רבי יעקב בירב
המערה בבית העלמין בצפת שבה קבור מהר"י בירב | |
לידה |
1474 ה'רל"ד |
---|---|
פטירה |
1541 (בגיל 67 בערך) ל' בניסן ה'ש"א |
כינוי | מהר"י בירב |
השתייכות | רבני ארץ ישראל (צפת), רבני ספרד (קסטיליה), רבני צפון אפריקה (מרוקו ואלג'יר), ראשונים |
תחומי עיסוק | תלמוד, הלכה |
רבותיו | רבי יצחק אבוהב (גאון קסטיליה) |
תלמידיו | רבי יוסף קארו, רבי משה מטראני, רבי אברהם שלום, רבי ישראל די קוריאל, רבי מנחם הבבלי |
חיבוריו | חידושי מהר"י בירב על הש"ס (נדפס רק על מסכת קידושין), הגהות על משנה תורה לרמב"ם על הלכות שלא נכתב עליהם פירוש "מגיד משנה", שו"ת מהר"י בירב |
רבי יעקב בירב (ידוע גם כמהר"י בירב; ה'רל"ד 1474 - ל' בניסן[1] ה'ש"א 1541[2]), היה מגדולי חכמי ארץ ישראל במחצית הראשונה של המאה ה-16. יוזם ניסיון חידוש הסמיכה ב-1538.
תולדות חייו
נולד לרב משה בעיר מקדה, הסמוכה לטולדו, אשר בקסטיליה, ספרד. למד בצעירותו תורה מפי רבי יצחק אבוהב (גאון קסטיליה) עד שגורש בגירוש ספרד, בהיותו בגיל שמונה עשרה, והגיע לצפון אפריקה. תוך זמן קצר הבחינו בכישרונו והוא הפך להיות רבה של הקהילה היהודית הגדולה בפאס שבמרוקו. כך סיפר על עצמו לימים במהלך פולמוס הסמיכה: ”תודה לאל מיום הגרוש והשמד בספרד לעולם מורה הוראות בישראל ורב לחמשת אלפים בתים יהודים במדינת פאס, כמפורסם בכל העולם והייתי אז בן י"ח שנים, ועדיין לא הייתי בחתימת זקן, והיו שם חכמים גדולים”.[3] בשנת ה'רנ"ג (1493) עבר לעיר תלמסאן, שבאלג'יריה.
עם פלישת צבאות הספרדים למגרב בשנת 1510, עבר למצרים, שם היה אחד מחברי בית הדין של הנגיד רבי יצחק שולאל. מעט לאחר מכן (עוד בטרם הכיבוש העות'מאני, 1516) עלה לירושלים, וקרוב לוודאי ששימש כראש ישיבה בירושלים עד 1519, אז חזר למצרים בשל מצוקה כלכלית קשה. במצרים עסק גם במסחר עד שעלה שוב לארץ ישראל והתיישב בצפת ב-1524 (ייתכן ועלה אף לפני שנה זו).
בצפת עמד בראש ישיבה והיה הדמות המרכזית בחיי הרוח של העיר עד לפטירתו בשנת ה'ש"ו (1546)[4]. היה רבם של כל רבני צפת בדורו. ביניהם, רבי יוסף קארו, ורבי משה מטראני (המבי"ט).
ב-1538 ביקש לחדש את הסמיכה, ובעקבות כך פרץ פולמוס גדול (להלן), בעטיו עזב לדמשק.
הוא נטמן בבית החיים העתיק בצפת.
חידוש הסמיכה
- ערך מורחב – חידוש הסמיכה
מאורע מרכזי בחייו של רבי יעקב בירב, הוא ניסיון חידוש הסמיכה. בשנת רח"צ (1538) החל להוביל את הרעיון ודן עם רבנים רבים בנוגע לאפשרות ההלכתית של חידוש הסמיכה. הוא כינס 25 מגדולי רבני צפת, שכולם הסכימו ותמכו בו וסמכו אותו - את רבי יעקב בירב לסמוך ראשון על מנת שיוכל לסמוך אחרים (זאת על פי הרמב"ם, בפירושו למשנה - במסכת סנהדרין, פ"א, מ"א). לאחר המעשה שלחו שליח לירושלים והודיעו על כך לרב העיר לוי בן חביב (הרלב"ח). כאן החל פולמוס קשה, כאשר הרלב"ח סירב להשתתף בחבורת המוסמכים והתנגד עם רבנים אחרים למעשה. בעקבות התנגדותו חזרו בהם גם כמה מחכמי צפת. הפולמוס המשיך בעוז וחבורת החכמים בראשותו של רבי יעקב נמנעה מלסמוך עוד אנשים למשך מספר חודשים אך בסופו של דבר סמך ארבעה חכמים - ר' יוסף קארו, ר' משה מטראני, ר' אברהם שלום ור' ישראל די קוריאל. לפי מסורת אחרת, ארבעת הנסמכים היו: רבי יוסף קארו, רבי משה מטראני, רבי יוסף סאגיס - מחותנו של האר"י ורבי משה קורדובירו - הרמ"ק.
