קרייג מלו
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מדען ריקה. קרייג קמרון מלו (באנגלית: Craig Cameron Mello; נולד ב-19 באוקטובר 1960) הוא ביולוג אמריקאי, פרופסור לרפואה מולקולרית בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת מסצ'וסטס, מנהל שותף במכון לריפוי ב-RNA (RTI), וחוקר במכון הרפואי הווארד יוז ( Howard Hughes Medical Institute) משנת 2000. מלו זכה יחד עם אנדרו פייר בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה בשנת 2006 על גילוי תופעה הנקראת הפרעת רנ"א (RNAi).[2]
ביוגרפיה
ילדות ונעורים
קרייג מלו הוא בנם השלישי של ג'יימס וסאלי מלו. אביו הוא פלאונטולוג ואמו היא אמנית שנפגשו באוניברסיטת בראון. מלו נולד בניו הייבן, קונטיקט שבארצות הברית.
בשנת 1962 משפחתו עברה לפולס צ'רץ' בצפון וירג'יניה בשל אילוצי המקצוע של אביו שהצריכו קרבה למכון הגאולוגי בארצות הברית (USGS). אחד מזיכרונותיו החביבים והמוקדמים של מלו היו טיולים שערכה משפחתו להרי בלו רידג' בווירג'יניה שם היו חוקרים מאובנים, מטיילים, ומשוחחים סביב מדורה. מלו למד בחינוך כקתולי, התכנים שאליהם נחשף בבית הספר היסודי בלימודי הדת (שניתנו כעובדות ללא הסברים) מול הדיונים המדעיים סביב שולחן ארוחת הערב בביתו, בנוגע לאבולוציה והתפתחות כדור הארץ יצרו ניגוד שהגביר את עניינו במדע כדרך לדעת את העולם. מגיל צעיר ידע מלו ללא ספק שיהיה מדען כשיגדל. מלו המשיך את לימודיו בבית הספר תיכון פיירפקס. מלו שלא היה תלמיד טוב במיוחד הפך בכיתה ז' לתלמיד מצטיין בעקבות עניינו הרב במדע .[4]
הישגיו בתחום האקדמי
בשנת 1978 קרא מלו מאמר שעורר בו עניין רב. המאמר פורסם בוושינגטון פוסט ועסק בנושא ביולוגיה מולקולרית, בו תואר הרעיון של הבנת המחלה ברמה הגנטית וריפויה בעזרת תרופות מולקולריות. מלו סיים תואר ראשון בביוכימיה וביולוגיה מולקולרית
באוניברסיטת בראון בשנת 1982.
בשנים 1982–1984 כתב את הדוקטורט שלו באוניברסיטת קולורדו והמשיך לחקור באוניברסיטת הרווארד עד 1990. בשנים 1990–1994 מלו ערך מחקר פוסט דוקטורט במרכז לחקר הסרטן פרד הצ'ינסון בסיאטל שבוושינגטון, והצטרף למעבדה של ג'ים פרייס.[3]
בשנת 1995 מלו הצטרף לסגל אוניברסיטת בית הספר לרפואה של מסצ'וסטס[5]
פרס נובל
מלו ושותפו אנדרו פייר גילו תופעה המכונה הפרעת רנ"א ( RNA interference- RNAi) המתרחשת בצמחים ובחיות. בתופעה זו חומצות ה- RNA, שתפקידן הוא להעביר מידע לייצור חלבונים מה-DNA לריבוזומים, מפורקות על ידי התא ותרגומם לחלבונים נמנע, וכך מושתקים גנים שונים בצורה טבעית[6][8] עד אז, ביולוגים ידעו שתהליך השתקת גנים קורה ביצורים חיים אך לא ידעו את הגורם והתהליכים המתרחשים בתא כתוצאה מכך.[9]
תגליתם פורסמה לראשונה בשנת 1998 בכתב העת המדעי Nature ונקראת "מנגנונים בסיסיים לשליטה בזרימת המידע הגנטי". המחקר בוצע בתולעת העגולה Caenorhabditis elegans ובו מפורט תהליך פירוק חומצות ה-RNA.[7]
הזכייה בפרס הפתיעה את מלו לגמרי והוא מספר:
חשדתי שעבודתי עם פייר עשויה לזכות בפרס, אך לא חשבתי שזה יקרה בעשר-עשרים שנה הקרובות אנדרו ואני צעירים, בני 40 וקצת, וחלפו רק שמונה שנים מאז התגלית שלנו
— קרייג מלו
פריצת דרך זו סיפקה את היכולת לביצוע ניסויים שיטתיים לאיתור תפקוד כל הגנים בבני האדם,[7] ובנטרול נגיפים ומוטציות גנטיות שונות.[10]
משפחתו
מלו נישא למרגרט הונטר, שעבדה כשפית, ובשנת 1992 נולדה בתם מליסה. בשל עיסוקם הרב בעבודה לא נותר להם זמן משפחתי, ולכן בשנת 1994 הם התגרשו עם מעברם מסיאטל למסצ'וסטס.
