דרו וייסמן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דרו וייסמן
Drew Weissman
לימודי רפואה אוניברסיטת ברנדייס, אוניברסיטת בוסטון

דרו וייסמן (באנגלית: Drew Weissman; ‏7 בספטמבר 1959) הוא רופא-מדען יהודי-אמריקאי, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 2023. ידוע בעיקר בזכות מחקריו בביולוגיה של RNA, שהניחו את היסודות לחיסוני ה-mRNA ל-COVID-19, שפותחו על ידי ביונטק / פייזר ומודרנה.[1] וייסמן הוא פרופסור לרפואה בבית הספר לרפואה פרלמן באוניברסיטת פנסילבניה. הוא קיבל במשותף את פרס נובל לפיזיולוגיה או רפואה לשנת 2023 יחד עם קטלין קריקו.[2]

השכלה

וייסמן קיבל תואר ראשון ותואר שני מאוניברסיטת ברנדייס בשנת 1981, שם התמחה בביוכימיה / אנזימולוגיה ועבד במעבדתו של ג'רלד פאסמן.[3] את עבודות הגמר שלו ביצע באוניברסיטת בוסטון באימונולוגיה / מיקרוביולוגיה, שם קיבל את התואר ברפואה ואת הדוקטורט בשנת 1987.[4] לאחר מכן, פעל וייסמן במרכז הרפואי "בית ישראל לדיקאונס", ואחריו כחבר במכון הלאומי לבריאות (NIH) בפיקוחו של אנתוני פאוצ'י - המנהל הנוכחי של המכון הלאומי לאלרגיה ומחלות זיהומיות.[5]

קריירה

בשנת 1997 עבר וייסמן לאוניברסיטת פנסילבניה כדי להתחיל במעבדתו בחקר RNA וביולוגיה מולדת של מערכת החיסון. באוניברסיטת פנסילבניה, גילה, רשם פטנט ופרסם, יחד עם קטלין קריקו, את השינויים ב-RNA שנדרשו כדי להפוך אותו למתאים כטיפול.[6] בשנת 2006, הוא וקטלין קריקו הקימו יחד את RNARx, כדי לנסות לפתח טיפולי RNA חדשים.

וייסמן הוא חבר בפדרציה האמריקאית למחקר קליני, באיגוד הרופאים האמריקאים ובאיגוד האימונולוגים האמריקני.[7]

תרומות מדעיות

וייסמן, אימונולוג החוקר חיסונים, פגש את שותפתו קטלין קאריקו בחנות צילום באוניברסיטת פנסילבניה, שם שניהם שיתפו את תיסכולם מהיעדר המימון למחקר RNA. באותה תקופה ניסתה קאריקו טיפול ב-RNA במחלות מוחיות ושבץ מוחי.[8] וייסמן החל לשתף פעולה עם קאריקו, שהעבירה את המיקוד שלה לחיסונים מבוססי RNA. המכשול העיקרי שעמד בפניהם היה שה - RNA עצמו גרם לתגובות חיסוניות ודלקתיות לא רצויות. בשנת 2005 הם פרסמו מחקר פורץ דרך[9] שהשתמש בנוקלאוזידים סינתטיים כדי לשנות את ה-RNA ולהפוך אותו לבלתי מזיק לגוף. פריצת דרך זו הניחה את היסודות לשימוש בתרופות ה-RNA, ובסופו של דבר שימשה את ביונטק/פייזר ומודרנה לפיתוח חיסוני COVID-19 שלהם.[10] וייסמן גם שיתף פעולה עם מדענים בתאילנד כדי לפתח ולספק חיסונים מסוג COVID-19 למדינה ולמדינות שכנות בעלות הכנסה נמוכה שאולי אין להן גישה מיידית לחיסון.[1] הוצע כי לווייסמן ולקאריקו יוענק פרס נובל על תגליותיהם, ובספטמבר 2023 הוכרזו כמקבלי הפרס.[11][12] לשניהם הוענק פרס רוזנסטיאל לשנת 2020.[13]

