אבווהר

אבווהר

מנגנון המודיעין הצבאי הגרמני 1921-1944

אַבְּוֵהְר (בגרמנית: Abwehr – הגנה, הגנה עצמית) היה מנגנון המודיעין הצבאי הגרמני בין 1921 ל-1944. השם תאם את דרישת מדינות ההסכמה בתום מלחמת העולם הראשונה מגרמניה, שלא תקים גוף מודיעין, אלא לצורכי הגנה בלבד.

החל מ-4 בפברואר 1938 היה תוארו המלא של הארגון "מחלקת חוץ לארץ להגנה בפיקוד העליון של הוורמאכט" (בגרמנית: "Amt Ausland/Abwehr im Oberkommando der Wehrmacht").

במהלך רוב שנות קיומו עמד בראש הארגון אדמירל וילהלם קנריס, מתנגד חריף למשטר הנאצי, אשר הקיף עצמו במתנגדי משטר נוספים, כגנרל-מיור הנס אוסטר, שהיה סגנו, וכגנרל ארווין לאהוסן. תחת הנהגתם הפך האבווהר למרכז חשוב לפעילי ההתנגדות הגרמנית לנאציזם ולמנגנון העוסק באופן פעיל בניסיונות להפיל את השלטון ובחתירה פעילה נגד ניצחון גרמניה במלחמה. בשל כך הופסקה פעילות הארגון בשנת 1944 וראשיו הוצאו להורג.

האבווהר לפני קנריס

האבווהר הוקם בשנת 1921 כחלק מ"משרד ההגנה" של רפובליקת ויימאר. על פי חוזה ורסאי הותר לגרמניה להקים צבא בן 100,000 איש, שכונה רייכסווהר, ובמסגרתו הוקם השירות החדש. מפקדו הראשון של השירות היה המאיור פרידריך גמפ (Gempp), עוזרו לשעבר של אוברסט ולטר ניקולאי (Nicolai), שהיה ראש מנגנון המודיעין הגרמני בזמן מלחמת העולם הראשונה. בתחילה הורכב המנגנון מעשרה קצינים וצוות משרדי. במהלך שנות ה-20 של המאה ה-20 הוקמו בארגון שלוש מחלקות: מחלקה I לסיור, מחלקה II לצפנים ולקליטת שידורי רדיו ומחלקה III לריגול נגדי.

בשנות ה-30 של המאה ה-20 אורגן מחדש משרד ההגנה. ב-7 ביוני 1932 הועמד בראש הארגון קצין ימי בשם קפיטן קונרד פציג (Patzig). נראה כי על אף שהארגון היה מורכב ברובו מקציני צבא היבשה, יוחסה לו חשיבות מועטה שלא אפשרה להעמיד בראשו קצין שאפתן וקרייריסט. נראה גם כי קציני ים מנוסים יותר במתרחש בארצות זרות.

לאחר עליית הנאצים לשלטון ב-1933 נקלע פציג למאבק עם היינריך הימלר בשאלת נחיצותן של טיסות סיור מעל פולין. כתוצאה מכך, פוטר פציג בשנת 1935, והוא נשלח לפקד על אוניית מערכה. פציג הוחלף בקצין ימי אחר, קפיטן בצי הגרמני בשם וילהלם קנריס.

עד למלחמת העולם השנייה

עוד בטרם התמנה קנריס למפקד האבווהר ב-1 בינואר 1935, הזהיר אותו קודמו בתפקיד מפני ניסיונות ההשתלטות של הימלר והיידריך על גופי המודיעין. קנריס, שהיה מודע לרצון זה של בכירי ה-אס אס, היה בעצמו אמן התככים, ובמשך תקופה ארוכה הדף את ניסיונות ההשתלטות של אנשי האס אס, במקביל לניהול מדיניות עצמאית, אשר גבלה לעיתים בקו ההתנגדות הפעילה למשטר ולרוב אף עברה אותו.

בשנת 1938 היו אנשי האבווהר מעורבים בניסיונהּ של קבוצת קצינים, בראשות גנרל לודוויג פון בק, לתפוס את השלטון אם יורה היטלר על פלישה לחבל הסודטים, שהייתה עלולה להצית מלחמה עם בריטניה וצרפת, אשר במאזן הכוחות הקיים אז הייתה לוורמאכט נחיתות משמעותית בניהולה. בגידתן של בריטניה וצרפת בצ'כוסלובקיה במהלך ועידת מינכן והצלחתו המפתיעה של אדולף היטלר לקבל את חבל הסודטים ללא קרב הן שמנעו את הוצאת התוכנית לפועל.

