בית דוד (שכונה)
| שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: | |
| מידע | |
|---|---|
| עיר | ירושלים |
| תאריך ייסוד | 1873 |
| על שם | דוד רייז |
| שכונות נוספות בירושלים | |
שכונת בית דוד היא השכונה היהודית הרביעית שהוקמה מחוץ לחומות ירושלים. היא הוקמה ב-1873, ושוכנת ברחוב הרב קוק שבמרכז ירושלים. היא משמשת כיום בעיקר למגורים ולישיבה. עד ינואר 2015 שכן בה מוזיאון התהילים. החצר המקבילה כוללת את בית הרב קוק ובעבר שכנה בה ישיבת מרכז הרב.
רקע
שכונת בית דוד נבנתה ביוזמתו ובמימונו של דוד רייז, נדבן יהודי בן העיר יאנובה שבפולין, אשר השכונה נקראת על שמו. רייז התגורר באחרית ימיו בעיר העתיקה בירושלים, ובראשית שנת 1873 בילה את סוף השבוע בשכונת נחלת שבעה הסמוכה. במהלך השבת שמע רייז דרשה נלהבת בבית הכנסת מפיו של יוסף ריבלין, ממקימי נחלת שבעה, שקרא לציבור לתת כתף ולהשתתף בהקמת שכונות חדשות מחוץ לחומות ירושלים. רייז התרשם עמוקות מן הדברים והחליט בו במקום לממן בעצמו את הקמתה של שכונה חדשה.
הקמת השכונה
במהרה אותר מגרש קטן בצדו הצפוני של רחוב יפו, קרוב מאוד לנחלת שבעה, ונקנה מיושבי הכפר הערבי ליפתא. את הרכישה והרישום בטאבו ביצע ריבלין, שהיה מעורה בתחום וביקש לסייע לרייז להוציא את תרומתו מהכוח אל הפועל. בתוך כמה חודשים החלה הבנייה, ובסוף אותה השנה, 1873, עמדה שכונת בית דוד על תלה.
באגף הדרומי שבקומה השנייה השתכן "ועד הכוללים כנסת ישראל" - ארגון חברתי-כלכלי שהוקם במטרה לעזור לעניים, ולרכוש קרקעות בירושלים לשם הקמת שכונות. ועד הכוללים היה מעורב לימים בהקמת השכונות כנסת ישראל א', ב', וג', הנמצאות בתחומי שכונות הנחלאות. משרדי הכולל קיימים עד ימינו בשכונת בית דוד.
תיאור השכונה
שכונת בית דוד היא "שכונת חצר" אופיינית, אשר דירותיה בנויות בצמוד זו לזו, והכניסה אליהן היא דרך חצר פנימית משותפת. הכניסה אל החצר היא דרך שער אחד, שננעל מדי לילה, עד ימינו. החצר כולה מכסה על פני בור מים ענק, שלו שני פתחים, מהם נשאבו המים במשאבות ידניות.
בכניסה אל החצר ישנו מכסה ביוב עשוי מתכת, ועליו המילים בצרפתית: "אליאנס הישראלי, ירושלים". בתחתית מכסה הביוב רשומות האותיות העבריות כי"ח - כל ישראל חברים. מכסה זה הוא אחת המזכרות הבודדות בעיר ממחלקת הפרזול בבית הספר היהודי המקצועי בירושלים - כל ישראל חברים, שנבנה על ידי רשת החינוך היהודית-צרפתית - אליאנס.
בניית בית הרב קוק
בראשית המאה ה-20 החל הרב אברהם יצחק הכהן קוק לשמש כרב הראשי של יפו ושל המושבות הראשונות בארץ ישראל, ובשנות ה-20 הפך לרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל ורבה הראשי של ירושלים. במסגרת מינוי זה העתיק הרב קוק את מגוריו לירושלים, ולשם כך הוספה לכבודו קומה שנייה באגף המערבי של שכונת בית דוד. בקומה זה שכן בית המדרש הראשון של הישיבה המרכזית העולמית (ישיבת מרכז הרב), משרדו האישי של הרב קוק וכן דירת המגורים שלו. הבניה עצמו התאפשרה בזכות תרומתו של הנדבן הארי פישל.
מאחר שהשכונה עצמה ננעלה מדי ערב, ביקש הרב קוק כי הכניסה לביתו תהיה מסביב, כדי לאפשר לקהל המבקש לפגשו להגיע אל הבית בכל עת. לשם כך נבנה גרם מדרגות חיצוני, המוליך מבחוץ ישירות אל הקומה השנייה.
בית דוד כיום
שכונת בית דוד, בניגוד לרוב השכונות הוותיקות בירושלים, השתמרה באופן נדיר בצורה כמעט מושלמת, כולל הריצוף המקורי בחצר, שרידי המשאבות, ולוח ההקדשה לזכרו של רייז. עד היום מתגוררות במקום משפחות ותיקות לצד משרדי "הכולל המרכזי כנסת ישראל" ובית הרב קוק. מאמצע שנות ה-90 ועד ינואר 2015 פעל בחצר מוזיאון התהילים, בו הוצגו ציורים, המתארים בצבעים שונים את פרקי ספר התהילים, על פי המשמעות הקבלית של כל צבע. בינואר 2015 התמקמה בחצר ישיבה, ישיבת קניין דעת אשר מיועדת לבחורים בגילאי הבגרות אשר לומדים במקום, המוזיאון הועבר לרובע היהודי.
לקריאה נוספת
- יהואש ביבר, "בית דוד" - השכונה שבה התגורר הרב קוק, בתוך: זאב ענר (עורך), סיפורי בתים: סיפורם של שבעים בתים בתולדות ההתיישבות, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1988, עמ' 14–16
קישורים חיצוניים
[1] מידע נוסף אודות השכונה ובית הרב קוק, באתר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
| היציאה מן החומות | ||
|---|---|---|
| היציאה הנוצרית מהחומות | בית הספר התיכון של הבישוף סמואל גובאט בהר ציון (1850) • החווה החקלאית כרם אברהם ובית הקיץ של ג'יימס פין (1850) • מגרש הרוסים (1860) |  |
| היציאה היהודית מהחומות | משכנות שאננים (1860) • מחנה ישראל (1865) • נחלת שבעה (1869) • בית דוד (1873) • מאה שערים (1874) | |
33539090בית דוד (שכונה)