פרדריק גואולנד הופקינס
 |
סר פרדריק גואולנד הופקינס (באנגלית: Sir Frederick Gowland Hopkins; 20 ביוני 1861 - 16 במאי 1947) היה ביוכמיאי אנגלי שזכה בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 1929 על גילוי הוויטמינים. נשיא החברה המלכותית בין השנים 1930 - 1935.[1]
ביוגרפיה
שנותיו הראשונות
הופקינס נולד בשנת 1861, גדל באיסטבורן, עיר בסאסקס שבאנגליה, עם אמו ודודו. אביו נפטר כשהיה תינוק.[3] כילד, התעניין בספרות ובכתיבה, וגם אהב לחקור את החיים על שפת הים בעזרת מיקרוסקופ. בגיל 10 אמו עזבה את הבית, הופקינס הלך ללמוד בבית הספר של לונדון. הוא היה תלמיד מבריק והצטיין בכימיה. בגיל 17 עזב את בית הספר ולקח קורס ערב בכימיה. לאחר מכן הלך ללמוד בקולג' האוניברסיטאי של לונדון.[2]
עד גיל 28 נאלץ הופקינס לעבוד כדי לממן את הלימודים בבית הספר לרפואה[5] הוא סיים את לימודיו בזמן הקצר ביותר האפשרי. לאחר מכן עבד במעבדה בבית החולים Guy, בלונדון.[2]
אוניברסיטת קיימברידג'
בשנת 1898 הופקינס הוזמן לאוניברסיטת קיימברידג' כדי לחקור את ההיבטים הכימיים של הפיזיולוגיה. באותה תקופה ביוכימיה לא הייתה ענף נפרד במדע, הופקינס הסכים להצעה כדי ללמוד ולפתח את התחום. מאוחר יותר התמנה לחבר ומורה בעמנואל קולג', קיימברידג'. בשנת 1910 הפך לחבר בטריניטי קולג', קיימברידג' וחבר כבוד בעמנואל קולג'. רק בגיל 49, כאשר הפך לחבר בטרנטיני קולג' קיבל שכר הולם.[6] בשנת 1914 הפך לפרופסור הראשון לביוכימיה באוניברסיטת קיימברידג' וכיהן כראש המחלקה לביוכימיה בקיימברידג'. בשנת 1925, לאחר שפיתח את תחום הביוכמייה, הוקם מבנה למחלקה החדשה לביוכימיה באוניברסיטת קיימברידג'.[2]
מחקריו
בשנת 1912 פרסם את מחקרו הידוע ביותר, בו הוא גילה את הויטמינים. מחקרו של הופקינס נערך בקבוצת עכברים, אותם האכיל במרכיבים מרכזיים בחלב - שומנים, חלבונים ופחמימות, במקום בחלב עצמו. הוא ראה שתזונה זו לא הספיקה לעכברים לגדול ולהתפתח כראוי, גם עם תוספי מינרלים. עבודתו קבעה כי יש גורמים נוספים בחלב החשובים לתזונה נכונה, אותם הוא כינה "accessory food factors" (בתרגום חופשי: תוסף משלים תזונה). ממצאיו בנושא היו הראשונים להסביר את הרעיון של ויטמינים. על גילוי זה חלק הופקינס את פרס נובל לשנת 1929 לפיזיולוגיה או לרפואה עם כריסטיאן אייקמן.[4]
להופיקנס גילויים נוספים, ביניהם:
- גילוי הטריפטופן, השיטה לבידודו ולזיהוי מבנהו[2]
- טריפטופן וחומצות אמינו אחרות לא יכולות להיווצר בגוף אלא מסופקות על ידי תזונה נכונה[4]
- גלוטתיון יכול להיות טריפפטיד של חומצה גלוטמית, גליצין וציסטאין[7]
- קסנטין אוקסידז (אנזים המצוי ברקמה) מזרז את החמצון של קסנטין והיפוקסנטין לחומצת שתן[2]
- השרירים צוברים חומצה לקטית בזמן פעולתם[2]
- פיתוח תגובת צבע חדשה לחומצה לקטית[2]
פרסים ואותות כבוד
בין השנים 1930- 1935 הופקינס כיהן כנשיא של החברה המלכותית. במהלך תקופה זו השפיע רבות על בני דורו.[2]
להופקינס תארים מכובדים נוספים:[2]
- מסדר ההצטיינות בשנת 1935
- מדליית קופלי בשנת 1926
- תואר אבירות בשנת 1925
- המדליה המלכותית בשנת 1918
חיים אישיים
בשנת 1898 התחתן הופקינס עם ג'סי אן סטיבנס.[2] לזוג שתי בנות, אחת מהן סופרת וארכאולוגית באוניברסיטת קיימברידג'.[4]
המשורר ג'ראד מנלי הופקינס היה בן דודו הרחוק.[4]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
