סברו אוצ'ואה
_5.JPG) | |
| אנדרטה לזכרו במדריד | |
| לידה | 24 בספטמבר 1905 |
|---|---|
| פטירה | 1 בנובמבר 1993 (בגיל 88) |
| ענף מדעי |
ביולוגיה מולקולרית ביוכימיה |
| מקום מגורים |
 ארצות הברית  ספרד |
| פרסים והוקרה |
פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה (1959) המדליה הלאומית למדעים (1979) |
| תרומות עיקריות | |
| סינתזת DNA ובייחוד באנזימים המבצעים פעולה זו | |
סברו אוצ'ואה דה אלבורנוס (בספרדית: Severo Ochoa de Albornoz; 24 בספטמבר 1905 - 1 בנובמבר 1993) היה פיזיקאי וביוכימאי אמריקאי-ספרדי.
אוצ'ואה הוא חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 1959 יחד עם ארתור קורנברג.
ביוגרפיה
ראשית חייו
אוצ'ואה נולד ב-1905 בלוארקה (אסטוריאס), ספרד לסברו מנואל אוצ'ואה, עורך דין ואיש עסקים, ולכרמן דה אלבורנוס. אביו מת כשהיה בן שבע, ויחד עם אמו הוא עבר למלאגה, שם למד בבית ספר יסודי ותיכון. העניין שלו בביולוגיה גבר עקב פרסומיו של חתן פרס נובל הספרדי סנטיאגו רמון אי קחאל. ב-1923, הלך אוצ'ואה ללמוד רפואה באוניברסיטת מדריד, ולמד תחת חואן נגרין[דרוש מקור].
נגרין עודד [דרוש מקור] את אוצ'ואה ועוד סטודנט, חוסה ואלדקאסאס, לבודד קריאטינין משתן. שני הסטודנטים הצליחו ופיתחו שיטה למדוד רמות נמוכות של קריאטינין. בקיץ 1927 שהה בגלאזגו, שם עבד עם ד"ר נואל פטון על המטבוליזם של קראטין. לקראת סוף הקיץ חזר אוצ'ואה לספרד, שם פרסם יחד עם ואלדקאסאס מאמר לכתב העת לביוכימיה[1], סימן דרך לפתיחת קריירת הביוכימיה של אוצ'ואה.
בקיץ 1929 השלים אוצ'ואה את התואר הראשון שלו ברפואה והתחיל להתעניין בנסיעה לחו"ל כדי לצבור ידע. עבודותיו בנושא הקריאטינין והקראטין הובילו אותו לקבלת הזמנה לעבוד עם אוטו מאירהוף בברלין. בזמן עבודתו עם מאירהוף היה המכון שבו עבדו פופולרי למדי, ולכן זכה אוצ'ואה לפגוש מדענים רבים כגון אוטו היינריך ורבורג, קרל ניוברג ופריץ אלברט ליפמן.
ב-1930 חזר אוצ'ואה למדריד כדי להשלים את תזת הרפואה שלו, שפורסמה באותה השנה. ב-1931, נישא אוצ'ואה לכרמן גארסיה כוביאן; לזוג לא היו ילדים. לאחר מכן הוא החל את לימודי הפוסט-דוקטורט במכון לונדון הלאומי למחקר רפואי (NIMR), שם הוא עבד עם הנרי דייל.
בשנת 1933 חזר אוצ'ואה למדריד, שם הוא החל ללמוד על תהליך הגליקוליזה בשרירי הלב. כעבור שנתיים הוצע לו להיות מנהל מכון הפיזיולוגיה החדש באוניברסיטת מדריד. אך הוא מונה במקביל לפרוץ מלחמת האזרחים הספרדית, ולכן החליט לנדוד ברחבי אירופה. הוא עזב את ספרד וחזר למכונו של מאירהוף, שמוקם מחדש בהיידלברג. בשנים 1938–1941 עבד באוניברסיטת אוקספורד.
שהותו בארצות הברית
אוצ'ואה נסע לארצות הברית, שם עבד בכמה אוניברסיטאות. ב-1942 התמנה לעמית מחקר בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת ניו יורק, ולאחר מכן נתמנה לעוזר של פרופסורים לביוכימיה (1945), לפרמקולוגיה (1946) ובחזרה לביוכימיה (1954).
ב-1956, קיבל אוצ'ואה אזרחות אמריקאית. בשנת 1959 קיבל אוצ'ואה פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה על מחקרו בנושא הסינתזה של הRNA.
בשנת 1979 קיבל אוצ'ואה את המדליה הלאומית למדעים.
אוצ'ואה המשיך לחקור את סינתזת החלבון עד 1985, ואז חזר לספרד, שם ייעץ למדענים ולמשרד המדע הספרדי.
אוצ'ואה נפטר ב-1 בנובמבר 1993 במדריד. אשתו נפטרה ב-1986.
