסרונותיה של כנף הדלתא במהירויות נמוכות, וזאת מבלי לפגוע ביתרונות הכנף, כגון גרר נמוך, שטח חתך מכ"מי מוקטן, מאפיינים אווירודינמיים אידאליים למהירויות גבוהות ופשטות בבנייה.
מטוסי המיראז' 2000 נכנסו לשירות בחיל האוויר הצרפתי בשנת 1984, והמטוס האחרון הועבר לידי חיל האוויר היווני בנובמבר 2007. בסך הכל יוצרו 601 מטוסי מיראז' 2000 מכל הדגמים.
בספטמבר 2006 החל חיל האוויר הצרפתי לקלוט את מטוסי הראפאל, גם הם מתוצרת דאסו, המיועדים להחליף את מטוסי המיראז' 2000 של החיל. במקביל למטוס המיראז' 2000 פיתחה דאסו את המיראז' 4000 - מטוס קרב דו-מנועי בעל כנף דלתא אשר התבסס על המיראז' 2000, שתוכנן כמתחרה למטוס ה-F-15. אב הטיפוס היחיד שנבנה המריא לטיסת הבכורה ב-9 במרץ 1979, אולם המשך הפיתוח בוטל לאחר שלא נמצאו למטוס קונים.
מאפיינים
מבנה המטוס
המיראז' 2000 מתאפיין בכנף דלתא אשר שפת ההתקפה שלה משוכה לאחור בזווית של 58 מעלות, גופו מותאם לחוק השטחים, והוא מצויד בזוג כנפוני קנרד קטנים על כונסי האויר. מבנה המטוס דומה מאד למבנהו של המיראז' 3,אולם הזנב האנכי הוגדל והוגבה כדי לאפשר שליטה טובה יותר במטוס, בזוויות התקפה גבוהות יותר. כדי להפחית את משקל המטוס, נבנו חלקים בגוף המטוס ובכנפיו מחומרים מרוכבים, דוגמת סיבי פחמן.
מטוס המיראז' 2000 היה המטוס הראשון בעולם אשר נבנה כמטוס בעל יציבות סטאטית שלילית[2] - המשמעות היא שהמטוס בנוי כגוף אווירודינמי לא יציב ולכן נמצא בכל רגע נתון "על סף אובדן שליטה", והשליטה במטוס נשמרת באמצעות מערכות המחשב והטוס-על-חוט.
מערכת טיסה
כאמור, מטוס המיראז' 2000 תוכנן כבעל יציבות סטאטית שלילית, ומטוס נשלט באמצעות מערכת בקרת טיסה ממוחשבת המכונה מערכת טוס-על-חוט.
מערכת טוס-על-חוט דוגמת את כלל נתוני הטיסה ואת פקודת הטייס (תנועת מוט ההיגוי) ומחשבת על ידי מחשב בקרת הטיסה אשר בתורו פולט פקודה בצורה של אותות חשמליים המועברים באמצעות חוטים חשמליים למפעילים הידראוליים המבוקרים חשמלית, והם מניעים את משטחי הניהוג של המטוס. לשם השוואה, במערכות בקרה מכניות רגילות, מוט ההיגוי מקושר ישירות למשטחי הניהוג ועצם תנועת המוט מניעה את ההגאים ישירות, באמצעות המערכת ההידראולית.
מאחר שלמטוס יציבות סטאטית שלילית, כאשר הטייס אינו מפעיל את מוט ההיגוי, ממשיכה המערכת לבצע את התיקונים הדרושים, באמצעות משטחי ההיגוי, כדי לפצות על חוסר היציבות האווירודימני של המטוס, ולאפשר טיסה יציבה. תיקונים אלה מחושבים תמידית על ידי המחשב הדוגם מעבד ופולט פקודות אלפי פעמים בשנייה.
תא הטייס
מוט ההיגוי ("סטיק") ממוקם בין רגליו של הטייס, בעוד שהמצערת (המשמשת לשליטה בדחף המנוע), ממוקמת בצד השמאל של תא הטייס. מוט ההיגוי והמצערת של המיראז' תוכננו בתצורת "ידיים-על-מצערת-וסטיק" (מאנגלית:"hands-on-throttle-and-stick" או בראשי תיבות: HOTAS). הרעיון מאחורי תצורה זו היא מיקום כל הכפתורים החיוניים לשליטה במטוס בעת קרב, על גבי המצערת ומוט ההיגוי, במטרה לאפשר לטייס שליטה מיטבית במטוס מבלי שהוא צריך להזיז את ידיו מהמצערת ומוט ההיגוי - שהם שתי יחידות הבקרה אשר שולטות בתמרון המטוס ולכן החשובות ביותר בעת קרב.