לאחר שוך הפולמוס, שארך למעלה משנה, והשתתפו בו כל חכמי ארץ ישראל בנוסף לרדב"ז שנטה להתנגד למעשה, סמך רבי יוסף קארו, תלמיד הרב בירב שנסמך על ידו, את רבי משה אלשיך שהסמיך בתורו את רבי חיים ויטאל. שרשרת הסמיכה המשיכה עד לאמצע המאה ה-17, אך המוסמכים נמנעו מלייחס לסמיכתם תוקף הלכתי ממשי בשל התנגדותם של חלק מהרבנים.
מתלמידיו
- רבי יוסף קארו, מחבר השולחן ערוך
- רבי משה מטראני
- רבי אברהם שלום[5]
- רבי ישראל די קוריאל
- רבי מנחם הבבלי מחבר הספר טעמי המצוות
- רבי חיים החבר
ספריו
מחבר שו"ת מהר"י בירב, שיטות על התלמוד, פירושים על הרמב"ם, ודרושים על הנביאים.
- חידושי מהר"י בירב - על מסכתות הש"ס. נדפס רק על מסכת קידושין.
- הגהות על משנה תורה להרמב"ם - על הלכות שלא נכתב עליהם פירוש "מגיד משנה".
- שו"ת מהר"י בירב - השו"ת היה גדול יותר מהמצוי בידנו ורק חלק ממנו שרד.
קישורים חיצוניים
- דוד הלחמי, רבי יעקב ברבי משה בי־רב, ערכו בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, באתר אוצר החכמה
- רבי יעקב בירב, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- "רבי יעקב בירב", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- ספרו
- שו"ת מהר"י בירב, באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ^ או כ"ח באייר.
- ^ או ה'ש"ו 1546, ראו: אברהם דוד, לבירור שנת פטירתו של ר' יעקב בירב, בתוך: עלי ספר - מחקרים בביבליוגרפיה ובתולדות הספר העברי המודפס והדיגיטלי, ה'תשמ"ו (עמוד 132)
- ^ 'קונטרס הסמיכה' בסוף שו"ת מהרלב"ח; נדפס גם בשו"ת מהר"י בירב סימן סז.
- ^ משולם פישר בעהר, דברי משלם עמוד 153
- ^ ראה אודותיו אליקים כרמולי, תולדות גדולי ישראל, עמוד קיג-קיד, באתר היברובוקס
תקופת חייו של רבי יעקב בירב על ציר הזמן |
---|
|
פרשני התלמוד בימי הביניים בספרד ובצפון אפריקה | ||
---|---|---|
בית המדרש הקדום בספרד המוסלמית | רבי שמואל הנגיד • רי"צ אבן גיאת | |
בית המדרש של צפון אפריקה שנדד לספרד | רבנו נסים בן יעקב • רבנו חננאל • רי"ף מעבר לספרד • ר"י מיגאש • רמב"ם מעבר לצפון אפריקה | |
בית המדרש בעיר טולדו | רמ"ה • רבי יצחק מאיר אבן מיגאש (בנו של הר"י מיגאש) • (ראב"ן הירחי) • רבנו יונה • רא"ש • רבי יהודה בן הרא"ש (בנו של הרא"ש) | |
בית מדרשו של הרמב"ן בצפון ספרד הנוצרית | הרמב"ן • רא"ה • רשב"א • ריטב"א • ר"ן • רבי פרץ הכהן • הריב"ש מעבר לצפון אפריקה • הרשב"ץ • רבי יצחק קנפנטון • רבי יצחק אבוהב (גאון קסטיליה) • רבי יעקב בירב מעבר לצפון אפריקה בגירוש ספרד |
31070251יעקב בירב