פטנטים

וייסמן הוא הממציא של פטנטים רבים, כולל US8278036B2[14] ו-US8748089B2,[15] המפרטים את השינויים הנדרשים כדי להפוך את ה-RNA למתאים לחיסונים ולטיפולים אחרים. פטנטים אלה נרשמו על ידי גארי דאהל, המייסד והמנכ"ל של חברת CELLSCRIPT, שהעניקה לאחר מכן את הטכנולוגיה למודרנה ולביונטק ושימשה בסופו של דבר לחיסוני ה-COVID-19 שלהם.[16]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דרו וייסמן בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 "This Philly Scientist's Technology Helped Make the Pfizer COVID-19 Vaccine Possible". 12 בנובמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ ד"ר איתי גל, פרס נובל ברפואה לחוקרים שהובילו לפיתוח חיסוני הקורונה, באתר ynet, 2 באוקטובר 2023
  3. ^ "The Brandeis alum whose research may lead to a COVID-19 vaccine". BrandeisNOW (באנגלית). נבדק ב-2021-01-08.
  4. ^ "Drew Weissman | Faculty | About Us | Perelman School of Medicine | Perelman School of Medicine at the University of Pennsylvania". www.med.upenn.edu (באנגלית). נבדק ב-2021-01-08.
  5. ^ Johnson, Carolyn Y. "A gamble pays off in 'spectacular success': How the leading coronavirus vaccines made it to the finish line". Washington Post (באנגלית אמריקאית). ISSN 0190-8286. נבדק ב-2021-01-08.
  6. ^ "This scientist paved way for new Pfizer vaccine | RNA research opens up new possibilities". texarkanagazette.com (באנגלית). נבדק ב-2021-02-12.
  7. ^ "Drew Weissman, MD, PhD profile | PennMedicine.org". www.pennmedicine.org (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2021-01-08.
  8. ^ "Drew Weissman, l'architecte des vaccins contre le Covid-19". LEFIGARO (בצרפתית). נבדק ב-2021-01-08.
  9. ^ Karikó, Katalin; Buckstein, Michael; Ni, Houping; Weissman, Drew (באוגוסט 2005). "Suppression of RNA recognition by Toll-like receptors: the impact of nucleoside modification and the evolutionary origin of RNA". Immunity. 23 (2): 165–175. doi:10.1016/j.immuni.2005.06.008. ISSN 1074-7613. PMID 16111635. {{cite journal}}: (עזרה)
  10. ^ Board, Editorial. "Opinion | The record turnaround for covid-19 vaccines has years of extraordinary science to thank". Washington Post (באנגלית אמריקאית). ISSN 0190-8286. נבדק ב-2021-01-08.
  11. ^ "The story of mRNA: From a loose idea to a tool that may help curb Covid". STAT (באנגלית אמריקאית). 2020-11-10. נבדק ב-2021-01-08.
  12. ^ איתי גל, ירון דרוקמן, פרס נובל ברפואה לחוקרים שהובילו לפיתוח חיסוני הקורונה, באתר ynet, 2 באוקטובר 2023
  13. ^ "Lewis S. Rosenstiel Award for Distinguished Work in Basic Medical Research". www.brandeis.edu (באנגלית). נבדק ב-2021-01-23.
  14. ^ "Espacenet – search results". worldwide.espacenet.com. נבדק ב-2021-01-08.
  15. ^ "Espacenet – search results". worldwide.espacenet.com. נבדק ב-2021-01-08.
  16. ^ Dolgin, Elie (2015-06-04). "Business: The billion-dollar biotech". Nature News (באנגלית). 522 (7554): 26–28. Bibcode:2015Natur.522...26D. doi:10.1038/522026a. PMID 26040878free{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: postscript (link)
