הרון 1

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרון 1
IAI Heron
הרון 1 בטיסה
הרון 1 בטיסה
מאפיינים כלליים
סוג כלי טיס בלתי מאויש לשהייה ממושכת.
ארץ ייצור ישראלישראל ישראל
יצרן התעשייה האווירית לישראל
טיסת בכורה 1994
ממדים 
אורך 8.50 מטר
גובה 5.6 מטר
מוטת כנפיים 16.60 מטר
משקל המראה מרבי 1,150 ק"ג
ביצועים 
מהירות מרבית 112 קשר (207 קמ"ש)
טווח טיסה מרבי 350 ק"מ (בתקשורת בקו ראייה; גדול יותר עם ממסר)
סייג רום 30,000 רגל
הנעה 
Rotax 914 (115 כ"ס)
תרשים
תרשים של הרון 1

הרון 1 (ידוע גם כ"מחץ 1" או "שובל") הוא כלי טיס בלתי מאויש (כטב"ם) שפותח על ידי חטיבת מלט של התעשייה האווירית לישראל. הוא מוגדר ככטב"ם MALE-Medium Altitude Long Endurance (ר"ת רום בינוני, שהיה ממושכת). במהלך ניסויי הטיסה בוצעה טיסה רצופה של 52 שעות, אך זמן השהייה באוויר בתצורה מבצעית נמוך יותר בשל משקל המטען.

היסטוריה

פיתוח

ה"הרון 1" פותח בתעשייה האווירית החל משנת 1994 על בסיס הסקאוט והRQ-2 פיוניר וככלי גדול ומתקדם יותר מהRQ-5 האנטר. ה"הרון" פותח ללא לקוח. סיפר צביקה ארזי, שעסק בפיתוח ה"הרון":

היינו חופשיים מאילוצים או דרישות, והחלטנו לשחק עם רעיונות, ליהנות מהעבודה. החלטנו שה"האנטר" וה"פיוניר" כבר לא מספיק טובים היום, כשהטכנולוגיה מאפשרת להשיג יותר. רצינו להכניס ב"הרון" את הטכנולוגיות הטובות ביותר במסגרת תקציבי המחקר והפיתוח שעמדו לרשותנו. התחלנו בהחלפת המנוע, שהיה נקודת התורפה של ה"האנטר". מצאנו מנוע שנתן הספק כפול מזה של ה"האנטר" והפך את הפלטפורמה לסבל מעופף, כזה שיוכל לסחוב כמה מטעדים בו זמנית.

"הכנסנו למל"ט דלק בכנפיים, דבר שמעולם לא נעשה בתחום המזל"טים. כך הרווחנו עוד 200 ק"ג דלק בכנפיים, ופינינו נפח בגוף המל"ט לנשיאת מטען. כל מה שידענו מפרויקטים קודמים בתעשייה: 'הלביא', הערבה והגלקסי, - הכנסנו ב'הרון'. הרכבנו לו כני-נסע מתקפלים, ולא קבועים כמו במזל"טים מהדור הקודם. אף אחד לא הפריע לנו בפיתוח, אף לקוח לא לחץ התוצאה הסופית הייתה מרשימה: אם ה"האנטר" יכול היה לשאת 50 ק"ג - ה"הרון" יכול היה לעלות לאוויר עם מטען של עד 300 ק"ג[1].

כניסה לשירות

"הרון 1" נמכר לראשונה בשנת 2000 ל-2 מדינות זרות בעיסקאות בהיקף של 150 מיליון דולר[2]. בשנת 2002 פורסם שצבא הודו רכש את המל"ט[3].

ה"הרון 1" נחשף לראשונה בפומבי (תחת השם "מחץ 1") ב-2003[4], באותה שנה גם השתתף בתרגיל קרב רב זרועי שנערך בנבדה שבארצות הברית, כחלק מניסיון שיווק לצבא ארצות הברית[5].

ביוני 2004 חתמה התעשייה האווירית על הסכם עם קבוצת חברות צרפתיות דאסו, סאז'ם ו-EADS, על מכירת טכנולוגיה והעברת ידע לייצור ה"הרון 1" בצרפת, תמורת כ-200 מיליון דולר. זו הייתה העסקה הביטחונית הגדולה ביותר עם צרפת מאז האמברגו הצרפתי על ישראל בעקבות מלחמת ששת הימים[6]. בשנת 2005 נחתמה עסקה דומה עם טורקיה בה נמכרו 10 יחידות שעליהם הותקן ציוד מתוצרת מקומית. ב-2007, הקפיאו הטורקים את העסקה בשל כעסם על מבצע "עופרת יצוקה" ברצועת עזה. המטוסים סופקו לבסוף ב-2010[7].

