רבי שמריהו גוראריה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף שמריהו גוראריה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב שמריהו גוראריה
הרב שמריהו גוראריה
לידה א' בכסלו ה'תרנ"ח
קרמנצ'וג, רוסיה
פטירה ו' באדר א' תשמ"ט (בגיל 91)
ברוקלין ניו יורק
כינוי הרש"ג
תחומי עיסוק ניהול רשת ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש

הרב שמריהו גוראריה (מכונה בחב"ד בר"ת: הרש"ג; א' בכסלו ה'תרנ"ח, 26 בנובמבר 1897 - ו' באדר א' ה'תשמ"ט, 11 בפברואר 1989) היה חתנו של האדמו"ר השישי מחב"ד רבי יוסף יצחק שניאורסון, וגיסו של רבי מנחם מנדל שניאורסון. ניהל את רשת ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש.

ביוגרפיה

נולד בעיר קרמנצ'וג שברוסיה, לרב מנחם מנדל גוראריה, מחסידי רבי שלום דובער שניאורסון, ולשיינדל מושקא (לבית קושאנסקי). למד בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש. הוריו היו אמידים והוא קיבל חינוך פרטי ושיעורי מוזיקה.

השתדך בי"ב בתמוז ה'תר"פ, על-פי בחירת רבי שלום דובער שניאורסון. בי"א בסיוון ה'תרפ"א (1921) התחתן עם חנה, בתו הבכירה של רבי יוסף יצחק. קודם לנישואיו התעסק בניהול סניף הישיבה ברוסטוב. השלטונות טענו שעבר על החוק והוא נאסר לכמה שבועות. שוחרר לקראת חתונתו[1].

בתקופה שלאחר נישואיו התגורר ברוסטוב. בשנת ה'תרפ"ב (1922) הקים מפעל לייצור טבק ברוסטוב, בסיוע חותנו. המפעל כשל וגוראריה הסתבך בהליכים משפטיים. חותנו סייע לו להיחלץ[2][3].

בעת מאסרו של חותנו בשנת ה'תרפ"ז (1927) נטל הרב גוראריה חלק בניסיונות שחרורו. עם הגליית חמיו לקוסטרומה הוא הצטרף אליו[4].

הרב שמריהו גוראריה לצד חותנו רבי יוסף יצחק שניאורסון, בביקור אצל ראש עיריית בולטימור ויליאם פרידריך בראונינג, 16 בינואר 1930

בראשית ה'תרפ"ח (1927) הצטרף אל חותנו כשעזב את ברית המועצות לריגה שבלטביה. הוא המשיך לסייע שם לפעילות חמיו. שנה אחר כך הצטרף לנסיעתו של חותנו הרבי לארץ ישראל בשלהי ה'תרפ"ט (1929) ובהמשכו לביקורו בארצות הברית.

התגורר כמה שנים בשווייץ[5].

בראשית שנות השלושים התגורר לצד חותנו בריגה. עסק שם בין היתר בארגון אפיית מצות ושילוחן, מימון הפעילות הדתית והחזקתם הגשמית של אנשי הדת[6].

לצד חותנו רבי יוסף יצחק שניאורסון, בבר מצווה של בנו בארי גוראריה

בשנת ה'תרצ"ב (1932) עבר עם חותנו להתגורר בוורשה שבפולין. חותנו מינה אותו למשיב בחסידות בישיבת תומכי תמימים בעיר.

בין השנים ה'תרצ"ה[7]-ה'תרצ"ח[8] (1935-1938) התגורר לפרקים[9] בתל אביב-יפו. כמה נכסים שם רשומים על שמו[10].

בשנת תרצ"ט שב לפולין. באותה תקופה הציע חותנו לג'וינט לתת לו משרה הקשורה לסיוע ליהודים בברית המועצות[11].

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה שהה עם משפחתו יחד עם חותנו תחת הפצצות הגרמנים. בהמשך יצא עם חותנו מפולין לריגה, ומשם לשוודיה. הם הגיעו לארצות הברית באדר א' ה'ת"ש (1940).

