דיקינסון וו. ריצ'רדס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית רופא ריקה. דיקינסון וו. ריצ'רדס (באנגלית: Dickinson Woodruff Richards‏; 30 באוקטובר 1895 - 23 בפברואר 1973) היה רופא ופיזיולוג אמריקאי. זוכה פרס נובל בפיזיולוגיה ורפואה ב-1956 עם ורנר פורסמן (ממציא צנתר הלב) ועם אנדרה קורנאן, על פיתוח טכניקת צינתורי הלב, בחינת השפעתן של תרופות לב שונות, ומיפוי סוגים שונים של כשל כרוני של הלב ומחלות ריאה ודרכי הטיפול בהם. נחשב כמי שתרם רבות למחקר בתחומי הפיזיולוגיה והפיזיופתולוגיה, וכן לקביעת מדיניות בנושא מחקר טיפולי.

ביוגרפיה

ילדות ולימודים

נולד ב-30 באוקטובר 1895, בניו ג'רזי, לאב שהיה עורך דין, וסב שהיה רופא בניו יורק.

הצטיין בלימודיו בבית הספר בקונטיקט ואחר כך בתואר ראשון (באנגלית ויוונית) באוניברסיטת ייל. ב- 1917 דיקינסון הצטרף לצבא כקצין תותחנים ושירת באירופה. ב-1919 הוא החל את לימודי הרפואה באוניברסיטת קולומביה בניו יורק. לאחר סיום לימודיו, בשנים 1923 עד 1927, הוא המשיך את לימודי הרפואה כמתמחה ורופא צעיר בבית החולים פרסביטריאן (Presbyterian) המשויך לאוניברסיטת קולומביה.

קריירה

בתום ההתמחות, אוניברסיטת קולומביה העניקה לריצ'רדס מלגת מחקר במכון הלאומי למחקר רפואי בלונדון, ושם, בשנים 1927–1928 הוא חקר בהנחייתו של הנרי דייל נושאים שונים, ובהם המחזוריות של מערכת הכבד. עבודתו במעבדה של דייל אפשרה לו להכיר מקרוב את הטכניקות של צנתר לב, במסגרת ניסויים בכלבים ושימפנזות. ההיכרות עם טכניקת הצינתור הוכיחה עצמה כבעלת ערך רב בהמשך עבודתו. בתום תקופת המלגה, דיקינסון חזר לניו יורק.

בשנת 1931 החל לשתף פעולה עם אנדרה קורננד בבית החולים בלוויו (Bellevue) שביו יורק. ב-1945 עבר לעבוד בבית החולים בלוויו בניו יורק שם המשיך עד לפרישתו ב-1961. בשנים 1940–1961, עסק בפיתוח טכניקת צינתור הלב ובמחקר בתחום הלב.

לאורך הקריירה שלו היה דיקינסון רופא, חוקר, מורה, אחראי על שתי מעבדות מחקר בתחום פיזיולוגיית לב-ריאה בקולג' לרופאים ולמנתחים באוניברסיטת קולומביה, יועץ רפואי לחברת התרופות מרק (Merck) ועורך של מדריך הרפואה הידוע שלה, ויועץ לוועדה למחקר רפואי של המשרד למחקר מדעי.

משפחה וחיים אישיים

ריצ'רדס נישא ב-1931 לקונסטנס ריילי, שהייתה טכנאית במעבדה שבה עבד, ונולדו להם ארבע בנות.

לאורך חייו ניכר כביישן וכשקדן ביותר.

דמויות משפיעות

דיקינסון הושפע מאבי הרפואה, הרופא היווני היפוקרטס.

