הרברט ספנסר גסר
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מדען ריקה. הרברט ספנסר גסר (באנגלית: Herbert Spencer Gasser; 5 ביולי 1888 – 11 במאי 1963) היה פיזיולוג אמריקאי ממוצא יהודי, חלוץ בשטח הנוירופיזיולוגיה. מנהל מכון רוקפלר למחקר רפואי בין השנים 1935 – 1953. בשנת 1944 זכה בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה על מחקריו בתחום האותות החשמליים העצביים, יחד עם יוסף ארלנגר.
חייו
גסר נולד בפלטסוויל, עיירה קטנה בוויסקונסין, להרמן וג'יין אליזבת'. אביו, שהיגר לארצות הברית מחבל טירול, הסב מקצועו מרוקחות לרפואה ועבד כרופא כפר. לאחר שסיים את לימודי התיכון בעיירת מולדתו הוא החל לימודיו באוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון. בניגוד לרצון אביו סירב ללמוד רפואה וסיים לימודי תואר ראשון כללי בשנת 1910. לאחר מכן המשיך ללימודי תואר שני.
בזמן לימודיו החליט להשתתף במספר קורסים בבית הספר לרפואה, ביניהם קורס מבוא לפיזיולוגיה אותו לימד פרופ' יוסף ארלנגר. גסר הלך שבי בקסמי הנושא והמרצה. הוא התקבל לעבודה באוניברסיטת ויסקונסין כעוזר מחקר בביוכימיה והשתכנע לפנות ללימודי רפואה. את לימודי הרפואה סיים באוניברסיטת ג'ונס הופקינס בשנת 1915. תוך כדי לימודיו ביצע מחקר בתחום קרישת הדם. הוא שב לאוניברסיטת ויסקונסין והחל להורות פרמקולוגיה. בשנת 1917 הזמין אותו מורהו, יוסף ארלנגר, לקבל משרת הוראה באוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס.
עם הצטרפות ארצות הברית למלחמת העולם הראשונה, התגייסו גם גסר וארלנגר למאמץ המלחמתי וערכו מחקר על פגיעות הלם. בשנת 1918 החל מחקרו על רישום פעילות עצבית. בעזרת מגבר מיוחד וגלוונומטר ניסה לנטר אותות חשמליים עצביים. בשנת 1920 הצטרף ארלנגר למאמצי המחקר של גסר לתיעוד אותות עצביים. בשנת 1921 התמנה גסר לראש המחלקה לפרמקולוגיה באוניברסיטת וושינגטון אף על פי שעיקר עניינו במחקר היה בתחום הפיזיולוגיה. בשנת 1924 פרסם יחד עם ארלנגר לראשונה תוצאות ממחקריהם על אופי האותות החשמליים העצביים. בשנת 1931 עבר גסר לבית הספר לרפואה של אוניברסיטת קורנל בניו יורק. בשנת 1934 נבחר לאקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית. בשנת 1935 החל גסר לנהל את מכון רוקפלר למחקר רפואי והפך אותו לאחד ממרכזי המחקר המובילים בתחום הנוירופיזיולוגיה. בשנת 1936 פרסם יחד עם ארלנגר אסופת הרצאות בנושא "האותות החשמליים של פעילות עצבית".
החל משנת 1941 מיעט גסר לעסוק במחקר והתמקד בניהול המכון שבראשו עמד. בשנת 1944 הוכרז כחתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה יחד עם מורהו ועמיתו למחקר יוסף ארלנגר על מחקריהם בתחום הפעילות העצבית. המברק מסטוקהולם המבשר על זכייתו בפרס הגיע אליו בעיצומה של ישיבה. על תחושותיו באותו רגע כתב בזיכרונותיו (בגוף שלישי): "התגובה המיידית הייתה חוסר אמון ולא התעלות נפש. הפיזיולוגיה של סיבי העצב נעשתה כה זרה לחשיבתו, עד שבסיום הישיבה הוא פרש לחדרו כדי לחדש את המגע עם הידע בתחום על ידי קריאת מאמריו שלו." Experimental Neurology, 10 (Suppl. 1, 1964):1-38 הפרס הוענק לו ולארלנגר בדצמבר 1945 בניו יורק וזאת עקב המלחמה שהשתוללה באירופה. בשנת 1953 הוא פרש לגמלאות אולם לא נטש את מחקריו במעבדה. הוא המשיך לחקור עד לשנת 1961 אז סבל מאירוע מוחי. מאז ועד מותו ב-11 במאי 1963, שהה בבית חולים בניו יורק. הוא נותר רווק כל חייו.
גסר נבחר בשנת 1946 לחבר (שאינו בריטי) בחברה המלכותית של לונדון ולחבר באקדמיה השוודית המלכותית למדעים. הוא היה חבר גם באקדמיה למדעים של פינלנד, באקדמיה המלכותית לרפואה של בלגיה, זאת בין שלל התארים והעיטורים שקיבל במהלך חייו.