בארצות הברית

דירתו ב-770 בקומה השלישית, אחר פטירתו הדירה עברה לידי ספריית חב"ד (כיום מוצגת שם תערוכת הספרייה)
בדינר לישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש בשנת 1943, מימין לשמאל: רבי מנחם מנדל שניאורסון, רבי יוסף יצחק שניאורסון והרב שמריהו גוראריה (מאחוריו מחותנו אלתר דובער חסקינד)

עם בואם לארצות הברית בשנת 1940 הקים חמיו ישיבת תומכי תמימים שם ומינה אותו למנהלה בפועל[12] וכן ליושב ראש אגודת חסידי חב"ד העולמית.

בה'תש"ז (1947) נשלח על ידי חותנו למחנות העקורים באירופה, לדרוש בשלום החסידים שיצאו מרוסיה באותה עת, וכן לדאוג להקמת היישוב כפר חב"ד.

לאחר פטירת רבי יוסף יצחק שניאורסון

במשך שנים נחשב הרב גוראריה למועמד ה"טבעי" לתפקיד היורש של חותנו, משום שהיה נשוי לבתו הגדולה, ומשום ששני החתנים האחרים חיו במערב אירופה ולא בחצרו של האדמו"ר. לאחר פטירת חותנו אכן עלתה על הפרק מועמדותו לתפקיד אדמו"ר, בתמיכת חמותו, הרבנית נחמה דינה שניאורסון. כעבור כחודשיים[13] נפלה ההחלטה בין החסידים כי המנהיג יהיה רבי מנחם מנדל שניאורסון.

גם זמן מה לאחר ההתמנות הרשמית של גיסו, רבי מנחם מנדל שניאורסון, בי' בשבט ה'תשי"א, התקשה הרב גוראריה לקבל את מרותו של גיסו, כי סבר שהוא מתאים יותר לתפקיד[14]. גם אחר כך נעשו השתדלויות כי הוא יהיה אחראי על ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש. בראשית תשי"ב הוא התפטר וכעבור זמן קצר מונה מחדש על ידי גיסו. במשך הזמן קיבל את מרות גיסו ללא סייג, הוא החל להשתתף בהתוועדויות של גיסו, שהושיבו לימינו, היחיד באותו שולחן. נהג גם לרקוד עמו באופן אישי בהקפות בשמחת תורה.

הרב גוראריה נשלח בידי הרבי כמה פעמים לרבנים ואישי ציבור בישראל ובמקומות אחרים[15].

על פעילותו בניהול ישיבות תומכי תמימים בעולם כתב:

בלתי שום ספק וספק-ספיקא, אשר כל אלו הנמצאים בעולם העליון בגן-עדן משתעשעים מהתרחבות תומכי-תמימים בארצות-הברית, אשר בבואו מזמן לזמן בביקור לכ"ק גיסי אדמו"ר שליט"א - ישלח לו השי"ת רפו"ש ורפואה קרובה במהרה וימלא כל משאלות לבבו לטובה ולברכה ממש לאריכות ימים טובים אמן - רואה בעיניו את התלמידים התמימים שי' העומדים צפופים בכל פינות בית-המדרש ועיניהם וכל אשר להם הוא להאזין לדברי כ"ק גיסי אדמו"ר שליט"א, ומקשיבים לכל הגה היוצא מפיו הקדוש, ומוכנים תמיד במסירות-נפש ממש להפיץ מעיינות התורה והחסידות חוצה בכל קצווי תבל

מכתב לשניאור זלמן גורביץ' (מנהל בית רבקה במונטריאול), כפר חב"ד גיליון 374, עמ' 23

הרב גוראריה היה בקיא בתורת חב"ד[16]. ע"פ הוראת חותנו רבי יוסף יצחק היה חוזר מאמרי חסידות מדי שבת בשעת סעודה שלישית.

במשפט הספרים

בשנת ה'תשמ"ו ניהל בנו בארי מאבק משפטי נגד אגודת חסידי חב"ד העולמית על זכותו כיורש של ספריית חב"ד שהייתה שייכת לסבו. אשתו חנה תמכה בטענת בנה. הרב גוראריה ניסה להשפיע על בנו לחזור בו, ומשלא הצליח תמך בעמדת גיסו והתנער מתביעת בנו, שהפסיד לבסוף במאבק.

