רוברט הורביץ

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רוברט הורביץ (באנגלית: Howard Robert Horvitz, נולד ב-8 במאי 1947) הוא ביולוג יהודי אמריקאי, שזכה בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 2002, יחד עם סידני ברנר וג'ון סלסטון[1][2].

קורות חיים

הורביץ נולד ב-1947 בשיקגו, אילינוי, להורים יהודים צאצאי מהגרים יהודים ממזרח אירופה. סבו מצד אימו, דוד סביצקי, נולד באוסטר, ליד קייב, רוסיה (כיום אוקראינה), בן שני מתוך עשרה ילדים. הסב היגר לשיקגו ב-1904, בהיותו בן 25, שינה את שם משפחתו לסביט ועבד כחנווני ויצרן בגדים. סבתו של הורביץ מצד אימו, רוז, הגיעה לשיקגו ב-1902, מהעיירה דאביקה, שליד קרקוב, גליציה, שהייתה אז חלק מהאימפריה האוסטרו הונגרית ולימים חלק מפולין. רוב קרוביה שנשארו שם, נרצחו על ידי הנאצים במלחמת העולם השנייה. השניים נישאו ב-1908 ואמו של הורביץ, מרי סביט (סביצקי), נולדה בשיקגו ב-1921, בתם הרביעית והצעירה ביותר.

סבו של הורביץ מצד אביו, סולומון בן מיכאיל גורביץ, נולד למשפחה עשירה יחסית, בעיירה יהודית שנקראה שצ'דרין, ליד מינסק, רוסיה (כיום בלארוס). הוא היגר לארצות הברית עם אשתו הראשונה ב-1904 ועם הגעתו שינו לו פקידי ההגירה את השם, לסם הורביץ. ב-1908 נפטרה אשתו הראשונה והוא נותר אלמן עם שתי בנות. הוא עבד כמגהץ בגדים והשתתף בשביתה הגדולה של 1910, נגד בעלי תעשיית הטקסטיל של שיקגו, שניצלו את עובדיהם בצורה מחפירה. השביתה הגיעה לכדי אלימות של ממש בין המעסיקים לפועליהם בכל רחבי שיקגו וכתוצאה מכך הוכנס הסב לרשימה שחורה ונאלץ להחליף מקצוע. הוא הפך לסוכן ביטוח עבור חברה פולנית ולאחר מכן פתח עסק לניקוי יבש. סיליה (ציפורה) בולוטין, סבתו של הורביץ מצד אביו נולדה בנובגורד - סיובורסק, ליד קייב, רוסיה, כיום אוקראינה. היא השתתפה במהפכת 1905, נאסרה על ידי המשטרה החשאית של הצאר, האוכרנה, הוזהרה שתוצא להורג אם תיתפש שוב וברחה מרוסיה לארצות הברית. ב-1909 היא נישאה לסם הורביץ, גידלה את שתי בנותיו ונולדו להם עוד ארבעה ילדים, שהצעיר בהם היה אוסקר, אביו של הורביץ, שנולד ב-1918.

אוסקר הורביץ ומרי סביט, הוריו של הורביץ נפגשו בשיקגו, ונישאו ב-1942. במהלך המלחמה היו שניהם עובדי מדינה, האב כרואה חשבון והאם במוסד לביטוח לאומי. כשנתיים לאחר המלחמה, עבר האב לשוק הפרטי, נעשה עם השנים סמנכ"ל בחברת הובלה, ואף חיבר ספר הדרכה לחקלאים בנוגע למס הכנסה. הוא נפטר ב-1989 ממחלת ALS. האם החלה ב-1948 לעבוד כמורה, למדה וקיבלה תואר שני והפכה בהמשך ליועצת בבתי ספר יסודיים עד פרישתה ב-1988. במשך שנים רבות היא הייתה פעילה מאד במסגרת המועצה הלאומית של נשים יהודיות.

הורביץ היה בנם הבכור ונולדה להם גם בת, שלוש שנים צעירה ממנו, קרול, כיום נאט, שהייתה בהמשך אף היא לדוקטור ולמרצה לביולוגיה באוניברסיטת מיאמי.

לימודים

ב-1960, כשהורביץ היה בן 13 עברה המשפחה משיקגו לסקוקי הסמוכה, משום שבתי הספר שם היו ברמה גבוהה יותר מאשר בשיקגו. בכיתה ט' הוא זכה בפרס בגין פרויקט מדעי שהכין, והשתתף לראשונה בתערוכה מדעית של מדינת אילינוי. לאחר מכן היה עוזר עורך עיתון בית ספרו וערך מגזין משל עצמו, אשר הרוויח כספים ממכירת פרסומות, בנוסף לעיסוקו בשורת עבודות צדדיות אחרות.

