לוקהיד P-38 לייטנינג

P-38 לייטנינג
Lockheed P-38 Lightning
מאפיינים כלליים
סוג	מטוס יירוט/תקיפה
ארץ ייצור	ארצות הברית
יצרן	לוקהיד קורפוריישן
טיסת בכורה	27 בינואר 1939
תקופת שירות	יולי 1941 – 1965 (כ־23 שנים)
צוות	1
יחידות שיוצרו	10,037
אורך	11.53 מטר
גובה	3.00 מטר
מוטת כנפיים	15.85 מטר
שטח כנפיים	30.43 מטר
משקל ריק	5,800 ק"ג
משקל המראה מרבי	9,800 ק"ג
מהירות מרבית	443 מיל\שעה (712 קמ"ש)
קצב נסיקה	1,450 מטר\דקה
טווח טיסה מרבי	1,300 מיל (1,770 ק"מ)
סייג רום	מעל 44,000 רגל (13,400 מטר)
תותחים	תותח 20 מ"מ עם 150 פגזים, 4 מקלעי M2 בראונינג עם 500 כדורים לכל אחד.
פצצות	מגוון פצצות
	שני מנועים תוצרת Allison Engine Company, הספק 1,700 כ"ס כל אחד.
	שני מנועים תוצרת Allison Engine Company, הספק 1,700 כ"ס כל אחד.
תרשים

לוקהיד P-38 לייטנינג הוא מטוס קרב אמריקני ששימש את חיל האוויר האמריקני במלחמת העולם השנייה.

P-38 לייטנינג היה אחד מהמטוסים החשובים ביותר בזירת האוקיינוס השקט. המטוס נכנס לראשונה לשירות פעיל ב-1941 ושירת את האמריקנים עד לשנת 1949. לאחר המלחמה השתמשו בו גם איטליה והונדורס.

הלייטנינג פותח לפי דרישה של אוויריית הצבא האמריקני, והתאפיין בגוף מרכזי קצר ובשני מנועים הנתונים במנורים (גופים מאורכים) נפרדים בצידיו. המטוס היה רב-שימושי וביצע משימות הפצצת צלילה, סיוע קרוב, צילום, סיור ובעיקר ליווי מפציצים ארוכי טווח. עד לכניסתו לשירות של P-51 מוסטנג היה הלייטנינג המטוס העיקרי של צבא ארצות הברית בזירת האוקיינוס השקט ובזירת הודו-סין.

ריצ'רד בונג, אלוף ההפלות האמריקאי של כל הזמנים, הפיל 40 מטוסים יפניים בזירת האוקיינוס השקט במטוס P-38.