הדמויות שהשפיעו ביותר על חשיבתו ופעולותיו בשנותיו המוקדמות כרופא היו שני פיזיולוגים: לורנס ג'יי הנדרסון מאוניברסיטת הרווארד והנרי האלט דייל. תחת פטרונותו של הנדרסון, פרסם דיקינסון שלושה מאמרים בתקופת ההתמחות: הראשון עסק בהתאמות מחזוריות באנמיה; השני - בזרימת דם דרך הריאות והמערכת המחזורית, וכן ב-Tetralogy of Fallot, מום לב מולד שכיח אשר מהווה 8% ממומי הלב בילדים; והשלישי - בהשפעת היציבה על המכניקה של זרימת הדם.

דיקינסון הוקסם מדמותו של וורנר פורסמן שערך בשנת 1929 צנתור עצמי, ושאב ממנו השראה בעבודתו בנושא צנתור.

דעותיו בנושא רפואה וחברה

דיקינסון התבטא כנגד הזנחת בתי החולים על ידי הרשויות הציבוריות.

לאורך הקריירה שלו, היה דיקינסון ידוע גם כפילוסוף של מדעי הרפואה, ובהקשר זה ציטט את היפוקרטס, באמרו כי ”הכרחי שהרופא לא רק יספק את צרכי הטיפול, אלא גם ידאג לאדם החולה עצמו, לאלו שלצידו ולענייניו החיצוניים” (היפוקרטס).

תרומתו היישומית והמחקרית

דיקינסון ועמיתו אנדרה קורנאנד פיתחו טכניקה חדשה לצנתור הלב, חרף ההתנגדות הרבה שעוררה הטכניקה. במסגרת עבודתם, השניים חקרו מקרים של שוק טראומטי ללב, מחלות לב מולדות ואחרות, ומחלות ריאה. חדשנות עבודתם של קורנאנד ודיקינסון הייתה בתיאור תפקוד לב נורמלי של המטופלים, בקביעת מדדים מוגדרים (אשר שימשו בין השאר כבסיס לבחירת מועמדים לניתוחי לב), בהעלאת השערות לגבי המכניזם של מחלות לב שונות, ובגיבוש ניסויים לאימות השערות אלה.

עבודתם של השניים הובילה להתקדמות במתודולוגיות המחקר הרפואי באופן כללי. כך למשל, ניסויים שביצעו שימשו בסיס למחקרים עתידיים ביחס למחלות כיתר לחץ דם, מחלות ריאה ומחלות לב-ריאה. בדומה, שיטת הסיווג המודרנית של אי ספיקת כליות מבוססת על הסטנדרטים שקורנאנד ודיקינסון קבעו. לבסוף, השניים סללו את הדרך לשימוש בקרדיולוגיה וברדיולוגיה פולשנית בחינוך הרפואי ובתעשייה הביו רפואית.

פרסים, הכרה והנצחה

לקריאה נוספת

  • Richards D.W., Cardiac output by the cathererization technique in various clinical conditions, Fed Proc, 1945, 4: 215-220
  • Bloomfield R.A., Lauson H.D., Cournand A, Breed E.S. & Richards D.W., Recording of right heart pressures in normal subjects and in patients with chronic pulmonary disease and various types of cardiocirculatory disease, J Clin Invest, 1946, 25: 639-664. 

