רבי יוסף יצחק שניאורסון
 | |||||
| האדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסון | |||||
| לידה |
21 ביוני 1880 י"ב בתמוז ה'תר"ם לובביץ', האימפריה הרוסית (כיום רוסיה) | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
28 בינואר 1950 (בגיל 69) י' בשבט ה'תש"י במרכז חב"ד העולמי - 770 | ||||
| מקום קבורה | בחלקת חב"ד באוהל מיוחד בבית הקברות מונטיפיורי בקווינס שבניו יורק. | ||||
| מקום מגורים |
העיירה לובביץ', העיר רוסטוב, לנינגרד ברוסיה, ריגה, ורשה, שכונת קראון הייטס בניו יורק. | ||||
| השתייכות | חב"ד ליובאוויטש | ||||
| חיבוריו | ראו בהמשך | ||||
| בת זוג | נחמה דינה שניאורסון | ||||
| אב | רבי שלום דובער שניאורסון | ||||
| אם | שטערנא שרה שניאורסון | ||||
| צאצאים |
חנה גור-ארי חיה מושקא שניאורסון שיינא הורנשטיין | ||||
| |||||
רבי יוסף יצחק שניאורסון (י"ב בתמוז ה'תר"ם - י' בשבט ה'תש"י) מכונה האדמו"ר הריי"צ היה האדמו"ר השישי בשושלת אדמו"רי חסידות חב"ד ליובאוויטש, בראשה עמד משנת ה'תר"פ ועד לפטירתו.
קורות חייו
תחילת דרכו
נולד בי"ב בתמוז ה'תר"ם לרבי שלום דובער שניאורסון, האדמו"ר החמישי בשושלת חב"ד, ולשטערנא שרה. הוא נקרא על שם אבי אמו, רבי יוסף יצחק שניאורסון מאוורוטש, בן הצמח צדק.
בגיל 15 החל להצטרף לאביו לאספות רבנים ברוסיה ואירופה. בי"ג באלול ה'תרנ"ז, בגיל 17, נישא לקרובת משפחתו נחמה דינה, בת הרב אברהם שניאורסון בנו של רבי ישראל נח שניאורסון. לאחר חתונתו מינה אותו אביו למנהל בפועל של ישיבת חב"ד "תומכי תמימים" שנוסדה באותה שנה. בשנת ה'תרע"ג היה שותף לוועד הרבנים שסייע להגנה המשפטית במשפט עלילת הדם של מנחם בייליס.
בשנת ה'תר"פ, זמן קצר לאחר פרוץ המהפכה הקומוניסטית, נפטר אביו והוא התמנה למנהיגה של חסידות חב"ד ליובאוויטש. בעקבות רדיפות הקומוניסטים את היהדות, הוא הקים בברית המועצות רשת חשאית של "תלמודי תורה" וישיבות. רבי יוסף יצחק הרבה לעסוק בפעילות יהודית של סיפוק צורכי דת וחינוך יהודי, דבר שהיה אסור על פי חוק בברית המועצות.
במאסר, בגלות ועזיבתו את ברית המועצות
בשל מעשים אלו הוא נאסר בט"ו בסיוון ה'תרפ"ז על ידי הג.פ.או. וללא משפט נגזר דינו למוות. הוא מספר כי במהלך אחת מחקירותיו איים עליו החוקר באקדח באומרו: "הצעצוע הזה שינה את דעתם של רבים". השיב לו הרבי, "הצעצוע הזה יכול להרתיע מי שיש לו עולם אחד ואלילים רבים, אבל מי שיש לו א-ל אחד ושני עולמות - אין ה'צעצוע' הזה מפחיד כלל"[1]. אמרה זו זכתה לפרסום רב. הרבי אף נפצע בזמן מאסרו, כשהושלך על ידי סוהר בגרם מדרגות תלול, לאחר שהניח תפילין בחטף - בניגוד להוראותיו[2].
לאחר לחצים בינלאומיים - בהם התניית חידוש חוזה הסחר עם לטביה (מאחורי פעולה זו עמד חבר הפרלמנט היהודי בלטביה מרדכי דובין) - בוטל עונש המוות והומר לעונש גלות. הוא שוחרר מהכלא ונשלח לגלות בעיר קוסטרומה ביום ג' בתמוז. לפני שעלה לרכבת שלקחה אותו למקום גלותו, נאם אל החסידים שנאספו להפרד ממנו ומהות דבריו הייתה: "רק הגוף היהודי נמצא בגלות אך הנשמה היא חופשית". דברים אלו זכו לתפוצה רחבה וצוטטו על ידי רבנים בתקופת השואה כמקור השראה ועידוד.