הארגון מחדש בשנת 1938

בשנת 1938 ארגן קנריס את הסוכנות מחדש, וחילק אותה לשלושה חלקים:

• היחידה המרכזית ("יחידה Z", בשל המילה "Zentrale" – מרכזי) – שימשה יחידת המטה של הארגון, וטיפלה גם בענייני כוח אדם וכספים. בראש היחידה הועמד הגנרל מיור הנס אוסטר.
• "יחידת חוץ לארץ" – הייתה בעלת מספר תפקידים: קישור למפקדת הוורמאכט, תיאום עם משרד החוץ הגרמני בעניינים צבאיים והערכת מסמכים זרים, עיתונות ותשדירי רדיו זרים.
• אבווהר II ,I ו-III, שהיו יחידות ריגול:
  • יחידה I בראשות קולונל הנס פלקנברוק טיפלה באיסוף מידע בחוץ לארץ. היו בה תת-יחידות לזיוף מסמכים, תת-יחידה לצבאות המערב, תת-יחידה לצבאות המזרח, תת-יחידה לאיסוף מידע צבאי טכני, תת-יחידה לתקשורת רדיו, תת-יחידה לביון אווירי, תת-יחידה לביון ימי, תת-יחידה לביון אווירי טכנולוגי, תת-יחידה לביון כלכלי ותת-יחידה לביון טכנולוגי.
  • יחידה II בפיקודו של גנרל ארווין לאהוסן טיפלה בנושא החבלה ויצרה קשר עם קבוצות מיעוט בארצות חוץ לצורך ביצוע פעולות חבלה ואיסוף מידע. ליחידה זו הייתה מסופחת יחידה בשם "יחידת ברנדנבורג", שהייתה יחידת קומנדו עילית בסדר גודל שעלה במהלך המלחמה מפלוגה לדיוויזיה.
  • יחידה III בפיקודו של קולונל אגברט בנטיווני הייתה יחידת הריגול הנגדי, האחראית למבצעי סיכול ריגול בתעשייה הגרמנית, שתילת מידע כוזב, חדירה לרשתות ריגול זרות וסיכול מבצעי חבלה על אדמת גרמניה.

יחידות האבווהר כללו יחידות קישור לצבא, לצי וללופטוואפה, אשר היו מעבירות דרישות למידע ספציפי על פי צרכים מבצעיים שוטפים.

בכל מחוז ממחוזותיה הצבאיים של גרמניה הוקמה יחידת אבווהר על פי הדגם של היחידה הארצית, כלומר: נוכחות לאגף הריגול, אגף החבלה ולאגף הריגול הנגדי. יחידות מחוזיות אלו היו בפיקודו של קצין צבא או צי בכיר, ודיווחו ישירות למטה האבווהר. המבצעים שניהלו היחידות המחוזיות היו על פי תוכנית שתכנן קנריס, על פי דרישות שקיבל ממטה הצבא, ולאחר 1941 ישירות מהיטלר. בפועל, לכל יחידה מחוזית ניתן כר פעולה נרחב לתכנון וביצוע פעולות. כל יחידה מחוזית יכלה לגייס סוכנים לעצמה, והאבווהר הפעיל רשת של "ציידי כישרונות". ברוב המקרים היו סוכני האבווהר אזרחים מגויסים, ולא אנשי צבא.

בארצות נייטרליות הסווה האבווהר את פעולותיו כאשר פעל משגרירויות או משלחות סחר. בארצות נייטרליות אך ידידותיות, כספרד של פרנקו, החזיק האבווהר יחידה מחוזית בנוסף ליחידה מוסווית, שפעלה מן השגרירות הגרמנית.

פעולותיו הצבאיות של האבווהר בזמן מלחמת העולם השנייה

תחת פיקודו של קנריס התרחב האבווהר והוכיח עצמו כמנגנון מודיעין יעיל בשנים הראשונות של המלחמה. הצלחתו הגדולה ביותר הייתה "מבצע נורדפול" (Nordpol), שתוכנן נגד המחתרת ההולנדית, אשר באותו הזמן אומנה וחומשה על ידי שירותי המודיעין הבריטיים. במרץ 1941 הכריחו אנשי האבווהר סוכן בריטי שנתפס לשדר לבריטניה מסרים שאפשרו לאבווהר לחדור אל הרשת ההולנדית, ולמעשה לשלוט בה במשך שנתיים, לתפוס כל סוכן שנשלח אליהם ולהמשיך בשידור מסרים כוזבים.