בגיל 17 התקבל הורביץ ל-MIT. בתקופת לימודיו שם לתואר ראשון הוא היה עורך עיתון הסטודנטים ונבחר כיו"ר אגודת הסטודנטים, בנוסף לחברותו בארגון הסטודנטים היהודי - "אלפא אפסילון פאי"[3]. הוא סיים ב-1968 עם תואר ראשון כפול, במתמטיקה ובכלכלה. עם זאת, לפחות בשנה האחרונה הוא התחיל ללמוד גם מספר קורסים בביולוגיה, אשר מהר מאד הפכה למקצוע המועדף עליו. באחד הקורסים הללו הוא גם פגש את פטרישיה פוסטר, שהפכה כעבור שנתיים לבת זוגו עד 1983.

הורביץ הגיש בקשה להתקבל ללימודי תואר שני בביולוגיה באוניברסיטת הרווארד, MIT ואוניברסיטת סטנפורד, התקבל לשלושתן ובחר להמשיך את לימודיו בהרווארד, שם סיים תואר שני בביולוגיה ב-1972 ודוקטורט ב-1974. אחד ממנחי עבודת הדוקטורט שלו היה ג'יימס ווטסון מגלה מבנה ה-DNA.

ב-1991 הוא נישא למרתה קונסטנטין פטון, פרופסור לביולוגיה מאוניברסיטת פרינסטון ולאחר מכן אוניברסיטת ייל וחוקרת מערכת העצבית גם היא. עבורה היו אלה נישואין שניים והיא הייתה באותה עת כבר אם לשני בנים. נולדה להם בת אחת - אלכסנדרה קונסטנטין הורביץ (1993).

מחקר

הורביץ המשיך את לימודיו לפוסט דוקטורט, בקיימברידג', אנגליה, במעבדה לביולוגיה מולקולרית של סידני ברנר. הוא הצטרף לברנר בחקר הנוירוביולוגיה של נמטודה (תולעת עגולה) בשם Caenorhabditis elegans. בעקבות העבודה במעבדתו של ברנר, הייתה תולעת זו לאחד מיצורי המודל הנחקרים ביותר בגנטיקה ובביולוגיה ההתפתחותית ובמיוחד בחקר ההתמיינות התאית. עמית מחקר של הורביץ במעבדתו של ברנר היה ג'ון סלסטון. שלושתם זכו בהמשך, ביחד, בפרס נובל על מחקרם על התולעת הזעירה.

בינואר 1978 חזר הורביץ לארצות הברית, כשהוא מביא עמו לא פחות מ-500 זנים שונים של התולעת נשוא מחקרו. הוא הצטרף לסגל אוניברסיטת MIT במסצ'וסטס וקיבל שם מעבדה משלו, בה המשיך בחקר הנמטודה, הגנטיקה של התפתחותה ותאי העצב שלה. בין השאר, הוא החל לחקור את מותם המתוכנן מראש של תאים (אפופטוזה), מה שהוביל לחקר מחלות גנטיות אנושיות, לרבות המחלה ממנה מת אביו, ALS. במקביל הוא החל גם לעבוד כיועץ לחברות רפואיות שונות, בנוגע ליישום מחקרים ביולוגיים ורפואיים בסיסיים ותאורטיים, לייצור תרופות ספציפיות למחלות ספציפיות.

ב-1995 מונה הורביץ לנשיא האגודה הגנטית של אמריקה. לאחר מכן הוא כיהן כחבר במספר ועדות ציבוריות לקביעת מדיניות בנושאים ביולוגיים שונים, כגון מימון מחקר ביו רפואי, ביולוגיה של התא וכיוצא באלה. ב-2000 הוא קיבל מאוניברסיטת קולומביה את פרס לואיזה גרוס הורביץ למחקר ביולוגי ורפואי. פרס זה נחשב לאחד המנבאים הטובים ביותר לזכייה עתידית בפרס נובל, משום שלמעלה ממחצית מהזוכים בו אכן זכו לאחר מכן גם בפרס נובל. באותה שנה הוא גם זכה בפרס "מצעד הפרוטות" האמריקאי, שנוסד על ידי הנשיא פרנקלין דלאנו רוזוולט. הפרס מוענק מדי שנה לחוקר שתרם יותר מכולם לביולוגיה ההתפתחותית ולקידום האנושות ליום שבו "כל התינוקות ייוולדו בריאים".