הלחץ הבינלאומי על השלטון הסובייטי לשחרור מלא נמשך גם ממנהיגים יהודיים ולא יהודיים בארצות הברית שראו בו לוחם חופש דת, ובתאריך י"ב בתמוז הותר לו לשוב לביתו. אולם עקב חג מקומי התבצע השחרור הרשמי רק ביום שלמחרת, י"ג בתמוז. במכתב שכתב לחסידיו לקראת יום השנה לשחרורו הוסיף את השורות הבאות: "לא אותי בלבד גאל הקב"ה בי"ב תמוז, כי אם גם את כל מחבבי תורתנו הקדושה, שומרי מצווה, וגם את אשר בשם ישראל יכונה". מאז מציינים חסידי חב"ד את ימי י"ב-י"ג תמוז כ"חג הגאולה".
עם שחרורו מהמאסר חזר לביתו בלניגרד, אך מחשש שייעצר שוב עבר להתגורר לעיירה מלחובקה בפרברי מוסקבה. חסידיו חששו שהסובייטים יאסרו אותו שוב, דובין סידר מועד הקהילה היהודית בריגה כתב מינוי לריי"צ כ"רב הכולל", "לעיין ולפקח בכל אנשי היהדות דעירנו ריגא", ובזכותו קיבל הריי"צ היתר יציאה מרוסיה ללטביה. בשמחת תורה תרפ"ח התקיימה הפרידה הרשמית מהחסידים ברוסיה.
בלטביה
ביום חמישי, כ"ד תשרי ה'תרפ"ח יצא הריי"צ ברכבת מרוסיה, והגיע למחרת לריגה, לטביה יחד עם משפחתו המצומצמת, כשהוא סובל מחבלות שחבלו בו צוות בית הסוהר הסובייטי, אך ללא מזכיריו הרב חיים ליברמן שעדיין היה בגלות, ורבי יחזקאל פייגין שנותר ברוסיה. הוא ראה את מושבו בריגה כזמני אך בפועל גר בה כשש שנים עד שלהי ה'תרצ"ג.
בחודשים שבט-אדר תרפ"ח נסע לבקר את קהילות החסידים בוילנה, ובפולין בוורשה ואוטבוצק. בביקורים אלו נאם בציבור וקיבל את החסידים לשיחות אישיות ("יחידות"). בתקופה זו עסק גם בעזרה ליהודי רוסיה, בהשגת תקציב לשם כך מארגון הג'וינט, ומיהודים ברחבי העולם, ולקראת פסח ה'תרפ"ט הצליח לשלוח 28 קרונות רכבת מלאות מצות כשרות לפסח באישור השלטון הסובייטי.
מסעו לארץ ישראל
בקיץ ה'תרפ"ט ערך מסע לארץ ישראל לבקר במקומות הקדושים, ולבדוק את האפשרות להשתקע בארץ. הוא יצא מריגא בכ"ב תמוז, ברכבת דרך ברלין ווינה לאיטליה, באניה לאלכסנדריה, מצרים, וממנה הגיע ברכבת לארץ ישראל בב' מנחם-אב. תחילה ביקר בירושלים ונפגש עם הרבנים הראשיים, רבני העדה החרדית, והעסקנים הדתיים. לאחר מכן נסע לצפון למירון, צפת וטבריה. לאחר מכן ביקר בקהילה היהודית בחברון, בה הייתה קהילה של חסידי חב"ד ואף זכה באישור מיוחד להיכנס למערת המכפלה בהשתדלותו של רבי ישראל זיסל דבורץ. מחברון הוא שב לירושלים ונפגש עם שופט בית המשפט העליון גד פרומקין ונסע איתו לביקור במושבות החדשות: מקוה ישראל, תל אביב, פתח תקוה ובני ברק. בכל מקום שביקר נערכה לו קבלת פנים המונית, הוא נשא דברים לפני הקהל ובכמה מקומות מסר דרשה ("מאמר") מתורת חב"ד. לאחר מכן נפגש עם משלחות מקומיות ואף קיבל אנשים לשיחות אישיות.
ביקורו בארץ ארך כשבועיים ובט"ז מנחם-אב יצא לאלכסנדריה, ממנה המשיך באניה לבאדן, גרמניה בה שהה כעשרה ימים, ממנה נסע לפריז ליום אחד ומצרפת יצא בו' אלול למסע בן כשנה בארצות הברית.