קישורים חיצוניים
- סברו אוצ'ואה, באתר פרס נובל (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ [Ochoa, S., and Valdecasas, J. G. (1929) A micromethod for the estimation of total creatinine in muscle. J. Biol. Chem. 81: 351–357].
| זוכי פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה | ||
|---|---|---|
| 1901–1925 | פון ברינג (1901) • רוס (1902) • פינסן (1903) • פבלוב (1904) • קוך (1905) • גולג'י, רמון אי קחאל (1906) • לבראן (1907) • מצ'ניקוב, ארליך (1908) • קוכר (1909) • קוסל (1910) • גולסטרנד (1911) • קארל (1912) • רישה (1913) • באראני (1914) • לא חולק (1915–1918) • בורדה (1919) • אוגוסט קרוג (1920) • לא חולק (1921) • היל, מאירהוף (1922) • בנטינג, מקלאוד (1923) • איינטהובן (1924) • לא חולק (1925) | 
|
| 1926–1950 | פיביגר (1926) • וגנר-יאורג (1927) • ניקול (1928) • אייקמן, הופקינס (1929) • לנדשטיינר (1930) • ורבורג (1931) • שרינגטון, אדריאן (1932) • מורגן (1933) • ויפל, מיינוט, מרפי (1934) • שפמן (1935) • דייל, לוי (1936) • סנט-גיירגי (1937) • היימנס (1938) • דומק (1939) • לא חולק (1940–1942) • דאם, דויזי (1943) • גסר, ארלנגר (1944) • פלמינג, צ'יין, פלורי (1945) • מולר (1946) • קורי, קורי, הוסיי (1947) • מילר (1948) • הס, מוניש (1949) • קנדל, הנץ', רייכשטיין (1950) | |
| 1951–1975 | תיילר (1951) • וקסמן (1952) • קרבס, ליפמן (1953) • אנדרס, וולר, רובינס (1954) • תאורל (1955) • קורנאן, ריצ'רדס, פורסמן (1956) • בובה (1957) • בידל, טייטום, לדרברג (1958) • אוצ'ואה, קורנברג (1959) • ברנט, מדאוור (1960) • פון בקשי (1961) • ווטסון, קריק, וילקינס (1962) • הודג'קין, האקסלי, אקלס (1963) • בלוך, לינן (1964) • ז'קוב, לווף, מונו (1965) • רוס, הגינס (1966) • גרניט, הרטליין, וולד (1967) • הולי, קוראנה, נירנברג (1968) • דלבריק, הרשי, לוריא (1969) • כץ, פון יולר, אקסלרוד (1970) • סת'רלנד (1971) • אדלמן, פורטר (1972) • פריש, לורנץ, טינברגן (1973) • קלוד, דה דוב, פאלאדה (1974) • בולטימור, דולבקו, טמין (1975) | |
| 1976–2000 | בלומברג, גאידושק (1976) • גימן, שלי, יאלו (1977) • ארבר, נתנס, סמית' (1978) • קורמאק, האונספילד (1979) • בנאסרף, דוסה, סנל (1980) • ספרי, הובל, ויזל (1981) • ברגסטרם, סמואלסון, ויין (1982) • מקלינטוק (1983) • ג'רן, קוהלר, מילשטיין (1984) • בראון, גולדשטיין (1985) • כהן, לוי-מונטלצ'יני (1986) • טונגאווה (1987) • בלאק, עליון, היצ'ינגס (1988) • בישופ, ורמוס (1989) • מארי, תומאס (1990) • נהר, זקמן (1991) • פישר, קרבס (1992) • רוברטס, שרפ (1993) • גילמן, רודבל (1994) • לואיס, ניסליין-פולהרד, וישהאוס (1995) • דוהרטי, צינקרנגל (1996) • פרוזינר (1997) • פרשגוט, איגנרו, מורד (1998) • בלובל (1999) • קרלסון, גרינגרד, קנדל (2000) | |
| 2001 ואילך | הרטוול, הנט, נרס (2001) • ברנר, הורביץ, סלסטון (2002) • לוטרבור, מנספילד (2003) • באק, אקסל (2004) • מרשל, וורן (2005) • פייר, מלו (2006) • קפקי, אוונס, סמיתיס (2007) • צור האוזן, מונטנייה, בארה-סינוסי (2008) • בלקברן, שוסטק, גריידר (2009) • אדוארדס (2010) • בויטלר, הופמן, סטיינמן (2011) • גרדון, יאמאנקה (2012) • רותמן, שקמן, סודהוף (2013) • מוסר, מוסר, אוקיף (2014) • קמפבל, אומורה, טו (2015) • אוסומי (2016) • הול, רוסבאש, יאנג (2017) • אליסון, הונג'ו (2018) • סמנזה, רטקליף, קיילין (2019) • אלטר, האוטון, רייס (2020) • ג'וליוס, פטפוטיאן (2021) • פבו (2022) • וייסמן, קריקו (2023) • אמברוז, רובקון (2024) | |
23053135סברו אוצ'ואה