רי"ף
 | |
| איור של הרי"ף מהאנציקלופדיה היהודית של 1906 | |
| לידה |
1013 ד'תשע"ג בעיר קלעת חמאד באלג'יר |
|---|---|
| פטירה |
20 באפריל 1103 (בגיל 90 בערך) י' באייר ד'תתס"ג |
| כינוי | אלפסי, הרי"ף |
| השתייכות | רבני צפון אפריקה, רבני אלג'יריה, רבני תוניסיה, רבני ספרד, ראשונים |
| תחומי עיסוק | תלמוד, הלכה |
| רבותיו | רבי דוד אבן הג'ר |
| תלמידיו | בנו רבי יעקב, הרב יוסף אבן מיגאש, רבי יהודה הלוי, רבי אפרים מקלעה חמאד, רבי ברוך אלבאליה |
| חיבוריו | "הלכות רבתי" ('הלכות רב אלפס' ו'ש"ס קטן') |
הרי"ף - רבי יצחק בן יעקב אלפסי (ד'תשע"ג, 1013 - י' בסיוון[1] ד'תתס"ג, 1103) מן הראשונים, היה מגדולי פוסקי ההלכה.
|
כתבו בעט ברזל עלי שמיר • שבר אשר היה לזיכרון |
תולדות חייו
הרי"ף נולד בעיר קלעת חמאד באלג'יר[6]. הוא למד בישיבת קירואן שבתוניסיה אצל רב ניסים גאון ורבנו חננאל[7], והיה תלמידו של פרשן התלמוד רבי דוד אבן הג'ר. הוא חי בתפר שבין תקופת הגאונים לתקופת הראשונים, וחתם את תקופת הגאונים, לכן יש המכנים אותו "גאון". ואכן, הרי"ף לא היסס לחלוק על הגאונים[8].
יש האומרים שעבר להתיישב בעיר פאס שבמרוקו, שם יצר את עבודתו הרוחנית ואף העמיד תלמידים, ושעל שם מקום זה קיבל את הכינוי אלפסי, ("אל" היא ה' הידיעה בערבית)[9] אך ייתכן גם ש"אלפסי" הוא כינוי-שם למשפחתו משכבר הימים, ואינו מעיד אלא על כך שמוצא משפחתו הוא מיוצאי פאס[10]. בשנת 1088, בגיל 75, הכריע הרי"ף במשפט ממוני נגד אדם אלים, ואז קמו עליו שונאים והלשינו עליו למלכות (יש אומרים שהייתה זו הלשנת שווא של אויביו). הוא נאלץ לברוח לספרד, בתחילה לקורדובה ומשם עבר לאליסנה, בה שימש כראש ישיבת לוסנה אחר פטירת רבי יצחק אבן גיאת, ובה שהה עד יום מותו. נקבר ככל הנראה בבית הקברות שם[11], שלא שרד[12].
הרי"ף נפטר בשנת 1103 (י' בסיוון ד'תתס"ג[13]) והוא בן 90. לאחר פטירתו נכתבו עליו קינות על ידי המשוררים רבי משה אבן עזרא[14] ורבי יהודה הלוי, שכפי הנראה היה תלמידו[15].
על שמו נקרא היישוב כפר הרי"ף, וכן רחובות, בתי כנסת ומוסדות נוספים בישראל.
חיבוריו
ערך מורחב – הלכות רב אלפס
הרי"ף התפרסם בעיקר בשל חיבורו על התלמוד, ספר ההלכות שהקיף 24 מסכתות בשלושה סדרים, מועד, נשים ונזיקין, שהיו רלוונטיות להלכה בתקופתו. חיבור זה התכנה מאוחר יותר בשם "תלמוד קטן" או "ש"ס קטן". שמו המקורי "הלכות רבתי" ובש"סים שבו מודפס "הלכות רב אלפס". את ספרו כתב במתכונת התלמוד, כשהוא מתמצת, מעתיק ומרכז רק את הדברים שלדעתו נוגעים להלכה. בכך יצר לתלמוד עמוד שדרה הלכתי שמקל על פסיקת ההלכה, כמו גם עריכה של תלמוד מקוצר, להקלה על תפוצתו ולימודו של התלמוד. בפסיקתו, קבע הרי"ף עדיפות לתלמוד הבבלי. בנוסף לכך גם הכליל בחיבורו מעט דברי אגדה, בפרט כאלו הנוגעים לדברי מוסר, אף שאת רובם השמיט כי אינם נוגעים להלכה. על ספר זה חוברו פירושים רבים, וכמו לרמב"ם, יש לו נושאי כלים שניסו לבארו.