מסעו הראשון לארצות הברית
בי"ב אלול ה'תרפ"ט הגיע הריי"צ לארצות הברית. מטרת מסעו לארצות הברית שארך כשנה הייתה כפולה: לגייס כספים ליהודי רוסיה ולעורר את יהודי ארצות הברית ללמוד תורה ולקיים מצוות. הוא ביקר בקהילות יהודיות בתשע מדינות. בחודש תשרי שהה בברוקלין וביקר בברונקס. בי"ג בכסלו נסע לפילדלפיה ושהה שם חודש. בבואו לפידלפיה ערכו לכבודו טקס בהיכל העצמאות של ארצות הברית, הושיבו אותו על הכיסא שעליו ישב הנשיא הראשון ג'ורג' וושינגטון והוא נשא שם נאום קצר בשבח ארצות הברית וחיזוק היהדות. הוא הובל במכונית בתהלוכה לפעמון הדרור שעליו הוא הניח זר כשהוא מכריז כי "חופש המבוסס על דת הוא החופש הכי חזק". במשך החודש הוא נסע פעמיים לניו יורק להשתתף באסיפה שארגנו לכבודו ובוועידת רבנים. בי"ב בטבת נסע מפילדלפיה לבולטימור, מרילנד לשלושה שבועות. בכ"ז בטבת נסע לימים אחדים לעיר הבירה וואשינגטון, ובה' בשבט חזר למנהטן, ניו-יורק לשבועיים. בי"א בשבט הגיע ברכבת לשיקגו לחודש. משיקגו נסע לכמה ימים (ט'-י"ב אדר) למילווקי, וויסקונסין. עקב חולשתו שב לניו יורק לכמה שבועות ומשם יצא בכ"ט בניסן לדטרויט. בו' באייר נסע לסנט לואיס עד לט"ו באייר. בי"ט בסיון נסע לבוסטון והסביבה עד ג' בתמוז. בדרך חזרה לניו יורק עצר בווסטר, מסצ'וצצס לשעה קלה ונאם לפני קהל יהודי שבא לקבל את פניו, ובהמשך בתחנת הרכבת בספרינגפילד באו רבני העיר לקבל את פניו ובאותו ערב ערכו אירוע בעיר בהשתתפותו. את מסעו בארצות הברית סיים בביקור בבית הלבן בפגישה עם הנשיא הרברט הובר בי"ד בתמוז. בפגישה הודה הרבי לנשיא על מתן חופש דת ליהודי ארצות הברית[3].
במקומות ביקורו נפגש הריי"צ עם הקהילה היהודית ועם אנשי ציבור וממשל, חברי קונגרס, שופטים וראשי ערים. השתתף במגביות לעזרת יהודי רוסיה, בהם הצלחתו הייתה מוגבלת בגלל השפל הכלכלי ששרר באותה תקופה בארצות הברית. בנאומיו בציבור ובשיחות אישיות עורר על הקמת שיעורי תורה, קיום המצוות ושמירת שבת. כמו כן הקים אגודות נשים שומרות טהרת המשפחה וסניפים של "אגודת חב"ד". במשך הביקור בחן את האפשרות להתיישב בארצות הברית אך בסופו של דבר החליט לשוב לריגה.
בשובו לריגה ערך אספה כללית של רבני לטביה לדיון בשיפור מצב היהדות במדינה. בראש חודש אדר תרצ"א נסע לביקור בן תשעה ימים לרקשיק, ליטא. בכל יום קיבל קהל לשיחות אישיות משעות הצהריים עד שעות הלילה המאוחרות. מלבד חסידי חב"ד בעיר באו יהודים מכל החוגים מהעיר עצמה כמו הנהלת ותלמידי ארגון יבנה בליטא, אנשים רבים מעשרות עיירות הסביבה כגון קובנה, תלמידי ישיבות מהערים פוניבז' וטלז. לקבוצת נשים שדרשה שיחה לנשים בלבד מסר הריי"צ נאום מיוחד שבעקבותיו יסד בעיר ארגון נשים לשמירת טהרת המשפחה.
באותה תקופה סבל הריי"צ מאובדן תחושה ברגלו ובקיץ תרצ"א נסע להתרפאות במרחצאות מרינבד כשבדרכו ביקר בישיבות חב"ד בפולין בורשה ובאוטבוצק.
בתחילת תרצ"ב הקים ישיבת "תומכי תמימים" בריגה והביא מליטא את רבי מרדכי פוגרמנסקי, תלמיד ישיבת טלז לעמוד בראשה. הישיבה התקיימה כשנה בלבד.
תקופת פולין
באלול ה'תרצ"ג עבר לוורשה ושנתיים מאוחר יותר עבר לעיירה הסמוכה אוטבוצק.בשנת ה'תרצ"ט ייסד את אגודת חסידי חב"ד.
בפולין פעל הריי"צ בעסקנות למען יהודי רוסיה ובגיוס כספים בשביל הקמת "חדרים" ומקוואות במקום, לצד הריי"צ התייצבו גדולי ישראל כגון: החפץ חיים, רבי חיים עוזר גרודזנסקי, רבי אברהם יצחק הכהן קוק, רבי אליעזר סילבר[4] ועוד.