קישורים חיצוניים
- הרברט ספנסר גסר, באתר פרס נובל (באנגלית)
| זוכי פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה | ||
|---|---|---|
| 1901–1925 | פון ברינג (1901) • רוס (1902) • פינסן (1903) • פבלוב (1904) • קוך (1905) • גולג'י, רמון אי קחאל (1906) • לבראן (1907) • מצ'ניקוב, ארליך (1908) • קוכר (1909) • קוסל (1910) • גולסטרנד (1911) • קארל (1912) • רישה (1913) • באראני (1914) • לא חולק (1915–1918) • בורדה (1919) • אוגוסט קרוג (1920) • לא חולק (1921) • היל, מאירהוף (1922) • בנטינג, מקלאוד (1923) • איינטהובן (1924) • לא חולק (1925) | 
|
| 1926–1950 | פיביגר (1926) • וגנר-יאורג (1927) • ניקול (1928) • אייקמן, הופקינס (1929) • לנדשטיינר (1930) • ורבורג (1931) • שרינגטון, אדריאן (1932) • מורגן (1933) • ויפל, מיינוט, מרפי (1934) • שפמן (1935) • דייל, לוי (1936) • סנט-גיירגי (1937) • היימנס (1938) • דומק (1939) • לא חולק (1940–1942) • דאם, דויזי (1943) • גסר, ארלנגר (1944) • פלמינג, צ'יין, פלורי (1945) • מולר (1946) • קורי, קורי, הוסיי (1947) • מילר (1948) • הס, מוניש (1949) • קנדל, הנץ', רייכשטיין (1950) | |
| 1951–1975 | תיילר (1951) • וקסמן (1952) • קרבס, ליפמן (1953) • אנדרס, וולר, רובינס (1954) • תאורל (1955) • קורנאן, ריצ'רדס, פורסמן (1956) • בובה (1957) • בידל, טייטום, לדרברג (1958) • אוצ'ואה, קורנברג (1959) • ברנט, מדאוור (1960) • פון בקשי (1961) • ווטסון, קריק, וילקינס (1962) • הודג'קין, האקסלי, אקלס (1963) • בלוך, לינן (1964) • ז'קוב, לווף, מונו (1965) • רוס, הגינס (1966) • גרניט, הרטליין, וולד (1967) • הולי, קוראנה, נירנברג (1968) • דלבריק, הרשי, לוריא (1969) • כץ, פון יולר, אקסלרוד (1970) • סת'רלנד (1971) • אדלמן, פורטר (1972) • פריש, לורנץ, טינברגן (1973) • קלוד, דה דוב, פאלאדה (1974) • בולטימור, דולבקו, טמין (1975) | |
| 1976–2000 | בלומברג, גאידושק (1976) • גימן, שלי, יאלו (1977) • ארבר, נתנס, סמית' (1978) • קורמאק, האונספילד (1979) • בנאסרף, דוסה, סנל (1980) • ספרי, הובל, ויזל (1981) • ברגסטרם, סמואלסון, ויין (1982) • מקלינטוק (1983) • ג'רן, קוהלר, מילשטיין (1984) • בראון, גולדשטיין (1985) • כהן, לוי-מונטלצ'יני (1986) • טונגאווה (1987) • בלאק, עליון, היצ'ינגס (1988) • בישופ, ורמוס (1989) • מארי, תומאס (1990) • נהר, זקמן (1991) • פישר, קרבס (1992) • רוברטס, שרפ (1993) • גילמן, רודבל (1994) • לואיס, ניסליין-פולהרד, וישהאוס (1995) • דוהרטי, צינקרנגל (1996) • פרוזינר (1997) • פרשגוט, איגנרו, מורד (1998) • בלובל (1999) • קרלסון, גרינגרד, קנדל (2000) | |
| 2001 ואילך | הרטוול, הנט, נרס (2001) • ברנר, הורביץ, סלסטון (2002) • לוטרבור, מנספילד (2003) • באק, אקסל (2004) • מרשל, וורן (2005) • פייר, מלו (2006) • קפקי, אוונס, סמיתיס (2007) • צור האוזן, מונטנייה, בארה-סינוסי (2008) • בלקברן, שוסטק, גריידר (2009) • אדוארדס (2010) • בויטלר, הופמן, סטיינמן (2011) • גרדון, יאמאנקה (2012) • רותמן, שקמן, סודהוף (2013) • מוסר, מוסר, אוקיף (2014) • קמפבל, אומורה, טו (2015) • אוסומי (2016) • הול, רוסבאש, יאנג (2017) • אליסון, הונג'ו (2018) • סמנזה, רטקליף, קיילין (2019) • אלטר, האוטון, רייס (2020) • ג'וליוס, פטפוטיאן (2021) • פבו (2022) • וייסמן, קריקו (2023) • אמברוז, רובקון (2024) | |
23413344הרברט ספנסר גסר