גרג ל. סמנזה
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| פרסים והוקרה | פרסים |
|---|---|
גרג לאונרד סמנזה (באנגלית: Gregg Leonard Semenza; נולד ב-1 ביולי 1956) הוא פרופסור לרפואת ילדים, רדיותרפיה, כימיה ביולוגית, רפואה ואונקולוגיה בבית הספר לרפואה באוניברסיטת ג'ונס הופקינס. משמש כמנהל תוכנית כלי הדם במכון להנדסת תאים.[1] הוא זכה בשנת 2016 בפרס לסקר למחקר רפואי בסיסי.[2] הוא ידוע בגילויו של גורם שעתוק HIF-1, המאפשר לתאי סרטן להסתגל לסביבות דלות חמצן. הוא קיבל את פרס נובל לפיזיולוגיה או רפואה לשנת 2019 על "תגליות כיצד התאים חשים ומסתגלים לזמינות החמצן".[3]
הוא חקר בטא תלסמיה בעת שעשה תואר שלישי באוניברסיטת פנסילבניה.[4] ד"ר זמנזה סיים את הכשרתו ללימודי רפואת ילדים במרכז הרפואי של אוניברסיטת דיוק.[5]
מחקר
בפוסט דוקטורט חקר סמנזה ביטוי גנים בחיות טרנסגניות וכיצד מושפע ייצור אריתרופויאטין (EPO), ההורמון שמופק כתגובה להיפוקסיה (מחסור בחמצן). סמנזה חקר את הגנים שמבטאים חלבונים גורמי היפוקסיה (HIF; Hypoxia-inducible factors).
פרסים
שגיאת לואה ביחידה יחידה:Awards בשורה 19: attempt to index field 'wikibase' (a nil value).
- פרס ווילי (2014)
- נבחר לחבר האקדמיה הלאומית לרפואה (2012)
- נבחר לחבר האקדמיה הלאומית למדעים (2008)
- נבחר לחבר באיגוד הרופאים האמריקאים (2008)
- נבחר לחבר בחברה האמריקאית לחקירות קליניות (1995)
- פרס לוסיל פ. מרקי למחקר במדע ביו-רפואי, מרקי אמון (1989)
קישורים חיצוניים
- גרג ל. סמנזה, באתר פרס נובל (באנגלית)
- גרג ל. סמנזה, באתר גוגל סקולר
- דר. משה נחמני, שלושה חוקרים שבחנו כיצד התאים חשים את רמות החמצן זכו בפרס נובל לרפואה לשנת 2019, באתר "הידען", 7 באוקטובר 2019
- איתי נבו, נובל ברפואה 2019 לחוקרי ההתמודדות עם היפוקסיה, במדור "חדשות מדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 7 באוקטובר 2019
- ד"ר איתי גל, פרס נובל לרפואה לשנת 2019: לחוקרים שגילו כיצד התאים מסתגלים לזמינות חמצן, באתר ynet, 7 באוקטובר 2019
- רן דגוני, וושינגטון, הזוכים בפרס נובל לרפואה: פרופ' וויליאם קיילין, גרג סמנסה וסר פיטר רדקליף, באתר גלובס, 7 באוקטובר 2019
יואב מה-טוב, פרס נובל לרפואה: מה קורה כשהחומר הכי חשוב בגוף אוזל?, באתר TheMarker, 10 באוקטובר 2019- פרס נובל לרפואה למדענים שחקרו הסתגלות תאים לשינויי רמות חמצן, באתר החברה לאיכות ברפואה
- עידו אפרתי, פרס נובל לרפואה יוענק למדענים שחקרו את הסתגלות התאים לשינויים ברמות החמצן, באתר הארץ, 7 באוקטובר 2019
הערות שוליים
- ^ "Gregg L. Semenza, M.D., Ph.D."
- ^ Foundation, Lasker. "Oxygen sensing – an essential process for survival - The Lasker Foundation". The Lasker Foundation.
- ^ "The 2019 Nobel Prize in Physiology or Medicine".
- ^ "Johns Hopkins geneticist Gregg Semenza wins Lasker Award for insights into how cells sense oxygen". 13 בספטמבר 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Gairdner Award". 7 באוקטובר 2019.