בה'ת"ש חולץ מוורשה הכבושה בידי חבורת קצינים מהאבווהר (שירות הביון הגרמני) שמונו למבצע זה על ידי אדמירל וילהלם קנריס, והיגר לארצות הברית בה'ת"ש[5].
תקופת ארצות הברית
בט' באדר ה'ת"ש הגיע הריי"צ באניה מסטוקהולם לניו יורק, ארצות הברית. תקופה קצרה לאחר הגעתו לארצות הברית רכש את בנין 770 המפורסם, שם התגורר בשנותיו האחרונות, המקום הפך למרכז העולמי של חב"ד[6]. עם בואו יסד שלשה מוסדות מרכזיים: מרכז הישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש ורשת סניפים שלה בארצות הברית וקנדה בניהול חתנו הרב שמריהו גוראריה, מרכז לענייני חינוך, ומחנה ישראל בניהול חתנו רבי מנחם מענדל שניאורסון. מרכז הישיבות הקים 13 סניפים ברחבי ארצות הברית וסניף במונטריאול, קנדה. בנוסף יסד את הוצאת הספרים קה"ת, את ארגון של"ה, ופעילות "מסיבות שבת". מאז פעל רבות לחיזוק יהדות ארצות הברית, עורר את התודעה לציפייה לביאת המשיח כשטבע את הסיסמה "לאלתר לתשובה - לאלתר לגאולה" (מיד לתשובה - מיד לגאולה).
הריי"צ תיקן ללמוד חת"ת - חומש יומי עם רש"י, תהילים יומי, ותניא יומי.
בתש"ט הקים את היישוב כפר חב"ד בארץ ישראל.
בשבת פרשת בא, י' בשבט ה'תש"י נפטר בבית אגודת חסידי חב"ד, ונקבר בחלקת חב"ד בבית הקברות מונטיפיורי בקווינס שבניו יורק. על קברו הוקם אוהל מיוחד[7]. את מקומו בנשיאות חב"ד ליובאוויטש ירש חתנו, רבי מנחם מנדל שניאורסון - הרבי מליובאוויטש.
משפחתו
נישא לבת דודתו השנייה נחמה דינה, ממנה נולדו לו 3 בנות: חנה, שנישאה לרב שמריהו גוראריה. חיה מושקא, שנישאה לרב מנחם מנדל שניאורסון (לימים - האדמו"ר השביעי מחב"ד, 'הרבי מליובאוויטש'). ושיינא, שנישאה למנחם מנדל הורנשטיין, שניהם ניספו בשואה בתאריך ב' תשרי תש"א.
חיבוריו
מאמרים - דרושי חסידות חב"ד
כחמשת אדמו"רי חב"ד שלפניו נהג הריי"צ לומר, דרושי חסידות בשבתות, חגים, ומועדי חב"ד. הדרושים, או "מאמרים", מבוססים על דרושים שאמרו האדמו"רים שלפניו. חלקם אף רשם בכוונה למסור לדפוס. מאמרים אלו נאספו בסדרת ספרי המאמרים לפי סדר אמירתם, ונסדרו לדפוס במהדורות מוערות.
- ספר המאמרים - סדרה המונה כ-23 כרכים. מסודרת על פי סדר השנה (זאת אומרת, על פי זמני אמירתם, כל כרך לערך שנה או שנתיים). וחלק נוסף המכיל מאמרים קלים באידיש.
- ספר הקיצורים, קיצורי הספר שערי אורה, קה"ת, ברוקלין ה'תש"ח
שיחות
הריי"צ אמר את שיחותיו ביידיש ובשפה זו גם נרשמו על ידי החסידים ונדפסו. רק חלק קטן מהשיחות הוגה על ידו. חלק מהשיחות יצאו לאור בשעתן בסמיכות לזמן אמירתם בקופיר או בדפוס, בסדרת חוברות שנקראה "לקוטי דיבורים" שנלקטה לאחר מכן בשני כרכים. לאחר מכן נאספו השיחות ונערכו לדפוס על סדר השנים במהדורות מוערות ומתוקנות. חלק מהספרים אף תורגם ללשון הקודש ויצא לאור בספרים בפני עצמם.
- לקוטי דיבורים - שיחותיו ברבים שהוגהו על ידו. שני כרכים (באידיש). (בתרגום ללה"ק הם שלשה כרכים).