בנוסף, חיבר ספרות ענפה של שאלות ותשובות[16], שמתוכה הגיעו לידינו מאות תשובות בעברית ובערבית.
הערכה
גדולי הראשונים כהרמב"ם, הראב"ד, הרמב"ן, ורבי יצחק בעל התוספות התייחסו אליו בהערצה מופלגת[17] ורוב חכמי ההלכה מתייחסים אליו כאל סמכות העל בפסיקות ההלכה.
לצד הרמב"ם והרא"ש, הרי"ף הוא אחד משלשת עמודי ההוראה שעליהם השתית ר' יוסף קארו את פסיקתו בבית יוסף, המהווה את אחד היסודות החשובים בהלכה מאז שנכתב.
הרמב''ם בהקדמתו לפירוש המשנה כתב: ”וההלכות אשר עשה הרב הגדול רבנו יצחק, זכרונו לברכה, הספיקו בעד כל החיבורים ההם - מפני שהן כוללות כל הפסקים והדינים שצריכים אליהם בזמננו זה, רצוני לומר: זמן הגלות. וביאר שם על הטעויות אשר נמצאו לאשר היו לפניו בפסקיו, ואין תפישה עליו בהם אלא בהלכות מועטות, לא יגיעו עד עשר בשום פנים”.
הרז"ה בהקדמתו לספר המאור כותב: ”רבינו הרב הגדול המובהק ר' יצחק ב"ר יעקב בעל ההלכות וכו', ואיני צריך להאריך בגדולתו ובחכמתו כי היא גלויה לכל בעלי עיניים כשמש בחצי השמים וכנפי צדקותיו בחבור הלכותיו פרושות על דורותיו ועל כל דורות הבאים אחריו כי לא נעשה חבור יפה כמוהו בתלמוד מאחרי סתימתו ועל כן חובה עלינו בכל דבר נכבד ומפואר לכבדו ולפארו ולקדשו ולטהרו ולהלבינו ולבררו כפי כוחנו”.
בעל ספר האשכול כתב בסוף הלכות יין נסך: "דברי הגאון רבי יצחק דייקי (כלומר: מדוייקים) בכל מקום".
רבי יעקב בעל שו"ת מן השמים כותב שענוהו מן השמים על הרי"ף: ”וה' נתן קולו וכו' ואת בריתי אקים עם יצחק אחד קראתיו ובכורי אתנהו”.
בעל השלטי גיבורים בהקדמתו לחיבורו על הרי"ף כותב: ”הרב הגדול רב אלפס ז"ל בעין שכלו ראה לברר ולנפות ולסלת התלמוד כולו וכו', וכל המשפטים הנהוגים לדורות פסק פסק לו הציב איש על דגלו”.
מתלמידיו
- הרב יעקב - בנו.
- הרב יוסף אבן מיגאש (הר"י מיגאש), ממלא מקומו בראשות הישיבה.
- רבי יהודה הלוי, מחבר ספר ה"הכוזרי".
- רבי אפרים מקלעה חמאד - שהשיג על רבו השגות רבות המובאות בשמו בראשונים.
- רבי ברוך בן רבי יצחק אִבְּן אלבאליה.
פרשניו
- "תלמידי רבנו יונה" על מסכת ברכות
- רבי יהונתן הכהן מלוניל
- רבנו נסים
- נימוקי יוסף לרבי יוסף חביבא
- הגהות חות יאיר לרבי יאיר חיים בכרך
- חידושי אנשי שם - לקט חידושים
- רבי אליעזר בן מנחם אבן אזהארה[18].
בנוסף נדפסו סביב לרי"ף: ספר המאור לרבי זרחיה הלוי (המחולק ל"מאור הקטן" על סדר מועד, ול"מאור הגדול" על סדרי נשים ונזיקין) - ספר שענינו השגות על דברי הרי"ף. ושני הספרים שנכתבו על מנת להגן על הרי"ף מפני ההשגות של בעל המאור - ספר הזכות ומלחמות ה' לרמב"ן.
כמו כן, ברוב הדפוסים כיום מופיע גם פירוש "רש"י" על הרי"ף. מוסכם על רוב החוקרים בתחום שרש"י עצמו לא כתב פירוש זה, אם כי מבוסס על פירוש רש"י על הש"ס. ונפלגו הדעות מי מחברו. יש שסוברים שזהו מחבר אנונימי, יש מזהים אותו עם ר' ישראל בן ר' יואל, ויש האומרים שזהו ליקוט מפירוש רש"י ומפירושים אחרים.