{{cite web}}: (עזרה)
| זוכי פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה | ||
|---|---|---|
| 1901–1925 | פון ברינג (1901) • רוס (1902) • פינסן (1903) • פבלוב (1904) • קוך (1905) • גולג'י, רמון אי קחאל (1906) • לבראן (1907) • מצ'ניקוב, ארליך (1908) • קוכר (1909) • קוסל (1910) • גולסטרנד (1911) • קארל (1912) • רישה (1913) • באראני (1914) • לא חולק (1915–1918) • בורדה (1919) • אוגוסט קרוג (1920) • לא חולק (1921) • היל, מאירהוף (1922) • בנטינג, מקלאוד (1923) • איינטהובן (1924) • לא חולק (1925) | 
|
| 1926–1950 | פיביגר (1926) • וגנר-יאורג (1927) • ניקול (1928) • אייקמן, הופקינס (1929) • לנדשטיינר (1930) • ורבורג (1931) • שרינגטון, אדריאן (1932) • מורגן (1933) • ויפל, מיינוט, מרפי (1934) • שפמן (1935) • דייל, לוי (1936) • סנט-גיירגי (1937) • היימנס (1938) • דומק (1939) • לא חולק (1940–1942) • דאם, דויזי (1943) • גסר, ארלנגר (1944) • פלמינג, צ'יין, פלורי (1945) • מולר (1946) • קורי, קורי, הוסיי (1947) • מילר (1948) • הס, מוניש (1949) • קנדל, הנץ', רייכשטיין (1950) | |
| 1951–1975 | תיילר (1951) • וקסמן (1952) • קרבס, ליפמן (1953) • אנדרס, וולר, רובינס (1954) • תאורל (1955) • קורנאן, ריצ'רדס, פורסמן (1956) • בובה (1957) • בידל, טייטום, לדרברג (1958) • אוצ'ואה, קורנברג (1959) • ברנט, מדאוור (1960) • פון בקשי (1961) • ווטסון, קריק, וילקינס (1962) • הודג'קין, האקסלי, אקלס (1963) • בלוך, לינן (1964) • ז'קוב, לווף, מונו (1965) • רוס, הגינס (1966) • גרניט, הרטליין, וולד (1967) • הולי, קוראנה, נירנברג (1968) • דלבריק, הרשי, לוריא (1969) • כץ, פון יולר, אקסלרוד (1970) • סת'רלנד (1971) • אדלמן, פורטר (1972) • פריש, לורנץ, טינברגן (1973) • קלוד, דה דוב, פאלאדה (1974) • בולטימור, דולבקו, טמין (1975) | |
| 1976–2000 | בלומברג, גאידושק (1976) • גימן, שלי, יאלו (1977) • ארבר, נתנס, סמית' (1978) • קורמאק, האונספילד (1979) • בנאסרף, דוסה, סנל (1980) • ספרי, הובל, ויזל (1981) • ברגסטרם, סמואלסון, ויין (1982) • מקלינטוק (1983) • ג'רן, קוהלר, מילשטיין (1984) • בראון, גולדשטיין (1985) • כהן, לוי-מונטלצ'יני (1986) • טונגאווה (1987) • בלאק, עליון, היצ'ינגס (1988) • בישופ, ורמוס (1989) • מארי, תומאס (1990) • נהר, זקמן (1991) • פישר, קרבס (1992) • רוברטס, שרפ (1993) • גילמן, רודבל (1994) • לואיס, ניסליין-פולהרד, וישהאוס (1995) • דוהרטי, צינקרנגל (1996) • פרוזינר (1997) • פרשגוט, איגנרו, מורד (1998) • בלובל (1999) • קרלסון, גרינגרד, קנדל (2000) | |
| 2001 ואילך | הרטוול, הנט, נרס (2001) • ברנר, הורביץ, סלסטון (2002) • לוטרבור, מנספילד (2003) • באק, אקסל (2004) • מרשל, וורן (2005) • פייר, מלו (2006) • קפקי, אוונס, סמיתיס (2007) • צור האוזן, מונטנייה, בארה-סינוסי (2008) • בלקברן, שוסטק, גריידר (2009) • אדוארדס (2010) • בויטלר, הופמן, סטיינמן (2011) • גרדון, יאמאנקה (2012) • רותמן, שקמן, סודהוף (2013) • מוסר, מוסר, אוקיף (2014) • קמפבל, אומורה, טו (2015) • אוסומי (2016) • הול, רוסבאש, יאנג (2017) • אליסון, הונג'ו (2018) • סמנזה, רטקליף, קיילין (2019) • אלטר, האוטון, רייס (2020) • ג'וליוס, פטפוטיאן (2021) • פבו (2022) • וייסמן, קריקו (2023) • אמברוז, רובקון (2024) | |
30548100גרג ל. סמנזה