- ספר השיחות שבעה חלקים, בהוצאת ספרים קה"ת, בעריכת הרב אהרון לייב רסקין: תר"פ-תרפ"ז, הוצאה שנייה ומתוקנת, ברוקלין ה'תשס"ד[8]. תרפ"ח-תרצ"א, הוצאה שנייה ומתוקנת, ברוקלין ה'תשס"ב[9]. תרצ"ב-תרצ"ה, ברוקלין ה'תשפ"א. תרצ"ו-חורף ת"ש, ברוקלין ה'תשמ"ט. קיץ ת"ש-תש"ב, ברוקלין ה'תשמ"ו. תש"ג-תש"ה, ברוקלין ה'תשמ"ו. תש"ו-תש"י, ברוקלין ה'תשס"א.
מכתבים
ערך מורחב – אגרות קודש (הריי"צ)
סדרה בת 17 כרכים ממכתביו.
יומנים, וקונטרסים
- ספר הזכרונות - שלושה כרכים תיעודיים הכתובים בסגנון פרוזה המתארים את הרקע לצמיחת תנועת החסידות באירופה. גיבור הספר הוא רבי ברוך אביו של רבי שניאור זלמן מלאדי מייסד חסידות חב"ד.
- קונטרס לימוד החסידות - אודות חובת הלימוד והפצת החסידות בדורנו.
- קונטרס תורת החסידות - מכתב המסביר את התפתחות תנועת החסידות ומהות תורתה.
- קונטרס כללי החינוך וההדרכה - פרקים בחינוך והדרכה [10].
- קונטרס אדמו"ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה - מתאר את מלחמתו של זקנו אדמו"ר הצמח צדק נגד תנועת ההשכלה.
ועוד חיבורים שונים שלא נדפסו בחייו ונמצאו רק שנים רבות לאחר פטירתו מהם:
- קונטרס דברי ימי החוזרים - חלק ממכתב המתאר את דברי ימי ה'חוזרים' בתנועת חב"ד, בעריכת הרב אהרון לייב רסקין, קה"ת, ברוקלין ה'תשס"ו.
- קונטרס התייסדות אגודת ישראל - חיבור המתאר את הרקע להקמתה של אגודת ישראל ויחס אדמו"רי חב"ד לתנועה.
רשימות
- תשרי-טבת תרנ"ב. שבט - ניסן תרנ"ג, בעריכת הרב אהרון לייב רסקין, קה"ת, ברוקלין ה'תשס"ז.
- ערב חנוכה תרנ"ג. עשרה בטבת תרנ"ג, בעריכת הרב אהרון לייב רסקין, קה"ת, ברוקלין ה'תשס"ז.
- י"א י"ג ניסן תרנ"ג, בעריכת הרב אהרון לייב רסקין, קה"ת ברוקלין ה'תשע"א.
- טבת-שבט תרנ"ו, בעריכת הרב אהרון לייב רסקין, קה"ת, ברוקלין ה'תשס"ח.
- תשרי-חשון תרס"ג, בעריכת הרב אהרון לייב רסקין, (בסוף קונטרס "מאמרי י"ט כסלו תרפ"ב") קה"ת, ברוקלין ה'תשס"ח.
- ויכוח הגדול במינסק תקמ"ג, בעריכת הרב אהרון לייב רסקין, קה"ת ברוקלין ה'תשס"ט.
- אופן ההשתלשלות בהתיסדות חסידות חב"ד, דור ראשון, דור שני, בעריכת הרב אהרון לייב רסקין, קה"ת ברוקלין ה'תשס"ט.
- החסיד ר' שמעון רופא, בעריכת הרב אהרון לייב רסקין, קה"ת ברוקלין ה'תש"ע.
- דברי חיי אדמו"ר הזקן, בעריכת הרב אהרון לייב רסקין, קה"ת ברוקלין ה'תשע"א.
ספר היום יום
- לוח היום יום - ליקט וערך מכתביו חתנו רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש.
מהשקפותיו
יחסו לציונות, למדינה ולאגודת ישראל
בדומה לאביו, רבי שלום דובער שניאורסון, התנגד לציונות והחרים את התנועה וראה בה כסכנה לעם היהודי, בשיחה משנת ה'תש"ג התבטא על הציונות:
בארץ ישראל נמצאים בגלות בידי יהודים, וקשה יותר להיות בגלות אצל רשעי ישראל מאשר אצל רשעי אומות העולם. הגלות בידי הגויים טובה מהגלות בידי יהודים, הגוי מחזיק את הגוף היהודי בגלות אך עם הנשמה היהודית אין לו עסק, ואילו הרשע היהודי מכניס את הנשמה היהודית בגלות ומחפש לטמא את הנשמה. חלק מסוים מרשעי ישראל שהתאספו בארץ ישראל מחפשים לטמא את הנשמות היהודיות לטמא את קדושת הארץ, לטמא את לשון הקודש
— ספר השיחות תש"ג.