ב-2008 מונה הורביץ למנכ"ל חברת "אנלייט ביוסיינסז", שהוקמה על ידי שלוש יצרניות התרופות הגדולות והנחשבות בעולם, פייזר, מרק ואיליי לילי במטרה להאיץ את פיתוחן של תרופות חדשות[4].

הורביץ חבר במכון מקגוורן לחקר המוח, ובמכון קוץ' לחקר הסרטן, שב-MIT, בנוסף להיותו פרופסור לביולוגיה באוניברסיטה זו. כמו כן, הוא חוקר במכון הרפואי על שם הווארד יוז במרילנד[5] ומכהן כיו"ר מועצת הנאמנים של האגודה הציבורית למדע, היושבת בוושינגטון DC ואשר מטרתה לקדם לימודים מדעיים על ידי תמיכה בסטודנטים הפונים לכיוון זה. הוא חבר האקדמיה הלאומית למדעים (ארצות הברית) והחל מ-2009 הוא גם חבר החברה המלכותית הבריטית. הוא רשם החל מ-1998 ועד היום, לפחות 21 פטנטים שונים בביולוגיה, על שמו[6].

פרסים בהם זכה

  • 1986 Spencer Award in Neurobiology
  • 1988 U.S. Steel Foundation Award in Molecular Biology
  • 1991 U.S. National Academy of Sciences, Member
  • 1993 V.D. Mattia Award (Roche Institute of Molecular Biology)
  • 1994 Hans Sigrist Award
  • 1995 Charles A. Dana Award
  • 1996 Ciba-Drew Award for Biomedical Science
  • 1998 Rosenstiel Award
  • 1998 Passano Award for the Advancement of Medical Science
  • 1998 General Motors Cancer Research Foundation, Alfred P. Solan Jr. Prize
  • 1999 Gairdner Foundation International Award
  • 2000 Paul Ehrlich and Ludwig Darmstaedter Prize
  • 2000 Segerfalk Award
  • 2000 March of Dimes Prize in Developmental Biology
  • 2000 Louisa Gross Horwitz Prize for Biology or Biochemistry
  • 2000 Charles-Leopold Mayer Prize (French Academy of Sciences)
  • 2001 Bristol-Myers Squibb Award for Distinguished Achievement in Neuroscience
  • 2001 Genetics Society of America Medal
  • 2002 Nobel Prize

פרס נובל

ב-7 באוקטובר 2002 הודיעה ועדת פרס נובל בסטוקהולם, על החלטתה להעניק את הפרס לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 2002, במשותף, לשלושה חוקרים: רוברט הורביץ, ג'ון סלסטון וסידני ברנר[7]. הפרס הוענק להם בגין תגליותיהם בנוגע ל"בקרה גנטית של התפתחות איברים ומוות תאי מתוכנן". רוברט הורביץ ספציפית, קיבל את הפרס בגין גילוי ואיפיון כמה גנים, השולטים וגורמים למותם המתוכנן מראש של תאים בנמטודה C. Elegans. הוא הראה כיצד פועלים הקשרים ההדדיים ביניהם, כך שהתאים שצריכים למות אכן ימותו ובנוסף לכך הוכיח שבגוף האדם קיימים גנים דומים בעלי תפקיד דומה.