עם כל זאת, תפקודהּ של האבווהר בזמן המלחמה היה כושל. רוב המודיעין שאספה לא התקבל בעין יפה בשל סיבות פוליטיות, הקשורות בהנהגה הגרמנית. התחרות עם שירותי המודיעין שבשליטת האס אס הייתה יותר מתחרות בין שירותי מודיעין מתחרים; ככל שהתקדמה המלחמה הפכו פעולותיהם של אוסטר וקנריס לפעולות התנגדות למשטר, שהשפיעו על יעילותו של השירות שהפעילו. קנריס ואוסטר היו מבכירי הקושרים בקשר העשרים ביולי, ואף העסיקו יהודים כסוכנים וסייעו למספר יהודים קטן להימלט לשווייץ. בידיעתו של קנריס, סייעו סוכני האבווהר לעיתים לכוחות האויב ולסוכניו. קנריס סיפק להיטלר מידע כוזב שהניא אותו מלפלוש לשווייץ, וכן שכנע את פרנקו לא לאפשר מעבר כוחות גרמניים דרך ספרד לכיבוש גיברלטר.

האס אס חקר פעילויות אלו במשך שנים, והאשים את קנריס בתחילה כי הערכות המודיעין שלו, במיוחד בכל הנוגע לחזית הרוסית, נגועות בתבוסתנות.

פעולות ההתנגדות של האבווהר למשטר הנאצי

מתחילת המלחמה פעל הנס אוסטר בחשאי באופן שנועד למנוע מגרמניה את הניצחון במלחמה. לאחר כיבוש פולין והכנת התוכניות למתקפה במערב, היה האבווהר מעורב בניסיון נוסף של הגנרלים להפיל את היטלר, אך זה נכשל בנסיבות דומות. המתקפה במערב נדחתה מחודש לחודש, ובין נובמבר 1939 ומאי 1940 ניתנו לצבא מספר פקודות להתכונן למתקפה. ידידו הקרוב של אוסטר היה הנספח הצבאי ההולנדי בברלין, קולונל בשם סאס. אוסטר גילה לו, בתחילה ברמזים, וככל שהתקרב מועד ההתקפה באופן מפורש יותר ויותר, על המתקפה הקרבה. בעלות הברית לא עשו דבר עם המידע שקיבלו, מחשש שהמדובר בסוכן פרובוקטור. המתקפה הצליחה להיות הפתעה אסטרטגית, הן במועד ביצועה, הן בתוכנית המתקפה והן ביתרון האדיר של הצבא הגרמני בטקטיקה ובאסטרטגיה של לוחמת השריון.

קנריס ואוסטר המשיכו בניסיונותיהם למגעים עם בעלות הברית וקיימו קשר עם סוכן אמריקני בשם אלן דאלס לימים, ראש ה-CIA. דאלס שהה בשווייץ ושימש מתווך בין קבוצת הקושרים באבווהר לבין בעלות הברית.

במהלך כל הפעילות הזו התקיימה יריבות בין האבווהר ובין גורמים נוספים ב"רייך השלישי", ובמיוחד הגסטאפו והאס דה. גורמים אלו, נאמנים למפלגה הנאצית ולאדולף היטלר, ניסו במשך שנים לעלות על עקבות הקושרים כנגד היטלר ולהביא למעצרם. בשנת 1943 היה האבווהר מעורב בניסיון כושל להצלת יהודים שנקרא "מבצע U7". במבצע זה נשלחו לשווייץ שלושה עשר יהודים, במסווה של סוכני אבווהר ודיפלומטים. בתיאום המבצע עסק אחד מראשי הקושרים כנגד היטלר, הנס פון דוהנאני, עורך דין אשר כבר מתחילת שנות השלושים החל לאסוף חומר נגד היטלר בתיק סודי שנועד לשמש בסיס למשפטו של היטלר, לכשזה יודח. עם פרוץ המלחמה קיבל דוהנאני תפקיד באבווהר, והיה לאחד מאנשי סודו של אוסטר במבצעיו. שווייץ דרשה כסף במטבע זר עבור כל יהודי שהוברח במסגרת המבצע, ודוהנאני שלם. נתיב המטבע הזר, והעבירות שבוצעו על חוקי המטבע הגרמנים, הוביל את הגסטאפו הישר אל דוהנאני, וזה נעצר יחד עם אדם נוסף בשם דיטריך פון בונהופר שהיה מעורב בעניין. על חלקו במבצע זה קיבל דוהנאני את תואר חסיד אומות העולם מיד ושם. אוסטר, שהבין שהגסטאפו בעקבותיו, פרש מכל פעילות.

