כריסטיאן דה דוב
 | |
| לידה | 2 באוקטובר 197 |
|---|---|
| פטירה | 4 במאי 2013 (בגיל 1815) |
| ענף מדעי | ביולוגיה של התא, ביוכימיה |
פרופ' כריסטיאן דה דוב (Christian René Marie Joseph, Viscount de Duve; 2 ביולי 1917 - 4 במאי 2013) היה פיזיולוג אנגלי-בלגי שעסק בתחומי הביולוגיה והכימיה והתמקד בחקר המבנה המקרוני של התא.[1]
פרופסור דה דוב, שנולד באנגליה וחי בבלגיה, זכה ב-1974 בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה יחד עם עמיתיו אלברט קלוד וג'ורג'ה אמיל פאלאדה. הפרס ניתן להם על מחקרם ותגליותיהם בנושאי אברוני התא ליזוזום, ופראוקסיזום.[3]
דה דוב זכה ב-1967, בפרס מטעם עמותת גאירדנר[4]בזכות תגלית הליזוזום וב-1989 גם במדליית וילסון (הפרס שנחשב ליוקרתי ביותר לחקר הפיזיולוגיה של התא).[6]
ביוגרפיה
הוריו של דה דוב ברחו במהלך מלחמת העולם הראשונה מבלגיה לאנגליה, שם נולד בנם בעיירה תמז דיטון, הסמוכה ללונדון. ב-1920, לאחר המלחמה, כשהיה כריסטיאן בן שלוש חזרה משפחתו לבלגיה.[2]
דה דוב למד בבית ספר באנטוורפן בתקופה בה למדו בבית הספר בשפות הצרפתית והפלמית, ובשנת 1934 הצטרף לאוניברסיטה הקתולית של לובן שם קיבל, ב-1942, את תואר ה-MD. בשנת 1988 העניקה לו אוניברסיטת רוקפלר שבניו יורק את תואר הפרופסור[8]
בשנת 1943 התחתן עם ג'נינה הרמן, שנפטרה ב-2008. לבני הזוג נולדו ארבעה ילדים (שני בנים ושתי בנות).[2]
בנאום הנובל של דה דוב, הוא הדגיש ואמר כי במהלך חייו זכה לפגוש בפנים הרבות והמופלאות של התארגנות ופעילות התאים החיים. בנוסף, הדגיש שהוא ועמיתיו מרוצים מאד מהעובדה שממצאיהם לא רק מעשירים את הידע העולמי, אלא עשויים גם לסייע לנצח מחלות.[7]
מחקרים
דה דוב חקר, יחד עם אנשי מדע נוספים (אלברט קלוד, ג'ורג' פאלאד ואחרים), חקרו נושאים בתחומי הכימיה ומדעי החיים, ובהם את הורמוני האינסולין והגלוקוגן, הצוות שלו גילה, באמצעות תצפיות על גוף התא, את אברוני הליזוזום והפראוקסיזום. גילויים אלה סייעו לפיתוח תרופות למחלות גנטיות ואחרות (לדוגמה: ליזוזום שאינו תקין יכול לתרום להיווצרות בעיה של עיכול בלתי תקין בתא).[5][2]
סיום חייו
כשהיה דה דוב בן 95, הוא היה נכה וסבל ממוגבלויות בחלקים רבים של גופו. לבקשתו, הוא הומת ב-4 במאי 2013, בהמתת חסד שבוצעה בבלגיה. בזמן מותו נכחו במקום ארבעת ילדיו, שגם דיווחו בהמשך כי אביהם נפרד מהם עם חיוך על פניו – ואף אמר כי הוא מרוצה ומלא סיפוק מחייו העשירים.[9]
ספרים
במהלך חייו פרסם דה דוב מאמרים רבים ושלושה ספרים שעסקו במבנה התא: ב-1984 פרסם את "A guided tour of the living cell”, ב-1991 את "Blueprint for a cell", וב-1995 את "Vital Dust". ספריו ומאמריו תורגמו למספר שפות.[10][2]
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה
פרמטרי חובה [ שם ] חסרים
- מכון דה דוב
- דף הספרים של כריסטיאן דה דוב באמאזון.
- האתר כתב העת British Medical Journal, Published 18 June 2013.
- כריסטיאן דה דוב, באתר פרס נובל (באנגלית)
- קורות חייו מאתר אוניברסיטת רוקפלר.
- "כיצד התהוו החיים" איריס פריי, פורסם ב"גליליאו" גיליון 11, עמ' 14–21, יולי/אוגוסט 1995.
- ראיון מצולם עם כריסטיאן דה דוב, הועלה ב 2011. 7.18.
- אתר הפרס גאירדנר קנדה, בו כריסטיאן זכה בפרס בשנת 1967.
- אודות חייו של כריסטיאן דה דוב באתר ה NNDB.