במאמר חלוצי שכתב ב-1986 זיהה הורביץ את שני הגנים הראשונים של המוות התאי וכמה שנים לאחר מכן זיהה גן שלישי, שתפקידו לעצור את שני גני המוות הללו, כשצריך לעוצרם. חוץ מזה, הוא זיהה עוד כמה גנים, שתפקידם לפקח על פירוק התא המת. בנוסף, הוא זיהה גן זהה לאחד משני הגנים הראשונים שאצל התולעת הקטנה, גם בגוף האדם ובעקבותיו זיהו חוקרים אחרים גנים נוספים בגוף האדם, הממלאים תפקידים זהים לאותם גנים שהוא זיהה בנמטודה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ הידיעה על הזכייה - 7 באוקטובר 2002, ב"ערוץ 7"
  2. ^ הידיעה על הזכייה - 8 באוקטובר 2002, באתר "הידען"
  3. ^ על ארגון הסטודנטים היהודי ואחדים מחבריו
  4. ^ פורטל פיננסי, 10 ביולי 2008, באתר ביזפורטל
  5. ^ על רוברט הורביץ, באתר מכון האוורד יוז
  6. ^ הדף של רוברט הורביץ, אצל רשם הפטנטים האמריקאי
  7. ^ ההודעה לעיתונות של ועדת פרס נובל, באתר פרס נובל
זוכי פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה
1901–1925 פון ברינג (1901) • רוס (1902) • פינסן (1903) • פבלוב (1904) • קוך (1905) • גולג'י, רמון אי קחאל (1906) • לבראן (1907) • מצ'ניקוב, ארליך (1908) • קוכר (1909) • קוסל (1910) • גולסטרנד (1911) • קארל (1912) • רישה (1913) • באראני (1914) • לא חולק (1915–1918) • בורדה (1919) • אוגוסט קרוג (1920) • לא חולק (1921) • היל, מאירהוף (1922) • בנטינג, מקלאוד (1923) • איינטהובן (1924) • לא חולק (1925)
1926–1950 פיביגר (1926) • וגנר-יאורג (1927) • ניקול (1928) • אייקמן, הופקינס (1929) • לנדשטיינר (1930) • ורבורג (1931) • שרינגטון, אדריאן (1932) • מורגן (1933) • ויפל, מיינוט, מרפי (1934) • שפמן (1935) • דייל, לוי (1936) • סנט-גיירגי (1937) • היימנס (1938) • דומק (1939) • לא חולק (1940–1942) • דאם, דויזי (1943) • גסר, ארלנגר (1944) • פלמינג, צ'יין, פלורי (1945) • מולר (1946) • קורי, קורי, הוסיי (1947) • מילר (1948) • הס, מוניש (1949) • קנדל, הנץ', רייכשטיין (1950)
1951–1975 תיילר (1951) • וקסמן (1952) • קרבס, ליפמן (1953) • אנדרס, וולר, רובינס (1954) • תאורל (1955) • קורנאן, ריצ'רדס, פורסמן (1956) • בובה (1957) • בידל, טייטום, לדרברג (1958) • אוצ'ואה, קורנברג (1959) • ברנט, מדאוור (1960) • פון בקשי (1961) • ווטסון, קריק, וילקינס (1962) • הודג'קין, האקסלי, אקלס (1963) • בלוך, לינן (1964) • ז'קוב, לווף, מונו (1965) • רוס, הגינס (1966) • גרניט, הרטליין, וולד (1967) • הולי, קוראנה, נירנברג (1968) • דלבריק, הרשי, לוריא (1969) • כץ, פון יולר, אקסלרוד (1970) • סת'רלנד (1971) • אדלמן, פורטר (1972) • פריש, לורנץ, טינברגן (1973) • קלוד, דה דוב, פאלאדה (1974) • בולטימור, דולבקו, טמין (1975)
1976–2000 בלומברג, גאידושק (1976) • גימן, שלי, יאלו (1977) • ארבר, נתנס, סמית' (1978) • קורמאק, האונספילד (1979) • בנאסרף, דוסה, סנל (1980) • ספרי, הובל, ויזל (1981) • ברגסטרם, סמואלסון, ויין (1982) • מקלינטוק (1983) • ג'רן, קוהלר, מילשטיין (1984) • בראון, גולדשטיין (1985) • כהן, לוי-מונטלצ'יני (1986) • טונגאווה (1987) • בלאק, עליון, היצ'ינגס (1988) • בישופ, ורמוס (1989) • מארי, תומאס (1990) • נהר, זקמן (1991) • פישר, קרבס (1992) • רוברטס, שרפ (1993) • גילמן, רודבל (1994) • לואיס, ניסליין-פולהרד, וישהאוס (1995) • דוהרטי, צינקרנגל (1996) • פרוזינר (1997) • פרשגוט, איגנרו, מורד (1998) • בלובל (1999) • קרלסון, גרינגרד, קנדל (2000)
2001 ואילך הרטוול, הנט, נרס (2001) • ברנר, הורביץ, סלסטון (2002) • לוטרבור, מנספילד (2003) • באק, אקסל (2004) • מרשל, וורן (2005) • פייר, מלו (2006) • קפקי, אוונס, סמיתיס (2007) • צור האוזן, מונטנייה, בארה-סינוסי (2008) • בלקברן, שוסטק, גריידר (2009) • אדוארדס (2010) • בויטלר, הופמן, סטיינמן (2011) • גרדון, יאמאנקה (2012) • רותמן, שקמן, סודהוף (2013) • מוסר, מוסר, אוקיף (2014) • קמפבל, אומורה, טו (2015) • אוסומי (2016) • הול, רוסבאש, יאנג (2017) • אליסון, הונג'ו (2018) • סמנזה, רטקליף, קיילין (2019) • אלטר, האוטון, רייס (2020) • ג'וליוס, פטפוטיאן (2021) • פבו (2022) • וייסמן, קריקו (2023) • אמברוז, רובקון (2024)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

23681796רוברט הורביץ

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=רוברט_הורביץ&oldid=2193865"