אדוורד מוסר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. אדוורד מוֹסֶרנורווגית: Edvard Moser; נולד ב-27 באפריל 1962) הוא פסיכולוג, נוירוביולוג נורווגי של מכון קוולי למערכות נוירוביולוגיות והמרכז לחישוביות עצבית באוניברסיטה הנורווגית למדעים וטכנולוגיה שבטרונדהיים. כמו כן, הוא חוקר אורח במכון מקס פלאנק לנוירוביולוגיה.

יחד עם אשתו, מיי-בריט מוסר, חקר את המנגנון בו נעזר המוח כדי לתאר את המרחב. בני הזוג מונו למשרת פרופסור חבר לפסיכולוגיה ולנוירוביולוגיה ב-NTNU ב-1996, פחות משנה לאחר שקיבלו את תואר הדוקטור. הזוג הקים את המרכז לביולוגיה של הזיכרון (CBM) בשנת 2002 ואת מכון קוולי בשנת 2007. מוסר זכה בפרסים רבים, מהם רבים חלק זכייה עם אשתו ובהם פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 2014. פרס נובל ניתן לזוג יחד עם ג'ון אוקיף על עבודתם לזיהוי התאים היוצרים את מערכת המיקום במוח. באותה שנה הפך מוסר גם להיות חבר זר באקדמיה הלאומית למדעים בארצות הברית.

ביוגרפיה

אדוורד מוסר נולד באולסנד (Ålesund) שבמערב נורווגיה להורים שהיגרו מגרמניה בשנות ה-50 של המאה ה-20. בשנת 1990 הוא קיבל תואר cand. psychol. מאוניברסיטת אוסלו ותואר דוקטורט מחקרי בתחום של נוירופיזיולוגיה ב-1995. כמו כן, הוא למד מתמטיקה וסטטיסטיקה. בשנים 19941996 עשה בתר-דוקטורט באוניברסיטת אדינבורו, שם היה גם חוקר אורח במעבדתו של ג'ון אוקיף בקולג' האוניברסיטאי של לונדון, איתו לימים חלק פרס נובל. ב-1996 חזר מוסר לנורווגיה, על מנת להיות פרופסור חבר בפסיכולוגיה ביולוגית באוניברסיטה הנורווגית למדעים וטכנולוגיה, משרה בה החזיק עד 1998. באותה שנה, הפך לפרופסור מן המניין לחקר המוח באוניברסיטה.

מחקריו

יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: טקסט לא ברור, חשד לעובדות לא מדויקות או לא נכונות.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: טקסט לא ברור, חשד לעובדות לא מדויקות או לא נכונות.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.

הזוג אדוורד ומיי-בריט מוסר מצאו את תאי הסריג (Grid cells)[1], שהם נוירונים שמסייעים במיקום בעל החיים במרחב. נוירונים אלה מגיבים בעת שבעל החיים נע במרחב, וזאת תוך מיפוי המרחב בצורת משושה. תאים אלה ממוקמים בקליפת המוח האנטוריינלית (Entorhinal cortex). בניסויים בהם מופו תאי הסריג, נתנו לעכבר לנוע במרחב, ובדקו את פעילות הנוירונים באזור קליפת המוח האנטוריינלית. מצאו שיש נוירונים שמגיבים כל עת שהעכבר נמצא בנקודות מסוימות במרחב, ושהצורה שהמיקומים הללו יוצרת היא בצורת סריג שצורתו משושה, ומכאן שמם.