הערות שוליים
- ^ מסמך אודות כריסטיאן דה דוב, באתר NNDB
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 ביוגרפיה של כריסטיאן דה דוב באתר פרסי נובל
- ^ [2]
- ^ פרס מטעם עמותת גאירדנר
- ^ 5.0 5.1 קורות חייו מאוניברסיטת רוקפלר
- ^ [5]
- ^ 7.0 7.1 נאום פרס נובל של כריסטיאן דה דוב
- ^ .[7]
- ^ מתוך כתב העת British Medical Journal
- ^ הדף של כריסטיאן דה דוב באתר אמאזון
| זוכי פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה | ||
|---|---|---|
| 1901–1925 | פון ברינג (1901) • רוס (1902) • פינסן (1903) • פבלוב (1904) • קוך (1905) • גולג'י, רמון אי קחאל (1906) • לבראן (1907) • מצ'ניקוב, ארליך (1908) • קוכר (1909) • קוסל (1910) • גולסטרנד (1911) • קארל (1912) • רישה (1913) • באראני (1914) • לא חולק (1915–1918) • בורדה (1919) • אוגוסט קרוג (1920) • לא חולק (1921) • היל, מאירהוף (1922) • בנטינג, מקלאוד (1923) • איינטהובן (1924) • לא חולק (1925) | 
|
| 1926–1950 | פיביגר (1926) • וגנר-יאורג (1927) • ניקול (1928) • אייקמן, הופקינס (1929) • לנדשטיינר (1930) • ורבורג (1931) • שרינגטון, אדריאן (1932) • מורגן (1933) • ויפל, מיינוט, מרפי (1934) • שפמן (1935) • דייל, לוי (1936) • סנט-גיירגי (1937) • היימנס (1938) • דומק (1939) • לא חולק (1940–1942) • דאם, דויזי (1943) • גסר, ארלנגר (1944) • פלמינג, צ'יין, פלורי (1945) • מולר (1946) • קורי, קורי, הוסיי (1947) • מילר (1948) • הס, מוניש (1949) • קנדל, הנץ', רייכשטיין (1950) | |
| 1951–1975 | תיילר (1951) • וקסמן (1952) • קרבס, ליפמן (1953) • אנדרס, וולר, רובינס (1954) • תאורל (1955) • קורנאן, ריצ'רדס, פורסמן (1956) • בובה (1957) • בידל, טייטום, לדרברג (1958) • אוצ'ואה, קורנברג (1959) • ברנט, מדאוור (1960) • פון בקשי (1961) • ווטסון, קריק, וילקינס (1962) • הודג'קין, האקסלי, אקלס (1963) • בלוך, לינן (1964) • ז'קוב, לווף, מונו (1965) • רוס, הגינס (1966) • גרניט, הרטליין, וולד (1967) • הולי, קוראנה, נירנברג (1968) • דלבריק, הרשי, לוריא (1969) • כץ, פון יולר, אקסלרוד (1970) • סת'רלנד (1971) • אדלמן, פורטר (1972) • פריש, לורנץ, טינברגן (1973) • קלוד, דה דוב, פאלאדה (1974) • בולטימור, דולבקו, טמין (1975) | |
| 1976–2000 | בלומברג, גאידושק (1976) • גימן, שלי, יאלו (1977) • ארבר, נתנס, סמית' (1978) • קורמאק, האונספילד (1979) • בנאסרף, דוסה, סנל (1980) • ספרי, הובל, ויזל (1981) • ברגסטרם, סמואלסון, ויין (1982) • מקלינטוק (1983) • ג'רן, קוהלר, מילשטיין (1984) • בראון, גולדשטיין (1985) • כהן, לוי-מונטלצ'יני (1986) • טונגאווה (1987) • בלאק, עליון, היצ'ינגס (1988) • בישופ, ורמוס (1989) • מארי, תומאס (1990) • נהר, זקמן (1991) • פישר, קרבס (1992) • רוברטס, שרפ (1993) • גילמן, רודבל (1994) • לואיס, ניסליין-פולהרד, וישהאוס (1995) • דוהרטי, צינקרנגל (1996) • פרוזינר (1997) • פרשגוט, איגנרו, מורד (1998) • בלובל (1999) • קרלסון, גרינגרד, קנדל (2000) | |
| 2001 ואילך | הרטוול, הנט, נרס (2001) • ברנר, הורביץ, סלסטון (2002) • לוטרבור, מנספילד (2003) • באק, אקסל (2004) • מרשל, וורן (2005) • פייר, מלו (2006) • קפקי, אוונס, סמיתיס (2007) • צור האוזן, מונטנייה, בארה-סינוסי (2008) • בלקברן, שוסטק, גריידר (2009) • אדוארדס (2010) • בויטלר, הופמן, סטיינמן (2011) • גרדון, יאמאנקה (2012) • רותמן, שקמן, סודהוף (2013) • מוסר, מוסר, אוקיף (2014) • קמפבל, אומורה, טו (2015) • אוסומי (2016) • הול, רוסבאש, יאנג (2017) • אליסון, הונג'ו (2018) • סמנזה, רטקליף, קיילין (2019) • אלטר, האוטון, רייס (2020) • ג'וליוס, פטפוטיאן (2021) • פבו (2022) • וייסמן, קריקו (2023) • אמברוז, רובקון (2024) | |
24038628כריסטיאן דה דוב