רונדה
 | |
| מדינה |
 ספרד |
|---|---|
| קהילה אוטונומית |
 אנדלוסיה |
| מחוז | מאלגה |
| תאריך ייסוד | המאה ה-6 לפנה"ס |
| שטח | 385 קמ"ר |
| גובה | 723 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 35,676 (2015) |
| ‑ צפיפות | 91.16 נפש לקמ"ר (2015) |
| קואורדינטות | 36°44′46″N 5°9′40″W / 36.74611°N 5.16111°W |
| אזור זמן | UTC +1 |
| http://www.ronda.es | |
רונדה (בספרדית: Ronda) היא עיר בדרום ספרד, בפרובינציית מאלגה שבקהילה האוטונומית של אנדלוסיה. העיר ממוקמת כ-100 ק"מ מערבית למאלגה, ומאפיין מרכזי בה הוא מראה מרהיב של קניון עמוק החוצה את העיר.
גאוגרפיה
רונדה ממוקמת בקצה הצפוני-מערבי של פרובינציית מאלגה. היא נמצאת בגובה 780 מטר מעל פני הים, על רמה סלעית המוקפת הרים. שבר גאולוגי יצר בעיר קניון בעומק של כ-100 מטר, שבתחתיתו זורם נחל הגואדאלווין (Guadalevín). הקניון חוצה את העיר, כשמדרום נמצא החלק העתיק ה"סיודד" (Ciudad) ובצפון החלקים ה"חדשים", ה"מרקאדיו" (Mercadillo) וסן פרנסיסקו. את שני חלקי העיר מחברים שלושה גשרים: הגשר החדש (פואנטה נואבו - Puente Nuevo), הגשר הישן (פואנטה וייאו - Puente Viejo)[1] והגשר הרומאי (פואנטה רומנו - Puente Romano)[2].
היסטוריה
השרידים העתיקים ביותר בסביבות רונדה הם מתקופת האבן הקדומה וביניהם ציורי קיר במערת פילטה. בסביבות העיר נמצאו שרידים של יישובים נאוליתיים. רונדה עצמה יושבה לראשונה, במאה ה-6 לפני"הס, על ידי הקלטים, והם אלו שנתנו לה את שמה אַרוּנְדָה. הפיניקים הקימו באזור רונדה את אקיניפו.
העיר הנוכחית בנויה על שרידי העיר הרומית שהוקמה במהלך המלחמה הפונית השנייה על ידי סקיפיו אפריקנוס. רונדה קיבלה מעמד של עיר רומית בתקופת יוליוס קיסר. במאה ה-5 נכבשה על ידי הונדלים. ב-549 חזרה לשליטת הקיסרות הרומית המזרחית ובהמשך נכבשה על ידי הויזיגותים ששלטו בה עד לכיבוש המוסלמי ב-713.
בשנת 715 הקים עבד אל-עזיז אבן מוסא (המושל המוסלמי השני של ספרד) מבצר על חורבות הביצורים הרומיים. בתחילת המאה ה-11,לאחר התפרקות ח'ליפות קורדובה, הייתה רונדה לבירת הטאיפה של רונדה. ב-1065 הטאיפה של רונדה נכבשה על ידי הטאיפה של סביליה. רונדה הייתה עיירת הולדתם של מספר אנשי רוח מוסלמיים ידועים: ב-810 נולד שם איש האשכולות עבאס קאסים איבן פירנאס; ב-1204 - נולד שם המשורר סליח בן שריף אל-רונדי וב-1333 המורה הסופי איבן עבד-אל רונדי.
התקופה המוסלמית של רונדה הסתיימה ב-1485 עם כיבוש העיר על ידי הכוחות הנוצריים בפיקוד המרקיז של קדיז. הרבעים "החדשים" של העיר הוקמו לאחר הכיבוש הנוצרי. בשנים 1568 עד 1571 רונדה היוותה את אחד המעוזים של מרד המוריסקוס נגד פיליפ השני. בשנים 1808 -1812 במהלך המאבק כנגד הכיבוש הנפוליאוני הייתה רונדה בסיס של לוחמי הגרילה הספרדיים.
במהלך מלחמת האזרחים סבלה רונדה ממעשי אכזריות קשים. בתחילתה נרצחו תומכי הפשיסטים על ידי הרפובליקאים, שהשליכו אותם משפת המצוק. אירוע זה תואר על ידי המינגווי בספרו "למי צלצלו הפעמונים". עם ניצחון הפשיסטים רצחו אלו את תומכי הרפובליקאים. כתוצאה מאירועים קשים אלו עזבו רבים מהתושבים את העיר.
יהודים ברונדה
ברונדה הייתה קהילה יהודית משגשגת. היהודים גורשו מהעיר, יחד עם המוסלמים, כאשר נכבשה על ידי הנוצרים ב-1485. שרידי הרובע היהודי נמצאים בקרבת המרחצאות המוריים שבחלק העתיק של העיר - ה"סיודד".
רונדה ומלחמת השוורים
משפחת רומרו בת רונדה נחשבת למייסדת מלחמת השוורים המודרנית שבה המטאדור נלחם רגלי ולא כשהוא רכוב על סוס. פרנציסקו רומרו היה כנראה הראשון שלחם כך, ברונדה בשנת 1726. נכדו פדרו היה מטדור מפורסם בתחילת המאה ה-19.
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של רונדה (בספרדית)- אתר התיירות העירוני (באנגלית)
/