זוכי פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה
1901–1925 פון ברינג (1901) • רוס (1902) • פינסן (1903) • פבלוב (1904) • קוך (1905) • גולג'י, רמון אי קחאל (1906) • לבראן (1907) • מצ'ניקוב, ארליך (1908) • קוכר (1909) • קוסל (1910) • גולסטרנד (1911) • קארל (1912) • רישה (1913) • באראני (1914) • לא חולק (1915–1918) • בורדה (1919) • אוגוסט קרוג (1920) • לא חולק (1921) • היל, מאירהוף (1922) • בנטינג, מקלאוד (1923) • איינטהובן (1924) • לא חולק (1925) Nobel Prize.png
1926–1950 פיביגר (1926) • וגנר-יאורג (1927) • ניקול (1928) • אייקמן, הופקינס (1929) • לנדשטיינר (1930) • ורבורג (1931) • שרינגטון, אדריאן (1932) • מורגן (1933) • ויפל, מיינוט, מרפי (1934) • שפמן (1935) • דייל, לוי (1936) • סנט-גיירגי (1937) • היימנס (1938) • דומק (1939) • לא חולק (1940–1942) • דאם, דויזי (1943) • גסר, ארלנגר (1944) • פלמינג, צ'יין, פלורי (1945) • מולר (1946) • קורי, קורי, הוסיי (1947) • מילר (1948) • הס, מוניש (1949) • קנדל, הנץ', רייכשטיין (1950)
1951–1975 תיילר (1951) • וקסמן (1952) • קרבס, ליפמן (1953) • אנדרס, וולר, רובינס (1954) • תאורל (1955) • קורנאן, ריצ'רדס, פורסמן (1956) • בובה (1957) • בידל, טייטום, לדרברג (1958) • אוצ'ואה, קורנברג (1959) • ברנט, מדאוור (1960) • פון בקשי (1961) • ווטסון, קריק, וילקינס (1962) • הודג'קין, האקסלי, אקלס (1963) • בלוך, לינן (1964) • ז'קוב, לווף, מונו (1965) • רוס, הגינס (1966) • גרניט, הרטליין, וולד (1967) • הולי, קוראנה, נירנברג (1968) • דלבריק, הרשי, לוריא (1969) • כץ, פון יולר, אקסלרוד (1970) • סת'רלנד (1971) • אדלמן, פורטר (1972) • פריש, לורנץ, טינברגן (1973) • קלוד, דה דוב, פאלאדה (1974) • בולטימור, דולבקו, טמין (1975)
1976–2000 בלומברג, גאידושק (1976) • גימן, שלי, יאלו (1977) • ארבר, נתנס, סמית' (1978) • קורמאק, האונספילד (1979) • בנאסרף, דוסה, סנל (1980) • ספרי, הובל, ויזל (1981) • ברגסטרם, סמואלסון, ויין (1982) • מקלינטוק (1983) • ג'רן, קוהלר, מילשטיין (1984) • בראון, גולדשטיין (1985) • כהן, לוי-מונטלצ'יני (1986) • טונגאווה (1987) • בלאק, עליון, היצ'ינגס (1988) • בישופ, ורמוס (1989) • מארי, תומאס (1990) • נהר, זקמן (1991) • פישר, קרבס (1992) • רוברטס, שרפ (1993) • גילמן, רודבל (1994) • לואיס, ניסליין-פולהרד, וישהאוס (1995) • דוהרטי, צינקרנגל (1996) • פרוזינר (1997) • פרשגוט, איגנרו, מורד (1998) • בלובל (1999) • קרלסון, גרינגרד, קנדל (2000)
2001 ואילך הרטוול, הנט, נרס (2001) • ברנר, הורביץ, סלסטון (2002) • לוטרבור, מנספילד (2003) • באק, אקסל (2004) • מרשל, וורן (2005) • פייר, מלו (2006) • קפקי, אוונס, סמיתיס (2007) • צור האוזן, מונטנייה, בארה-סינוסי (2008) • בלקברן, שוסטק, גריידר (2009) • אדוארדס (2010) • בויטלר, הופמן, סטיינמן (2011) • גרדון, יאמאנקה (2012) • רותמן, שקמן, סודהוף (2013) • מוסר, מוסר, אוקיף (2014) • קמפבל, אומורה, טו (2015) • אוסומי (2016) • הול, רוסבאש, יאנג (2017) • אליסון, הונג'ו (2018) • סמנזה, רטקליף, קיילין (2019) • אלטר, האוטון, רייס (2020) • ג'וליוס, פטפוטיאן (2021) • פבו (2022) • וייסמן, קריקו (2023)
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=דרו_וייסמן&oldid=2377530"