אוורו לנקסטר
 | |||||||||||
| אוורו לנקסטר במטס, 2005 | |||||||||||
| מאפיינים כלליים | |||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| סוג | מפציץ כבד | ||||||||||
| ארץ ייצור |
 הממלכה המאוחדת | ||||||||||
| יצרן | אוורו | ||||||||||
| טיסת בכורה | 9 בינואר 1941 | ||||||||||
| צוות | 7 | ||||||||||
| יחידות שיוצרו | 7,377 | ||||||||||
| מחיר | 45-55 אלף לירה שטרלינג | ||||||||||
| |||||||||||
| |||||||||||
| |||||||||||
| |||||||||||
אוורו לנקסטר (Avro Lancaster) היה המפציץ העיקרי של חיל האוויר הבריטי במחצית השנייה של מלחמת העולם השנייה.
הלנקסטר היה מפציץ כבד ארבע-מנועי, בעל כושר נשיאת פצצות גבוה מאד וטווח טיסה ארוך שכיסה את כל גרמניה. הוא הפציץ בעיקר בלילות, והיה מצויד, בנוסף לפצצות, גם בשמונה מקלעים בשלושה צריחים (קדמי, אחורי, גב).
חברת אוורו ייצרה 7,377 מפציצי לנקסטר, שביצעו כ-156,000 גיחות הפצצה נגד גרמניה הנאצית, בהן אבדו כמעט חצי מהם, יחד עם מעל 21,000 אנשי צוות אוויר.
הגיחה המבצעית הראשונה של הלנקסטר הייתה הנחת מוקשים בים הצפוני במרס 1942. בין המבצעים המפורסמים ניתן למנות את הפצצת סכרי הרוהר (להלן) וטיבוע הטירפיץ.
פורצי הסכרים
ערך מורחב – מבצע נזיפה
הלנקסטר היה המפציץ שהוסב לנשיאת והטלת "הפצצה המקפצת" שכוונה לפצח את הסכרים הגרמניים. לאחר שהתברר בניסויים שפצצה הצמודה לבסיסו של סכר כאשר היא מוקפת מים גורמת הרבה יותר נזק מאשר פצצה המתפוצצת באוויר הפתוח, נשלחה בלילה של 16 במאי 1943 טייסת של מפציצי לנקסטר בפיקודו של מפקד כנף גאי גיבסון, שמטוסיה הוסבו במיוחד לשאת את הפצצה ולסבסב אותה (היא הוטלה כדרך שמקפיצים כדור על המים), לתקוף סכרים בגרמניה. באותו לילה נפרצו שניים מתוך שלושת הסכרים שהותקפו, ונגרם נזק גדול לתעשייה הגרמנית, כולל הצפות של עמק התעשייה הגרמני.
אל המשימה יצאו 19 מפציצים (8 מתוכם לא שבו) מטייסת 617 של חיל האוויר המלכותי הבריטי, טייסת מובחרת שהוקמה במיוחד למשימה זו. צוותי האוויר שלה אומנו במיוחד למשימה, שכללה טיסת לילה נמוכה ויעף הפצצה מגובה נמוך ביותר תוך שימוש בכוונת הפצצה מיוחדת ומד גובה מיוחד, שפותחו במיוחד להפצצה הזאת.
לקריאה נוספת
- גאי גיבסון, חוף האויב מנגד, תרגום: שולמית חן; הוצאת מערכות.
קישורים חיצוניים