הריי"צ סבל בעקבות כך מהתנועה הציונית רבות, בשנת ה'תרס"ו פרצו חברי מפלגת "פועלי ציון" לדירתו ועשו בה פוגרום, וניסו להתערב בהנהגת הישיבה[11].
הריי"צ, כמו אביו[12], התבדל מאגודת ישראל[13] (בעקבות קרבתה, לדעתו, עם הציונות) ונמנע מלהשתתף בכנסיות שלה. כאשר פנה במכתב לאגודת ישראל שתסייע בהצלת רבי אהרן רוקח, הדגיש את התבדלותו מאגודת ישראל, וכתב:”ידוע כי ש"ב האדמו"ר מבעלזא אינו ממעריצי אגודת ישראל[14], וגם אני איני ממעריצם מנקודת ראות מפלגתי”[15][16].
בתחילה התנגד הריי"צ להפיכת ארץ ישראל למדינת היהודים, וסבר שמדובר באסון גדול לעם היהודי[17], אולם לאחר הקמת מדינת ישראל תמך במדינה[18], וזמן קצר לאחר הקמתה נפגש עם שז"ר ודיבר איתו אודות הקמת המושבה החב"דית כפר חב"ד[19]. בעת הבחירות לכנסת הראשונה שלח הריי"צ מכתב בו הוא מורה להצביע בבחירות למפלגה החרדית ביותר[20].
הריי"צ, בדומה לאביו[21], התנגד לשימוש בלשון הקודש עבור דיבורים שאינם תורה ותפילה[22]. כשבקשו לתרגם את שיחותיו משפת יידיש ללשון הקודש, הדריך לא לתרגם לעברית מודרנית[23].
אמריקה אינה שונה
עם בואו לארצות הברית, הביא הריי"צ גישה מהפכנית שע"פ "אמריקה איז נישט אנדערש - אמריקה אינה שונה" שגם באמריקה הרחוקה יכולה היהדות לצמוח[24], הדבר התבטא בכך שעם בואו לארה"ב הכריז על הקמת ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש המרכזית – 770 שנוסדה כבר למחרת:”יש לי העונג לפרסם ההחלטה שנתקבלה באסיפה המיוחדת של יחידי סגולה אנ"ש יחיו, שהתקיימה לפני כמה שעות, שבבית הכנסת "עונג שבת" תיפתח מחר בעזרת-השם-יתברך "ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש" באמריקה!”[דרוש מקור].
הריי"צ שלח את חסידיו ברחבי ארה"ב בשביל להפיץ את היהדות, והיה לבסיס למפעל השליחות אותו המשיך חותנו רבי מנחם מנדל שניאורסון, בשנת ה'תש"ב הוא הקים את חברת "מחנה ישראל" שנועדה בשביל הפצת היהדות בארה"ב, והייתה אחראית לשליחת בחורים לערים נידחות בשביל לקרב יהודים[25].
ביאת המשיח
הריי"צ ראה במשיח כפתרון למלחמת עולם השנייה שהשתוללה באותו זמן שהייתה בעיניו ב"מלחמת גוג ומגוג", והכריז שהגאולה הולכת להגיע, את השקפה זאת טבע הריי"צ עם בואו לארצות הברית בשנת ה'ת"ש[26], בשנת ה'תש"א טבע הריי"צ את המשפט "לאלתר תשובה לאלתר גאולה" שע"פ ע"י התעוררות לתשובה תבוא הגאולה מיד. את המשפט הזה הפיץ הריי"צ לראשונה בקול קורא בעיתון "הקריאה והקדושה", והיה חותם איתו במכתביו[27], חסידיו הדפיסו את המשפט הזה על מדבקות והיו מדביקים אותם ברחבי ניו יורק[28].