קישורים חיצוניים


זוכי פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה
1901–1925 פון ברינג (1901) • רוס (1902) • פינסן (1903) • פבלוב (1904) • קוך (1905) • גולג'י, רמון אי קחאל (1906) • לבראן (1907) • מצ'ניקוב, ארליך (1908) • קוכר (1909) • קוסל (1910) • גולסטרנד (1911) • קארל (1912) • רישה (1913) • באראני (1914) • לא חולק (1915–1918) • בורדה (1919) • אוגוסט קרוג (1920) • לא חולק (1921) • היל, מאירהוף (1922) • בנטינג, מקלאוד (1923) • איינטהובן (1924) • לא חולק (1925)
1926–1950 פיביגר (1926) • וגנר-יאורג (1927) • ניקול (1928) • אייקמן, הופקינס (1929) • לנדשטיינר (1930) • ורבורג (1931) • שרינגטון, אדריאן (1932) • מורגן (1933) • ויפל, מיינוט, מרפי (1934) • שפמן (1935) • דייל, לוי (1936) • סנט-גיירגי (1937) • היימנס (1938) • דומק (1939) • לא חולק (1940–1942) • דאם, דויזי (1943) • גסר, ארלנגר (1944) • פלמינג, צ'יין, פלורי (1945) • מולר (1946) • קורי, קורי, הוסיי (1947) • מילר (1948) • הס, מוניש (1949) • קנדל, הנץ', רייכשטיין (1950)
1951–1975 תיילר (1951) • וקסמן (1952) • קרבס, ליפמן (1953) • אנדרס, וולר, רובינס (1954) • תאורל (1955) • קורנאן, ריצ'רדס, פורסמן (1956) • בובה (1957) • בידל, טייטום, לדרברג (1958) • אוצ'ואה, קורנברג (1959) • ברנט, מדאוור (1960) • פון בקשי (1961) • ווטסון, קריק, וילקינס (1962) • הודג'קין, האקסלי, אקלס (1963) • בלוך, לינן (1964) • ז'קוב, לווף, מונו (1965) • רוס, הגינס (1966) • גרניט, הרטליין, וולד (1967) • הולי, קוראנה, נירנברג (1968) • דלבריק, הרשי, לוריא (1969) • כץ, פון יולר, אקסלרוד (1970) • סת'רלנד (1971) • אדלמן, פורטר (1972) • פריש, לורנץ, טינברגן (1973) • קלוד, דה דוב, פאלאדה (1974) • בולטימור, דולבקו, טמין (1975)
1976–2000 בלומברג, גאידושק (1976) • גימן, שלי, יאלו (1977) • ארבר, נתנס, סמית' (1978) • קורמאק, האונספילד (1979) • בנאסרף, דוסה, סנל (1980) • ספרי, הובל, ויזל (1981) • ברגסטרם, סמואלסון, ויין (1982) • מקלינטוק (1983) • ג'רן, קוהלר, מילשטיין (1984) • בראון, גולדשטיין (1985) • כהן, לוי-מונטלצ'יני (1986) • טונגאווה (1987) • בלאק, עליון, היצ'ינגס (1988) • בישופ, ורמוס (1989) • מארי, תומאס (1990) • נהר, זקמן (1991) • פישר, קרבס (1992) • רוברטס, שרפ (1993) • גילמן, רודבל (1994) • לואיס, ניסליין-פולהרד, וישהאוס (1995) • דוהרטי, צינקרנגל (1996) • פרוזינר (1997) • פרשגוט, איגנרו, מורד (1998) • בלובל (1999) • קרלסון, גרינגרד, קנדל (2000)
2001 ואילך הרטוול, הנט, נרס (2001) • ברנר, הורביץ, סלסטון (2002) • לוטרבור, מנספילד (2003) • באק, אקסל (2004) • מרשל, וורן (2005) • פייר, מלו (2006) • קפקי, אוונס, סמיתיס (2007) • צור האוזן, מונטנייה, בארה-סינוסי (2008) • בלקברן, שוסטק, גריידר (2009) • אדוארדס (2010) • בויטלר, הופמן, סטיינמן (2011) • גרדון, יאמאנקה (2012) • רותמן, שקמן, סודהוף (2013) • מוסר, מוסר, אוקיף (2014) • קמפבל, אומורה, טו (2015) • אוסומי (2016) • הול, רוסבאש, יאנג (2017) • אליסון, הונג'ו (2018) • סמנזה, רטקליף, קיילין (2019) • אלטר, האוטון, רייס (2020) • ג'וליוס, פטפוטיאן (2021) • פבו (2022) • וייסמן, קריקו (2023) • אמברוז, רובקון (2024)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

26436435דיקינסון וו. ריצ'רדס

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=דיקינסון_וו._ריצ%27רדס&oldid=877211"