בשנת 1998 מלו הכיר את אדית, שעבדה כאחות, והם התחתנו. מלו נהיה אביהם החורג של שני ילדיה של אדית, דייוויד ושרה ובשנת 2000 נולדה בתם המשותפת, ויקטוריה.[1][3]
פרסים ואותות כבוד
קרייג מלו זכה בפרסים ואותות הכבוד הבאים:[6]
- 2003- פרס בביולוגיה מולקולרית של האקדמיה הלאומית למדעים (יחד עם אנדרו פייר)
- 2003- פרס ויילי במדעים ביו-רפואיים מאוניברסיטת רוקפלר (יחד עם אנדרו פייר, תומאס טוסצ'ל, ודייוויד באוולקומב)
- 2005- פרס הקרן הבינלאומית ע"ש גיירדנר קנדה (יחד עם אנדרו פייר)
- 2005- פרס מסרי (יחד עם אנדרו פייר ודייוויד באוולקומב)
- 2006- פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה (יחד עם אנדרו פייר)
קישורים חיצוניים
- המאמר המלא nature - Potent and specific genetic interference by double-stranded RNA in Caenorhabditis elegans
- המכון לריפוי (RNA – RNA therapeutics institute (RTI
- אתר הפרופיל של קרייג מלו באתר אוניברסיטת מסצ'וסטס -University of Massachusetts Medical School
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 מידע קרייג מלו, באתר NNDB
- ^ [1]
- ^ 3.0 3.1 3.2 פרס נובל וביוגרפיה קרייג מלו, באתר פרס נובל -nobelprize.org
- ^ [3]
- ^ עמוד איש קרייג מלו, באתר אוניברסיטת מסצ'וסטס- University of Massachusetts Medical School
- ^ 6.0 6.1 מידע על קרייג מלו, באתר המכון הרפואי הווארד יוז (Howard Hughes Medical Institute (hhmi
- ^ 7.0 7.1 7.2 פרס נובל על גילוי גנטי, באתר bbc news
- ^ .[7]
- ^ 2 אמריקאים "אנשי תולעת" זכו בפרס נובל על עבודת RNA, באתר ניו יורק טיימס New York Times
- ^ 10.0 10.1 פרס נובל לרפואה למגלי סודות המידע הגנטי, באתר ווינט Ynet
- ^ [10]
- ^ זוג מדענים אמריקנים זכו בפרס נובל לרפואה, באתר בריאות nrg
זוכי פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה | ||
---|---|---|
1901–1925 | פון ברינג (1901) • רוס (1902) • פינסן (1903) • פבלוב (1904) • קוך (1905) • גולג'י, רמון אי קחאל (1906) • לבראן (1907) • מצ'ניקוב, ארליך (1908) • קוכר (1909) • קוסל (1910) • גולסטרנד (1911) • קארל (1912) • רישה (1913) • באראני (1914) • לא חולק (1915–1918) • בורדה (1919) • אוגוסט קרוג (1920) • לא חולק (1921) • היל, מאירהוף (1922) • בנטינג, מקלאוד (1923) • איינטהובן (1924) • לא חולק (1925) | |