חיבורים רבים נוספים חוברו על ידי הראשונים סביב הרי"ף, בעיקר מבני יהדות ספרד, למרות שפירושיהם אינם מבארים את שיטתו העצמאית של הרי"ף, אלא את דברי התלמוד המובאים בו. ההסבר לתופעה הוא, שבאזורם היו הלכות הרי"ף ספר הלימוד העיקרי, יותר מהתלמוד, ולכן הם העדיפו לכתוב את פירושיהם על הספר הנלמד ביותר. על מגמה זו מעיד גם הרמב"ם במכתבו לרבי פנחס בן משולם, הכותב שרוב התלמידים רצו ללמוד את הלכותיו של הרי"ף. בין פרשני הרי"ף נמנים: תלמידו של הרי"ף, רבינו אפרים, המצוטט רבות על ידי הפרשנים האחרים; רבי משולם מבדרש [בנו של ר' משה בן יהודה ונכדו (מצד אמו) של ר' משולם מלוניל], בעל "ההשלמה", שמטרתו להשלים את הדברים שבהם קיצר הרי"ף; רבי שלמה בן עלי משיריא, תלמידו של רבי יונה גירונדי; הרא"ה; הריטב"א; רבי פרחיה בן ניסים, רבי חננאל בן שמואל, רבינו זכאי, רבי ישמעאל בן חכמון ועוד רבים אחרים.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 טקסט בוויקיטקסט: רי"ף |
- ספר הקבלה לראב"ד עמוד לב, בעניין רבי יצחק ברבי יעקב בן אלפאסי, באתר hebrewbooks
- רי"ף, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- ר' יצחק אלפסי, שו"ת הרי"ף, מהדורת ניו יורק, תשל"ה, באתר היברובוקס
- רי"ף יומי
- קברו באתר האנציקלומדיה להנצחת הצדיקים
הערות שוליים
- ^ שו"ת תשב"ץ חלק א' סימן ע"ב. בכמה מקומות הוזכר התאריך י' אייר כיום פטירתו, ראו אצל שאול שפר, 'הרי"ף ומשנתו, עמוד י', הערה 7 באתר אוצר החכמה
- ^ על פי ספר דרך תמים
- ^ קטע זה נכתב על ידי רבי משה אבן עזרא
- ^ תאריך זה אינו מסתדר עם כללי הלוח העברי
- ^ קטע זה הינו הוספת רבי יהודה הלוי
- ^ בנימין זאב בנדיקט, "הערות לתולדות הרי"ף", קריית ספר כ"ז, ירושלים: תשי"א, עמ' 119 ואילך. נדפס שוב בתוך קובץ מאמריו: מרכז התורה בפרובאנס, ירושלים: מוסד הרב קוק, תשמ"ה-1985, עמ' 284 - 286 (להלן: "בנדיקט, הרי"ף"). לדעה זו הסכימו מרבית החוקרים, וסיכום דבריהם אצל ישראל שצ'יפנסקי, רבינו אפרים מקלעה חמאד: תורתו, אישיותו ופעולת-חייו, פרק ב
- ^ ספר הקבלה עמוד לב
- ^ על הראשונים ועל האחרונים, בהוצאת מכון צורבא מרבנן, מהדורה רביעית.
- ^ סדר הדורות, ימות עולם, ד' אלפים תתט"ו: מצאתי כתוב, אלפסי כמו מן פאס בלשון ערבי. ושלשלת הקבלה כתב, ארצו היה פאס
- ^ בנדיקט, הרי"ף.
- ^ מקור קדום המצטט את נוסח מצבתו של הרי"ף, ואגב מודיע על מקום קבורתו, מובא בדיואן משה אבן עזרא, ספר ראשון, ברלין ה'תרצה, עמ' ריב-ריג
- ^ הרי"ף בין ספרד לאשכנז, עמנואל אלאלוף, ירושלים ה'תשע"ו. בעמ' 218,552 והלאה פרטים על בית הקברות.