| זוכי פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה | ||
|---|---|---|
| 1901–1925 | פון ברינג (1901) • רוס (1902) • פינסן (1903) • פבלוב (1904) • קוך (1905) • גולג'י, רמון אי קחאל (1906) • לבראן (1907) • מצ'ניקוב, ארליך (1908) • קוכר (1909) • קוסל (1910) • גולסטרנד (1911) • קארל (1912) • רישה (1913) • באראני (1914) • לא חולק (1915–1918) • בורדה (1919) • אוגוסט קרוג (1920) • לא חולק (1921) • היל, מאירהוף (1922) • בנטינג, מקלאוד (1923) • איינטהובן (1924) • לא חולק (1925) | 
|
| 1926–1950 | פיביגר (1926) • וגנר-יאורג (1927) • ניקול (1928) • אייקמן, הופקינס (1929) • לנדשטיינר (1930) • ורבורג (1931) • שרינגטון, אדריאן (1932) • מורגן (1933) • ויפל, מיינוט, מרפי (1934) • שפמן (1935) • דייל, לוי (1936) • סנט-גיירגי (1937) • היימנס (1938) • דומק (1939) • לא חולק (1940–1942) • דאם, דויזי (1943) • גסר, ארלנגר (1944) • פלמינג, צ'יין, פלורי (1945) • מולר (1946) • קורי, קורי, הוסיי (1947) • מילר (1948) • הס, מוניש (1949) • קנדל, הנץ', רייכשטיין (1950) | |
| 1951–1975 | תיילר (1951) • וקסמן (1952) • קרבס, ליפמן (1953) • אנדרס, וולר, רובינס (1954) • תאורל (1955) • קורנאן, ריצ'רדס, פורסמן (1956) • בובה (1957) • בידל, טייטום, לדרברג (1958) • אוצ'ואה, קורנברג (1959) • ברנט, מדאוור (1960) • פון בקשי (1961) • ווטסון, קריק, וילקינס (1962) • הודג'קין, האקסלי, אקלס (1963) • בלוך, לינן (1964) • ז'קוב, לווף, מונו (1965) • רוס, הגינס (1966) • גרניט, הרטליין, וולד (1967) • הולי, קוראנה, נירנברג (1968) • דלבריק, הרשי, לוריא (1969) • כץ, פון יולר, אקסלרוד (1970) • סת'רלנד (1971) • אדלמן, פורטר (1972) • פריש, לורנץ, טינברגן (1973) • קלוד, דה דוב, פאלאדה (1974) • בולטימור, דולבקו, טמין (1975) | |
| 1976–2000 | בלומברג, גאידושק (1976) • גימן, שלי, יאלו (1977) • ארבר, נתנס, סמית' (1978) • קורמאק, האונספילד (1979) • בנאסרף, דוסה, סנל (1980) • ספרי, הובל, ויזל (1981) • ברגסטרם, סמואלסון, ויין (1982) • מקלינטוק (1983) • ג'רן, קוהלר, מילשטיין (1984) • בראון, גולדשטיין (1985) • כהן, לוי-מונטלצ'יני (1986) • טונגאווה (1987) • בלאק, עליון, היצ'ינגס (1988) • בישופ, ורמוס (1989) • מארי, תומאס (1990) • נהר, זקמן (1991) • פישר, קרבס (1992) • רוברטס, שרפ (1993) • גילמן, רודבל (1994) • לואיס, ניסליין-פולהרד, וישהאוס (1995) • דוהרטי, צינקרנגל (1996) • פרוזינר (1997) • פרשגוט, איגנרו, מורד (1998) • בלובל (1999) • קרלסון, גרינגרד, קנדל (2000) | |
| 2001 ואילך | הרטוול, הנט, נרס (2001) • ברנר, הורביץ, סלסטון (2002) • לוטרבור, מנספילד (2003) • באק, אקסל (2004) • מרשל, וורן (2005) • פייר, מלו (2006) • קפקי, אוונס, סמיתיס (2007) • צור האוזן, מונטנייה, בארה-סינוסי (2008) • בלקברן, שוסטק, גריידר (2009) • אדוארדס (2010) • בויטלר, הופמן, סטיינמן (2011) • גרדון, יאמאנקה (2012) • רותמן, שקמן, סודהוף (2013) • מוסר, מוסר, אוקיף (2014) • קמפבל, אומורה, טו (2015) • אוסומי (2016) • הול, רוסבאש, יאנג (2017) • אליסון, הונג'ו (2018) • סמנזה, רטקליף, קיילין (2019) • אלטר, האוטון, רייס (2020) • ג'וליוס, פטפוטיאן (2021) • פבו (2022) • וייסמן, קריקו (2023) | |
