באדן-באדן
מדינה | גרמניה | ||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מדינה | באדן-וירטמברג | ||||||||
ראש העיר | מגרגט מרגן (גר') | ||||||||
שטח | 140.18 קמ"ר | ||||||||
גובה | 181 מטרים | ||||||||
אוכלוסייה | | ||||||||
‑ צפיפות | 390 נפש לקמ"ר (31 בדצמבר 2017) | ||||||||
אזור זמן | UTC +1 | ||||||||
www.baden-baden.de | |||||||||
אתר מורשת עולמית | |||||||||
| |||||||||
באדן-באדן (בגרמנית: Baden-Baden) היא עיירה במדינת באדן-וירטמברג שבגרמניה. העיירה ממוקמת למרגלות הקצה המערבי של היער השחור, על גדות נהר אוס. אוכלוסיית העיר מונה, נכון לשנת 2017, כ-54,718 נפש.
ב-2021 העיירה הוכרזה כחלק מאתר מורשת עולמית של אונסק"ו בשם ערי הספא הגדולות של אירופה ביחד עם עוד עשר ערים בגרמניה ובמדינות נוספות.[1]
היסטוריה
העיר קיימת כ-2,100 שנה. המעיינות החמים של באדן באדן היו ידועים כבר לרומאים, אשר הקימו שם מרחצאות.
בימי הביניים היה שם העיר באדן בלבד. בשנת 1931 ניתן לעיירה השם הכפול באופן רשמי (קיצור של באדן בבאדן, כלומר, באדן במדינת באדן). בשתי מלחמות העולם נותרה העיר ללא פגע. לאחר מלחמת העולם השנייה הפכה באדן-באדן למפקדת הכוחות הצרפתים בגרמניה.
יהדות העיר
בעבר התקיימה בבאדן-באדן קהילה יהודית (בת 260 יהודים בקירוב) שהייתה מעורבת בפעילות העיר. עם עליית המפלגה הנאצית ב-1933 לא פגעו אנשי העיר ביהודים כי פחדו להרוס את הדימוי של העיר, אולם מעט זמן לאחר מכן כבר ניתן היה לראות כתובות של "לכלבים וליהודים אין כניסה". בפברואר 1937 פרסם ואגנר, מושל באדן-באדן, חוקים חדשים שאסרו על יהודים לבקר במעיינות המרפא. בנובמבר 1938 החל ליל הבדולח. על היהודים היה לשמוע הרצאות אנטישמיות בבית הכנסת ולאחר מכן הועלה בית הכנסת באש.
אטרקציות
בבאדן-באדן מספר אטרקציות:
הקזינו של באדן-באדן
הקזינו של באדן-באדן הוא הגדול והעתיק ביותר בגרמניה כולה. מסמכים רשמיים מראים כי הפעילות בקזינו החלה לפני מאות שנים. מראה הקזינו שואף להיראות כמו בתי הפאר של צרפת. בין המבקרים בקזינו: מרלן דיטריך, שכינתה אותו "הקזינו היפה ביותר בכל העולם"; פיודור דוסטויבסקי קיבל השראה ממנו וכתב את "המהמר"; המלך אדוארד השביעי מבריטניה, ויקטור הוגו, הקיסר וילהלם הראשון, המלכה ויקטוריה.
ארמון קורהאוס
ארמון קורהאוס (Kurhaus) יושב בגינה מטופחת ומרהיבה. אל הארמון מובילות שתי שורות עמודים קורינתים מעוטרים בדמויות של גריפונים שביניהם עצי ערמונים. המקום שימש בעבר כאולם נשפים מכובד. בתוך הארמון יש כמה וכמה אולמות מפוארים שמשמשים לנשפים, כינוסים, קונצרטים ובארמון גם מסעדה גדולה. באגף השמאלי ממוקמת מרפסת שניתן להשקיף ממנה על גני הספא.
היכל השתייה Trinkhalle
בנוי בסגנון מקדש יווני. נמצא ליד הקורהאוס ובו מעיין שמייחסים למימיו תכונות רפואיות.
המרחצאות
באדן-באדן ידועה גם כ"עיר המרחצאות". המעיינות החמים של באדן באדן היו ידועים בעבר גם לרומאים. הקיסר קרקלה הקים שם מרחצאות, ששרידיהם התגלו במאה התשע-עשרה. השרידים מוצגים בעיר. המעיינות הגדולים נקראים על שם פרידריך Friedrichsbad. הבניין הגדול בו הם נמצאים נבנה במאה ה-19.
שדרת ליכטנטאלר Lichtentaler Allee
השדרה המפורסמת בבאדן באדן, בנויה לאורך נהר האוס (אוסבאך) עם גשרים מסוגננים עליו. אורכה 2.3 ק"מ והיא משופעת ב-300 מיני עצים וכן פרחים שונים כולל גן ורדים.
-
אביב
-
סתיו
-
חורף
מוזיאון פברז'ה
- ערך מורחב – מוזיאון פברז'ה (באדן-באדן)
מוזיאון המוקדש לעבודתו של התכשיטן הרוסי ממוצא גרמני פטר קארל פברז'ה. המוזיאון מכיל יותר מ-1,500 פריטים של עבודתו, בהן מספר ביצי פברז'ה.
שחמט
באדן-באדן ידועה בתחרויות השחמט שהתקיימו בה. החל מתחרות 1870[2].
גלריה
-
בית כנסת
קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה
|
---|
עיינו גם בפורטל: | |||
---|---|---|---|
פורטל גרמניה |
- אתר האינטרנט הרשמי של באדן-באדן
- באדן-באדן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- "באדן-באדן", באתר JewishGen (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ ערי הספא הגדולות של אירופה, באתר אונסק"ו (באנגלית).
- ^ The Chess Congress at Baden-Baden., באתר עיתון הניו יורק טיימס
32616974באדן-באדן