1926–1950 | פיביגר (1926) • וגנר-יאורג (1927) • ניקול (1928) • אייקמן, הופקינס (1929) • לנדשטיינר (1930) • ורבורג (1931) • שרינגטון, אדריאן (1932) • מורגן (1933) • ויפל, מיינוט, מרפי (1934) • שפמן (1935) • דייל, לוי (1936) • סנט-גיירגי (1937) • היימנס (1938) • דומק (1939) • לא חולק (1940–1942) • דאם, דויזי (1943) • גסר, ארלנגר (1944) • פלמינג, צ'יין, פלורי (1945) • מולר (1946) • קורי, קורי, הוסיי (1947) • מילר (1948) • הס, מוניש (1949) • קנדל, הנץ', רייכשטיין (1950) | |
1951–1975 | תיילר (1951) • וקסמן (1952) • קרבס, ליפמן (1953) • אנדרס, וולר, רובינס (1954) • תאורל (1955) • קורנאן, ריצ'רדס, פורסמן (1956) • בובה (1957) • בידל, טייטום, לדרברג (1958) • אוצ'ואה, קורנברג (1959) • ברנט, מדאוור (1960) • פון בקשי (1961) • ווטסון, קריק, וילקינס (1962) • הודג'קין, האקסלי, אקלס (1963) • בלוך, לינן (1964) • ז'קוב, לווף, מונו (1965) • רוס, הגינס (1966) • גרניט, הרטליין, וולד (1967) • הולי, קוראנה, נירנברג (1968) • דלבריק, הרשי, לוריא (1969) • כץ, פון יולר, אקסלרוד (1970) • סת'רלנד (1971) • אדלמן, פורטר (1972) • פריש, לורנץ, טינברגן (1973) • קלוד, דה דוב, פאלאדה (1974) • בולטימור, דולבקו, טמין (1975) | |
1976–2000 | בלומברג, גאידושק (1976) • גימן, שלי, יאלו (1977) • ארבר, נתנס, סמית' (1978) • קורמאק, האונספילד (1979) • בנאסרף, דוסה, סנל (1980) • ספרי, הובל, ויזל (1981) • ברגסטרם, סמואלסון, ויין (1982) • מקלינטוק (1983) • ג'רן, קוהלר, מילשטיין (1984) • בראון, גולדשטיין (1985) • כהן, לוי-מונטלצ'יני (1986) • טונגאווה (1987) • בלאק, עליון, היצ'ינגס (1988) • בישופ, ורמוס (1989) • מארי, תומאס (1990) • נהר, זקמן (1991) • פישר, קרבס (1992) • רוברטס, שרפ (1993) • גילמן, רודבל (1994) • לואיס, ניסליין-פולהרד, וישהאוס (1995) • דוהרטי, צינקרנגל (1996) • פרוזינר (1997) • פרשגוט, איגנרו, מורד (1998) • בלובל (1999) • קרלסון, גרינגרד, קנדל (2000) | |
2001 ואילך | הרטוול, הנט, נרס (2001) • ברנר, הורביץ, סלסטון (2002) • לוטרבור, מנספילד (2003) • באק, אקסל (2004) • מרשל, וורן (2005) • פייר, מלו (2006) • קפקי, אוונס, סמיתיס (2007) • צור האוזן, מונטנייה, בארה-סינוסי (2008) • בלקברן, שוסטק, גריידר (2009) • אדוארדס (2010) • בויטלר, הופמן, סטיינמן (2011) • גרדון, יאמאנקה (2012) • רותמן, שקמן, סודהוף (2013) • מוסר, מוסר, אוקיף (2014) • קמפבל, אומורה, טו (2015) • אוסומי (2016) • הול, רוסבאש, יאנג (2017) • אליסון, הונג'ו (2018) • סמנזה, רטקליף, קיילין (2019) • אלטר, האוטון, רייס (2020) • ג'וליוס, פטפוטיאן (2021) • פבו (2022) • וייסמן, קריקו (2023) • אמברוז, רובקון (2024) |
26327326קרייג מלו