קנריס המשיך זמן קצר לעמוד בראש האבווהר לאחר פרישתו של אוסטר. הנטל שהוטל על כתפיו היה עצום. מחד, היה ראש מנגנון המודיעין הצבאי בעת מלחמה, ואחראי על פעולות מסובכות של ריגול וריגול נגדי, תוך ניהול מאבק מוחות עם מנגנוני המודיעין של בעלות הברית. מאידך, היה מטהו באבווהר אחד מן המרכזים הראשיים בקשר נגד השלטון. קנריס המשיך במדיניותו שנועדה לגרום לגרמניה להפסיד במלחמה לבעלות הברית המערביות. הוא הטעה את היטלר לחשוב שבעלות הברית לא ינחתו באנציו ב-1943 ונטע במוחו את המחשבה שמיליוני עובדי כפייה שהובאו לתחומי הרייך יכולים להתקומם. דבר זה הביא למתן פקודה ל"צבא המולדת", ארמיית עתודה שנועדה לשמש להשמת כוחות מילואים וחיילים שסיימו את אימונם הבסיסי, להכין תוכנית מבצע להזרמת כוחות לברלין במקרה של התקוממות מסוג זה. הכנת הפקודה הוטלה על קלאוס שנק פון שטאופנברג, מראשי הקושרים, והפקודה "מבצע ואלקירי" נוצלה על ידי הקושרים על מנת להזרים לבירה כוחות הנאמנים להם בשעת הצורך.

נפילתו של קנריס וחיסול האבווהר

האירוע שהוביל לנפילתו של קנריס ולחיסול האבווהר התרחש ב-10 בספטמבר 1943 ונודע בשם "מסיבת התה של גב' סולף". יוהנה (האנה) סולף הייתה אלמנתו של פקיד בכיר במשטר הקייזר, וזמן רב הייתה מעורבת בפעולות התנגדות למשטר ובקשרים עם אינטלקטואלים שהתנגדו למשטר והתאספו יחדיו במה שנקרא באופן בלתי פורמלי חוג סולף. במסיבת תה שערכה חברתה החוג אליזבת פון ת׳אדן נכח רופא שווייצרי בשם רקצה, שהתברר כי הוא למעשה סוכן הגסטפו. רקצה דיווח על "מסיבת התה" לממונים עליו, וב-12 בינואר 1944 נעצרו אנשי חוגה של סולף ומאוחר יותר הוצאו כולם להורג, פרט לסולף ובתה. אחד מאנשי החוג היה אוטו קיפ, עובד משרד החוץ, שהיה בעל קשרים באבווהר, ובהם קשרים עם סוכני אבווהר באיסטנבול. סוכנים אלו זומנו לחקירה, אך ביודעם את הצפוי להם, הקדימו וערקו לשורות הבריטים.

הגסטפו האמין כי הסוכנים שערקו הסגירו עמם את הקודים הסודיים של האבווהר, וכי הארגון כולו חשוף לבריטים. להיטלר היה די בכך. על אף מאמצי האבווהר להטיל את האשמה על אנשי האס אס או שירות החוץ, זומן קנריס ל"ריאיון" עם היטלר, שבו הואשם בכך שהביא לכך שהאבווהר "פורק לחתיכות". קנריס הסכים לכך ופוטר בו במקום. ב-11 בפברואר 1944 הוציא היטלר צו המכפיף את האבווהר ל"לשכה לביטחון הרייך", ה-RSHA, שבראשה עמד ארנסט קלטנברונר.

לקנריס עצמו ניתן תפקיד חסר תוכן של אחראי על הלוחמה הכלכלית. הוא הושם במעצר בית זמן קצר לאחר מכן, והוחלף על ידי אחד מסגניו בסוכנות הביון, קולונל אלכסנדר הנזן. הנזן המשיך בפעילויות נגד המשטר, מן המקום בו הפסיק קנריס, וניסה לשמש איש הקשר של הקושרים במערב. ביום הקשר, 20 ביולי 1944, נמצא הנזן במטה הקושרים ב"בנדלר שטראסה", כשהוא מוכן לקבל על עצמו שליחות אל מעצמות המערב במדריד. אך הקשר נכשל, הנזן נעצר והוצא להורג לאחר זמן קצר. תפקידו ההיסטורי של האבווהר תם.

לאחר כישלון קשר העשרים ביולי נעצרו גם אוסטר וקנריס. הם הוחזקו במעצר במחנות ריכוז במשך כמה חודשים, כפי הנראה כקלף מיקוח בשל קשריהם עם בעלות הברית. בסופו של דבר הוצאו להורג אוסטר, קנריס, דוהנאני ובונהופר באותו היום, 9 באפריל 1945, חודש לפני כניעת הנאצים במלחמה.

ראו גם

• השירות לסיכול ריגול צבאי (גרמניה)

לקריאה נוספת

• רוני ברבש, לוחמה חשאית במלחמת העולם השנייה, אוריון הוצאת ספרים, 2023, עמ' 287–305.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אבווהר בוויקישיתוף

• אלי אשד על מרגל יהודי בשרות האבווהר (בסקירה על הספר "המסקירובקה של מקס ומוריץ")

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

38594595אבווהר