הארווי אלטר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הארווי ג'יימס אלטר
Harvey James Alter
לידה 12 בספטמבר 1935 (גיל: 89)
ענף מדעי וירולוגיה
מקום מגורים ארצות הברית
תרומות עיקריות
גילוי וירוס ההפטיטיס C

הארווי ג'יימס אלטראנגלית: Harvey James Alter; נולד ב-12 בספטמבר 1935) הוא וירולוג ורופא יהודי-אמריקאי, הידוע בעיקר בעקבות עבודתו שהובילה לגילוי וירוס ההפטיטיס C, עליה קיבל פרס נובל לרפואה לשנת 2020.

ביוגרפיה

אלטר נולד בשנת 1935 בניו יורק למשפחה יהודית.[1] הוריו היו אלפרד ומרי אלטר, שניהם דור שני ליהודים רוסים שהיגרו לאמריקה והארווי היה בנם היחיד.[2] בשנת 1960 קיבל תואר דוקטור לרפואה מטעם אוניברסיטת רוצ'סטר שבניו יורק. הוא התמחה ברפואה פנימית בבית החולים סטרונג ממוריאל (Strong Memorial Hospital) ובבית החולים של אוניברסיטת וושינגטון בסיאטל. בנוסף, בין 19611964 עבד במכונים הלאומיים לבריאות (NIH) שבמרילנד כעמית מחקר. בין השנים 1966-1965 ביצע התמחות-על (fellowship) בהמטולוגיה באוניברסיטת ג'ורג'טאון שבוושינגטון די. סי., ולאחר מכן כיהן כמנהל המחקר ההמטולוגי שם. ב-1969, שב ל-NIH כחוקר בכיר במחלקה לרפואת עירויי דם. בשנת 1972 מונה לראש היחידה למחלות זיהומיות במחלקה, ובשנת 1987 לסגן מנהל המחקר במחלקה.[3]

בשנת 2000 קיבל אלטר, יחד עם מייקל האוטון, את פרס לסקר-דיבייקי למחקר קליני עבור עבודתו לגילוי וירוס ההפטיטיס C. בנוסף קיבלו השניים הכרה על פיתוח שיטה דיאגנוסטית לבדיקת הפטיטיס בדם.[3] בזכות עבודתם, הסיכון להדבקה בהפטיטיס בארצות הברית בעקבות עירויי דם ירד מ-30% ב-1970 ל-0%.[4]

בשנת 2020 נבחר אלטר כחתן פרס נובל לרפואה יחד עם מייקל האוטון וצ'ארלס רייס.

היה נשוי לברברה ביילי (Bailey) במשך 12 שנה. לזוג 2 ילדים: מארק, רופא גם הוא, וסטייסי - מורה בקולורדו.[1]

גילוי וירוס ההפטיטיס C

בשנות ה-60 של המאה ה-20 גילה ברוך שמואל בלומברג את וירוס ההפטיטיס B, ותגלית זו הביאה לפיתוחם של בדיקות דיאגנוסטיות למחלה וכן לחיסון יעיל. בלומברג זכה בפרס נובל לרפואה לשנת 1976 על תגלית זו. אלטר תרם גם הוא לתגלית, ויחד עם בלומברג היה אחראי על אפיון האנטיגן HBsAg (המכונה גם "אנטיגן אוסטרליה"), שהימצאותו עשויה להעיד על נשאות כרונית של הפטיטיס B.[5]

באותו הזמן חקר אלטר במכונים הלאומיים לבריאות את הופעת מחלת הפטיטיס בחולים שקיבלו עירוי דם. על אף שבדיקות הדם שפותחו עבור אבחון של הפטיטיס B צמצמו את מספר מקרי ההפטיטיס הקשורים לעירויי דם, אלטר ועמיתים נוספים הוכיחו את קיומם של מספר גדול של מקרי הפטיטיס שאינם הפטיטיס B. באותו הזמן פותחו בדיקות יעילות גם להפטיטיס A, ואלטר הבין שהפטיטיס A לא היה אף הוא הגורם למקרים אלו.[5]

אלטר ועמיתים נוספים הוכיחו שבאמצעות דגימות דם ממטופלים אלו ניתן להעביר את המחלה לשימפנזים, ובהמשך הראו שלמחולל המחלה הלא ידוע ישנם מאפיינים של וירוס. החקירות המתודולוגיות שערך אלטר הגדירו סוג חדש של הפטיטיס ויראלי כרוני. המחלה המסתורית כונתה אז "הפטיטיס שאינו A ואינו B" (‏non-A, non-B hepatitis ובקיצור NANBH), שנקרא לאחר מכן הפטיטיס C. [5]

באפריל 1989 התפרסמה התגלית של וירוס "הפטיטיס C" בכתב העת המדעי Science.[6]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הארווי אלטר בוויקישיתוף

הערות שוליים


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29416536הארווי אלטר