- ^ עיין הערה 1
- ^ למשל: משה אבן עזרא, כתבו בעט ברזל עלי שמיר, בתוך: משה אבן עזרא: שירי החול, כרך א', מהדורת חיים ברודי, הוצאת מכון שוקן, ברלין, 1935, עמ' ריב
- ^ ד"ר דוד קויפמן, ר' יהודה הלוי, סיני ט עמוד ה; נפתלי יעקב הכהן, אוצר הגדולים אלופי יעקב, ד, עמוד לט.
- ^ בספר מלכי רבנן לרבי יוסף אבן נאים, מצוין שהוא גם חיבר מחזור ליום כיפור. (בנוסף הוא מאחר את שנת לידתו בשנה לשנת ד'תשע"ד)
- ^ הרמב"ם כתב: "ההלכות שעשה הרב הגדול רבינו יצחק זצ"ל הספיקו במקום כולם [כל כתבי הגאונים], לפי שהם כוללים כל תועליות הפסקים והמשפטים הנצרכים בזמננו זה כלומר זמן הגלות, וכבר בירר בהם כל השגיאות שנפלו בפסקי קודמיו, ולא הוקשו לנו בהם אלא הלכות מעטות לא יגיעו לעשר בשום פנים" (הקדמת הרמב"ם למשנה). ר"י כתב: "ילאה אדם לחבר חיבור כמוהו זולתו, שהשכינה הייתה שרויה עליו", הרמב"ן מכנהו תדיר בכינוי: "רבינו הגדול" ונוטה לקבל את דעתו כמעט ללא עוררין, והראב"ד כתב: "הנני סומך על הרב אפילו אומר על ימין שהוא שמאל" (יהודה דוד אייזנשטיין, אוצר ישראל, עמוד 71)
- ^ ראה אודותיו הרב נפתלי יעקב הכהן, "רבינו אליעזר בן מנחם אבן אזהארה", אוצר הגדולים אלופי יעקב, חיפה, תשכ"ז-תש"ל, חלק ב, עמוד קפט, באתר HebrewBooks, אות תרפ
| תקופת חייו של רי"ף על ציר הזמן |
|---|
 |
| פרשני התלמוד בימי הביניים בספרד ובצפון אפריקה | ||
|---|---|---|
| בית המדרש הקדום בספרד המוסלמית | רבי שמואל הנגיד • רי"צ אבן גיאת | |
| בית המדרש של צפון אפריקה שנדד לספרד | רבנו נסים בן יעקב • רבנו חננאל • רי"ף מעבר לספרד • ר"י מיגאש • רמב"ם מעבר לצפון אפריקה | |
| בית המדרש בעיר טולדו | רמ"ה • רבי יצחק מאיר אבן מיגאש (בנו של הר"י מיגאש) • (ראב"ן הירחי) • רבנו יונה • רא"ש • רבי יהודה בן הרא"ש (בנו של הרא"ש) | |
| בית מדרשו של הרמב"ן בצפון ספרד הנוצרית | הרמב"ן • רא"ה • רשב"א • ריטב"א • ר"ן • רבי פרץ הכהן • הריב"ש מעבר לצפון אפריקה • הרשב"ץ • רבי יצחק קנפנטון • רבי יצחק אבוהב (גאון קסטיליה) • רבי יעקב בירב מעבר לצפון אפריקה בגירוש ספרד | |
| מפרשי הש"ס | ||
|---|---|---|
| ראשונים | פירוש רש"י • תוספות • רבינו חננאל • רבי ניסים גאון • רי"ף • רא"ש • חידושי הרמב"ן • חידושי הרשב"א • חידושי הריטב"א • חידושי הר"ן • ר"י מיגאש • יד רמ"ה • תוספות הרא"ש • תוספות הרי"ד • בית הבחירה למאירי • חידושי הרא"ה • רשב"ם • ספר הישר לרבינו תם • ר"ש משאנץ • עליות דרבינו יונה • מרדכי • אבי העזרי לראבי"ה • שיטה מקובצת | |
| אחרונים | באר שבע • בית יעקב • גבורת ארי • חידושי הרי"מ • חכמת שלמה / ים של שלמה • חתם סופר • טורי אבן • יום תרועה / כפות תמרים / תוספות יום הכיפורים • חידושי הלכות ואגדות מהרש"א • מהר"ם מלובלין • חידושי מהר"ם שיף • מקדש דוד • המקנה • משמרות כהונה • נחלת דוד • ערוך לנר • פני יהושע • צל"ח • קובץ שיעורים • קרן אורה • רבי עקיבא איגר • רש"ש • שפת אמת (ספר) • תורת גיטין • שרידי אש • תורת חיים | |
1רי"ף