שושלת אדמו"רי חב"ד ליובאוויטש
מקרא:
- עץ זה מתמקד באדמו"רי חב"ד ליובאוויטש בלבד
- לעץ המלא של כל אדמורי חב"ד גם לא ליובאוויטש (כולל אדמו"רי ליאדי, קאפוסט וניעזין) וכן למקורות והסברים ראו עץ שושלת חב"ד
- לעץ המלא של משפחת שניאורסון ראו עץ משפחת שניאורסון
- דורות האדמו"רים: דור ראשון דור שני דור שלישי
דור רביעי דור חמישי דור שישי דור שביעי - לכל אדמו"ר נרשם בסוגריים השנים בהם שימש כאדמו"ר
| רבי שניאור זלמן מלאדי (תקל"ג-תקע"ג) אדמו"ר הזקן בעל התניא  מייסד חסידות חב"ד | הרבנית סטערנא | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הרבנית שיינא | רבי דובער שניאורי (תקע"ג-תקפ"ח) אדמו"ר האמצעי | הרבנית דבורה לאה אלטשולר | רבי שלום שכנא אלטשולר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הרבנית דבורה לאה טברסקי (ובעלה רבי ע"י טברסקי)[א] | הרבנית חיה שרה אלכסנדר | הרבנית חיה מושקא שניאורסון | רבי מנחם מנדל שניאורסון (תקפ"ח-תרכ"ו) אדמו"ר הצמח צדק  | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הרבנית חנה שניאורסון | רבי יוסף יצחק שניאורסון מאוורוטש[א] | הרבנית רבקה שניאורסון אשתו השניה | רבי שמואל שניאורסון (תרכ"ו-תרמ"ג) אדמו"ר המהר"ש | רבי ישראל נח שניאורסון | רבי ברוך שלום שניאורסון | רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| רבי לוי יצחק שניאורסון | הרבנית סטערנה אשתו הראשונה [ב] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הרבנית שטערנא שרה שניאורסון | רבי שלום דובער שניאורסון  (תרמ"ג-תר"פ) אדמו"ר הרש"ב | רבי אברהם שניאורסון | רבי ברוך שניאור שניאורסון | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| רבי יוסף יצחק שניאורסון  (תר"פ-תש"י) אדמו"ר הריי"צ | הרבנית נחמה דינה שניאורסון | הרבנית חנה שניאורסון | רבי לוי יצחק שניאורסון  | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הרבנית חיה מושקא שניאורסון | רבי מנחם מנדל שניאורסון  (תש"י-תשנ"ד) אדמו"ר הרבי מלוּבָּבִיץ' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- ^ 1.0 1.1 לשאר צאציהם ראו עץ משפחת טברסקי - ענף צ'רקס שניאורסון
- ^ נפטרה שלושה חודשים לאחר נישואיהם
לקריאה נוספת
- בריאן מארק ריג, להציל את הרַבִּי - "כיצד חילצו קצינים נאציים את הרבי מליובאוויטש מוורשה הכבושה". הוצאת מטר (עיון), תל אביב תשס"ז - 2007. בתרגום לעברית.
- אברהם חנוך גליצנשטיין, ספר התולדות כרכים שנים עשר - חמשה עשר, רבי יוסף יצחק אדמו"ר מוהריי"ץ, כפר חב"ד, קה"ת.
- פרק שמיני של תולדות רבותינו נשיאינו לוי יצחק הולצמן, כסלו תשע"ד, הוצאת ספרים קה"ת, כפר חב"ד (קיצור וליקוט מתוך ספר התולדות).
- דוד זאב רוטנברג, מסע הרבי לארץ הקודש, כפר חב"ד, ה'תשנ"ט. - ספר מחקר היסטורי העוסק בביקורו של האדמו"ר יוסף יצחק שניאורסון מליובאוויטש בארץ ישראל בשנת ה'תרפ"ט.
- Out of the inferno (היציאה מהתופת) - סיפור בריחתו מגרמניה הנאצית - מאת מ. אלטיין ואליעזר זקליקובסקי
- יוסף יצחק קמינצקי, "רבותינו נשיאינו" - חלק ב', כ"ק אדמו"ר הריי"צ, כפר חב"ד, תשנ"ז.
- הלל צייטלין, גואל חב"ד, בתוך: ספרן של יחידים, הוצאת מוסד הרב קוק, 1979.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: יוסף יצחק שניאורסון |
- אדמו"ר הריי"צ - רבי יוסף יצחק שניאורסאהן באתר "MyTzadik"
שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים אהוד עין-גיל, עשרה ימים לפני הטבח, באתר הארץ, על ביקורו בארץ ישראל בתרפ"ט- הרב אשר זלקא ראנד (עורך), "הרב ר' יוסף יצחק שניאורסאהן שליט"א", תולדות אנשי שם ח"א, ניו יורק, תש"י, עמ' 138–139, באתר HebrewBooks
- הרבי הריי"ץ מקבל אזרחות אמריקאית בתאריך ט"ז אדר תש"ט, 17 במרץ 1949, אתר בית חב"ד
. - וידאו אודות ניגון "הבינוני" של רבי יוסף יצחק
- הרב יוסף אהרונוב, המנהיג היהודי שלא פחד מאף אדם, באתר וואלה!, 20 בינואר 2016
- חלפו שבעים שנה. מה השתנה?, אתר בית חב"ד
המאסר ברוסיה הסובייטית:
- 13 תמונות שמספרות את סיפור המאסר והגאולה של רבי יוסף יצחק, אתר בית חב"ד
- יומן המאסר של האדמו"ר הריי"צ
- יומן המאסר - חלק מיומן המאסר של הרבי (בתרגום לעברית) באתר בית חב"ד.