בתחילת דרכו, חקר את ההיפוקמפוס בשלביו המוקדמים. מחקרים של ג'ון אוקיף משנת 1971, איתו זכו הזוג מוסר בפרס נובל, הראו שיש תאים בהיפוקמפוס באזור c1 שמגיבים למיקום החיה במרחב. על מנת להוכיח שתאי הסריג הם תאים שונים שאינם תלויים בתאים אלה, הפריעו לפעילות ההיפוקמפוס באזור זה. מצאו שעדיין יש נוירונים שפועלים כאשר החיה במיקום מסוים במרחב. בעזרת רישום עם אלקטרודות תוך-תאיות שבמוח של עכבר, מצאו הזוג שיש נוירונים ב-dorsal medial entorhinal cortex שפעילים כאשר העכבר נמצא במיקומים מסוימים במרחב. הנוירונים הללו, שפועלים בצורת סריג יכולים להצביע על מרחקים במרחב, בגלל המרחקים הקבועים שבהם הם פעילים. בתאים שונים יש שוני בסקאלה שבה הם נמצאים, שוני במיקום בצירים ובאוריינטציה שבהם הנוירונים פעילים. חלק מהסריגים שנוצרים הם צפופים יותר, בעוד אחרים צפופים פחות. יש שמגיבים למקומות שונים במרחב ויש שמגיבים לאוריינטצות שונות, כלומר סיבוב של המשושה במרחב.

מבחר פרסים בהם זכה

מבחר ממאמריו (באנגלית)

  • Brun, V.H., Otnæss, M.K., Molden, S., Steffenach, H.-A., Witter, M.P., Moser, M.-B., Moser, E.I. (2002). Place cells and place representation maintained by direct entorhinal-hippocampal circuitry. Science, 296, 2089-2284.
  • Fyhn, M., Molden, S., Witter, M.P., Moser, E.I. and Moser, M.-B. (2004). Spatial representation in the entorhinal cortex.Science, 305, 1258-1264.
  • Leutgeb, S., Leutgeb, J.K., Treves, A., Moser, M.-B. and Moser, E.I. (2004). Distinct ensemble codes in hippocampal areas CA3 and CA1. Science, 305, 1295-1298.
  • Leutgeb, S., Leutgeb, J.K., Barnes, C.A., Moser, E.I., McNaughton, B.L., and Moser, M.-B (2005). Independent codes for spatial and episodic memory in the hippocampus. Science, 309, 619-623.
  • Hafting, T., Fyhn, M., Molden, S., Moser, M.-B., and Moser, E.I. (2005). Microstructure of a spatial map in the entorhinal cortex.Nature, 436, 801-806.
  • Sargolini, F., Fyhn, M., Hafting, T., McNaughton, B.L., Witter, M.P., Moser, M.-B., and Moser, E.I. (2006). Conjunctive representation of position, direction and velocity in entorhinal cortex. Science, 312, 754-758.
  • Leutgeb, J.K., Leutgeb, S., Moser, M.-B., and Moser, E.I. (2007). Pattern separation in dentate gyrus and CA3 of the hippocampus. Science, 315, 961-966.
  • Fyhn, M., Hafting, T., Treves, A., Moser, M.-B. and Moser, E.I. (2007). Hippocampal remapping and grid realignment in entorhinal cortex. Nature, 446, 190-194.
  • Hafting, T., Fyhn, M., Bonnevie, T., Moser, M.-B. and Moser, E.I. (2008). Hippocampus-independent phase precession in entorhinal grid cells. Nature 453, 1248-1252.
  • Kjelstrup, K.B., Solstad, T., Brun, V.H., Hafting, T., Leutgeb, S., Witter, M.P., Moser, E.I. and Moser, M.-B. (2008). Finite scales of spatial representation in the hippocampus. Science 321, 140-143.
  • Solstad, T., Boccara, C.N., Kropff, E., Moser, M.-B. and Moser, E.I. (2008). Representation of geometric borders in the entorhinal cortex. Science, 322, 1865-1868.
  • Moser, E.I., Moser, M-B. (2011). Crystals of the brain. EMBO Mol. Med. 3, 1-4.
  • Moser, E.I., Moser, M-B. (2011). Seeing into the future. Nature, 469, 303-4
  • Jezek, K., Henriksen, EJ., Treves, A., Moser, E.I. and Moser, M-B. (2011). Theta-paced flickering between place-cell maps in the hippocampus. Nature, 478, 246-249.
  • Giocomo, LM., Moser, E.I., Moser, M-B. (2011) Grid cells use HCN1 channels for spatial scaling. Cell, 147, 1159-1170.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ [1]


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25483881אדוורד מוסר