הטייס יושב על מושב מפלט מדגם SEMB Mark 10 מטיפוס "0-0"[3], המבוסס על מושב המפלט דגם 10 של חברת מרטין בייקר הבריטית. תא הטייס עצמו קטן יחסית אך חופת תא הטייס מאפשרת ראות טובה לכל הכיוון, למעט לאחור.
במדומה למטוסי קרב מודרניים אחרים, המטוס מצויד במערכת תצוגה עילית המציגה את נתוני הטיסה, ונתוני קרב נוספים, והוא מצויד במכ"ם מדגם VMC 180 בחרטום המטוס.
חימוש
בדומה למטוסי המיראז' הקודמים, גם מטוס המיראז' 2000 מצויד בזוג תותחים פנימיים מסוג דאפה 554, בקוטר 30 מ"מ, הממוקמים בתחתית כונסי האוויר, משני צידי המטוס. בשלב מאוחר יותר הוחלפו התותחים בתותחי GIAT 30-550 F4, גם הם בקוטר 30 מ"מ. המטוס נושא 125 פגזים לכל תותח.
המיראז' 2000 מסוגל לשאת חימוש במשקל כולל של 6.3 טונות על 9 נקודות נשיאה - 2 תחת כל כנף ו-5 נוספות תחת הגוף. החימוש החיצוני כולל טילי אוויר אוויר מסוג מאטרה סופר 530, AIM-9 סיידווינדר, מאטרה מג'יק (או כל טיל "תואם-סיידווינדר"[4] אחר), והחל בדגם 2000C של המטוס, גם את טיל ה-MICA המתקדם, וכן מגוון פרטי חימוש נוספים למגוון משימות, דוגמת טילי AGM-65 מאבריק, פצצות ועוד.
דגם 2000N של המטוס מסוגל לשאת גם כלי נשק גרעיניים ומצויד במערכות אוויוניקה מתקדמות. מטוסים מדגם זה משרתים בכוחות ההרתעה הגרעינית של צרפת, ומחליף את מטוסי המיראז' 4. דגם זה לא נמכר למדינות אחרות, אך הוא שימש לפיתוח דגם קונוונציונאלי של המטוס, המסומן 2000D.
היסטוריה מבצעית
מטוסי המיראז' 2000 עברו את טבילת האש הראשונה שלהם במהלך מלחמת המפרץ, בשנת 1991. במלחמה השתתפות מטוסי מיראז' 2000 של חיל האוויר הצרפתי וכן של חיל האוויר של איחוד האמירויות, אולם הם נטלו חלק בפעילות מבצעית מועטה בלבד.
הפעילות המבצעית הבאה של מטוסי המיראז' 2000 הייתה במסגרת הפעילות האווירית של האו"ם ושל נאט"ו במהלך המלחמה בבלקן. פעילות המטוסים היוותה נדבך משמעותי מהפעילות האווירית במלחמה, ואחד מהם אף הופל כתוצאה מפגיעת טיל נ"מ, במהלך מבצע כוח מכוון ב-1995.
באוקטובר 1996, חלה הסלמה נוספת בסכסוך האגאי בין יוון לטורקיה, הפעם סביב סוגיות האי אימיה-קארדאק. ב-8 באוקטובר הפיל מטוס מיראז' 2000 יווני, במהלך קרב אוויר, מטוס קרב טורקי מדגם F-16D בטיל מאטרה R550 מג'יק, מעל הים האגאי. הטייס הטורקי נהרג, בזמן שהנווט הצליח להיפלט מהמטוס וניצל על ידי כוחות הצלה יוונים. הייתה זו ההפלה הראשונה בעולם של מטוס מסוג F-16 בקרב אוויר, ובכלל[5].