- י"ב-י"ג בתמוז: חג הגאולה, אתר בית חב"ד
הצלתו מאירופה הנאצית:
שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים שלמה שמיר, איך חילצו קצינים נאצים את הרבי מלובביץ' מוורשה הכבושה, באתר הארץ- למה הצילו הנאצים את הרבי מלובביץ', באתר ynet
- הרבי והקצין הגרמני - הסרט, באתר ערוץ 7, "מבט שני", הערוץ הראשון, 1 במאי 2011
- להקדים את האס.אס., זלמן רודרמן.
- מניצולים למצילים, שניאור זלמן ברגר.
הערות שוליים
- ^ בספר השיחות הריי"ץ תר"פ עמ' 4. במקור זה מדובר על שנת תר"פ, אולם בהזדמנות אחרת סיפר זאת ביחס לחקירה בשנת תרפ"ז, ראו בהערה 2 שם.
- ^ =רשימת המאסר עמוד 212
- ^ ספר השיחות תרפ"ח-תרצ"א [קה"ת, הוצאות תשס"ב ותש"ע] עמ' ע"א, קיצור תולדות חב"ד [קמינצקי] עמ' 266.
- ^ אגרות קודש של אדמו"ר הריי"צ, כרך י"ד אגרת ה'ריח.
- ^ הרבי הריי"ץ מגיע לארצות הברית בתאריך 18 בפברואר 1940, chabad.org.
- ^ קיצור תולדות חב"ד, כפר חב"ד, תשס"ד, 2004, עמודים 277–279, יוסף יצחק קמינצקי
- ^ וידאו מהלוויתו של רבי יוסף יצחק שניאורסון.
- ^ בתחילת הספר מבוא: "סקירה קצרה מדברי ימי כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע בתקופת תר"פ-תרפ"ז"
- ^ בתחילת הספר מבוא: "סקירה קצרה מדברי ימי כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע בתקופת תרפ"ח-תרצ"א"
- ^ באתר hebrewbooks
- ^ אגה"ק הרש"ב, ח"ד, עמ קנג
- ^ אג"ק למוהרש"ב ח"ב אגרת שסו.
- ^ אגה"ק, י"ד, ה'קצ"ה
- ^ עד מלחמת העולם השנייה לא הביע רבי אהרן מבעלזא את דעתו בנוגע לאגודת ישראל. לאחר השואה הצטרף לתנועה והתייחס אליה באהדה.
- ^ אגרות קודש חלק ה, איגרת א' תי"ח, באתר היברובוקס
- ^ המכתב(הקישור אינו פעיל) באתר חבד אינפו
- ^ אגרות קודש חלק ד, עמו' קלט-קמ, באתר היברובוקס
- ^ בשעת ההצבעה באו"ם על סיום המנדט הבריטי בארץ ישראל והקמת מדינה יהודית (בכסלו תש"ח - נובמבר 1947), התעניין בהצבעה וראה בחיוב את תוצאותיה (נשיא וחסיד, עמ' 85 - 88. ראו גם מכתבו של שז"ר למ. בנטוב, וראו: אגרות קודש - אדמו"ר מוהריי"צ, חלק ט, עמ' תכד, ועמ' תכח-תל. ראו גם: ליקוטי סיפורי התוועדויות, עמ' 131; "התקשרות", גליון א'תד, עמ' 9.
- ^ שהוקמה מאוחר יותר בחודש [[סיוון]] ה'תש"ח
- ^ ”בוודאי חובה על כל אחד ואחד שראוי לבחור לא יוַתר על זכותו זה... צריכים להשתדל להשתתף עם חבורת היראים יותר, אבל לא עם אלה אשר כל ענינם הוא לעשות מחלוקת ופירוד לבבות ודוגלים בשם התורה והיראה” - אגרות קודש - אדמו"ר הריי"צ, חלק י', עמ' לב.
- ^ אגרות קודש (מוהרש"ב) חלק ב, איגרת תנ"ט, ובסוף האיגרת
- ^ אגרות קודש חלק יד, איגרת ה' אלפים ק"ו, באתר היברובוקס
- ^ אגרות קודש חלק ז, איגרת אלף תתקצ"ח, באתר היברובוקס
- ^ מה היה המסר הראשון של הריי"צ שהגיע לארה"ב?
- ^ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ט', ע' תמז
- ^ שיחות לילות חג הפסח תשמ"ח - התוועדויות חלק ג' ע' 118
- ^ "לאלתר תשובה לאלתר גאולה"
- ^ ספר "צדיק למלך" חלק ד' עמ' 152