ב-2008 נבחר ההרון 1 להחליף את מטוס הסיור הימי של חיל האוויר שחף (וסטווינד)[8].

תאונות

מאפיינים

ההרון 1 יכול לשאת מגוון מטענים ייעודיים: חיישן אלקטרו-אופטי, מכ"ם מִפְתָּח סינתטי (SAR), מכ"ם סיור ימי (MPR), ציוד לאיסוף מודיעין אותות, ציוד לממסר ואחרים. הוא מסוגל להפעיל ארבעה חיישנים בו זמנית. ניתן לשלוט בו באמצעות תקשורת בקו-ראייה, ממסר קרקעי או מוטס, וכן על ידי תקשורת לווינית.

ההרון 1 הוא בעל כן נסע מתקפל והוא מסוגל להמריא ולנחות אוטומטית.

מאפיינים כלליים

  • אורך: 8.50 מטר
  • מוטת כנפיים: 16.60 מטר
  • משקל המראה מרבי: 1,150 ק"ג
  • משקל מטען מרבי: 250 ק"ג
  • מנוע: רוטקס 914 (115 כ"ס)

ביצועים

  • שהות מרבית באוויר: 45 שעות
  • טווח מרבי: 350 ק"מ (בתקשורת בקו ראייה; גדול יותר עם ממסר)
  • סייג רום: 30,000 רגל
  • מהירות מרבית: 112 קשר (207 קמ"ש)

מפעילים

ההרון 1 נרכש על ידי חיל האוויר הישראלי וכינויו שם הוא "שובל". הוא נכנס לשירות מבצעי ב-2005[11]. מלבד ישראל, מפעילות את ההרון 1 גם מדינות נוספות בהן הודו, אוסטרליה וסינגפור. צרפת מפעילה נגזרת של ההרון 1 המכונה הרפנג (EADS Harfang) שנמכרה גם למרוקו. גרסה מוגדלת של ההרון 1 היא ההרון TP.

  • אזרבייג'ןאזרבייג'ן אזרבייג'ן - חיל האוויר של אזרבייג'ן-5 כלים בשירות מבצעי.
  • אקוודוראקוודור אקוודור - חיל הים האקוודורי-2 כלים בשירות מבצעי.
  • ברזילברזיל ברזיל - המשטרה הפדרלית הברזילאית - 14 כלים בשירות מבצעי[12].
  • גרמניהגרמניה גרמניה - חיל האוויר הגרמני-3 כלים בשימוש מבצעי, כולל 2 תחנות קרקע בחוזה שכירות מ-2010[13], שהוארך עד החודשים הראשונים של 2019[14]. ובנובמבר 2018 גרמניה האריכה את חוזה החכירה עד 2020.[15]
  • הודוהודו הודו - חיל האוויר ההודי-49 מל"טים בשירות מבצעי, לאחר שמל"ט 1 מתוך 50 שנקנו התרסק[16], שהם נקנו במסגרת עסקה בשווי 500 מיליון דולר. חיל הים ההודי- 16 כלים בשירות מבצעי.[17]
  • טורקיהטורקיה טורקיה - צבא טורקיה רכש 10 כלים[18]
  • יווןיוון יוון - משרד ההגנה הלאומי-7 כלים בשירות מבצעי תחת חוזה שכירות, החל מפברואר 2018[19].
  • ישראלישראל ישראל - חיל האוויר הישראלי.
  • קנדהקנדה קנדה - חיל האוויר הקנדי המלכותי-3 כלים בשירות מבצעי.
  • מרוקומרוקו מרוקו - חיל האוויר המרוקאי המלכותי- 3 כלים בשירות מבצעי.
  • קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית קוריאה הדרומית - צבא רפובליקת קוריאה- 3 כלים בשירות מבצעי.
  • סינגפורסינגפור סינגפור - חיל האוויר של סינגפור- 2 כלים בשירות מבצעי.
  • ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית - צי ארצות הברית - 2 כלים בשירות מבצעי.
  • האיחוד האירופיהאיחוד האירופי האיחוד האירופי - באוקטובר 2020, זכתה התעשייה האווירית ביחד עם איירבאס במכרז להשכרת מל"טי הרון למשמר החופים של האיחוד האירופי, בהיקף של כמה עשרות מיליוני דולרים.[20]

גרסת "הרפנג"

  • צרפתצרפת צרפת - 3 כלים בשירות מבצעי.
  • מרוקומרוקו מרוקו - 3 כלים בשירות מבצעי.