בשנת 1999 נטלו מטוסי מיראז' 2000 של חיל האוויר ההודי חלק פעיל במלחמת קרגיל. המטוסים הוכיחו את עצמם לכל אורך הקרבות, והשתתפו בכ-240 משימות תקיפה, בהן הטילו כ-55 טון חימוש. המטוסים נודעו בקלות האחזקה שלהם ובזמינות המבצעית הגבוהה שלהם.
מטוסי מיראז' 2000 של חיל האוויר הצרפתי שירתו באפגניסטן בשנים 2002-2001, ושוב בקיץ 2007, במבצעי תקיפה וסיוע קרוב לכוחות נאט"ו.
מפעילות
המטוס נמכר למספר חילות אוויר ברחבי העולם החל משנת 1983, במספר רב של דגמים:
| צרפת
| |||
|---|---|---|---|
| דגם | מטרה | יחידות | |
| 2000C | מטוס חד-מושבי | 161 | |
| 2000D | מטוס דו-מושבי | 86 | |
| 2000N | מטוס דו-מושבי בעל יכולת לשאת נשק גרעיני | 75 | |
| 2000B | דגם דו-מושבי בעל טכנולוגיית מיראז' 2000C | 30 | |
| סה"כ | 315 | ||
 הודו
| |||
| 2000H | משודרגים ל-2000-5 | 52 | |
| 2000D | מטוס דו-מושבי | 10 | |
| 2000TH | מטוס אימונים דו-מושבי | 7 | |
| סה"כ | 69 | ||
 איחוד האמירויות הערביות
| |||
| 2000EAD | מטוס חד-מושבי | 22 | |
| 2000-9 | מטוס חד-מושבי | 20 | |
| 2000-9D | מטוס אימונים דו-מושבי | 12 | |
| 2000RAD | יוצר במיוחד עבור איחוד האמירויות | 8 | |
| 2000DAD | מטוס אימונים דו-מושבי | 6 | |
| סה"כ | 68 | ||
 הרפובליקה הסינית (טאיוואן)
| |||
| 2000-5EI | דומה ל-2000-5 | 48 | |
| 2000-5DI | דומה ל-2000-5 | 12 | |
| סה"כ | 60 | ||
 יוון
| |||
| 2000EG | דומה ל-2000C החד-מושבי | 11 | |
| 2000-5 Mk 2 | מטוס רב משימתי | 25 | |
| 2000BG | מטוס אימונים דו-מושבי | 8 | |
| סה"כ | 44 | ||
 מצרים
| |||
| 2000EM | דומה ל-2000C החד-מושבי | 16 | |
| 2000BM | מטוס אימונים דו-מושבי | 4 | |
| סה"כ | 20 | ||
 קטר
| |||
| 2000-5EDA | מטוס חד-מושבי | 9 | |
| 2000-5DDA | מטוס אימונים דו-מושבי | 3 | |
| סה"כ | 12[6] | ||
 פרו
| |||
| 2000P | מטוס חד-מושבי רב משימתי | 10 | |
| 2000DP | מטוס אימונים דו-מושבי | 2 | |
| סה"כ | 12 | ||
 ברזיל
| |||
| 2000C | מטוס חד-מושבי | 10 | |
| 2000B | מטוס אימונים דו-מושבי | 2 | |
| סה"כ | 12 | ||
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מיראז' 2000 |
- מידע על המיראז' 2000 (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ גרג גובל, אתר vectorsite.net.
- ^ זאת בניגוד למטוס ה-F-16 שהיה המטוס הראשון בעולם בעל יציבות סטאטית נינוחה או אדישה
- ^ כלומר מושב מפלט המאפשר הפלטה של הטייס כאשר המטוס עומד על הקרקע (גובה אפס-מהירות אפס).
- ^ כדי לאפשר למטוסים לשאת בקלות מגוון רחב של טילי אוויר-אוויר קצרי טווח, תוכננו טילי אוויר-אוויר קצרי טווח רבים בעולם כך שניתן יהיה לשאת אותם על מנשאים שתוכננו לנשיאת טיל סיידווינדר, בלא כל הסבות מיוחדות. גם טילי השפריר והפיתון, מתוצרת ישראל, הם "תואמי סיידווינדר".
- ^ Chicago Sun-Times: Turkish F-16 jet crashes after Greek interception
- ^ מתוכם 9 שמישים לטיסה