לאחר שהוכתה בידי חסיד ונפצעה עברה אשתו חנה לגור עם בנם בניו ג'רזי. הרב גוראריה נשאר לגור בניו יורק, בסמוך לגיסו. הרבי מלובביץ' ורעייתו חיה מושקא שניאורסון פנו אז לרב שניאור זלמן גוראריה (בן דודו של הרב גוראריה) וביקשו כי יטפל בצרכיו האישיים[17].

פטירתו

קברו של הרב גוראריה, צמוד לאוהל חב"ד לובביץ'

הרב גוראריה נפטר בשבת ו' באדר א' ה'תשמ"ט, ונקבר בבית הקברות מונטיפיורי בניו יורק, בסמוך לחותנו. הרבי מלובביץ' הורה להדפיס מהדורה חדשה של ספר התניא לפני סיום ימי השבעה. בשנים הבאות נהג לציין את יום פטירתו בהוצאה לאור של קונטרסי מאמרים לעילוי נשמתו.

הרבי אמר בז' באדר א' ה'תשנ"ב:

יום זה הוא יום ההילולא של המנהל-פועל דישיבת תומכי-תמימים, כולל גם כל הסניפים שניתווספו לאחר מכן... ויש לקשר זה גם עם שמו "שמריהו", המורה על שמירת כל העניינים שנסתעפו מכל עבודתו אשר עבד במשך חיים חיותו בעלמא דין - גם יחד, אשר, בעיקרם ובסופם של חייו בעלמא דין הוא היה המנהל-פועל דתומכי-תמימים במשך כמה וכמה עשיריות בשנים בפשטות. ויש לו גם-כן את ה"זרעו בחיים" - אלה הם התלמידים דתומכי תמימים

משפחתו

משפחת גוראריה היא משפחה חב"דית ידועה. אבי זקנו הוא הרב נתן גוראריה. היה נשוי לחנה (ה'תרנ"ט-ה'תשנ"א), בת רבי יוסף יצחק שניאורסון. בנם היחיד היה בארי גוראריה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ שלום דובער לוין, תולדות חב"ד, באתר היברובוקס
  2. ^ יוסף יצחק בן שלום דובער שניאורסאהן (אדמו"ר מוהריי"צ), ספר השיחות תר"פ תרפ"ז, באתר היברובוקס
  3. ^ יהודה חיטריק, רשימות דברים, משפחת המחבר, תשס"ט, עמ' 411
  4. ^ יוסף יצחק שניאורסון, אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ ב, באתר היברובוקס
  5. ^ יוסף יצחק בן שלום דובער שניאורסאהן (אדמו"ר מוהריי"צ), ספר השיחות תר"פ תרפ"ז, באתר היברובוקס
  6. ^ ליתר הרחבה על פעילותו בתקופה זו ראה בספר תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית, החל מפרק כד; תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא, פרק יא.
  7. ^ יוסף יצחק שניאורסון, אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ ג, באתר היברובוקס
  8. ^ יוסף יצחק שניאורסון, אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ ד, באתר היברובוקס
  9. ^ כי מצינו ששהה גם בפולין.
  10. ^ COL חב"ד און-ליין | חשיפה: נמצאה חלקת אדמה של הרש"ג בישראל, באתר www.col.org.il
  11. ^ יוסף יצחק שניאורסון, אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ ד, באתר היברובוקס
  12. ^ יוסף יצחק שניאורסון, אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ יד, באתר היברובוקס
  13. ^ עדות הרב יואל כהן בכינוס התמימים ה'תשע"ד
  14. ^ מנחם פרידמן ושמואל היילמן, הרבי מלובביץ', בחייו ובחיים שלאחר חייו, עמ' 72-69; אלון דהן, מאבקי הירושה בחסידות חב"ד, כיוונים חדשים גיליון 17[דרושה הבהרה]
  15. ^ ראה זושא וולף, ימי תמימים, קה"ת (במימון ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד, במפתחות בערכו
  16. ^ אורי בן שחר, יומני תשרי - חורף תש"ט
  17. ^ יוסי אליטוב ובנימין ליפקין, בכל ביתי נאמן הוא, פרק יב.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0