מפעילות עבר

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ "קשר עין", אייל בירנברג, ביטאון חיל האוויר
  2. ^ דרור מרום, ‏עיסקאות ראשונות למל"ט ארוך הטווח של תע"א: 2 מדינות זרות רכשו ה"הרון", באתר גלובס, 8 בנובמבר 2000
  3. ^ דרור מרום, ‏תע"א תמכור לצבא הודו מל"טים ב-400 מיליון דולר במספר שנים, באתר גלובס, 26 במרץ 2002
  4. ^ אמנון ברזילי, התעשייה האווירית מפתחת מל"ט בגודל בואינג 737, באתר הארץ, 2 בנובמבר 2003
  5. ^ אמנון ברזילי, תע"א תפעיל עבור צה"ל מטוסים ללא טייס; גברה במכרז על אלביט מערכות ואירונאוטיקס, באתר הארץ, 18 באוגוסט 2003
  6. ^ אמנון ברזילי, צרפת תרכוש נשק בשווי של כ-200 מיליון דולר מישראל, באתר הארץ, 14 ביוני 2004
  7. ^ טורקיה תרכוש 10 מל"טים מישראל, באתר גלובס, 22 בדצמבר 2009
    ג'קי חורי, דיווח: נפתרה מחלוקת בין ישראל וטורקיה ברכישת 10 מל"טים, באתר הארץ, 16 בינואר 2010
  8. ^ רן דגוני, ‏מל"טים יחליפו את טייסי חיל האוויר מעל הים התיכון להגנה על חופי ישראל, באתר גלובס, 19 במרץ 2008
  9. ^ דרור מרום, ‏צה"ל רכש מטוסים ללא טייס מדגם "הרמס-450 S" מחברת חץ- הכסף שבבעלות אלביט מערכות, באתר גלובס, 17 במאי 2001
  10. ^ אתר למנויים בלבד נעה שפיגל, גילי כהן, כלי טיס בלתי מאויש של התעשייה האווירית התרסק בצפון, באתר הארץ, 2 באוגוסט 2016
  11. ^ ליה שנל, ‏ארץ קטנה עם כטב"ם, באתר חיל האוויר הישראלי
  12. ^ אמנון מרנדה, ברזיליה, ישראל תספק לברזיל מל"טים ב-350 מיליון דולר, באתר ynet, 11 בנובמבר 2009
  13. ^ מירב אנקורי, ‏תע"א תספק לגרמניה מל"טים ב-70-90 מיליון דולר, באתר גלובס, 28 באוקטובר 2009
  14. ^ אמיתי גזית, גרמניה האריכה את החוזה לחכירת כלי טייס לא מאוייש של התעשייה האווירית, באתר כלכליסט, 16 בדצמבר 2018
  15. ^ https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3752117,00.html
  16. ^ אודי עציון, עסקת ענק: תע"א תמכור להודו 50 מל"טים בשווי כחצי מיליארד דולר, באתר ynet, 24 בפברואר 2019
  17. ^ https://web.archive.org/web/20121104115844/http://articles.timesofindia.indiatimes.com/2011-01-18/ahmedabad/28352057_1_uav-squadron-unmanned-aerial-vehicle-squadron-western-coast
  18. ^ ג'קי חורי, דיווח: נפתרה מחלוקת בין ישראל וטורקיה ברכישת 10 מל"טים, באתר הארץ, 16 בינואר 2010
  19. ^ אתר למנויים בלבד חגי עמית, צבא יוון יחכור מהתעשייה האווירית מל"טים תמורת עשרות מיליוני דולרים, באתר TheMarker‏, 6 במאי 2020
  20. ^ https://www.calcalist.co.il/internet/articles/0,7340,L-3863210,00.html
  21. ^ https://web.archive.org/web/20170809211032/https://www.airforce.gov.au/News/End-of-an-era-as-our-Heron-departs/?RAAF-XHcFEZJl1xfBEWBR8RuyDbxPSK5dGBM9


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0